גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות החדשנות: 120 מ' ש' ל-3 חברות להקמת פעילות בישראל

מדטרוניק, GE וצ'יינג' הלת'קר כבר פעילות בישראל, אך המענקים יאפשרו להן להרחיב את פעילותם בהיקף של מאות מיליוני שקלים, להעסיק מאות עובדים נוספים ולהיפתח עוד יותר לחברות המקומיות ● מה עדיין חסר? חברת פארמה בינלאומית בארץ

עומאר ישראק, נשיא מדטרוניק / צילום: רויטרס
עומאר ישראק, נשיא מדטרוניק / צילום: רויטרס

רשות החדשנות הודיעה היום (ג') כי תתן מענק בסכום כולל של 120 מיליון שקל לשתי חברות מכשור רפואי בינלאומיות וחברת בריאות דיגיטלית בינלאומית אחת, כדי שירחיבו את פעילותן בישראל.

חברת מדטרוניק, שמפעילה בארץ מספר מרכזי פיתוח על בסיס חברות שכבר רכשה, תקבל מענק של 50 מיליון שקל כדי להקים פעילות חדשה בסיכון גבוה בישראל.

חברת GE הלת'קר, שמפעילה בישראל מרכז פיתוח וייצור בתחום מערכות ההדמיה, תקבל אף היא 50 מיליון שקל ותביא לישראל פעילות חדשה בתחום סורקי ה-CT, תחילה עם דגש על פיתוח ובהמשך עם פעילות ייצור ישראלית בערך מוסף גבוה.

חברת Change Healthcare (צ'יינג' הלת'קר), לשעבר חברת מקסון, תביא לישראל פעילויות בסקטורים נוספים ותחפש שיתופי-פעולה בישראל בתחום הבינה המלאכותית, ותקבל לשם כך 20 מיליון שקל. צ'יינג' הלת'קר היא אחת מהחברות המובילות בתחום מערכות המידע לתחום הרפואי, שרכשה בישראל את חברת מדקון שפועלת בתחום מערכות המידע בתת הסקטור של הקרדיולוגיה. 

כל החברות יצטרכו לממן אתת הפעילויות המקבלות את המענק בסכום גבוה לפחות פי 2 מן המימון שיתקבל מן המדינה. 100 מיליון השקל שיקבלו GE ומדטרוניק יגיעו מתקציב רשות החדשנות ו-20 מיליון השקלים שתקבל צ'יינג' הלת'קר, יגיעו מתקציב התוכנית הלאומית לתמיכה בסקטור הבריאות הדיגיטלית.

לדברי שגיא דגן, ראש זירת 'צמיחה' ברשות החדשנות, החברות זכו במענקים הללו לאחר הליך תחרותי שהחל בנובמבר האחרון. המענק הזה הוגדר כפיילוט, אשר אם יהיה מוצלח, ייתכן וינתנו בעתיד מענקים נוספים מסוג זה, אם כי אין כרגע תוכנית קונקרטית כזו.

נוכחותן של חברות בינלאומיות בישראל מוזכרת לעתים קרובות כאחד הרכיבים החשובים בבניית אקוסיסטם יציב ומשגשג בתחום הביומד. נציין כי ההיעדר הגדול ביותר הוא בנוכחותן של חברות תרופות בינלאומיות, אשר פועלות לכל היותר כזכייניות של חממות טכנלוגיות (למעט חברת לונזה אשר הקימה לאחרונה מרכז פיתוח קטן בחיפה) ולמעט טבע כמובן. לעומת זאת חברות מכשור רפואי פעילות בישראל, כולל כל אלה שזכו במענק. בכל זאת המענקים ירחיבו את פעילות אותן חברות ויחברו אותן טוב יותר לאקוסיסטם של חברות הביומד הישראליות.

דגן: "GE, למשל, עשויה להרחיב את פעילותה מיידית ולהפוך את ישראל לאחד המוקדים המובילים בעולם בתחום הרפואה גרעינית. בנוסף הם מעסיקים קבלני משנה בתחום הייצור".

"חברה כמו צ'יינג' הלת'קר, שהיא הסנונית הראשונה של תוכנית הבריאות הדיגיטלית, מעניקה ממשקים להרבה חברות לתוך מערכות המחשוב של מערכות הבריאות בכל העולם. צ'יינג' הלת'קר היא חברה מובילה במערכות בריאות ברפואה, ולהתחבר אלה זה קצת כמו לחבור למיקרוסופט של שנות ה-90. היא חברה מאוד מיוחדת כי רואים במשרדים שלה לא רק את אנשי התוכנה, אלא גם את מנהלי המוצר ואנשי השיווק המומחים לתחום הרפואי. המיזוג הזה בין הבנת העולם הרפואי לבין הבנת עולם התוכנה הוא בדיוק מה שאנחנו מחפשים לראות בתוכנית הבריאות הדיגיטלית".

החברות הללו יקבלו גם הטבות מס כמו חברות התוכנה הבינלאומיות הפועלות בארץ?

דגן: "זו נקוה מעניינת כי בניגוד לחברות התוכנה, שעובדות במודל של 'קוסט פלוס' כומר הקניין הרוחני שלהו לא רשום בארץ, דווקא החברות בתוכנית שלנו כן אמורות על פי התוכנית לרשום קניין רוחני בארץ ולכן הן ישלמו מס דומה יותר לזה של חברה ישראלית".

לדברי עומר שליט, מנהל מרכז הפיתוח בחברת צ'יינג' הלת'קר: "תוכנית המענקים הזו הגיעה לידיעתנו בדיוק בזמן, במהלך ביקור גדול של הנהלת צ'יינג' הלת'קר בישראל. עד כה החברה הפעילה את מרכז הפיתוח בישראל אך לא הייתה מאוד פתוחה לאקוסיסטם של הסטארט אפים הישראלים, והנה בזכות המענק הזה, החברה החלה להתעניין בפעילות רחבה יותר בארץ. אני חושב שההשפעה היא ממש של המענק והתוכנית הזו, יותר מאשר עניין כללי בישראל או בתוכנית הדיגיטלית הלאומית, שבא לידי ביטוי דרך המענק. העובדה שהיה כאן מכרז תחום בזמן ובו הרבה מה להרוויח, תרמה להחלטה של החברה לומר 'בואו נלך על זה'".

לדברי שליט, הייחוד של צ'יינג' הלת'קר בעולם הבריאות הדיגיטלית הוא שמערכותיה שולטות במידע רפואי לכל אורך שרשרת הערך, כלומר אצל רופאים פרטיים, מרפאות, בתי חולים, בתי ביטוח ועוד, על פני תחומים רבים, הן בצד הקליני (כולל ניהול מידע מבדיקות מעבדה ומערכות הדמיה) והן בצד האדמיניסטרטיבי והפיננסי של מערכת הבריאות (ניהול אספקה ותשלומים). "אנחנו מתחילים לפתח גם יכולות בינה מלאכותית לניתוח כל המידע הזה, אך נהיה גם מעוניינים לשתף פעולה עם חברות שיכולות להציע לנו יכולות בינה מלאכותית נוספות".

ירון יצהרי, מנכ"ל מדטרוניק ישראל, מסר כי "אנו שמחים על שתוף הפעולה עם רשות החדשנות בישראל. מרכזי הפתוח של מדטרוניק בישראל, מאפשרים לנו גישה למוחות הטובים ביותר ולאנשי המקצוע המסורים והמקצועיים ביותר, בתעשיית הבריאות בישראל "

נתן חרמוני, סגן נשיא ומנהל גלובלי להדמיה מולקולרית ב-GE Healthcare, מסביר כי: "עד היום הפעילות של GE בישראל התמקדה בעיקר בתחום של רפואה גרעינית, שזה שוק של 500 מיליון דולר למכשירי ההדמיה, לא כולל רכיבים ושירות. עכשיו אנחנו נכנסים לתחום ה-PET, שהוא שוק של 750 מיליון דולר במכשירים. הפעילות הזו תעבור ממילווקי שבארה"ב לישראל, ואין ספק שלמענק הזה יש חלק בכך. כעת כל תחום ההדמיה המולקולרית יאוגד בישראל".

חרמוני מציין כי הפעילות של GE בישראל תתרחב גם לתחום נוסף שנקרא Theranostics כלומר טיפול (תרפיה) משולב עם אבחון (דיאגנוסטיקה) בזמן אמת, למשל הדמיה של תהליך מתן תרופה לגידול סרטני, ממש במהלך הטיפול כדי לראות את השפעתו המיידית ולהתאים את הזריקה הבאה. "אם אמנם נצליח לפתח בישראל את הפעילות הזו, נוכל להגדיל את שוק המטרה שלנו עוד יותר". היום מעסיקה GE 200 עובדים בישראל והכוונה היא להגדיל את המספר ב-50 איש נוספים לפחות מיד עם העברת פעילות ה-PET לארץ, ובהמשך כנראה עוד יותר. "יש הרבה התרגשות בחברה סביב המהלך", הוא מספר.

אתם גם תיפתחו יותר לחברות סטארט-אפ ולמערכת הבריאות המקומית?

"לאחרונה התחלנו בשת"פ עם בית החולים איכילוב כדי לפתח יכולות בינה מלאכותית לשם ניתוח המידע ממערכות הדמיה שלנו. השת"פ הזה החל ממילא, אבל תחום הבינה המלאכותית הוא עולם ומלואו, וכעת נוכל להרחיב מאוד את השת"פ הזה".

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

אזעקות מצפון עד דרום, איראן: פתחנו בתגובה ראשונה למתקפה

זוהו ניסיונות שיגור נוספים מאיראן ● חיל האוויר בשיתוף כוחות אמריקאיים תקפו עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת-קרקעיים • עדכונים שוטפים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר