גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל הפרטים שלכם חשופים: אירוע אבטחה חמור באתר איתוראן

אירוע אבטחה באתר איתוראן איפשר חדירה למערכות החברה ע"י גורם חיצוני, באופן שחשף מידע רגיש של מאות אלפי לקוחות, כולל מספרי תעודות זהות, חשבונות בנק, פרטי אשראי ועוד ● איתוראן לא דיווחה על כך לרשות להגנת הפרטיות, והרשות פתחה בהליך אכיפה וקבעה כי החברה הפרה את חובות הגנת המידע של לקוחותיה

אייל שרצקי, מנכ"ל ובעלים משותף של איתוראן / צילום:  תמר מצפי
אייל שרצקי, מנכ"ל ובעלים משותף של איתוראן / צילום: תמר מצפי

אירוע אבטחה חמור באתר חברת איתוראן חשף חולשות של מערכת האבטחה של החברה ואיפשר חדירה למערכות על-ידי גורם חיצוני, באופן שחשף מידע רגיש של מאות אלפי לקוחות של החברה, ובין היתר מספרי תעודות זהות, פרטי חשבון בנק, פרטי אשראי ועוד - כך העלו ממצאי בדיקה שערכה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בחברת איתוראן איתור ושליטה בע"מ, במסגרת הליכי אכיפה מינהליים שנפתחו נגד החברה.

מדובר באירוע המכונה "האקר לבן" (או "כובע לבן") - מצב שבו האקר מתריע בפני חברה שיש פרצת אבטחה במערכות שלה כדי שתסגור אותו; זאת בניגוד ל"האקר שחור" (או "כובע שחור") - מצב שבו האקר פורץ לאתר כדי לגרום נזק לחברה או כדי לגנוב ממנה מידע.

חברת איתוראן טיפלה בתקלה באופן מיידי, אך התברר כי לא הודיעה עליו לרשות להגנת הפרטיות, חרף חובה חוקית לעשות זאת. בתום בדיקת הרשות נקבע כי איתוראן הפרה את חובותיה לפי חוק ותקנות הגנת הפרטיות לאבטחת המידע האישי של מאות אלפי לקוחותיה.

הבוקר (ד') הודיעה הרשות לחברה כי בהתאם לממצאי ומסקנות הפיקוח נקבע כי החברה הפרה את חוק הגנת הפרטיות ואת תקנותיו לעניין אבטחת מידע, וכי היא נדרשת לבצע פעולות מתקנות ליישום רמת האבטחה הנדרשת על-פי החוק ולדווח לרשות להגנת הפרטיות על פעולותיה.

מדובר בהליך אכיפה ראשון מסוגו, ובפעם הראשונה שבה הרשות ניהלה הליך אכיפה מינהלי על בסיס תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) החדשות, שנכנסו לתוקפן במאי השנה.

במסגרת ההליך, כאמור, נבדק חשד לאירוע אבטחה חמור באתר החברה, אשר חשף חולשות שאפשרו חדירה לא מורשית למערכותיה. חולשות אבטחה אלה אפשרו לגורם חיצוני גישה לדפי המשתמש הפרטיים של לקוחות החברה ולמידע אישי רב ורגיש. מידע זה כלל שם מלא, כתובת, מספר טלפון, מספר תעודת זהות, מספר לוחית זיהוי ברכב, מספר שלדת רכב, חשבוניות לקוח, מספר חשבון בנק, ספרות אחרונות של כרטיס האשראי, מידע אודות תנועת הרכב, היסטוריית מיקומים ונסיעות ואף "מיקום חי" בזמן אמת של הלקוח.

בהתאם לסטנדרט שנקבע בתקנות אבטחת המידע החשדות, חברות המנהלות מידע אישי של למעלה מ-100 אלף איש, בדומה לאיתוראן, נדרשות לרמת האבטחה הגבוהה ביותר. האירוע המדובר הצביע על שורה של ליקויים יסודיים באבטחת המידע של חברת איתוראן, מה שעולה כדי אירוע אבטחה חמור אודותיו חלה חובת דיווח מיידית לרשות להגנת הפרטיות. במקרה זה החברה אמנם פעלה לתיקון התקלה מיידית, אך לא דיווחה לרשות להגנת הפרטיות אודות האירוע.

בהודעת הרשות על ממצאי הבדיקה צוין כי "הרשות מדגישה כי התראה של 'האקר לבן' על ליקויי אבטחת מידע במערכות המידע ואתר האינטרנט של הארגון, משמעותו חדירה ללא רשות למאגר הארגון ולכן מהווה אירוע אבטחה חמור כהגדרתו בתקנות, גם אם המטרה המוצהרת היא לאתר ולבחון ליקויים אלה". 

איתוראן: פעלנו לתיקון הליקוי מיד לאחר אירוע הפריצה

מאיתוראן נמסר בתגובה: "חברת איתורן פעלה מיד לאחר האירוע לתיקון הליקוי שנמצא ולחיזוק אבטחת המידע של מערכותיה, תוך שיתוף-פעולה מלא עם הרשות להגנת הפרטיות. החברה מבקשת להדגיש כי אבטחת המידע של לקוחותיה מצוי בראש מעייניה, וכי היא פעלה ותמשיך לפעול על-מנת למנוע הישנות מקרים מעין אלה. יתרה מכך, במקרה הרלוונטי נחשף פרט של אדם אחד בלבד ולא מעבר לזה.

"יחד עם זאת, תמוה מאוד שדווקא המידע המצוי אצל הרשות להגנת הפרטיות אינו מאובטח ודולף, כאשר מסמך הממוען לחברה בלבד, מוצא עצמו 'מטייל' לתקשורת. לרשות להגנת הפרטיות אין סמכות על-פי חוק לפרסם את ממצאי פיקוחיה". 

"איתוראן היא הסנונית הראשון. נבדקים עשרות דיווחים על אירועי אבטחה חמורים"

החשש של כל אדם שהמידע שלו - שנאסף על-ידי חברות מסחריות שונות וחברות המעניקות לו שירותים - ידלוף לרשת, יגיע לידיים הלא נכונות, ייחשף או ייעשה בו שימוש לא ראוי ולא רצוי - קורם כל העת עור וגידים מול עיני הציבור. זה נחשף פעם אחר פעם לליקויי אבטחה ופריצות של האקרים (בכובעים לבנים או שחורים) למאגרי מידע.

הפעם מדובר באיתוראן, ואולם לדברי עו"ד עלי קלדרון, הממונה על האכיפה המינהלית ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ומי שהיה אחראי על הליך הפיקוח על איתוראן, איתוראן ממש לא לבד. לדבריו, הגם שהליך האכיפה שנוהל נגד חברת איתוראן על-ידי מחלקת האכיפה ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בעקבות אי-דיווח לרשות להגנת הפרטיות מבוסס על תקנות שנכנסו לתוקף לפני חודשיים וחצי בלבד, הרשות מטפלת בימים אלה בעשרות מקרים דומים.

"מאז שנכנסו התקנות לתוקף, שזה בסך-הכול לפני חודשיים ומחצה, כבר קיבלנו עשרות דיווחים לפי החוק על אירועי אבטחה חמורים, שאנחנו בהחלט בודקים אותם", אומר קלדרון. "אנחנו נטפל בהם בכפפות של משי, כי זו תקופת הסתגלות לתקנות, אלא אם היו ממצאים חריגים לגבי אבטחת המידע, ונגלה שם רשלנות או פעילות ממש פלילית. דווקא בגופים שלא מדווחים לנו, אבל אנחנו מאתרים אותם, כמו איתוראן וכמו חברות אחרות שאנחנו פועלים נגדן בימים אלה, ומבצעים נגדן פעילות אכיפה מינהלית, נטפל בנחישות".

עוד מוסיף קלדרון כי "בקרוב ישמעו על עוד הפרות שייתבעו. איתוראן היא פשוט הסנונית הראשונה. נטפל בהם במלוא הכוח שלנו".

תקנה 17 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) שמכוחן נוהל הליך הבדיקה באיתוראן אינה כוללת סנקציה "נשכנית" בדומה להטלת קנסות או עיצומים (שניתן להטיל מכוח הפרות אחרות של חוק הגנת הפרטיות), אך היא מאפשרת לרשות להגדיר את החברה "כמפירת חוק" - הגדרה שיש לה משמעות מבחינת מוניטין החברה, אך גם פותחת פתח ללקוחות החברה לתבוע את החברה על הפרת הפרטיות שלהם.

לדברי עו"ד קלדרון, "כל לקוח של החברה יכול כעת לפנות לבית המשפט בטענה כי החברה לא שמרה לו על המידע שלו, ובכך פגעה בפרטיות שלו, ולדרוש ממנה 50 אלף שקל, וזה בלי להוכיח מה הנזק בפועל שהיה לו. יש להם מאות אלפי לקוחות. גם ללא הטלת קנסות כלי האכיפה הזה הוא למעשה מקל או פטיש כלכלי מאוד משמעותי".

אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מוסיף כי "תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) הרימו את הרף בכל הקשור לאופן שבו המידע האישי שלנו נשמר על-ידי גופים ציבוריים או פרטיים. מאחר שאנו מבינים כי המשק זקוק לזמן מה כדי לעמוד בדרישות, החלטנו על מדיניות אכיפה סבלנית כלפי ארגונים שידווחו על אירועי אבטחה חמורים לרשות.

"הרשות פרסמה מראש את מדיניותה, לפרסם את ממצאיה, בחקירת אירועי אבטחת מידע חמורים שלא דווחו לה כחוק, ולאכוף בחומרה מול ארגונים שלא ידווחו. כך נעשה במקרה איתוראן. פרסום מסמך קביעת ההפרה וסיכום ממצאי החקירה, כחלק ממדיניותה של הרשות, נובע מתוך חובתה לשקיפות לציבור על פעולותיה".

אכיפה פלילית בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות

1. רשת אנשים טובים

ממצאי החקירה: מידע על נשים שהתכוונו לבצע הפלות הועבר לידי עמותה במרכז הארץ, שפעלה להניא נשים מלבצע הפלה. 

סטטוס: התיק הועבר למחלקת סייבר בפרקליטות שהגישה כתב אישום נגד 3 חשודות. 

2. פרשת "והדרת"

ממצאי החקירה: סחר במידע רפואי אודות החולים באזור הצפון, שבה היו מעורבים עובדים בבית החולים רמב"ם, בקופת-חולים לאומית ובחברות סיעוד. 

סטטוס: 4 כתבי אישום בתיק בגין עבירות מסוג פשע של פגיעה בפרטיות. 4 נאשמים הודו באישומים ונידונו לעבודות שירות ולקנסות; בנוסף, הוטלו קנסות גבוהים על שתי חברות סיעוד בסך של 400 אלף שקל ו-500 אלף שקל; משפטם של המתוווכים מתנהל בשלום בחיפה. 

3. פרשת "דף חלק"

ממצאי החקירה: מתכנת בכיר בחברת BDI מחק נתוני אשראי שליליים ממאגרי המידע השמורים והרגישים של החברה. נחשפו 5 מתווכים שהבטיחו לאנשים שונים שניסו לקבל הלוואות, כי ידאגו למחיקת המידע השלילי עליהם מדוח האשראי שלהם, וזאת תמורת תשלום. 

סטטוס: הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה בעבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, לפי חוק שירות נתוני אשראי וכן בגין עבירות שוחד וזיוף. 

4. פרשת "אמנון ותמר"

ממצאי החקירה: במאגרי המידע שנסחרו בתיק נמצא מידע מ-3 מקורות: קופת-חולים, חברת ביטוח וסוכנות החזרי מס. 

סטטוס: התיק הועבר לבחינה לצורך הגשת כתב אישום בפרקליטות. 

5. פרשת "האגרון"

ממצאי החקירה: מרשם האוכלוסין המלא של המדינה הועלה אל שרתים שונים, הונגש באמצעות תוכנה נוחה, וצורף לו מסמך הנחיות שימוש. 

סטטוס: הוגשו כתבי אישום נגד 6 נאשמים, שהורשעו ונידונו למאסר בפועל (בין 3 חודשים ל-14 חודשים) ולקנסות (בין 36 אלף שקל ל-100 אלף שקל). 

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"