ברק כהן / צילום: שלומי יוסף
"אני שוקל להעמיד את ההחלטה להשעות אותי מעריכת דין למבחן בית המשפט העליון, כיוון שיש כאן שאלה ציבורית רחבה שמצדיקה בחינה נוספת. בכל מקרה, לא החלטה כזאת ולא החלטות דומות יורידו את רוחי במאבק מול הכוחות המדכאים בארץ הזאת. אני גם משוכנע שבסופו של דבר אצא זכאי מההליך המשפטי שמנוהל נגדי". כך אמר היום (ב') ל"גלובס" ברק כהן, הפעיל החברתי המואשם בהטרדת ראשי המערכת הבנקאית, בעקבות החלטת שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, עודד שחם, אתמול להשעות את כהן מהעיסוק בעריכת דין למשך שנה וחצי, בשל האישומים נגדו.
השופט שחם דחה את הערעור שהגיש כהן, באמצעות עו"ד אבי אודיז, על החלטת ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עוה"ד להשעות את כהן מעריכת דין אך ביטל את ההחלטה כי ההשעיה תהיה עד תום ההליך המשפטי בעניינו. השופט המחוזי קצב את תקופת ההשעיה של כהן, כאמור, לתקופה של שנה וחצי.
בהחלטתו לדחות את ערעורו של כהן כתב השופט: "מכלל הראיות עולה בבירור התנהגות שיטתית ומתוכננת (של כהן) המתאפיינת במובהק בפגיעה בפרטיותם של המתלוננים השונים. השופט ציין בנוסף כי מן החומרים עולים אומים של כהן בדבר פגיעה בבנותיה הקטינות של מנכלית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח ואף ביצוע פעולות פוגעניות כלפיהן".
כהן טוען כי הפעולות שמתוארות בכתב האישום נגדו בפרשת הטרדת מנהלי הבנקים נעשו כחלק ממחאה פוליטית שלו ושל אחרים, כלפי דרכי פעולתם של הבנקים והעומדים בראשם. השופט הדגיש את מעמדה הרם של הזכות להפגין כאחת הנגזרות החשובות של חופש הביטוי וכמכשיר עיקרי להבעת דעות ולהעלאת סוגיות חברתיות לסדר היום. ואולם, לדבריו, "מדובר בזכות שאינה מוחלטת. אין היא מקנה חסינות לאדם, המאיים על זולתו או פוגע בפרטיותו.
לדברי ביהמ"ש, הנסיבות המתוארות בכתב האישום נגד כהן מובילות לכך שיש ממש בקביעת ביה"ד הארצי של לשכת עורכי הדין לכך שדבק קלון במעשיו של כהן המחייב את השעייתו.
עם זאת, כאמור, ביטל השופט שחם את הקביעה של ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עוה"ד כי ההשעיה של כהן תהיה עד לתום ההליך המשפטי הפלילי שמנוהל נגדו. "יש לשקול בזהירות אם המגבלה המוטלת על כהן אינה עולה על הנדרש, ולהקפיד שהפעלת הסמכות תהא מצומצמת ככל שניתן. פירוש הסמכות להשעות עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום, באופן המאפשר קציבה של משך ההשעיה, מגשים בבירור תכלית זו", נפסק.
ברק כהן הוא דמות שנויה במחלוקת. לכהן, פעיל חברתי ומייסד תנועת "באים לבנקאים", יש מצד אחד תומכים רבים שנוהים אחריו ומצטרפים אליו במאבקיו החברתיים-כלכליים; אבל לכהן יש גם מתנגדים לא מעטים שטוענים כי הוא בחר בדרך אלימה מדי ובלתי חוקית. גם המדינה סברה כי בכמה הזדמנויות עבר כהן על החוק והיא העמידה אותו לדין פלילי בשני מקרים שונים.
כהן הורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור על רקע שיר מחאה מעליב ופוגעני שחיבר בגנותו של חוקר משטרה בירושלים בשם אלון חמדני. בנוסף, כהן עומד לדין פלילי ביחד עם כמה מחבריו בגין כמה פעולות מחאה שלהם נגד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ונגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן. בתוך כך, לשכת עורכי הדין קיימה הליכים להשעייתו של כהן מהעיסוק בעריכת דין בשל העמדתו לדין פלילי.