גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים: כונסי נכסים לאפריקה תעשיות בגין חוב של 236 מ' ש'

לאחר הפרידה מנגב קרמיקה, מתרכז כיום עיקר פעילותה של אפריקה תעשיות בתחום המתכת, שבו היא פועלת בעיקר באמצעות חברת פקר פלדה, שאותה התכוונה למכור כדי לפרוע את חובותיה לבנקים

אברהם נובוגרוצקי, מנכ"ל אפריקה תעשיות / צילום: שלומי יוסף
אברהם נובוגרוצקי, מנכ"ל אפריקה תעשיות / צילום: שלומי יוסף

אחרי שהבנקים לאומי והפועלים ראו כי לחברת אפריקה תעשיות, שאינה עומדת בהתחייבויותיה כלפיהם, אין "מקורות למימון התשלומים השוטפים הכרוכים בהמשך פעילותה (סולו)", הם החליטו כעת "לפעול למימוש זכויותיהם ולהגנה על הבטוחות שהועמדו לטובתם על-ידי החברה". במסגרת זו הגישו הבנקים בקשה דחופה לאכיפת חוב ומינוי כונסי נכסים וכן בקשה לסעד זמני למינוי כונסי נכסים זמניים על כל רכוש ונכסי החברה, ודיון בנושא צפוי ביום רביעי הקרוב (18.7) בביהמ"ש המחוזי שבבאר שבע.

מדובר בחובות בהיקף של כ-236 מיליון שקל (אחרי הפחתה לה הסכימו הבנקים) שאפריקה תעשיות "התחייבה לפרוע זה מכבר", כשבנוסף להם יש לה "חובות עתק נוספים (בלתי מובטחים) שאין ביכולתה לפרוע או להסדיר". מהבקשה עולה כי פניית הבנקים לביהמ"ש נעשתה לאחר שאפריקה תעשיות הודיעה להם באחרונה "כי אין ברשותה גם מקורות תזרימיים להמשיך ולפעול כ'עסק חי' לאורך זמן", וכן כי "נושאי משרה בחברה פרשו או הודיעו על פרישה, ואי-הוודאות האופפת את עתידה בצירוף המחסור במקורות אף אינם מאפשרים לאתר מועמדים ראויים למילוי התפקידים המתפנים". אפריקה תעשיות מניחה כי "בקרוב יסיימו כהונתם גם חברי הדירקטוריון, כולם או חלקם".

החובות העיקריים של אפריקה תעשיות

עיקר פעילותה של אפריקה תעשיות כיום מתרכזת בתחום הפלדה, בו היא מעבדת ומשווקת מוצרי פח, פלדה שטוחה, פרופילים, צינורות, אלומיניום, נירוסטה ופלדות מיוחדות ועוד, באמצעות חברת פקר פלדה, וכן בתחום ברזל בניין, בו היא מעבדת ומשווקת מוצרי בניין ובהם רשתות מרותכות וכלונסאות. זאת לאחר שבאפריל 2017 נפרדה מחברת נגב קרמיקה, שפעלה עבורה בייצור ושיווק אריחי גרניט פורצלן לריצוף ויבוא ושיווק מוצרי גמר בנייה נוספים לעיצוב הבית כגון קרמיקה, כלים סניטריים וברזים.

חובותיה של נגב קרמיקה לבנקים הגיעו באותה עת לכ-500 מיליון שקל, וכבר אז הודיעה להם אפריקה תעשיות כי אין ביכולתה לפרוע אותם, מה שהוביל את הצדדים לגבש הסכם שבמסגרתו תשלם אפריקה ישראל תוך שנה (עד אפריל 2018) כ-220 מיליון שקל - 132 מיליון שקל לפועלים ו-88 מיליון שקל ללאומי. במסגרת ההסכם נקבע כי הביטחונות והשיעבודים שהבטיחו את החובות לבנקים יבטיחו את התחייבויותיה של אפריקה תעשיות "לרבות הפירעון המלא והמדויק של החובות המופחתים".

את חובותיה לבנקים תכננה אפריקה תעשיות לפרוע באמצעות מכירת פעילות הפלדה והברזל שלה, אולם ניסיונות המימוש לא צלחו. נוסף לחובות הבנקאיים, אפריקה תעשיות נטלה בשנים 2013-2014 הלוואות פרטיות מגופים מוסדיים, שהובטחו בין היתר במניות נגב קרמיקה, בהיקף של כ-160 מיליון שקל.

יש לציין כי בעלת השליטה באפריקה תעשיות, קבוצת אפריקה ישראל, מנהלת בימים אלה מו"מ להסדר חוב משל עצמה מול, שם מחזיקי האג"ח התכנסו היום לדיון בהצעתו האחרונה של מוטי בן משה, המעוניין לקחת את השליטה בה לידיו.

מפניית הבנקים לביהמ"ש בעניינה של אפריקה תעשיות עולה כי "בשיחות עם נציגי הרוכשת המיועדת להפוך לבעלת השליטה בחברת האם (ובחברה) נמסר 'כי אין בכוונת הרוכשת לתמוך בחברה או אף להפנות לחברה תשומות ניהוליות'".

לפי הבנקים, "פרישת נושאי משרה ומצב של אי וודאות... מקים חשש קרוב וממש... לאינטרסים שונים העלולים חלילה להשפיע על נושאי המשרה הנותרים ולהביאם לקבלת החלטות שיגרמו לנכסים המשועבדים נזקים בלתי הפיכים".

דוחותיה הכספיים של אפריקה תעשיות לרבעון הראשון של השנה, נושאים לצד הערת "עסק חי" כמה הערות מרואי החשבון שלה הנוגעות לחוסר הוודאות של החברה לעמוד בהתחייבויותיה, גם בפעילות מגזר הפלדה וגם בפעילות הברזל.

בסיכום רבעוני הפסדיה של אפריקה תעשיות עמדו על 5 מיליון שקל, אחרי הפסד של 67 מיליון שקל בשנת 2017 והפסדים שהצטברו ל-510 מיליון שקל תוך שלוש שנים (2015-2017). שוויה של אפריקה תעשיות עומד על כ-7 מיליון שקל בלבד, אחרי שבשלוש השנים האחרונות החברה השילה כמעט את כל ערכה (צניחה של 98%).

עוד כתבות

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד גוגל בחשד להפרת חוקי תחרות

הדאקס עולה בכ-0.4% ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוחות חברות הנדל"ן מגלים כמה הן שילמו על מבצעי המימון לרוכשי הדירות

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר