גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא נאפשר הסכם דרקוני בין הבנקים לחברות האשראי"

בכירים בפיקוח על הבנקים מזהירים את בנק הפועלים ובנק לאומי כי אם הסכמי התפעול שייחתמו עם חברות כרטיסי האשראי יחלישו את החברות, הם לא יאושרו ● "גלובס" מנתח מהם הצעדים שיש לנקוט כדי לגרום לרפורמה בענף הבנקאות להצליח ולהפוך את חברות כרטיסי האשראי לשחקן משמעותי ● כתבה אחרונה

חדווה בר / צילום: תמר מצפי
חדווה בר / צילום: תמר מצפי

הפיקוח על הבנקים מזהיר את הבנקים הגדולים מחתימה על הסכמי תפעול דרקוניים עם חברות כרטיסי האשראי. בכירים בפיקוח על הבנקים מסרו ל"גלובס" כי "לפי הנחיה שיצאה למערכת הבנקאית בתחילת יולי, הבנקים נדרשים להעביר לפיקוח על הבנקים את הסכמי התפעול. לפי החוק אנחנו נדרשים לאשר את ההסכמים של הבנקים הגדולים. הפיקוח לא יאשר הסכמים שלא יעמדו בחוק וברוח החוק, לרבות הסכמים שיפגעו ביכולת של חברת כרטיסי האשראי לפנות ללקוח בהצעות, לדוגמה למתן אשראי".

האזהרה של בנק ישראל מגיעה בעקבות סדרת הכתבות שפרסמנו בשבוע האחרון ב"גלובס", מהן עולה כי הבנקים הגדולים יצליחו לפצות את עצמם על הפרידה מחברות כרטיסי האשראי שנכפתה עליהם בעקבות רפורמת שטרום.

בימים אלה מגבשים בנק הפועלים ובנק לאומי הסכמי תפעול חדשים מול חברות כרטיסי האשראי שעדיין בשליטתם. מדובר בהסכמים שמסדירים את מערכת היחסים בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי בכרטיס המשותף שהן מנפיקות ללקוח הבנק. הכרטיסים שמנפיקים הבנקים מהווים כמעט 80% משוק כרטיסי האשראי. הפרמטר המרכזי בהסכם הוא חלוקת ההכנסות מהלקוח, אך הוא לא היחיד.

מהדוחות הכספיים של חברות כרטיסי האשראי עולה כי אשתקד שילמו שלוש החברות לבנקים מעל ל-800 מיליון שקל, אך לפי הערכות המספר גדול יותר, שכן חלק מהתשלומים מתחבאים בסעיפים אחרים בדוחות הכספים.

עד היום להסכם התפעול לא הייתה משמעות דרמטית, שכן חברות כרטיסי האשראי ממילא היו חלק מהבנק, וחלוקת ההכנסות הייתה העברת כסף מכיס אחד לכיס השני והרווח נותר במשפחה המורחבת. אלא שכעת המצב השתנה שכן על הבנקים למכור את החברות, והסכם התפעול הפך להיות פרמטר קריטי לרווחיות החברות.

חברות כרטיסי האשראי מעבירות כמיליארד שקל בשנה לבנקים

הסכמי התפעול מסדירים את כל מערכת היחסים בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי בעבודה מול הלקוח. החשש הוא שההסכמים החדשים צפויים להיות דרקוניים לטובת הבנקים. הבנקים נמצאים בעמדת כוח ברורה: הם צינור ההפצה והשיווק המרכזי של החברות, שנאלצות להתפשר בשורה של פרמטרים, שהמשותף להם הוא הרחקת חברות כרטיסי האשראי כמה שיותר מהלקוחות, והפיכתם למתפעל טכני של הכרטיסים.

השאלה שעומדת כרגע על הפרק, היא עד כמה יצלול בנק ישראל לאותיות הקטנות של ההסכמים או יסתפק בכך שההסכם גובש בהסכמת הצדדים, על אף שבפועל חברות כרטיסי האשראי אולצו להתכופף. בכירים בפיקוח מבטיחים לבדוק את ההסכמים מקרוב, והמילים "רוח החוק" הן מילות המפתח בדברי הבכירים, שכן אפשר להיות בטוחים שהבנקים יתחמו על הסכם שעומד בכל הקריטריונים של החוק היבש, אבל השאלה היא אם הם לא ימצאו פרצות שיעקפו את "רוח החוק".

כך למשל, החוק קובע כי אין לשנות את הסכם התפעול בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי שבשליטתו במשך 3 שנים לאחר המכירה. אלא שבפועל ישראכרט ולאומי קארד נאלצות לוותר על ההגנה הזו, ולחתום על הסכם נדיב יותר כלפי פועלים ולאומי, אחרת הבנקים פשוט לא ימכרו את כרטיסיהם, ויעדיפו למכור ללקוחות כרטיסים מהחברות המתחרות - הפועלים ימכור את כרטיסי לאומי קארד וכאל ולאומי ימכור את כרטיסי ישראכרט וכאל - מהם ירוויחו יותר כסף. השאלה היא האם הפיקוח יצליח למנוע את המצב הזה.

בפיקוח על הבנקים מתייחסים בתגובתם גם ליכולת של חברות כרטיסי האשראי לפנות אל לקוחות הבנקים ולהציע להם מוצרים ובראשם למשל הלוואות, שמהווים תחרות לבנקים. לשם כך יצטרכו בפיקוח על הבנקים להתערב בסעיפים קריטיים בהסכם, הקשורים להעברת מידע בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, אך אין זה מספיק. גם אם לחברות כרטיסי האשראי יהיה את המידע הנדרש הם עלולות לחשוש להיות אגרסיביות מול לקוחות הבנק. הסיבה לכך היא שבנק שיראה שהחברה נוגסת לו בלקוחותיו באופן משמעותי עשוי פשוט להפסיק ולהפיץ את כרטיסיה.

לכן לאמירה של הפיקוח על שמירה על רוח החוק יש חשיבות, שכן לפיקוח יש את הסמכות להתערב ואת היכולת המקצועית להבין בסעיפים הקטנים והאותיות של ההסכם. ימים יגידו עד כמה הסמכות של הבנק המרכזי תבוא לידי ביטוי בפועל. 

לא מאוחר לשנות

מטרת רפורמת שטרום הייתה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. בשבוע האחרון הצגנו את הסיבות לכך שהרפורמה עלולה להחמיץ את מטרתה, ולהביא לכך שחברות כרטיסי האשראי יישארו גוף מוחלש, שיתקשה להתחרות בבנקים, ושכתוצאה מכך הריביות של  האשראי הצרכני בכלל יעלו.

אבל עדיין לא מאוחר לשנות את המצב. בחברות כרטיסי האשראי גם טמון פוטנציאל עסקי לא מבוטל, והראיה לכך היא שגופי השקעות זרים ומכובדים מפגינים התעניינות ורצינות ברכישתן. התערבות אמיתית של בנק ישראל באותיות הקטנות של הסכמי התפעול הם צעד ראשון והכרחי. אלו הצעדים שצריך לעשות בכדי שהרפורמה תצליח ולא תישאר רק "על הנייר".

1. פתרון למקורות המימון

רפורמת שטרום רצתה שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לשחקן משמעותי בתחום האשראי הצרכני. אלא שכדי שזה יקרה, החברות צריכות חיזוק בתחום מקורות המימון, באמצעותם הן מעמידות את האשראי לצרכנים. כיום החברות נהנות ממקורות מבנק האם שלהן, שמעמיד אותם בעלות נמוכה. אחרי ההפרדה זה כבר לא יקרה, והן יצטרכו לגייס מקורות חדשים, שיהיו כנראה יקרים יותר, מה שיביא לכך שהחברות יגלגלו את ההתייקרות הזו בריבית שהן גובות מהלקוחות.

יש כמה אפשריות כדי להימנע ממצב זה. אפשרות ראשונה היא לתת לחברות כרטיסי האשראי גישה ישירה אל בנק ישראל באמצעות חלונות אשראי. חלונות אשראי הן הלוואות לזמן קצר שהבנק המרכזי מעמיד לבנקים בעלות נמוכה. בעיקרון בנקים מרכזיים לא אוהבים כל כך את הכלי הזה בכלל ובפרט במקרה זה בו חברות כרטיסי האשראי הן כלל לא בנק. יחד עם זאת למען המטרה של הכנסת שחקנים משמעותיים לשוק האשראי הצרכני, אולי כדאי לבנק ישראל לשקול זאת לחיוב.

פתרונות נוספים בסוגיית מקורות המימון, הן שהרוכש של חברת כרטיסי האשראי ישיג במסגרת ההסכם התחייבות מהבנק המוכר להמשך קבלת קווי אשראי באותו מחיר נמוך ממנו נהנתה החברה עד כה.

פתרון נוסף יכול להגיע מהמשקיעים המוסדיים. בין המוסדיים לחברות כרטיסי האשראי קיים פוטנציאל לסינרגיה רבה - המוסדיים נהנים מנזילות גבוהה המחפשת תשואה, ואין להם את מערך החיתום והתפעול להלוואות צרכניות שקיים בחברות כרטיסי האשראי. אלא ששיתוף פעולה שכזה צריך להיות מעוגן ברגולציה, והרגולטורים הרלוונטיים - בנק ישראל ורשות שוק ההון - אף צריכים לייצר כלים ותמריצים להגברת שיתוף הפעולה הזה, בכדי להביא לתחרות יעילה יותר מול הבנקים.

2.שיתוף פעולה בין הרגולטורים

חברות כרטיסי האשראי הן מן יצור כלאיים מבחינה רגולטורית. הפיקוח עליהן נשאר בידי בנק ישראל, על אף שאינן בנקים, בעוד יתר גופי האשראי החוץ בנקאיים מפוקחים על ידי רשות שוק ההון. הרציונל היה בין היתר שהחברות יהפכו לאחר ההפרדה לבנקים בעצמן, אלא שכיום הערכה היא שסיכוי לכך קלוש.

על אף שחברות כרטיסי האשראי הן גוף אשראי חוץ בנקאי, ומכיוון שהן מפוקחות על ידי בנק ישראל הן צריכות לעמוד בדרישות נוקשות יותר לעומת גופי אשראי חוץ בנקאי אחרים. הדרישות האלה במתבטאות בפרמטרים שונים בהם דרישות איסור הלבנת הון, שיווק הלוואות ועוד. לכן חשוב להשוות את הדרישות ביניהן ליתר הגופים.

זאת ועוד, פוטנציאל ההשבחה של חברות כרטיסי האשראי טמון בכך שהן ייכנסו לתחומי פעילות חדשים כגון הפצת מוצרים פיננסים, פעילות בתחום הפינטק, סינרגיה עם עולם הסלולר ועוד. לפי הערכות, הגישה של בנק ישראל תהיה לעודד את החברות להיכנס לתחומים חדשים, והוא ייטה לאשר להם זאת.

אלא, שאם החברות ירצו למשל להיכנס לפעילויות הקשורות לעולם הביטוח, הן יצטרכו לקבל אישור גם מרשות שוק ההון בראשות דורית סלינגר. היות ובין הרגולטורים יש מתיחות וחילוקי דעות על נושאים רבים - בין היתר היה ויכוח קשה בין בנק ישראל לאוצר בשאלה מי מהם יפקח על חברות כרטיסי האשראי - קיים כאן פוטנציאל לחיכוכים, ואין זה טריוויאלי שרשות שוק ההון תאפשר לחברות להיכנס לתחומי פעילות שתחת פיקוחה. לכן בכדי שהרפורמה תצליח והחברות יהפכו לשחקן משמעותי, הרגולטורים השונים ובמיוחד בנק ישראל ורשות שוק ההון חייבים לעבוד בשיתוף פעולה.

3. מענה מהיר ויעיל לשינויים בשוק

רפורמת שטרום היא רפורמה גדולה ומורכבת בשוק מורכב שנשלט על ידי הבנקים, המכירים אותו על בוריו. ישנם שינויים רבים הצפויים בשוק, וקשה לדעת איזה דינמיקה תיווצר בשוק ולאיזה כיוון הוא ילך: האם חברות כרטיסי האשראי יהפכו לשחקן חזק ומשמעותי בשוק, או ילכו וייחלשו עד שיהפכו לשחקן תפעולי טכני של הבנקים.

כדי שלא נגיע למצב בו מתממש התרחיש השני, חייב להיות פיקוח הדוק ויעיל על יישומה של הרפורמה. אמנם הוקמה ועדת יישום בה חברים הנציגים הרגולטוריים השונים, אבל לא בטוח שהיא מספיק יעילה, ונמצאת עם היד על הדופק.

לוועדה צריכה להיות ראייה הוליסטית ויכולת לבחון את מצב השוק לעומקו, כמו למשל אם חברת כרטיסי אשראי מסוימת גדלה בפעילות אשראי צרכני, האם זה מוביל לכך שפתאום הבנקים מקטינים משמעותית את הפצת כרטיסיה בכדי להחלישה.

פרמטר חשוב להצלחת פעילות הוועדה הוא היכולת שלה לזהות כשלים ולתקנם במהירות, מבלי להיקלע למאבקי כוח בין הרגולטורים, שכן לזמן התגובה לשינויים בשוק משמעות קריטית. 

עוד כתבות

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?