שלומי נזרי / צילום: רשות החדשנות
איפה אני תופסת אותך?
"כיוון שאנחנו מדברים ביום שישי בבוקר, אני בעיצומם של סידורים לשבת".
מה כולל התפקיד שלך ברשות?
"התפקיד שלי הוא להעריך כלכלית ואפקטיבית את תוכניות הסיוע שהרשות מציעה לחברות בקהלים שונים ולוודא שכל שקל ממשלתי שמושקע לתמיכה בהייטק, מתוך ה-1.6 מיליארד, מקבל את האימפקט המקסימלי. אני דואג להעריך ולבדוק אם התוכניות באמת רלוונטיות לאתגרים, ואם הן נותנות להם מענה שהחברות לא היו יכולות להשיג לבד".
יש לך רקע בעולם ההייטק?
"יש לי תואר ראשון ושני בכלכלה, כשהתזה שלי הייתה על השפעת התמיכה הממשלתית למו"פ על החברות שמקבלות אותה. הגעתי מתחום של מדיניות חדשנות: במהלך הזמן סיקרתי כ-2,500 מנהלי חברות, וראיינתי כ-300 מנהלי חברות ויזמים. ככה אפשר להבין מה קורה גם ללא השכלה טכנולוגית. נקלטתי ליחידה שלנו כשהיא הוקמה לפני כמעט שבע שנים, לפני כן עבדתי כמתרגל במכללה למנהל ועבדתי במיטב גמל ופנסיה".
העבודה מול הייטקיסטים לא מעוררת בך חשק לעבור לתחום עצמו?
"ודאי, האנשים שאני נפגש איתם גאונים על סף טירוף, זה מעורר חשק ואני כמעט נדבק בחיידק היזמות. אבל אני זוכר שמאחורי כל מהלך קטן יש לפעמים חודשים של סבל. זה לא מתאים לכל אחד. אבל אני אוהב את זה".
קרה שראית חברה שהאמנת בה והיא כבר לא איתנו?
"היו חברות שהצליחו לממש את כל מה שחשבתי עליהן, והיו חברות שהייתי בטוח שיצליחו והן התרסקו או נמכרו בחסר. אבל החוזקה שלי היא לא להעריך את החברות, אלא את הדרך שבה אנחנו פותרים אתגרי שוק".
יש משהו בתנאים שלכם שהוא יותר הייטקיסטי, או שזה מגזר ציבורי קלאסי?
"הרשות לחדשנות היא לא משרד ממשלתי, ולכן זה שונה קצת. מחצית מ-120 העובדים שלנו נקלטו בשנים האחרונות והגיעו מהמגזר הפרטי, זה עוזר לנו להבין טוב יותר את התעשייה. אנחנו משתדלים קצת יותר להתחבר לתעשייה, אבל זה לא אותו הדבר. אנחנו יותר מגזר ציבורי מהייטק".
במגזר הציבורי יש יותר זמן לחיים פרטיים? מה אתה עושה כשאתה לא בעבודה?
"יש לי ארבעה ילדים וכאדם דתי אני מתחזק חיי רוחניות משמעותיים עם שיעורי תורה וכולי. אני אוהב לרוץ ולשחק משחקי אונליין בתחום המחשבה, כמו שחמט. יש לי אהבה גדולה לקבוצת הכדורגל של יובנטוס, ואני מגיע לפעמים למשחקים בחו"ל".
זה מסתדר עם העבודה, עם הרוחניות ועם ארבעה ילדים?
"היתרון הגדול במגזר הציבורי הוא שאנחנו לא עובדים מסביב לשעון, זה גם חלק מהביקורת: אנחנו עובדים 8.5 שעות ביום כך שנשאר קצת זמן. מובן שגם השכר מושפע מזה, ועדיין קורה לפעמים שמתוקף סוג העבודה ברשות, יש עומסים ועבודות עם דד-ליין דחוף שמצריכות להתעכב, על פי רוב זה לא קורה לי בשבת או בשעות הערב המאוחרות".
יוצא לך גם להוציא את הילדים?
"מי שבעיקר מוציאה זו אשתי שלומית. היא נושאת ברוב הנטל, היא לקחה הפסקה בשנתיים האחרונות, שבהן נולדו לנו שני ילדים, כדי להתמקד בזה. אבל כשהיא עבדה כן התחלקנו והקפדתי לפחות פעמיים בשבוע להוציא אותם".
איפה תהיה בעוד חמש שנים מהיום?
"אתברג במשרה בכירה במגזר הציבורי, ואם לא אז אוביל פעילות כלכלית אסטרטגית בחברת צמיחה בהייטק".