גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פארמה ישראל לרה"מ: הרגולציה מקשה עלינו לפעול כאן

הטענות העיקריות של החברות במכתבן: מחירי התרופות בישראל נמוכים בניגוד למגמת עליית המחירים בשאר העולם, התועמלנים אינם מורשים להיפגש עם הרופאים, ההגנה על הקניין הרוחני לקויה, תהליכי רישום התרופות ארוכים מאוד

ארגון פארמה ישראל, המאגד את הנציגויות הישראליות של חברות הפארמה הבינלאומיות הגדולות, שלח היום מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קובלות החברות על סביבה רגולטורית ועסקית בעייתית מאוד בישראל, מצב שלדבריהם הולך ומחמיר. "אנו חווים סביבה רגולטורית מכבידה ולא יציבה המקשה מאוד על הפעילות השוטפת של חברות התרופות הרב-לאומיות בישראל", אומרים חברי הארגון. על המכתב חתומים מנכ"לי כמעט כל הנציגויות הישראליות של חברות הפארמה הבינלאומיות, כגון: רוש, נוברטיס, טקדה, GSK, סאנופי, מרק האמריקאית ומרק הגרמנית ועוד רבות אחרות.

"מדינת ישראל אינה מקנה הגנה מספקת על קניין רוחני. רק לאחרונה החלה הממשלה לבחון חקיקה שתגן על תיקי רישום של תרופות ביולוגיות - הגנה שניתנת כיום בכל העולם והיא בגדר סטנדרט בינלאומי.

"בנוסף, הליכי רישום התרופות בארץ ארוכים מאוד וחורגים פעמים רבות מהמועדים הקצובים הקבועים בדין, בנהלים ובהתחייבויות בינלאומיות".

כמו כן קובלים בפארמה ישראל על ירידה במחירי התרופות. ברוב המדינות, המחירים בפועל עולים בשנים האחרונות ,למרות הסערה הציבורית שהדבר מעורר, אך לא כך בישראל. על פי המכתב, "מחירי תרופות המרשם בישראל הם מהנמוכים בעולם ונמצאים זה מספר שנים במגמת ירידה נמשכת. חרף זאת, הוחלט לאחרונה על שינוי נוסף באופן הפיקוח על מחירי התרופות - שינוי שאינו מקנה ודאות מספקת לחברות הרב-לאומיות ביחס לשיעורי תנודתיות המחירים בעתיד".

הקש ששבר את גב הגמל מבחינת החברות כנראה הוא הגבלה של פעילות השיווק שלהן. "בימים אלה אנו מוצאים עצמנו מתמודדים עם אתגר נוסף. משרד הבריאות החליט לאחרונה לקבוע הסדרה חדשה של אופן פעילותם של הנציגים הרפואיים (המכונים "תועמלנים") במוסדות הבריאות. בניגוד למקובל במדינות אחרות, נאסר על הנציגים הרפואיים לקיים פגישות אישיות עם הרופאים ונמנעה מהם האפשרות לשוחח עם הרופאים על כל התרופות המותרות לשימוש בישראל. כל זאת, חרף העובדה שחברות התרופות פועלות על פי כללי אתיקה מחמירים ביותר.

"משרד הבריאות, המאפשר למוסדות הרפואיים לקבל סיוע כספי בהיקפים משמעותיים מחברות התרופות, מונע מאותן חברות לקיים פעילות מקצועית של העברת מידע חיוני וידע מדעי בין הנציגים הרפואיים לבין הרופאים".

החברות אינן מסתפקות בתלונות בלבד וברצון הטוב של הרגולטור, ומוסיפות איום מובלע או שמא נאמר, "תוצאה טבעית": "אנו חוששים כי לאורך זמן תהפוך מדינת ישראל ליעד פחות אטרקטיבי עבור החברות האמהות בחו"ל, הן מבחינת השקת מוצרים חדשים והן מבחינת קיום מחקרים קליניים וביצוע השקעות".

החברות פונות לאג'נדה של נתניהו, ומסבירות: "משרד ראש הממשלה מוביל בשנים האחרונות את התוכנית להפחתת הנטל הרגולטורי בישראל. רגולציה חכמה ויעילה מעודדת צמיחה ומביאה יתרונות משמעותיים למשק. לצערנו, בתחום בו פועלות חברות התרופות, אנו עדים כאמור לשינויים רגולטוריים תכופים שמקשים מאוד על המשך הפעילות בישראל במתכונת הקיימת.

"לפיכך אנו מבקשים את התערבותך הדחופה בכינוס מפגש משותף של מנהלי חברות התרופות הרב-לאומיות ושל הגורמים המקצועיים העוסקים בטיוב רגולציה על מנת לדון בפתרונות אפשריים ליצירת סביבה רגולטורית יציבה ותומכת השקעות, בהקדם האפשרי".

בהובלת המנכ"לית החדשה

את המהלך מובילה המנכ"ל החדשה של ארגון פארמה, אפרת כהן, שנכנסה לתפקידה במאי. ארגון פארמה כבר הביע בעבר מחאה על מרכיבים שונים בסביבה הרגולטורית והעסקית בישראל, בעיקר על רקע העדפות שניתנו בעבר לחברת טבע שהתחרתה עם מוצריה הגנריים בחברות הבינלאומיות, אולם לא יצא בשנים האחרונות במהלך בסדר הגודל הזה. היום כבר לא ניתנות הטבות כאלו לחברת טבע.

"חרם" אפשרי של חברות הפארמה על ישראל יכול להוביל לכמה תוצאות. האחת היא בהפחתת הניסויים הקליניים הנערכים בישראל. חברות הפארמה הגדולות עורכות ניסויים קליניים בהיקף שהגיע ב-2017 לכ-614 מיליון שקל, גידול של 7% לעומת השנה שעברה, והחברות הביעו כוונות להעלות סכום זה עוד יותר. סכומים אלה מוזרמים לבתי החולים בישראל ומשפרים את שירותי הרפואה בהם. מעבר להכנסה, עריכת ניסוים קליניים בישראל עצמה משפרת את רמת הרפואה, על ידי חשיפת רופאים לפרוצדורות הרפואיות חדשות.

חברות הפארמה הגדולות נחוצות גם כדי לקדם את תעשיית הביומד המקומית. קשה לראות מצב שבו חברת ענק תרצה לרכוש פעילות ישראלית, ולא תעשה זאת בגלל מצב הרגולציה סביב ניסויים קליניים ושיווק מוצרים בארץ - בדרך כלל אלה חטיבות שונות של התאגיד שמקבלות החלטות בשני התחומים הללו. אולם, עוד לפני שהחברות הגדולות רוכשות פעילות בארץ, הן גם מפתחות שיתופי פעולה עם האקדמיה המקומית, משקיעות באקסלרטורים וחממות ומשתתפות בפעילות מנטורינג לחברות המקומיות, ופעילויות מסוג זה כן יכולות להיפגע אם החברות תקבלנה החלטה לנסות ללחוץ את ישראל באמצעות הקטנת פעילותן כאן.

פגיעה בתוכנית הבריאות הדיגיטלית

הרכיב הרגיש ביותר כנראה, מבחינת נתניהו, הוא תוכנית הבריאות הדיגיטלית, שהושקה בתמיכת ראש הממשלה לפני מספר חודשים. ישראל הציבה לעצמה יעד להפוך להיות מדינה מובילה בתחום הבריאות הדיגיטלית, תוך ניצול של מאגרי המידע הרפואי המוצלחים שנבנו במדינה בעשורים האחרונים, וסביבן אקוסיסטם של סטארט-אפים ופעילויות מחקר בתחום. בעת השקת התוכנית, נתניהו אמר כי הוא רואה לנגד עיניו פעילות מגוונת המשלבת אקדמיה, את שירותי הבריאות הישראלים ואת חברות הסטארט-אפ המקומיות, וגם את חברות הפארמה הגדולות, והוסיף כי הוא מקווה כי הייחוד של ישראל בתחום הזה יהיה הקלף המנצח שימשוך חברות תרופות בינלאומיות לפעול דווקא כאן. מיזם הבריאות אם חברות הפארמה הגדולות ידירו רגליהן מן המיזם, הדבר יכול לפגוע בהצלחתו.

עם זאת יש לציין כי חברות הפארמה הבינלאומיות עדיין לא הודיעו על כל כוונה רשמית להפחית את פעילותן בישראל. בינתיים הן רק מביעות מחאה. 

תגובת משרד הבריאות לא התקבלה עד שעת סגירת הגיליון.

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו