דגל הגאווה / צילום: שאטרסטוק
זהו כפיר. הוא עובד כמעצב שיער. מה הסיכוי שכפיר גיי?
זהו כפיר. הוא גיי. מה הסיכוי שהוא מעצב שיער?
השאלות האלה קצת מבלבלות. ישנם מקצועות, שבהן ישנה בולטות גדולה מאוד לאנשים בעלי נטייה מינית גאה. עם זאת, ברור כי גאים - בארון או מחוצה לו - נמצאים בכל המקצועות שבעולם. אם כך, האם נוכחות מוגברת של גאים במקצועות מסוימים היא שוויונית או מפלה? האם יש משהו אינהרנטי בגאים שמושך אותם למקצועות מסוימים, או אולי זו החברה שמסלילה אותם למקצועות אלה (או את הסטרייטים החוצה מהם?)
קיים רק מעט מחקר בתחום, אולם המחקר שנערך מגלה ממצאים מעניינים ולא בהכרח אינטואיטיביים.
מישל ענתבי, פרופ' חבר בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בוסטון בארה"ב, הוא אחד משלושה חוקרים החתומים על אחד המחקרים היחידים בתחום. לדבריו, החלוקה למקצועות יותר נשיים לגברים גאים ומקצועות יותר גבריים לנשים גאות היא לא באמת הפרמטר העיקרי שמטה את הגאים לעבר מקצועות מסוימים.
במאמר Concealable Stigma and Occupation Segregation בחנו ענתבי וקבוצתו מידע מסקר שבו נשאלו אנשים באופן אנונימי מה עיסוקיהם וגם "מי גר בבית". הנתונים הללו בעיתיים, משום שהם אינם נותנים מקום לגאים בארון או לכאלה שאינם חיים עם בני או בנות זוגם. עם זאת, גם כאשר בוחנים את הנתונים החלקיים הללו, מצטיירת תמונה מעניינת.
"ההשערה המקורית שלנו הייתה שגאים נמצאים יותר מהממוצע במקצועות שמוציאים אותם מהבית שבו גדלו ואולי חוו בו הפליות ואכזבות ומביאים אותם למקומות שבהם יפגשו את 'אנשי העולם הגדול', שאמורים להיות פתוחים יותר, ולכן - דיילים, ספינות ורכבות", מספר ענתבי ל"גלובס". "אולם ההשערה הזאת נמצאה כלא נכונה, וגם ייצוג היתר של גאים במקצועות הללו היה בסופו של דבר לא כה גבוה כמו שחושבים".
המקצועות שנמצאו כ"גאים ביותר" העלו שתי השערות אחרות, שהן בסופו של דבר מסקנות המחקר. האחת היא שגאים, כמו רבים אחרים שגדלו עם סטיגמה, מעדיפים תפקידים שבהם הצלחת המשימה שלהם אינה תלויה בעבודת צוות, מתוך חשש מעבודה בצוותים שלא הם בחרו. כך, גאים (נשים וגברים) מוצאים את עצמם במקצועות כמו עיתונאים, מעצבי שיער, סוכני נסיעות, סוכני שחקנים ועוד, ואצל הנשים טכנאיות מכל הסוגים - מוסכניקיות, מתקינות מזגנים, מתקינות מעליות וכדומה.
ענתבי מזהה רכיב נוסף שבגללו ניתן למצוא יותר נשים לסביות במקצועות כמו פסיכולוגיות, סוציולוגיות, עובדות סוציאליות, מנהלות הדרכה וקצינות מבחן, ויותר גברים הומואים במקצועות כמו סיעוד ומשחק. אלה מקצועות המחייבים רגישות מיוחדת לנפש האדם האחר - להבעות הפנים שלו, לכוונות האמיתיות שלו, לצרכים האמיתיים שלו. הסיבה שבגינה גאים מתאימים יותר למקצועות כאלה אינה, כשלעצמה, משמחת. בפשטנות, מי שחושש לחטוף מכות יהפוך רגיש מאוד להבעות הפנים של מישהו שעלול להחטיף לו מכות, כדי להיות מוכן במועד להילחם חזרה או לתפוס מרחק בטוח.
"כשהמאמר יצא, חשבנו שאנחנו צופים באור כוכב המעיד על העבר, ושאם נבחן את הנושא שוב בעוד כמה שנים, כאשר הילדים של היום ייכנסו לשוק העבודה, כבר לא נמצא את ההבדלים הללו כי הילדים הללו לא חוו כזו הפליה או השתקה בילדות", אומר ענתבי. לצערי, כרגע אני חושב שהיינו אופטימיים מדי. לאחרונה התרחשו כמה אירועים שמחזירים את היחס לגאים אחורה, למשל ההצעה שטרנסג'נדרים לא יוכלו לשרת בצבא האמריקאי. עצם המחשבה להפלות מישהו על בסיס נטייה מינית בקבלה למקצוע פותחת את הדלת לעוד הפליה כלפי כל הגאים.
"נטיות למקצוע מסוים נקבעות בילדות המוקדמת יחסית, כאשר רוב האנשים עדיין נמצאים בעיצומו של הלחץ החברתי לגבי המיניות שלהם. אני מרגיש שהנטיות המקצועיות הללו הן למעשה צמצום של חופש הבחירה. גם אם אלה קריירות מכובדות בשכר ראוי. ייתכן גם שמה שאנחנו רואים כבחירה הוא בעצם הסללה. המראיין רואה אדם גאה ובתת-מודע מאמין שהוא יתאים פחות לעבודה בצוות, או שהוא יתאים יותר לעבודה הדורשת רגישות חברתית".
מהיכן יבוא השינוי ?
"מעבר למודעות חברתית כללית, השינוי צריך לבוא מהארגונים עצמם. אנשי כוח האדם בארגון צריכים להיות בטוחים שהם באמת נותנים לעובדים את כל האפשרויות להגיע לעבודה שהם באמת מעוניינים בה בתחום הארגון. אל תנתב את העובד הגאה שלך לשיווק או יחסי ציבור, רק כי הוא גיי".
לדברי פרופ' מיכל פרנקל מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, "ישנן דרכים שבהן מקצוע מסוים יכול להדיר גאים משורותיו באופן מפורש או להזמין אותם". כך, כאשר אל-על החלה לתת זכויות לבני זוג של דיילים גאים (אחרי שחויבה בכך על פי חוק), המשרות הללו משכו יותר גאים. לעומת זאת, ברשות הטבע והגנים לא הסכימו להנפיק כרטיס משפחתי לזוג נשים וילדיהן. זה משדר מסר מסוים לגאים שרוצים לעבוד במקום כזה".
לדבריה, "גאים מחוץ לארון נוטים קצת יותר לבחור מקצוע שבו הם יוכלו להביא לידי ביטוי את התהליך שעברו ולעשות משהו משמעותי עבור הזהות שלהם. כלומר, זה נכון שיש גייז בהייטק וזה פשוט לא בא לידי ביטוי ביומיום שלהם, אבל אם אדם גאה רוצה להיות משפטן, אז הוא ייטה יותר אולי להיות משפטן של זכויות גאות. אם הוא ביולוג, אולי הוא יחקור רבייה א-מינית".