ד"ר אריאל כ ץ / צילום: אלון רון
תזונה מותאמת אישית לפי תמונה של העור? זה נשמע אולי כמו מיזם ניו-אייג', אבל למעשה מדובר בפיתוח של חברת ביומד-פודטק חדשה שהקים מנכ"ל אנזימוטק לשעבר, אריאל כץ, עם שני חוקרים מובילים מהאוניברסיטה העברית.
"העור הוא חלון לתוך הגוף", אומר כץ. "אין אפשרות שיתרחש אירוע בריאותי בתוך הגוף ולא תהיה לכך נראות על גבי העור. זו רקמה מאוד מפותחת, בגלל הצורך שלה להיות באינטראקציה עם החוץ וגם עם הפנים, אבל היא רקמה מאוד מוזנחת בעולם האבחון. מסתכלים על העור כשרוצים לאבחן מחלות עור, ולא יותר".
כץ ניהל במשך יותר מעשור את חברת תוספי המזון המוכחים-קלינית אנזימוטק, שהונפקה ב-2013 לפי שווי של קרוב ל-300 מיליון דולר, ובשנה שעברה נמכרה לפרוטרום בסכום דומה. פרוטרום עצמה נמכרה בינתיים, כך שהחזון של כץ להפוך את אנזימוטק לבסיס של חברה תעשייתית מובילה בישראל כבר לא יתממש.
מאז מכירת אנזימוטק הפך כץ למשקיע פעיל בחברות ביומד, וגולת הכותרת מבחינתו היא מיי-עור (MyOr).
"הקמתי את החברה עם פרופ' רוני כהן ומיכאל ברנדווין מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, על בסיס טכנולוגיה שמוסחרה על ידי יישום, זרוע מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה. "האבחון מתבסס על מדידה אינפרה-אדומה וניתוח ספקטרלי של העור, וכן ניתוח ריח העור, שממנו אנחנו לומדים גם על המיקרוביום של העור ועל השינויים בו, כמו גם אילו חומרים הגוף מפריש כרגע ובאילו כמויות".
באופן מפתיע, החברה אינה מבססת את המודל העסקי שלה על מסחור של מכשיר האבחון החדש. "אנחנו לא בעסק של המכשירים אלא בעסק של תוספי המזון וחטיפי הבריאות", אומר כץ. "כאשר תבואי לדיאטנית, היא תבצע את הבדיקה במכשיר שנשכיר או ניתן לה, ובהתאם לבדיקה תמליץ למטופל אילו מהמוצרים שלנו כדאי לו לצרוך".
במובנים מסוימים, ניתן להשוות את מיי-עור לדיי-טו, שייסד והשקיע בה מריוס נכט, חברה שמתאימה תזונה לפי המיקרוביום של המעי. בשתי החברות מבצעים תחילה אבחון רפואי ועל בסיסו ניתנות המלצות. אולם לדברי כץ, יש כמה הבדלים בין החברות. "אנחנו לא מתאימים תזונה לאדם הבודד, אלא מחפשים קבוצות עם מכנה משותף, לדוגמה חולי סוכרת שמחלתם קלה לעומת חולים עם סוכרת חמורה, או תינוקות עם צורכי תזונה מיוחדים, וכדומה.
"במקרה של תינוקות, ידוע לנו ש-15% מהתינוקות יסבלו מרמות ברזל נמוכות גם אחרי 6 החודשים שבהם ממליצים על תיסוף ברזל, אבל בישראל בדיקת הסקר מתבצעת רק בגיל שנה, ויש מדינות שהיא לא מתבצעת כלל. אנחנו פועלים כדי לתת אבחון כזה באמצעות מכשיר שאינו מצריך בדיקת דם, וכן מפתחים את תרכובת המזון לתינוקות שמכילה יותר ברזל.
"דוגמה אחרת היא של שני סוכרתיים עם רמת גלוקוז זהה בדם ברגע נתון, אבל מגיבים אחרת למזון. השוק מלא בחטיפים מיוחדים לחולי סוכרת, אבל הם מוצעים לכל חולי הסוכרת ללא הבדל, בעוד שבספרות כבר ידוע שחולים בסוגים שונים של סוכרת צריכים לצרוך מוצרים עם תמהילי גלוקוז וחלבון שונים, ועם תוספות שונות של ויטמינים".
מדוע צריך לאבחן דרך העור במכשיר שלכם? הסוכרתיים לא יודעים היום איזה סוג סוכרת יש להם?
"לא במובן של סיווג לפי סוג המזון שעליהם לצרוך".
כדי שהחברה תצליח, היא תצטרך להוכיח שני דברים: האחד הוא שניתן לאבחן את המצבים השונים דרך העור באמצעות מכשיר החברה, והשני הוא שתזונה אכן יכולה להשפיע על אותם מצבים. כלומר, יש עליה חובת הוכחה לא קטנה. כץ לא מודאג. "כמעט כל מחלה נראית בעור וכמעט כל מחלה מגיבה למזון".
באיזה שלב אתם נמצאים?
"יש לנו כבר ארבעה מוצרי מזון ייעודיים, יש לנו שותפים ויש לנו מכשיר. ב-2019 כבר נהיה בשוק".
כדי שהמודל העסקי שלכם יעבוד, ההמלצה צריכה להיות ליטול תוסף או חטיף תעשייתי שאתם מוכרים, אבל אולי ההמלצה הטובה באמת היא "תאכלו יותר עגבניות".
"אנחנו נמליץ גם על התאמת התזונה היומיומית וגם על המוצרים שלנו. אני פחות מאמין בחברות שלא מוכרות מוצר גשמי. היום שוק החטיפים לסוכרת הוא 4 מיליארד דולר. אני רוצה לקחת נתח מהשוק הזה. באנזימוטק המסר שלי לצרכן היה - פיתחתי חלבון טוב יותר, הנה המחקר הקליני שמוכיח זאת, אבל מאוד קשה לבלוט בשוק כך. במקרה הזה אני מציג בדיקה שאומרת, החלבון טוב יותר וגם מתאים לך יותר. אני מאמין שזה כבר יתפוס את הקשב של הצרכנים".