גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר, משה כחלון / צילום: משה מילנר, לע"מ

הקבינט הבטחוני צפוי לאשר כבר היום באופן עקרוני את תכנית פיקוד העורף למיגון יישובים בצפון והשלמת מיגון באזור עוטף עזה. עלות התכנית תיקבע בהתאם להחלטת הקבינט כאשר בתרחיש המקסימלי מדובר בעלויות של 6 ואף 7 מיליארד שקל שיתפרסו על-פני תקופה של כ-10 שנים. את הצעת ההחלטה יגישו לקבינט שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון אביגדור ליברמן.

מדובר בתכנית בהיקף גדול פי ארבעה מהתכנית למיגון יישובי עוטף עזה שיישומה ארך 7 שנים. ההחלטות בסוגיית אופן המימון ובסוגיות נוספות הקשורות לביצוע התכנית לא יתקבלו היום אלא רק לאחר שצוות יישום של התכנית בהשתתפות האוצר, משרד הביטחון המועצה לביטחון לאומי ופיקוד העורף יישם את עבודתו. לעבודת הצוות הוקצו 60 יום אך בממשלה העריכו הבוקר כי הצוות יתבקש להגיש את המלצותיו עוד קודם. לדברי אותם גורמים הפתרון המסתמן בשאלת התקצוב יהיה הגדלה חד-פעמית של תקציב הביטחון בסכום שיספיק למימון התכנית. הידיעה על ישיבת הקבינט היום התפרסמה לראשונה ברדיו הצפון.

הכוונה היא שבעלי בתים פרטיים בצפון יוכלו לקבל מימון לבניית ממ"ד בדירה מהרשות המקומית שבאזור מגוריהם. בעלי בתים בדרום, כולל כנראה באשקלון, יוכלו לקבל סיוע מהחברות המשכנות. החלק היחסי של הסיוע ייקבע בהאתם לריחוק של הבית מהגבול, בהתאם לקטיגוריות של 0-4 (קילומטרים מהגבול), 4-9, וכן הלאה עד 45 קילומטרים מהגבול, כאשר ככל שהאזור מרוחק יותר מהגבול כך ירד חלקה של המדינה בהשתתפות בבניית הממ"ד. עלות בניית ממ"ד מוערכת בכ-120 אלף שקל.

בנוסף לסיוע בבניית ממ"דים בבתים פרטיים תשקיע המדינה משאבים רבים במיגון מבני ציבור - בתי ספר, בתי חולים ומבני שלטון, בהתאם לתכנית המיגון שכבר הוכנה.

התכנית למיגון הצפון גובשה בידי צוותים מטעם מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי והיא כוללת מענה לסוגיית איום הרקטות הכבדות שמאיימות על יישובי הצפון וכן מענה חלקי לרעידת אדמה הרסנית. היקף התכנית מוערך בכ 5 מיליארד שקל, ובפריסה ארצית שלה- היא עשויה להיאמד במעל 7 מיליארד שקל.

הקבינט המדיני-ביטחוני היה צפוי לדון על התכנית שנקראת "מגן העורף" כבר חלפני כשלושה שבועות, וזאת לאחר שהיא הונחה על השולחן בסוף מאי. גורם ביטחוני טען כי הדיונים על התכנית בקבינט נדחו פעם אחר פעם- בידי משרד האוצר.

על רקע רצף רעידות האדמה בצפון מהימים האחרונים והתגברות החשש מפני רעידת אדמה הרסנית שתפקוד את האזור, הניח האוצר הצעת מחליטים שתידון מחר בקבינט ולפיה משרדי האוצר והביטחון יקימו צוות שיגיש בתוך 60 יום את התכנית למיגון ולחיזוק מבנים: "התכנית כבר מוכנה, אז למה צריך 60 יום?", תהה אתמול גורם ביטחוני בשיחה עם "גלובס": "גורמים מקצועיים מפיקוד העורף ובעלי תפקידים באוצר יושבים כבר שבועות על התכנית, דנים על רכיביה ועל המקורות התקציביים שלה. 60 יום יגררו אותנו לתקופת החגים. לא צריך 60 יום- צריך 60 שניות, ולרוץ עם זה".

לפי שעה נראה שהמחלוקת על הנושא בין גורמי הביטחון לבין גורמי האוצר היא עדיין שולית ביחס למחלוקת משמעותית הרבה יותר, שכן עדיין לא ברורים המקורות התקציביים של תכנית זו. בעוד שבאוצר מצפים שלפחות חלק מהמיליארדים הדרושים במימונה יבואו מתוך תקציב הביטחון, גורם ביטחוני הבהיר אתמול כי "באף שלב לא דובר על כך שהכסף למימון התכנית יבוא מתקציב הביטחון". לדברי הגורם "האם זה הגיוני שמשרד הביטחון יממן מתקציבו בנייה של ממ"דים וחיזוק של שיכונים בטבריה? כפי שמשרד השיכון מיגן בשעתו את עוטף עזה, כך צריך לנהוג במקרה זה שכן מדובר במיגון אזרחי".

יש לציין כי שר הביטחון אביגדור ליברמן הניח כבר בסוף 2017 על שולחן הממשלה דרישה להזרים לתקציב הביטחון סכום של כ 5 מיליארד שקל שלדבריו נשחקו מהתכנית הרב-שנתית של צה"ל ושל מערכת הביטחון. ליברמן הסביר את הדרישה בשינויים שחלו במזרח התיכון מאז נחתם ההסכם בין שר האוצר, משה כחלון לבין שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון ועל בסיסו נקבעה התכנית הרב שנתית גדעון.

בריאיון ל"גלובס" ממאי האחרון אמר ליברמן כי מאז הניח דרישה זו, הסכום שנשחק מתקציב הביטחון בשל אילוצים לא מתוכננים התעדכן לכ 8.3 מיליארד שקל. הדרישה התקציבית של ליברמן נבחנת מזה מספר חודשים על ידי ראש המטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה, מאיר בן שבת. במשרד האוצר היו שראו דרישה זו כניסיון לפרוץ את הסכם כחלון-יעלון, הסכם שנועד להסדיר לתקופה של 5 שנים את המסגרת התקציבית של צה"ל ושל מערכת הביטחון.