אחת המטרות המרכזיות של ועדת שטרום הייתה להוריד את הריביות שמשלמים הלקוחות על אשראי צרכני. אלא שכתוצאה מכמה צעדים רגולטורים שמתבצעים כרגע במקביל, כלל לא בטוח שהריביות בהלוואות למשקי-בית ירדו, וכרגע אף נראה שהתרחיש הסביר הוא שהן בכלל יעלו. הבעיה המרכזית היא שיהיה קשה לדעת את תוצאות הניסוי, מכיוון שאין כיום נתונים מסודרים על כלל ענף האשראי הצרכני.
השינויים הצפויים בענף האשראי הצרכני צפויים להביא לכך שיורחב מעגל האנשים שיכולים לקבל אשראי. מצד אחד מדובר בדבר חיובי, שכן יש לא מעט אוכלוסיות שהן מודרות אשראי. מצד שני אין ספק שהדבר יביא לעלייה בריבית הממוצעת, שכן מדובר באוכלוסייה בסיכון גבוה יותר, ואז גם עולה השאלה האם נכון לתת לאוכלוסיה שכזו הלוואות, שעלולות להכניס אותה לקשיים.
בכל אופן, בינתיים על אף שהתחרות כבר החלה לכאורה להתגבר הריבית בבנקים דווקא במגמת עלייה: מדוח הפיקוח על הבנקים עולה שהריבית הממוצעת באשראי הצרכני עמדה אשתקד על 5.87% לעומת 5.72% בשנה שקדמה לה. לעסקים קטנים היא עלתה אף בשיעור חד יותר של כ-15% מ-3.43% ל-3.97%. כל זאת בשעה שבמגזר העסקי הריבית שמרה על יציבות. "גלובס" ממפה את הגורמים שיתמכו בעליית הריבית, ומה עשוי בכל זאת להביא לכך שנהנה מעלייה בתחרות.
1. ניתוק מהמימון הבנקאי
כיום ישראכרט ולאומי קארד נהנות ממקורות מימון זולים מהבנקים השולטים בהם. על בסיס מקור זה מעמידות חברות כרטיסי האשראי את ההלוואות ללקוחות, ואת מסגרות האשראי בכרטיסים החוץ בנקאיים. אלא שניתוק מבנק האם בעקבות ההפרדה הצפויה ייאלץ את החברות למצוא מקורות מימון חדשים, שיהיו יקרים יותר: גיוס אג"ח או גיוס מבנקים אחרים, שלא ייתנו לחברה את המחיר הנוח שקיבלו מהבעלים שלהן.
האם חברות כרטיסי האשראי יספגו את העלייה בהוצאות המימון או יגלגלו אותה על הלקוח? לאור העובדה שכבר מעכשיו חלק מהחברות ביצעו מהלך של העלאת עמלות לאור התגברות התחרות והפגיעה ברווחיות שלהן, ספק אם הןיסכימו לספוג את התייקרות המקורות כשתגיע.
2. החלפת בעלים
ישראכרט ולאומי קארד צפויות לקבל בעל שליטה חדש בשנה הקרובה. לרוב בעלים חדשים מחפש להשביח את השקעתו, ואחת הדרכים לכך היא להעלות מחירים. גם אם הבעלים החדשים של החברות לא ירצו להתנהג "בחזירות" ולרוץ ולהעלות מחירים, הרי שהתייקרות המקורות תיאלץ אותם לעשות זאת.
מצד שני, סביר כי לאחר הניתוק מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי יעברו תהליך התייעלות, שיביא לירידה בעלויות התפעול, ישפר את רווחיותן, ואולי יסייע להן להימנע מהעלאת הריביות.
3. עלייה בפרמיית הסיכון
הסיבה המרכזית שהריבית למשקי-הבית ועסקים קטנים עלתה אשתקד היא עלייה בסיכון. נכון, המשק במצב טוב והאבטלה נמוכה, אבל במקביל לרפורמת שטרום התרחשו בשנים האחרונות רפורמות שקטות אך דרמטיות בנושא הליכי פשיטת רגל. הליך פשיטת הרגל הפך לידידותי יותר ללווה, מה שהביא לשינוי במוסר התשלומים במשק. התוצאה: אם ב-2013 נרשמו 12.1 אלף פניות לפתיחת הליך לפשיטת רגל, הרי שב-2017 המספר זינק בכ-75% ל-21.2 אלף פניות.
כתוצאה מכך היקף ההפרשות של הבנקים להפסדי אשראי במגזר משקי-הבית יותר מהכפיל עצמו בתוך שנתיים, ותחום האשראי הצרכני הפך למסוכן יותר, מה שהביא להתאמת התמחור, או במילים פשוטות לעלייה בריבית. אגב, מגמה זו עשויה להתעצם עם כניסת חוק חדלות פירעון החדש בשנה הבאה, שמביא להקלות נוספות בתהליך.
4. הפחתת מסגרות אשראי
בכדי להעניק הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות, הוחלט במסגרת חוק שטרום כי בנק הפועלים ובנק לאומי יקטינו את מסגרות האשראי שלהם ללקוחות ב=50%. המשמעות היא ירידה של כ-30 מיליארד שקל בתוך שנתיים. יש לכך יתרונות. כך למשל, צעד זה ימתן את החשש להיצף אשראי צרכני והתפתחות של בועה, וזאת לאחר שבשנים האחרונות צמח האשראי הצרכני בצורה חדה ומדאיגה.
מצד שני, סביר שהבנקים ירצו להתמקד בלקוחות האיכותיים ולא לפגוע בשירות שהם נותנים להם, מה שיביא לכך שלקוחות חלשים יותר ייאלצו לחפש מקורות מימון אחרים בשוק החוץ בנקאי. אלא ששוק זה מתאפיין בריבית ממוצעת גבוהה יותר מהבנק.
5. עליית ריבית במשק
לאחר שהריבית החלה לעלות כבר בארה"ב, הצפי הוא שעליית הריבית תגיע גם לישראל מה שיוביל להתייקרות הרבית להלוואות. אז נכון, לרפורמת שטרום אין שליטה או קשר למדיניות המוניטארית, ועדיין עליית הריבית עלולה לחזק עוד יותר המגמות שתיארנו בסעיפים הקודמים.
6. מאגר נתוני אשראי
נסיים בנקודה אופטימית. לטעמנו הדרמה האמיתית, והצעד המשמעותי שעשוי לטלטל את שוק האשראי הצרכני הוא הקמת מאגר נתוני אשראי. מדובר ביוזמה שהחלה לפני יותר מ-3 שנים, עוד לפני רפורמת שטרום, אך שולבה במסגרת מסקנות הוועדה. המאגר רוקם עור וגידים בימים אלה, ואמור להתחיל לפעול ב-2019.
היתרון המרכזי שיש היום לבנקים בכלל ולבנקים הגדולים בפרט על פני יתר גופי האשראי הוא בנתונים שיש להם על הלקוחות. הנתונים על הלקוח מאפשרים לבצע תהליך חיתום מדויק ולתמחר טוב יותר את ההלוואה לפי רמת הסיכון של הלקוח. מאגר נתוני אשראי אמור להסיר את החסם, באמצעות מאגר שהבנקים יזרימו אליו נתונים שונים על הלקוחות, וסוכנויות דירוג שיקבלו לצורך כך רישיון ידרגו את רמת הסיכון של הלקוח.
מדובר בפרויקט מורכב עם לא מעט קשיים ואתגרים וסוגיות שטרם נפתרו עד הסוף כגון איזה מידע יקבלו המלווים עצמם על הלווים. ועדיין זהו פרויקט בעל פוטנציאל לשיפור התחרות בשוק, שעשוי לסייע לגופים החוץ בנקאיים ובראשם חברות כרטיסי האשראי להציע הצעות תחרותיות לאלו של הבנקים.
