גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

"לא נאפשר הסכם דרקוני בין הבנקים לחברות האשראי"

בכירים בפיקוח על הבנקים מזהירים את בנק הפועלים ובנק לאומי כי אם הסכמי התפעול שייחתמו עם חברות כרטיסי האשראי יחלישו את החברות, הם לא יאושרו ● "גלובס" מנתח מהם הצעדים שיש לנקוט כדי לגרום לרפורמה בענף הבנקאות להצליח ולהפוך את חברות כרטיסי האשראי לשחקן משמעותי ● כתבה אחרונה

חדווה בר / צילום: תמר מצפי
חדווה בר / צילום: תמר מצפי

הפיקוח על הבנקים מזהיר את הבנקים הגדולים מחתימה על הסכמי תפעול דרקוניים עם חברות כרטיסי האשראי. בכירים בפיקוח על הבנקים מסרו ל"גלובס" כי "לפי הנחיה שיצאה למערכת הבנקאית בתחילת יולי, הבנקים נדרשים להעביר לפיקוח על הבנקים את הסכמי התפעול. לפי החוק אנחנו נדרשים לאשר את ההסכמים של הבנקים הגדולים. הפיקוח לא יאשר הסכמים שלא יעמדו בחוק וברוח החוק, לרבות הסכמים שיפגעו ביכולת של חברת כרטיסי האשראי לפנות ללקוח בהצעות, לדוגמה למתן אשראי".

האזהרה של בנק ישראל מגיעה בעקבות סדרת הכתבות שפרסמנו בשבוע האחרון ב"גלובס", מהן עולה כי הבנקים הגדולים יצליחו לפצות את עצמם על הפרידה מחברות כרטיסי האשראי שנכפתה עליהם בעקבות רפורמת שטרום.

בימים אלה מגבשים בנק הפועלים ובנק לאומי הסכמי תפעול חדשים מול חברות כרטיסי האשראי שעדיין בשליטתם. מדובר בהסכמים שמסדירים את מערכת היחסים בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי בכרטיס המשותף שהן מנפיקות ללקוח הבנק. הכרטיסים שמנפיקים הבנקים מהווים כמעט 80% משוק כרטיסי האשראי. הפרמטר המרכזי בהסכם הוא חלוקת ההכנסות מהלקוח, אך הוא לא היחיד.

מהדוחות הכספיים של חברות כרטיסי האשראי עולה כי אשתקד שילמו שלוש החברות לבנקים מעל ל-800 מיליון שקל, אך לפי הערכות המספר גדול יותר, שכן חלק מהתשלומים מתחבאים בסעיפים אחרים בדוחות הכספים.

עד היום להסכם התפעול לא הייתה משמעות דרמטית, שכן חברות כרטיסי האשראי ממילא היו חלק מהבנק, וחלוקת ההכנסות הייתה העברת כסף מכיס אחד לכיס השני והרווח נותר במשפחה המורחבת. אלא שכעת המצב השתנה שכן על הבנקים למכור את החברות, והסכם התפעול הפך להיות פרמטר קריטי לרווחיות החברות.

חברות כרטיסי האשראי מעבירות כמיליארד שקל בשנה לבנקים

הסכמי התפעול מסדירים את כל מערכת היחסים בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי בעבודה מול הלקוח. החשש הוא שההסכמים החדשים צפויים להיות דרקוניים לטובת הבנקים. הבנקים נמצאים בעמדת כוח ברורה: הם צינור ההפצה והשיווק המרכזי של החברות, שנאלצות להתפשר בשורה של פרמטרים, שהמשותף להם הוא הרחקת חברות כרטיסי האשראי כמה שיותר מהלקוחות, והפיכתם למתפעל טכני של הכרטיסים.

השאלה שעומדת כרגע על הפרק, היא עד כמה יצלול בנק ישראל לאותיות הקטנות של ההסכמים או יסתפק בכך שההסכם גובש בהסכמת הצדדים, על אף שבפועל חברות כרטיסי האשראי אולצו להתכופף. בכירים בפיקוח מבטיחים לבדוק את ההסכמים מקרוב, והמילים "רוח החוק" הן מילות המפתח בדברי הבכירים, שכן אפשר להיות בטוחים שהבנקים יתחמו על הסכם שעומד בכל הקריטריונים של החוק היבש, אבל השאלה היא אם הם לא ימצאו פרצות שיעקפו את "רוח החוק".

כך למשל, החוק קובע כי אין לשנות את הסכם התפעול בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי שבשליטתו במשך 3 שנים לאחר המכירה. אלא שבפועל ישראכרט ולאומי קארד נאלצות לוותר על ההגנה הזו, ולחתום על הסכם נדיב יותר כלפי פועלים ולאומי, אחרת הבנקים פשוט לא ימכרו את כרטיסיהם, ויעדיפו למכור ללקוחות כרטיסים מהחברות המתחרות - הפועלים ימכור את כרטיסי לאומי קארד וכאל ולאומי ימכור את כרטיסי ישראכרט וכאל - מהם ירוויחו יותר כסף. השאלה היא האם הפיקוח יצליח למנוע את המצב הזה.

בפיקוח על הבנקים מתייחסים בתגובתם גם ליכולת של חברות כרטיסי האשראי לפנות אל לקוחות הבנקים ולהציע להם מוצרים ובראשם למשל הלוואות, שמהווים תחרות לבנקים. לשם כך יצטרכו בפיקוח על הבנקים להתערב בסעיפים קריטיים בהסכם, הקשורים להעברת מידע בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, אך אין זה מספיק. גם אם לחברות כרטיסי האשראי יהיה את המידע הנדרש הם עלולות לחשוש להיות אגרסיביות מול לקוחות הבנק. הסיבה לכך היא שבנק שיראה שהחברה נוגסת לו בלקוחותיו באופן משמעותי עשוי פשוט להפסיק ולהפיץ את כרטיסיה.

לכן לאמירה של הפיקוח על שמירה על רוח החוק יש חשיבות, שכן לפיקוח יש את הסמכות להתערב ואת היכולת המקצועית להבין בסעיפים הקטנים והאותיות של ההסכם. ימים יגידו עד כמה הסמכות של הבנק המרכזי תבוא לידי ביטוי בפועל. 

לא מאוחר לשנות

מטרת רפורמת שטרום הייתה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. בשבוע האחרון הצגנו את הסיבות לכך שהרפורמה עלולה להחמיץ את מטרתה, ולהביא לכך שחברות כרטיסי האשראי יישארו גוף מוחלש, שיתקשה להתחרות בבנקים, ושכתוצאה מכך הריביות של  האשראי הצרכני בכלל יעלו.

אבל עדיין לא מאוחר לשנות את המצב. בחברות כרטיסי האשראי גם טמון פוטנציאל עסקי לא מבוטל, והראיה לכך היא שגופי השקעות זרים ומכובדים מפגינים התעניינות ורצינות ברכישתן. התערבות אמיתית של בנק ישראל באותיות הקטנות של הסכמי התפעול הם צעד ראשון והכרחי. אלו הצעדים שצריך לעשות בכדי שהרפורמה תצליח ולא תישאר רק "על הנייר".

1. פתרון למקורות המימון

רפורמת שטרום רצתה שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לשחקן משמעותי בתחום האשראי הצרכני. אלא שכדי שזה יקרה, החברות צריכות חיזוק בתחום מקורות המימון, באמצעותם הן מעמידות את האשראי לצרכנים. כיום החברות נהנות ממקורות מבנק האם שלהן, שמעמיד אותם בעלות נמוכה. אחרי ההפרדה זה כבר לא יקרה, והן יצטרכו לגייס מקורות חדשים, שיהיו כנראה יקרים יותר, מה שיביא לכך שהחברות יגלגלו את ההתייקרות הזו בריבית שהן גובות מהלקוחות.

יש כמה אפשריות כדי להימנע ממצב זה. אפשרות ראשונה היא לתת לחברות כרטיסי האשראי גישה ישירה אל בנק ישראל באמצעות חלונות אשראי. חלונות אשראי הן הלוואות לזמן קצר שהבנק המרכזי מעמיד לבנקים בעלות נמוכה. בעיקרון בנקים מרכזיים לא אוהבים כל כך את הכלי הזה בכלל ובפרט במקרה זה בו חברות כרטיסי האשראי הן כלל לא בנק. יחד עם זאת למען המטרה של הכנסת שחקנים משמעותיים לשוק האשראי הצרכני, אולי כדאי לבנק ישראל לשקול זאת לחיוב.

פתרונות נוספים בסוגיית מקורות המימון, הן שהרוכש של חברת כרטיסי האשראי ישיג במסגרת ההסכם התחייבות מהבנק המוכר להמשך קבלת קווי אשראי באותו מחיר נמוך ממנו נהנתה החברה עד כה.

פתרון נוסף יכול להגיע מהמשקיעים המוסדיים. בין המוסדיים לחברות כרטיסי האשראי קיים פוטנציאל לסינרגיה רבה - המוסדיים נהנים מנזילות גבוהה המחפשת תשואה, ואין להם את מערך החיתום והתפעול להלוואות צרכניות שקיים בחברות כרטיסי האשראי. אלא ששיתוף פעולה שכזה צריך להיות מעוגן ברגולציה, והרגולטורים הרלוונטיים - בנק ישראל ורשות שוק ההון - אף צריכים לייצר כלים ותמריצים להגברת שיתוף הפעולה הזה, בכדי להביא לתחרות יעילה יותר מול הבנקים.

2.שיתוף פעולה בין הרגולטורים

חברות כרטיסי האשראי הן מן יצור כלאיים מבחינה רגולטורית. הפיקוח עליהן נשאר בידי בנק ישראל, על אף שאינן בנקים, בעוד יתר גופי האשראי החוץ בנקאיים מפוקחים על ידי רשות שוק ההון. הרציונל היה בין היתר שהחברות יהפכו לאחר ההפרדה לבנקים בעצמן, אלא שכיום הערכה היא שסיכוי לכך קלוש.

על אף שחברות כרטיסי האשראי הן גוף אשראי חוץ בנקאי, ומכיוון שהן מפוקחות על ידי בנק ישראל הן צריכות לעמוד בדרישות נוקשות יותר לעומת גופי אשראי חוץ בנקאי אחרים. הדרישות האלה במתבטאות בפרמטרים שונים בהם דרישות איסור הלבנת הון, שיווק הלוואות ועוד. לכן חשוב להשוות את הדרישות ביניהן ליתר הגופים.

זאת ועוד, פוטנציאל ההשבחה של חברות כרטיסי האשראי טמון בכך שהן ייכנסו לתחומי פעילות חדשים כגון הפצת מוצרים פיננסים, פעילות בתחום הפינטק, סינרגיה עם עולם הסלולר ועוד. לפי הערכות, הגישה של בנק ישראל תהיה לעודד את החברות להיכנס לתחומים חדשים, והוא ייטה לאשר להם זאת.

אלא, שאם החברות ירצו למשל להיכנס לפעילויות הקשורות לעולם הביטוח, הן יצטרכו לקבל אישור גם מרשות שוק ההון בראשות דורית סלינגר. היות ובין הרגולטורים יש מתיחות וחילוקי דעות על נושאים רבים - בין היתר היה ויכוח קשה בין בנק ישראל לאוצר בשאלה מי מהם יפקח על חברות כרטיסי האשראי - קיים כאן פוטנציאל לחיכוכים, ואין זה טריוויאלי שרשות שוק ההון תאפשר לחברות להיכנס לתחומי פעילות שתחת פיקוחה. לכן בכדי שהרפורמה תצליח והחברות יהפכו לשחקן משמעותי, הרגולטורים השונים ובמיוחד בנק ישראל ורשות שוק ההון חייבים לעבוד בשיתוף פעולה.

3. מענה מהיר ויעיל לשינויים בשוק

רפורמת שטרום היא רפורמה גדולה ומורכבת בשוק מורכב שנשלט על ידי הבנקים, המכירים אותו על בוריו. ישנם שינויים רבים הצפויים בשוק, וקשה לדעת איזה דינמיקה תיווצר בשוק ולאיזה כיוון הוא ילך: האם חברות כרטיסי האשראי יהפכו לשחקן חזק ומשמעותי בשוק, או ילכו וייחלשו עד שיהפכו לשחקן תפעולי טכני של הבנקים.

כדי שלא נגיע למצב בו מתממש התרחיש השני, חייב להיות פיקוח הדוק ויעיל על יישומה של הרפורמה. אמנם הוקמה ועדת יישום בה חברים הנציגים הרגולטוריים השונים, אבל לא בטוח שהיא מספיק יעילה, ונמצאת עם היד על הדופק.

לוועדה צריכה להיות ראייה הוליסטית ויכולת לבחון את מצב השוק לעומקו, כמו למשל אם חברת כרטיסי אשראי מסוימת גדלה בפעילות אשראי צרכני, האם זה מוביל לכך שפתאום הבנקים מקטינים משמעותית את הפצת כרטיסיה בכדי להחלישה.

פרמטר חשוב להצלחת פעילות הוועדה הוא היכולת שלה לזהות כשלים ולתקנם במהירות, מבלי להיקלע למאבקי כוח בין הרגולטורים, שכן לזמן התגובה לשינויים בשוק משמעות קריטית. 

עוד כתבות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

אחרי רווחי השיא, מנכ"ל לאומי פרידמן מימש אופציות ב-5.5 מיליון שקל

מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן מימש אתמול 73 אלף כתבי אופציות למניות בנק, בשער של 75 שקל למניה ובסכום של 5.5 מיליון שקל ● גם עומר זיו, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת שוקי הון, מימש 70 אלף כתבי אופציות למניות ● המהלך מגיע לאחר שלאומי דיווח על רווח נקי של 3 מיליארד שקל ברבעון השלישי, היחיד מבין חמשת הבנקים הגדולים במשק שעלה בשנה החולפת

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

לפני הנפקת אנתרופיק וול סטריט מחקה את העליות; AMD נופלת

נאסד"ק עבר לירידה קלה ● AMD יורדת בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים ● מניות הסייבר מזנקות בהובלת פאלו אלטו ● סוכנות האנרגיה הבינלאומית: הסרת החסמים במצר הורמוז תוביל לשוק של קונים בנפט

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

שרידי בתים בכפר עזה / צילום: Shutterstock

בג"ץ דן בעתירת משפחות להותרת שכונת "דור צעיר" בכפר עזה כאתר הנצחה

בג"ץ דן בעתירת משפחות נרצחי כפר עזה למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר" ● העותרים מבקשים להותיר את זירת הטבח על כנה ולהכיר בה כאתר מורשת והנצחה לאומי לדורות הבאים

משאיות של  שפיר / צילום: מצגת החברה

הרווח הנקי של שפיר הנדסה כמעט הוכפל ברבעון, אך הרווחיות במגזר הנדל"ן נשחקה

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי של שפיר בכ-311 מיליון שקל, עלייה של כ-145%, וההכנסות צמחו ב-15% לכ-5 מיליארד שקל ● הכנסות מגזר הנדל"ן קפצו ב-77% והסתכמו בכ-530 מיליון שקל, אלא שהקפיצה בהכנסות לא תורגמה לגידול ברווח

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזה בנק דיווח על הרווח הרבעוני הגדול ביותר מעולם?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

ליאורה עופר, יו''ר ובעלת השליטה במליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון מודה בדוחות: מוכרת דירות בעיקר במבצעים כדי לא להוריד מחירים

חברת הנדל"ן המניב של ליאורה עופר רשמה עלייה של 3% בהכנסות התפעוליות נטו (NOI) לסכום של 421 מיליון שקל ● הרווח הנקי צלל ב-20% עקב פחות שיערוכים חיוביים ● בגזרת הדירות: מליסרון מסבירה כי "מרבית ההתקשרויות התבצעה במתכונת של מבצעי מכירה 20:80 או 85:15"

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן