פרופ' צבי אקשטיין/ צילום: איל יצהר
רק שלושה מתוך כ-3,600 המועסקים בקרן המטבע הבינלאומית רשומים כישראלים, כך עולה מדוח מיוחד על מאפייני העובדים בקרן המטבע המעודכן לסוף 2017. על-פי הדוח מועסקים בקרן ארבעה עובדים הרשומים כתושבי הגדה המערבית, 26 מצרים ו-17 אירנים. הקבוצות הגדולות ביותר של עובדים מגיעות מארה"ב (542), קנדה (309) והודו (149).
קרן המטבע, הנמצאת בוושינגטון, הוקמה בסוף 1945 כזרוע של האו"ם המנהלת בקרה אחר המערכת הפיננסית הבינלאומית. בעשורים הראשונים לפעולתה הקרן פיקחה על תקן הזהב והצמדת ערך הדולר לזהב, אך לאחר שהצמדה זו בוטלה ב-1971 הקרן עברה להתמקד במתן הלוואות ארוכות טווח וחבילות סיוע למדינות שנקלעו למשבר כלכלי. בעבר נמתחה על הקרן ביקורת על-כך שהיא כופה מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית על מדינות וחייבה אותן להפריט שירותים ציבוריים ולקצץ את ההוצאה הממשלתית באופן שפגע קשות ברמת השירותים החברתיים לאזרח - ובכך גרמה להעמקת האי-שוויון, בניגוד למדיניותה המוצהרת להלחם בעוני.
בסה"כ מועסקים בקרן כ-3,600 עובדים מהם 2,400 קבועים, מחציתם כלכלנים. הישראלית הבכירה ביותר שעבדה בקרן היא נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג שעבדה בקרן בין השנים 1984-1988. גם הכלכלן הראשי באוצר לשעבר ד"ר מיכאל שראל וד"ר עדי ברנדר מחטיבת המחקר בבנק ישראל עבדו בקרן. על-פי סיכום בין האוצר לבנק ישראל מלפני שנתיים, נציגות ישראל בקרן נשארה בידי בנק ישראל, בעוד הנציגות של הבנקים האזוריים לפיתוח עברה לאוצר.
עבור כלכלנים בתחילת דרכם, העבודה בקרן המטבע נחשבת נקודת פתיחה מצויינת לקריירה במגזר הציבורי ובמוסדות פיננסיים בינלאומיים. "קרן המטבע, יחד עם ה-OECD היא מקום נהדר עבור כל מי שגומר דוקטורט ומעוניין לעסוק בהשפעה על מדיניות כלכלית, בתשתיות, בשוק העבודה ביציבות פיננסית", אומר פרופ' צבי אקשטיין דיקן בית הספר למנהל עסקים וכלכלה במרכז הבינתחומי. "אני מאוד בעד שגופים בישראל כמו בנק ישראל, משרד האוצר וגם כלכלנים במשרדי הממשלה האחרים יעשו תקופת התמחות של חצי שנה או שנה לעבוד בקרן המטבע, הבנק העולמי או ה-OECD. זה ייתן להם ראייה הרבה יותר רחבה על מה שקורה בישראל".