גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיני שישקיע בחברות בארץ יודע מי ינצח במלחמת הסחר

איל הביומד הסיני צ'ינגשי חואנג שם את ישראל על המפה האדומה, ומכוון להשקעה במאות חברות מקומיות שימכרו טכנולוגיה רפואית לסין ● בדרך הוא נאלץ להתמודד עם החשדנות של השוק כלפיו ומשוכנע מי תנצח במלחמת הסחר בין המעצמות: "האמריקאים לא יכולים להתקיים בלי הייבוא מסין. השוק הסיני יכול לספק את צרכיו-שלו"

צ'ינגשי חואנג / צילום: יונתן בלום
צ'ינגשי חואנג / צילום: יונתן בלום

פגישה עם צ'ינגשי חואנג, המכונה גם סאני, השחקן החדש והמסקרן של תחום הביומד בישראל והיו"ר ובעל השליטה ב-ICB - מעין חברת החזקות רפואיות קטנה שיצר כאן - נערכת יום לפני ההתחלה הרשמית של מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין: למחרת ייכנסו לתוקף המכסים שהטיל טראמפ על סחורות מסין, הסינים מצדם יגיבו במכסים משלהם, וכדור השלג יתחיל להתגלגל.

איש העסקים הסיני הצעיר, 44, שהונו מסתכם על-פי הערכות איפשהו בטווח שבין חצי מיליארד למיליארד דולר, מתקשה להסתיר את רגשותיו בנושא: "בין הממשלה הסינית לממשלה הישראלית יש דמיון. שתיהן לא נכנעות ונלחמות על האמונה שלהן. אני משוכנע מעל לכל ספק שהסינים - מהרגע שמעורבים בעניין הגאווה והאינטרס הלאומי - לא ייכנעו ולא ייסוגו, ולכן מלחמת הסחר אכן תפרוץ. ומלחמת הסחר הזאת תפגע הרבה יותר בארצות הברית מאשר בסין".

מדוע ארצות הברית תיפגע יותר?

"יש לי חברה ציבורית שם (US-China Biomedical Technology), לכן אני נוסע לארצות הברית כל חודש-חודשיים, ואני רואה שחיי היומיום באמריקה לא יכולים להתקיים בלי הייבוא מסין, מביגוד ועד אכילה ונהיגה. לעומת זאת, במהלך השנים האחרונות הכלכלה הסינית צמחה במהירות, והסינים פיתחו יכולות ייצור משמעותיות".

צ'ינגשי חואנג / צילום: יונתן בלום

"כיום, סטנדרט החיים שלנו בסין לא מאוד שונה מזה שבארצות הברית, כך שהשוק הסיני, בניגוד לאמריקאי, יכול לספק את צרכיו-שלו. אולי סין קונה הייטק אמריקאי, אבל השוק שלה לא נסמך בחיי היומיום על יבוא מארצות הברית. אז מלחמת הסחר תשפיע על הסינים מעט מאוד, בטח יחסית לכמה שהיא תשפיע על האמריקאים. אם לפני עשר שנים הייתה פורצת מלחמת סחר, סין אולי הייתה מוכנה לנהל משא ומתן, אבל עכשיו היא חזקה הרבה יותר".

הנשיא דונלד טראמפ מסביר שההצדקה למהלכים שלו היא גירעון הסחר בין המדינות.

"אני איש עסקים ואני מדמה את זה לסיטואציה מעולם העסקים. נגיד שסין היא חברה מסחרית גדולה אחת וארצות הברית היא חברה אחרת - זה נורמלי ששתי חברות עסקיות ייקלעו לקונפליקט ואפילו לריב, אבל הפתרון צריך להיות כמו בעולם העסקים: ששני המנהיגים יפתרו - ביחד ובשקט - את הבעיות, במקום לערב את כל העולם בריב גלובלי רועש".

אז מה יקרה להערכתך?

"מאחר שטראמפ כבר הכריז על המלחמה, ההנהגה הסינית לא יכולה להיכנע כי האנשים (אזרחי סין) לא יקבלו את זה. הם יגידו: 'איך אתם יכולים להיכנע?', כך שלמנהיגים אין אפשרות אלא לצאת למלחמה הזאת. המלחמה תסלים, כי טראמפ כבר הודיע שלא יסתפק ב-50 מיליארד דולר (היקף המכסים שמתוכננים בשלב הראשון), אבל אחרי זמן מה, אני מאמין ששני המנהיגים ימצאו דרך לפתור את זה, ואחד הצדדים יעשה את הצעד הראשון ויחליט לסגת מעמדתו".

ואיזה צד זה יהיה?

"אם נשפוט לפי ניסיון העבר, אלה יהיו חייבים להיות האמריקאים, כי המנהיגים הקומוניסטים של סין לעולם לא יוותרו לאמריקאים. הם פשוט לא יכולים לעשות צעד כזה מול העם הסיני".

ואיזו השפעה אישית יש לזה עליך?

"זה מחזק את ההחלטה שלי לפעול בישראל. יש משוואה מתמטית", הוא צוחק, "שסין פלוס ישראל שווה אמריקה. כי לארצות הברית יש גם שוק משלה וגם טכנולוגיה. לנו הסינים יש את השווקים הגדולים, ולישראל יש את הטכנולוגיה, אז יחד זה חיבור טוב. הרבה יותר טוב מאשר החיבור של סין וארצות הברית. סין וארצות הברית יהיו בסופו של דבר מתחרות, אבל סין וישראל לעולם לא יהיו מתחרות, ולכן עדיף שילכו יחד".

"בסופו של דבר ננפיק"

צ'ינגשי, שבנה את עצמו בסין מהבראת חברות ביומד ופארמה, אומר שהוא שואף לבנות כאן "עליבאבא שיביא מישראל לסין כל טכנולוגיית ציוד רפואי אפשרית". בינתיים, מדובר בחברה הוותיקה לציוד רפואי BPS, שלא ממש הלכה לשום מקום, אבל מחזיקה בטכנולוגיה, שאמורה לאפשר גילוי מוקדם של חסימת כלי דם העלולה להביא להתקף לב, וגם פעילה כבר בבורסה, מה שמאפשר להכניס לתוכה פעילות נוספת בקלות יחסית.

באוקטובר שעבר רכש צ'ינגשי את השליטה בה (64.7% לאחר דילול מלא), ועוד קודם לכן השקיע בשלוש חברות ישראליות נוספות: Wear2b - המפתחת בדיקה לא פולשנית של רמת הסוכר; Bestbrain - שמפתחת טיפול לאלצהיימר באמצעות גלים חשמליים; ו-RMDY - ניהול דיגיטלי של מערכות בריאות. בסך הכול הוא השקיע עד היום בישראל, בארבע החברות שרכש, 6.5 מיליון דולר, ואת כולן הוא איגד תחת אותה BPS, ששינתה את שמה ל-ICB (ראשי תיבות של Israel China Bio-technology).

ICB תשמש מעין חברת החזקות המשקיעה בחברות ישראליות בתחום הרפואי, כשהמטרה היא להביא אותן לסין במסגרת מיזמים משותפים, לבגר אותן בדרך של השגת אישורי CFDA (רשות המזון והתרופות הסינית) ובניית מתקני ייצור ופעילות שיווק, ולהנגיש אותן לשוק ההון הסיני.

כמה כסף אתה מתכנן בסך הכול להשקיע בישראל, ובכמה חברות אתה חושב להשקיע?

"השקעה טיפוסית שלנו היא בין חצי מיליון ל-3 מיליון דולר. אנחנו מקווים להשקיע במהלך שלוש השנים הבאות במאות חברות".

נשמע מאוד שאפתני.

"אני רוצה להשתמש ב-ICB כפלטפורמה להביא טכנולוגיה ישראלית של ציוד רפואי לסין. בסופו של דבר, ננפיק. עד כמה שאנחנו מבינים, חברות ישראליות של ציוד רפואי לא מאוד מצליחות בחדירה לסין. שוק ההון הסיני מאמין בטכנולוגיות ישראליות, אבל אין שם עניין להשקיע בטכנולוגיה לבדה אלא במשהו מבוסס יותר. אם ניקח דימוי מעולם הנדל"ן, הם לא רוצים להשקיע בקרקע לא בנויה, אלא בבית. אז אנחנו נבנה את הבית הזה. זו גם הסיבה שבחרנו לעבוד בדרך של פלטפורמה שמאגדת כמה חברות יחד, ולא בדרך של הבאת חברות ישראליות בנפרד".

באילו חברות תשקיעו?

"נשקיע בכל חברה ישראלית שאנחנו חושבים שיכולה לעניין את השוק הסיני. החברות יקימו איתנו מיזמים משותפים בסין, כשהישראלים מביאים את הטכנולוגיה ואנחנו את הכסף והניסיון, ובסופו של דבר, את הקשר עם שוק ההון הסיני. צריך לזכור שעסקים מבוססים על אמון, וכרגע לחברות הישראליות הצעירות הללו חסר האמון שוק ההון הסיני. הם לא בטוחים שהקרקע אכן תהפוך לבית, ושהטכנולוגיה תהפוך לחברה עם אישורים, ייצור ושיווק".

אז החברות יהפכו להיות חברות סיניות.

"כן".

בינתיים, רכשת כאן ארבע חברות. מי מביניהן מועמדת מבחינתך להיות ההצלחה הראשונה?

"אני צריך להבהיר למה אני קורא הצלחה. אני לא מדבר על חברה אחת אלא על אגד של חברות תחת הפלטפורמה שלנו. לחברה יחידה יהיה קשה לחדור לשווקים, וכמעט בלתי אפשרי להצליח לבד. אבל אם אני יכול לאגד אותן ולזכות בהערכת השוק, יש להן סיכוי להצליח ומשם גם יבוא אקזיט בצורה של הנפקה או בצורה אחרת".

איך זה שבינתיים לא רואים את המניה עולה על רקע התוכניות שלך והכסף שאתה מביא?

"הסיבה היא מאוד פשוטה: אנחנו חברה חדשה, ועל ההשקעות הודענו לפני שבועיים. לפני כן היינו עסוקים בשינוי המבנה של החברה. ומכל מקום, מחיר המניה לא מאוד חשוב לי, חשובה לי הקמת הפלטפורמה".

אבל אולי זה קשור למשהו גדול יותר, לחשדנות ישראלית כלפי הבאים מסין? למשל, תראה מה קורה כאשר חברות סיניות מנסות לקנות כאן חברות ביטוח. בינתיים אף אחת עוד לא חצתה את המשוכה הרגולטורית.

"אני מסכים עם האבחנה. יש חשדנות וזהירות כי לא מכירים אותנו".

"הצלחה דורשת קשיחות"

צ'ינגשי מתמודד עם החשדנות באמצעות ביקוריו המרובים בישראל ובמפגשים שהוא מקיים עם דמויות בהייטק הישראלי. מאז שהגיע לכאן לראשונה, לפני 18 חודשים, הוא ביקר פה שש פעמים, פגש 300 חברות וקשר קשרים עם כמה מהפעילים בזירת ההייטק, כמו למשל יהודה זיסאפל, שעליו הוא אומר: "זה אדם שתרם כל-כך הרבה לסטארט-אפ ניישן, יש לי הרבה כבוד אליו".

דבר נוסף שעשה היה ארגון כנס ענק, בשיתוף הממשלה הסינית, בצ'אנגשה, עיר הולדתו, שאליו הובאו כמאה חברות ישראליות. "לא ציפיתי שכל אחת מהן מיד תצליח בסין, זה היה חלק מתהליך, של בניית אמון".

הממשלה הסינית דווקא מנסה להגביל את ההשקעות מחוץ לסין. איך זה משפיע עליך?

"במשך השנתיים האחרונות הממשלה אכן הגבילה את ההשקעות מחוץ לסין ביותר מעשרה תחומי השקעה. אבל מצד שני, יש הכרה מאוד גדולה שתחום הבריאות (Healthcare) מהותי לסין ויכול לעזור לסינים לשפר את בריאותם ואת חייהם. לכן, לא רק שהתחום הרפואי לא נכלל תחת ההגבלות, אלא שהשקעות בו דווקא מתקבלות בעין יפה וזוכות לעידוד".

החזות העסקית הגלובלית המעונבת של צ'ינגשי מרוככת בצמידים הכרוכים על אמת ידו הימנית. "אני בודהיסט", הוא מסביר. הוא נולד כאמור בצ'אנגשה, בירת מחוז הונאן, שבה הוא מתגורר עד היום. אתר בלומברג יודע לספר כי היה אחד מחלוצי היזמים הצעירים במחוז, בשנת 1994, וכי זכה להערכה ולפרסים מרובים על פועלו.

טראמפ מציג תזכיר חקיקה להטלת מכסי מגן על מוצרי הייטק מסין / צילום: רויטרס - Jonathan Ernst

המשפחה שממנה הגיע, משכילה - אביו, אמו ואחותו הם רופאים - אך ענייה. "לא הבנתי את זה אז", הוא אומר, "אבל היום ברור לי שלגדול באזור כפרי עני זה ניסיון חשוב. אם אתה גדל בסביבה קשוחה, זה הופך אותך לקשוח, והצלחה דורשת קשיחות. אתם הישראלים צריכים ללכת לשנתיים-שלוש לצבא. אני מרגיש כאילו הייתי 15 שנים בצבא".

על אף מצב המשפחה, במסגרת הערכים העממיים המאואיסטים, הוריו נהגו ללכת לשכונות עניות יותר, ולעזור לאנשים שם. "הרעיון הוא שאם יש לך השכלה, אתה לא יכול להישאר במקומך ולא לעשות דבר. מוטל עליך לעזור לחלשים ממך", הוא מסביר.

בעזרת הלוואה מסבתו מצד אמו, הלך לקולג', ללמוד מתמטיקה, אבל לא סיים. "לאחר שנתיים הבנתי שלהיות מתמטיקאי ולעשות מזה כסף, זה מאוד קשה. הרגשתי שאני צריך ללכת לעסקים וכך אוכל לעשות משהו עם חיי".

השלב הבא היה פתיחת סוכנות פרסום שניהלה קמפיינים עבור חברות, שם, הוא אומר, "היה לי קצת מזל, כי אחד הלקוחות שלי היה הונאן TV". אז היא הייתה "תחנת הטלוויזיה הגרועה ביותר בסין", כהגדרתו, אבל היום מדובר באחת משתי תחנות הטלוויזיה הגדולות ביותר בשפה הסינית, המשדרת ברוב חלקי סין, מקאו, הונג קונג וטייוואן, וגם בצפון אמריקה, יפן, אוסטרליה ואירופה.

צ'ינגשי הפך מנותן שירות לשותף לדרך וגם, לאחר שהשקיע מכספו, שותף בבעלות. "הם רצו להעביר את המודל העסקי שלהם מתעמולה טהורה למודל של עשיית כסף. הייתי חלק מהאסטרטגיה הזאת, ובמלוא הצניעות אני חייב לספר שתרמתי הרבה מאוד למהפך הזה. אני כבר 15 שנים לא שם ועדיין מתגעגע לחבר'ה מהתחנה. עד היום אני מוזמן לכל האירועים והמסיבות שם".

"להבין טוב יותר את ישראל"

לאחר עשר שנים הוא החליט לעזוב, בין היתר מפני שלא הותר לו להשקיע יותר בתחנה, על רקע שינוי המדיניות הממשלתית שהגבילה משקיעים למתן חסויות לתוכניות בלבד. "בנוסף, הרגשתי שאני צריך לעשות משהו משל עצמי, פחות צמוד לעולם הממשלתי (כידוע, אמצעי התקשורת בסין נשלטים על-ידי הממשלות של המחוזות)", הוא אומר.

הבנתי שנותרו לך קשרים מצוינים עם הממשלה, שגם סייעו לך כספית בכנס הגדול שערכת לא מזמן לחברות ישראליות.

"זה נכון שבתחום המדיה נוצר קשר מאוד הדוק עם אנשי ממשל. אבל אני חייב לומר שמהרגע הראשון שהתחלתי בעסקים, התעקשתי ולא שיחדתי אף פקיד ממשלה. את הרי יודעת שבסין נהוגה דרך השוחד, בעיקר מול הממשלה, אבל אני החלטתי שלא לעשות זאת. הקשרים הטובים שיש לי היום בהונאן נובעים מהעובדה שהצלתי חברות ויצרתי עסקים רווחיים, בתחום שמאוד חשוב לממשל".

ואיך קיבלו בתחנה את עזיבתך, ועוד לתחום כל-כך שונה?

"כל אנשי המדיה בצ'נגשה חשבו שאני מטורף. הרי הייתי שותף בחברת המדיה מספר 1 בסין. מי שהיה אז הנשיא של הונאן TV אמר לי: 'אני בטוח שתיכשל עם המכשור הרפואי הזה שלך ואני יודע שתחזור אלינו'".

אפשר להבין אותו, הרי לא היה לך שום רקע בתחום. מה פתאום החלטת ללכת לכיוון הזה?

"הרעיון לעשות משהו אחר התחיל אצלי שנתיים קודם לכן, ובמשך השנתיים הללו חקרתי וחשבתי לאיזה תעשייה אני רוצה להיכנס כדי להישאר בה לשארית חיי".

הדבר הראשון שעשה היה לקנות חברה שפשטה את הרגל בשם אנסון (anson) שייצרה משחה לטיפול בכוויות (עד היום החברה הזאת היא אחת ההחזקות הגדולות של צ'ינגשי). "הרי ידוע שאם אתה מתחיל עסק רפואי מהתחלה, אתה צריך לעבור את כל שלבי הפיתוח שאורכים זמן", הוא מסביר, "ופה הייתה חברה שמצד אחד היה לה מוצר טוב שנמכר, ומצד שני הגיעה לפשיטת רגל. אז כנראה שהם עשו משהו נכון, וגם משהו לא נכון. עבורי היה עדיף לקנות חברה כזאת ולעשות בה טרן-אראונד מאשר להקים חברה מאפס".

חיפשת קיצור דרך, בדיוק כמו שעשית כשנכנסת לישראל דרך שלד בורסאי. נראה שזו שיטה מקובלת אצל משקיעים סיניים.

"נכון, וגם המשכתי את השיטה הזאת. בין 2005 ל-2010, כל שנה במשך חמש שנים, רכשתי עוד חברה בקשיים בתחום הרפואי ואת כולן העברתי טרן-אראונד שנמשך בין חצי שנה לשנה".

החברה שלה חב צ'ינגשי את הונו, ובזכותה הוא משקיע גם בישראל, היא Hunan Honghao Jiyin, שפועלת בתחום הגנטי. מהשקעה של חצי מיליון דולר בלבד, בתוך שלוש שנים הגיעה החברה לשווי של 4 מיליארד דולר, ו"מההצלחה הזאת עשיתי הרבה כסף", הוא אומר.

רשימת החברות שבהן הוא מעורב, או היה מעורב, ארוכה ומתוכה ראוי לציין את מי שהיא מעין מקבילה - גדולה בהרבה כמובן - לאופרציה שהוא מנסה להקים כעת בארץ: חברת ההחזקות הסינית Central Bio-MD Valley Technology, שהוא משמש נשיאה.

כאמור, בשנה וחצי האחרונה הוא על הקו לישראל. האדם הראשון שפגש כאן הוא אנדרו זאנג, המתגורר בארץ שנים רבות, ומונה על ידו למנכ"ל ICB. "גילינו שאנחנו חולקים אותו חלום", מסביר צ'ינגשי את מינויו של מי ששימש בעבר יועץ לחברות כמו אי.די.בי ונטפים. רכש נוסף הוא איתן סגל, ידיד טוב של זאנג, ראש החטיבה למדיניות החוץ במשרד ראש הממשלה לשעבר, וכיום סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה. "אין לנו כאן מישהו ששלחנו מהמטה בסין", אומר צ'ינגשי על המינויים בחברה, "כל האנשים הם כאלה שהכרתי לאחרונה, והם מקומיים".

זה מאוד שונה מההתנהלות הרגילה של חברות סיניות שרוכשות חברה. בדרך כלל הן שולחות אנשים משלהם.

"נכון. עשיתי זאת מפני שאני יודע שאנחנו חייבים להיות חברה ישראלית, וכך גם נבין טוב יותר את ישראל. זו האסטרטגיה שלנו".

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות