גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל הרגולציה: ריבית האשראי הצרכני צפויה להמשיך לעלות

מהתייקרות עלויות המימון לחברות כרטיסי האשראי ועד העלייה ברמת הסיכון: למה למרות המאמצים של רפורמת שטרום להוריד את רמת הריבית למשקי-הבית, סביר שהיא תמשיך לעלות, ומה בכל זאת עשוי למנוע זאת? ● כתבה שלישית בסדרה

כרטיסי אשראי / צילום: שאטרסטוק
כרטיסי אשראי / צילום: שאטרסטוק

אחת המטרות המרכזיות של ועדת שטרום הייתה להוריד את הריביות שמשלמים הלקוחות על אשראי צרכני. אלא שכתוצאה מכמה צעדים רגולטורים שמתבצעים כרגע במקביל, כלל לא בטוח שהריביות בהלוואות למשקי-בית ירדו, וכרגע אף נראה שהתרחיש הסביר הוא שהן בכלל יעלו. הבעיה המרכזית היא שיהיה קשה לדעת את תוצאות הניסוי, מכיוון שאין כיום נתונים מסודרים על כלל ענף האשראי הצרכני.

השינויים הצפויים בענף האשראי הצרכני צפויים להביא לכך שיורחב מעגל האנשים שיכולים לקבל אשראי. מצד אחד מדובר בדבר חיובי, שכן יש לא מעט אוכלוסיות שהן מודרות אשראי. מצד שני אין ספק שהדבר יביא לעלייה בריבית הממוצעת, שכן מדובר באוכלוסייה בסיכון גבוה יותר, ואז גם עולה השאלה האם נכון לתת לאוכלוסיה שכזו הלוואות, שעלולות להכניס אותה לקשיים.

הריבית הממוצעת להלוואה


בכל אופן, בינתיים על אף שהתחרות כבר החלה לכאורה להתגבר הריבית בבנקים דווקא במגמת עלייה: מדוח הפיקוח על הבנקים עולה שהריבית הממוצעת באשראי הצרכני עמדה אשתקד על 5.87% לעומת 5.72% בשנה שקדמה לה. לעסקים קטנים היא עלתה אף בשיעור חד יותר של כ-15% מ-3.43% ל-3.97%. כל זאת בשעה שבמגזר העסקי הריבית שמרה על יציבות. "גלובס" ממפה את הגורמים שיתמכו בעליית הריבית, ומה עשוי בכל זאת להביא לכך שנהנה מעלייה בתחרות.

הבנקים מעלים ריביות למשקי ביתהעלייה החדה בבקשות לפשיטת

1. ניתוק מהמימון הבנקאי

כיום ישראכרט ולאומי קארד נהנות ממקורות מימון זולים מהבנקים השולטים בהם. על בסיס מקור זה מעמידות חברות כרטיסי האשראי את ההלוואות ללקוחות, ואת מסגרות האשראי בכרטיסים החוץ בנקאיים. אלא שניתוק מבנק האם בעקבות ההפרדה הצפויה ייאלץ את החברות למצוא מקורות מימון חדשים, שיהיו יקרים יותר: גיוס אג"ח או גיוס מבנקים אחרים, שלא ייתנו לחברה את המחיר הנוח שקיבלו מהבעלים שלהן.

האם חברות כרטיסי האשראי יספגו את העלייה בהוצאות המימון או יגלגלו אותה על הלקוח? לאור העובדה שכבר מעכשיו חלק מהחברות ביצעו מהלך של העלאת עמלות לאור התגברות התחרות והפגיעה ברווחיות שלהן, ספק אם הןיסכימו לספוג את התייקרות המקורות כשתגיע.

2. החלפת בעלים

ישראכרט ולאומי קארד צפויות לקבל בעל שליטה חדש בשנה הקרובה. לרוב בעלים חדשים מחפש להשביח את השקעתו, ואחת הדרכים לכך היא להעלות מחירים. גם אם הבעלים החדשים של החברות לא ירצו להתנהג "בחזירות" ולרוץ ולהעלות מחירים, הרי שהתייקרות המקורות תיאלץ אותם לעשות זאת.

מצד שני, סביר כי לאחר הניתוק מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי יעברו תהליך התייעלות, שיביא לירידה בעלויות התפעול, ישפר את רווחיותן, ואולי יסייע להן להימנע מהעלאת הריביות.

3. עלייה בפרמיית הסיכון

הסיבה המרכזית שהריבית למשקי-הבית ועסקים קטנים עלתה אשתקד היא עלייה בסיכון. נכון, המשק במצב טוב והאבטלה נמוכה, אבל במקביל לרפורמת שטרום התרחשו בשנים האחרונות רפורמות שקטות אך דרמטיות בנושא הליכי פשיטת רגל. הליך פשיטת הרגל הפך לידידותי יותר ללווה, מה שהביא לשינוי במוסר התשלומים במשק. התוצאה: אם ב-2013 נרשמו 12.1 אלף פניות לפתיחת הליך לפשיטת רגל, הרי שב-2017 המספר זינק בכ-75% ל-21.2 אלף פניות.

כתוצאה מכך היקף ההפרשות של הבנקים להפסדי אשראי במגזר משקי-הבית יותר מהכפיל עצמו בתוך שנתיים, ותחום האשראי הצרכני הפך למסוכן יותר, מה שהביא להתאמת התמחור, או במילים פשוטות לעלייה בריבית. אגב, מגמה זו עשויה להתעצם עם כניסת חוק חדלות פירעון החדש בשנה הבאה, שמביא להקלות נוספות בתהליך.

4. הפחתת מסגרות אשראי

בכדי להעניק הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות, הוחלט במסגרת חוק שטרום כי בנק הפועלים ובנק לאומי יקטינו את מסגרות האשראי שלהם ללקוחות ב=50%. המשמעות היא ירידה של כ-30 מיליארד שקל בתוך שנתיים. יש לכך יתרונות. כך למשל, צעד זה ימתן את החשש להיצף אשראי צרכני והתפתחות של בועה, וזאת לאחר שבשנים האחרונות צמח האשראי הצרכני בצורה חדה ומדאיגה.

מצד שני, סביר שהבנקים ירצו להתמקד בלקוחות האיכותיים ולא לפגוע בשירות שהם נותנים להם, מה שיביא לכך שלקוחות חלשים יותר ייאלצו לחפש מקורות מימון אחרים בשוק החוץ בנקאי. אלא ששוק זה מתאפיין בריבית ממוצעת גבוהה יותר מהבנק.

5. עליית ריבית במשק

לאחר שהריבית החלה לעלות כבר בארה"ב, הצפי הוא שעליית הריבית תגיע גם לישראל מה שיוביל להתייקרות הרבית להלוואות. אז נכון, לרפורמת שטרום אין שליטה או קשר למדיניות המוניטארית, ועדיין עליית הריבית עלולה לחזק עוד יותר המגמות שתיארנו בסעיפים הקודמים.

6. מאגר נתוני אשראי

נסיים בנקודה אופטימית. לטעמנו הדרמה האמיתית, והצעד המשמעותי שעשוי לטלטל את שוק האשראי הצרכני הוא הקמת מאגר נתוני אשראי. מדובר ביוזמה שהחלה לפני יותר מ-3 שנים, עוד לפני רפורמת שטרום, אך שולבה במסגרת מסקנות הוועדה. המאגר רוקם עור וגידים בימים אלה, ואמור להתחיל לפעול ב-2019.

היתרון המרכזי שיש היום לבנקים בכלל ולבנקים הגדולים בפרט על פני יתר גופי האשראי הוא בנתונים שיש להם על הלקוחות. הנתונים על הלקוח מאפשרים לבצע תהליך חיתום מדויק ולתמחר טוב יותר את ההלוואה לפי רמת הסיכון של הלקוח. מאגר נתוני אשראי אמור להסיר את החסם, באמצעות מאגר שהבנקים יזרימו אליו נתונים שונים על הלקוחות, וסוכנויות דירוג שיקבלו לצורך כך רישיון ידרגו את רמת הסיכון של הלקוח.

מדובר בפרויקט מורכב עם לא מעט קשיים ואתגרים וסוגיות שטרם נפתרו עד הסוף כגון איזה מידע יקבלו המלווים עצמם על הלווים. ועדיין זהו פרויקט בעל פוטנציאל לשיפור התחרות בשוק, שעשוי לסייע לגופים החוץ בנקאיים ובראשם חברות כרטיסי האשראי להציע הצעות תחרותיות לאלו של הבנקים. 

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: מאיר אמירי

נתניהו: "מי שמצביע לכחול לבן, מצביע לבחירות רביעיות"

נתניהו פתח הערב את קמפיין הליכוד באירוע בירושלים ● "אנחנו נחיל את הריבונות על כל ההתיישבות, הכל כלול, בלי יוצא מן הכלל".

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

המסחר בת"א הסתיים בעליות שערים קלות; מניות האנרגיה הירוקה ממשיכות להיחלש

ת"א 35, ת"א 125 ות"א 90 עלו בכ-0.1% ● קדימהסטם זינקה לאחר שדיווחה על מו"מ מתקדם עם הדסית לעדכון והרחבת הרישיונות ● אנרג'יקס ואנלייט איבדו גובה ● קרן פימי חתמה עם קמהדע על הסכם מחייב להשקעה נוספת של 25 מיליון דולר

יצחק הרצוג / צילום: תמר מצפי

גולשת נאלצה להתנצל על שיתוף פוסט מכפיש נגד יצחק הרצוג

זאת במסגרת פשרה בתביעת לשון הרע שהגיש יו"ר הסוכנות היהודית נגד שני גולשים בגין טקסט מכפיש ששיתפו בנוגע לו ולאמו אורה

שלי תשובה / צילום: יח"צ

דלויט: "בעוד 3 שנים נראה מיליארדים של חברות בהשקעות בדור החמישי"

שלי תשובה, ראש מגזר הטכנולוגיה בדלויט ישראל: "הדור החמישי 'משנה משחק'. כל המפעילים צריכים לחשוב האם כדאי לפרוס סיבים אופטיים כשיש תחליף סלולרי מוכח"

בייג'ינג, סין / צילום: Jason Lee, רויטרס

מסיכות לפנים וחיסונים: המניות שקופצות על רקע התפרצות השפעת

ביונדווקס הישראלית, המנוהלת על ידי רון בבקוב, נובהווקס המפתחת חיסון נגד שפעת שתוצאותיו יפורסמו בקרוב, וחברות נוספות בסין רושמות עליות חדות בצל התפרצות נגיף קורונה

מייסדי סניק: אסף חפץ, דני גרנדר, וגיא פודחרני  / צילום:  Snyk

סניק גייסה 150 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר

בסך-הכול גייסה החברה, שמפתחת מערכת שמאתרת ליקויי אבטחה והפרות רישוי בקוד ומתקנת אותם, כ-250 מיליון דולר

שלטי מכירה והשכרה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דעה: אם על הנייר לרבים עדיף לשכור דירה, למה מעטים בישראל בוחרים בכך?

המדינה תורמת להנחה שלגור בשכירות זה לא טוב ולא ראוי, ודוחפת את הצעירים לרכוש דירות חרף הקשיים הכלכליים הרבים שמהלך כזה צופן ● דעה

מייסדי AppsFlyer: מימין לשמאל אורן קניאל ורשף מן / צילום: אפספלייר, יח"צ

עכשיו זה רשמי: אפספלייר גייסה 210 מיליון דולר

החברה, שבודקת יעילות של קמפיינים שיווקים, ביצעה סבב גיוס לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר בהובלת הקרן האמריקאית ג'נרל אטלנטיק

“רובע החדשנות” בב”ש / הדמיה: HQ אדריכלים

באר שבע רוצה להקים רובע חדשנות. לא ברור מי יתקצב אותו

העירייה תגדיר ותפתח אזור ממוקד שישמש נקודת מפגש מרכזית, האוניברסיטה ובית החולים יורידו גדרות ומשרדי הממשלה יעסקו ביחסי ציבור • תוכנית "רובע החדשנות" של בירת הנגב שמבקשת ליצור "אקוסיסטם" לרעיונות פורצי דרך נחשפת וחושפת בטן רכה: חוסר במימון

ניר דגן / צילום: תמר מצפי

הטלטלות בארקיע נמשכות: המנכ"ל ניר דגן פורש; אמיר ארז ימונה למנכ"ל החדש

(עדכון) - דגן, שכיהן כמנכ"ל ארקיע בשש השנים האחרונות, יוחלף ע"י מנכ"ל פזגז לשעבר ● ארקיע עוברת טלטלה בחודשים האחרונים בעקבות סגירת שדה דב והירידה בביקוש בטיסות לאילת, התחרות מול חברות לואו קוסט בקווים לאירופה והאכזבה מהפעילות בטיסות להודו ולבנגקוק

חלוקת רכוש לא שוויונית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אופציות וביטקוין במקום הרכב והדירה: איך אפשר לחלק בין בני זוג נכסים כלכליים חדשים שקשים להערכה?

בניגוד לרכב או לדירה המסורתיים, לסוגי רכוש "חדשים" - בהם מטבעות וארנקים דיגיטליים וכן אופציות ומניות בחברות הייטק - אין ערך קבוע, וערכם יכול להשתנות מדי יום מחדש ● האם שופטי בית המשפט לענייני משפחה מסוגלים להתמודד עם הסוגיות החדשות?

מייסדי החברה: גל רינגל (מימין), גל גולן וקובי ניסן / צילום: דניאל סינגר

הסטארט-אפ שמנסה להחזיר לגולשים את השליטה על המידע שלהם

הסטארט-אפ Mine, שגייס עד כה 3 מיליון דולר, מאתר את המידע שהמשתמש סיפק ברשת - מפרטי כרטיס אשראי ועד מספר הדרכון

דורי ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

לא יחסכו 30 מיליון שקל: ביהמ"ש דחה את תכנון המס של האחים נאוי

ביהמ"ש קבע כי האחים נאוי לא יוכלו לקזז הפסדים צבורים בסך כ-150 מיליון שקל שהיו לשלד הבורסאי שרכשו מאביחי סטולרו, ואשר אליו העבירו את פעילות החברה בבעלותם ● נקבע כי האחים ביצעו עסקה מלאכותית לצורכי מס, ולפיכך הם ישלמו את מלוא המס שדרשה רשות המסים

חתימת הסכם קיבוצי בבנק הפועלים / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

ללא הפתעות: נחתם ההסכם הקיבוצי החדש בבנק הפועלים, בהתאם להבנות שהוכרזו לפני כשבועיים

במסגרת ההסכם סיימו העובדים וההנהלה תקופה של שנתיים שבהן לא היה לעובדי הבנק הסכם קיבוצי תקף, מאחר וההסכם הקיבוצי הקודם בבנק תם בסוף 2017, ומאז ועד עתה לא הושגו הסכמות לגבי ההסכם החדש

מכוניות חדשות בנמל חיפה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ב-2019 קנינו פחות מכוניות חדשות, אז איך זה שהמדינה קיבלה מאיתנו יותר מסים?

המדינה קיבלה בשנה החולפת סכום עתק של כ-42.4 מיליארד שקל ממיסוי כלי רכב ● רשות המסים גבתה כ-9.8 מיליארד שקל על רכבים חדשים, למרות שהשוק התכווץ ב-5% והנהג הישראלי העדיף לרכוש מכוניות היברידיות שהמיסוי עליהן נמוך דרמטית ●  המצב ב-2020 לא צפוי להשתפר

ציקי פוקס /  צילום: שלומי גבאי וואלה

תובעים נוספים נגד חברת הסייבר הרפואי: "מייסד ביו נקסוס רקם הונאה עזת מצח ומחוכמת"

בשבוע שעבר נחשף כי קרן ההשקעות צ'כית תובעת 17 מיליון שקל מביו נקסוס ומהמייסד ציקי קורלנד פוקס, בגין הונאה ● עתה נודע כי שישה משקיעים נוספים טוענים כי התפתו להשקיע על בסיס מצגי שווא שהציג להם פוקס בדבר רווחיה ושוויה ● החברה: "השקעה בחברה היא קניית סיכוי וסיכון"

התפרצות וירוס הריאות המסתורי בסין / צילום: Koki Kataoka, רויטרס

וירוס הריאות המסתורי בסין: מניות יצרניות תרופות בעלייה, חברות הנסיעות בירידה

מספר המאובחנים זינק מתחילת השבוע פי שלושה ל-218 ● הנגיף שהתפרץ במרכז סין, התפשט במספרים קטנים ליפן, דרום קוריאה ותאילנד ● בעקבות חששות שהועלו שסין מסתירה היקף ההתפשטות, הנשיא שי ג'ינפינג קרא: "לפרסם מידע בצורה מהירה ולהעמיק את השת"פ הבינלאומי"

בנימין נתניהו וחיים כץ / צילומים: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, שלומי יוסף

אלה מועדי דיוני החסינות של נתניהו וחיים כץ בוועדת הכנסת

ביום שלישי הבא אמורה מליאת הכנסת להצביע בעניין הקמת ועדת הכנסת, וכיוון שיש תמיכה של 65 חברי כנסת, הדבר אמור להתקיים ללא כשלים ● בליכוד מתלבטים אם להחרים או להשתתף בדיוני המליאה בעת הקמת הוועדה

צחי הנגבי, הליכוד / צילום: ליאור מזרחי

האם רובי ריבלין הגן בשם הדמוקרטיה על ח"כ שנפגש עם אש"ף?

ח"כ צחי הנגבי טען כי "בזכות קולו של רובי ריבלין לא הוסרה בזמנו החסינות של מוחמד מיעארי" ● האם ב-1990 הגן ריבלין על ח"כ שנפגש עם אש"ף? נברנו בארכיון ● "המשרוקית של גלובס"

משה (בוגי) יעלון ובני גנץ  / צילום: אלעד מלכה

הזיגזג של גנץ: מה המדיניות של יו"ר כחול לבן לגבי סיפוח בקעת הירדן?

הבוקר, במהלך סיור של חברי סיעתו במועצה האזורית מגילות בצפון ים המלך ובבקעת הירדן, אמר גנץ: "לאחר הבחירות אנחנו נפעל להחלת הריבונות על בקעת הירדן" ● לפני שבועיים בלבד גנץ חשב אחרת ואף התבטא פומבית בנושא