גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא נאפשר הסכם דרקוני בין הבנקים לחברות האשראי"

בכירים בפיקוח על הבנקים מזהירים את בנק הפועלים ובנק לאומי כי אם הסכמי התפעול שייחתמו עם חברות כרטיסי האשראי יחלישו את החברות, הם לא יאושרו ● "גלובס" מנתח מהם הצעדים שיש לנקוט כדי לגרום לרפורמה בענף הבנקאות להצליח ולהפוך את חברות כרטיסי האשראי לשחקן משמעותי ● כתבה אחרונה

חדווה בר / צילום: תמר מצפי
חדווה בר / צילום: תמר מצפי

הפיקוח על הבנקים מזהיר את הבנקים הגדולים מחתימה על הסכמי תפעול דרקוניים עם חברות כרטיסי האשראי. בכירים בפיקוח על הבנקים מסרו ל"גלובס" כי "לפי הנחיה שיצאה למערכת הבנקאית בתחילת יולי, הבנקים נדרשים להעביר לפיקוח על הבנקים את הסכמי התפעול. לפי החוק אנחנו נדרשים לאשר את ההסכמים של הבנקים הגדולים. הפיקוח לא יאשר הסכמים שלא יעמדו בחוק וברוח החוק, לרבות הסכמים שיפגעו ביכולת של חברת כרטיסי האשראי לפנות ללקוח בהצעות, לדוגמה למתן אשראי".

האזהרה של בנק ישראל מגיעה בעקבות סדרת הכתבות שפרסמנו בשבוע האחרון ב"גלובס", מהן עולה כי הבנקים הגדולים יצליחו לפצות את עצמם על הפרידה מחברות כרטיסי האשראי שנכפתה עליהם בעקבות רפורמת שטרום.

בימים אלה מגבשים בנק הפועלים ובנק לאומי הסכמי תפעול חדשים מול חברות כרטיסי האשראי שעדיין בשליטתם. מדובר בהסכמים שמסדירים את מערכת היחסים בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי בכרטיס המשותף שהן מנפיקות ללקוח הבנק. הכרטיסים שמנפיקים הבנקים מהווים כמעט 80% משוק כרטיסי האשראי. הפרמטר המרכזי בהסכם הוא חלוקת ההכנסות מהלקוח, אך הוא לא היחיד.

מהדוחות הכספיים של חברות כרטיסי האשראי עולה כי אשתקד שילמו שלוש החברות לבנקים מעל ל-800 מיליון שקל, אך לפי הערכות המספר גדול יותר, שכן חלק מהתשלומים מתחבאים בסעיפים אחרים בדוחות הכספים.

עד היום להסכם התפעול לא הייתה משמעות דרמטית, שכן חברות כרטיסי האשראי ממילא היו חלק מהבנק, וחלוקת ההכנסות הייתה העברת כסף מכיס אחד לכיס השני והרווח נותר במשפחה המורחבת. אלא שכעת המצב השתנה שכן על הבנקים למכור את החברות, והסכם התפעול הפך להיות פרמטר קריטי לרווחיות החברות.

חברות כרטיסי האשראי מעבירות כמיליארד שקל בשנה לבנקים

הסכמי התפעול מסדירים את כל מערכת היחסים בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי בעבודה מול הלקוח. החשש הוא שההסכמים החדשים צפויים להיות דרקוניים לטובת הבנקים. הבנקים נמצאים בעמדת כוח ברורה: הם צינור ההפצה והשיווק המרכזי של החברות, שנאלצות להתפשר בשורה של פרמטרים, שהמשותף להם הוא הרחקת חברות כרטיסי האשראי כמה שיותר מהלקוחות, והפיכתם למתפעל טכני של הכרטיסים.

השאלה שעומדת כרגע על הפרק, היא עד כמה יצלול בנק ישראל לאותיות הקטנות של ההסכמים או יסתפק בכך שההסכם גובש בהסכמת הצדדים, על אף שבפועל חברות כרטיסי האשראי אולצו להתכופף. בכירים בפיקוח מבטיחים לבדוק את ההסכמים מקרוב, והמילים "רוח החוק" הן מילות המפתח בדברי הבכירים, שכן אפשר להיות בטוחים שהבנקים יתחמו על הסכם שעומד בכל הקריטריונים של החוק היבש, אבל השאלה היא אם הם לא ימצאו פרצות שיעקפו את "רוח החוק".

כך למשל, החוק קובע כי אין לשנות את הסכם התפעול בין הבנק לחברת כרטיסי האשראי שבשליטתו במשך 3 שנים לאחר המכירה. אלא שבפועל ישראכרט ולאומי קארד נאלצות לוותר על ההגנה הזו, ולחתום על הסכם נדיב יותר כלפי פועלים ולאומי, אחרת הבנקים פשוט לא ימכרו את כרטיסיהם, ויעדיפו למכור ללקוחות כרטיסים מהחברות המתחרות - הפועלים ימכור את כרטיסי לאומי קארד וכאל ולאומי ימכור את כרטיסי ישראכרט וכאל - מהם ירוויחו יותר כסף. השאלה היא האם הפיקוח יצליח למנוע את המצב הזה.

בפיקוח על הבנקים מתייחסים בתגובתם גם ליכולת של חברות כרטיסי האשראי לפנות אל לקוחות הבנקים ולהציע להם מוצרים ובראשם למשל הלוואות, שמהווים תחרות לבנקים. לשם כך יצטרכו בפיקוח על הבנקים להתערב בסעיפים קריטיים בהסכם, הקשורים להעברת מידע בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, אך אין זה מספיק. גם אם לחברות כרטיסי האשראי יהיה את המידע הנדרש הם עלולות לחשוש להיות אגרסיביות מול לקוחות הבנק. הסיבה לכך היא שבנק שיראה שהחברה נוגסת לו בלקוחותיו באופן משמעותי עשוי פשוט להפסיק ולהפיץ את כרטיסיה.

לכן לאמירה של הפיקוח על שמירה על רוח החוק יש חשיבות, שכן לפיקוח יש את הסמכות להתערב ואת היכולת המקצועית להבין בסעיפים הקטנים והאותיות של ההסכם. ימים יגידו עד כמה הסמכות של הבנק המרכזי תבוא לידי ביטוי בפועל. 

לא מאוחר לשנות

מטרת רפורמת שטרום הייתה להגביר את התחרות במערכת הבנקאית במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. בשבוע האחרון הצגנו את הסיבות לכך שהרפורמה עלולה להחמיץ את מטרתה, ולהביא לכך שחברות כרטיסי האשראי יישארו גוף מוחלש, שיתקשה להתחרות בבנקים, ושכתוצאה מכך הריביות של  האשראי הצרכני בכלל יעלו.

אבל עדיין לא מאוחר לשנות את המצב. בחברות כרטיסי האשראי גם טמון פוטנציאל עסקי לא מבוטל, והראיה לכך היא שגופי השקעות זרים ומכובדים מפגינים התעניינות ורצינות ברכישתן. התערבות אמיתית של בנק ישראל באותיות הקטנות של הסכמי התפעול הם צעד ראשון והכרחי. אלו הצעדים שצריך לעשות בכדי שהרפורמה תצליח ולא תישאר רק "על הנייר".

1. פתרון למקורות המימון

רפורמת שטרום רצתה שחברות כרטיסי האשראי יהפכו לשחקן משמעותי בתחום האשראי הצרכני. אלא שכדי שזה יקרה, החברות צריכות חיזוק בתחום מקורות המימון, באמצעותם הן מעמידות את האשראי לצרכנים. כיום החברות נהנות ממקורות מבנק האם שלהן, שמעמיד אותם בעלות נמוכה. אחרי ההפרדה זה כבר לא יקרה, והן יצטרכו לגייס מקורות חדשים, שיהיו כנראה יקרים יותר, מה שיביא לכך שהחברות יגלגלו את ההתייקרות הזו בריבית שהן גובות מהלקוחות.

יש כמה אפשריות כדי להימנע ממצב זה. אפשרות ראשונה היא לתת לחברות כרטיסי האשראי גישה ישירה אל בנק ישראל באמצעות חלונות אשראי. חלונות אשראי הן הלוואות לזמן קצר שהבנק המרכזי מעמיד לבנקים בעלות נמוכה. בעיקרון בנקים מרכזיים לא אוהבים כל כך את הכלי הזה בכלל ובפרט במקרה זה בו חברות כרטיסי האשראי הן כלל לא בנק. יחד עם זאת למען המטרה של הכנסת שחקנים משמעותיים לשוק האשראי הצרכני, אולי כדאי לבנק ישראל לשקול זאת לחיוב.

פתרונות נוספים בסוגיית מקורות המימון, הן שהרוכש של חברת כרטיסי האשראי ישיג במסגרת ההסכם התחייבות מהבנק המוכר להמשך קבלת קווי אשראי באותו מחיר נמוך ממנו נהנתה החברה עד כה.

פתרון נוסף יכול להגיע מהמשקיעים המוסדיים. בין המוסדיים לחברות כרטיסי האשראי קיים פוטנציאל לסינרגיה רבה - המוסדיים נהנים מנזילות גבוהה המחפשת תשואה, ואין להם את מערך החיתום והתפעול להלוואות צרכניות שקיים בחברות כרטיסי האשראי. אלא ששיתוף פעולה שכזה צריך להיות מעוגן ברגולציה, והרגולטורים הרלוונטיים - בנק ישראל ורשות שוק ההון - אף צריכים לייצר כלים ותמריצים להגברת שיתוף הפעולה הזה, בכדי להביא לתחרות יעילה יותר מול הבנקים.

2.שיתוף פעולה בין הרגולטורים

חברות כרטיסי האשראי הן מן יצור כלאיים מבחינה רגולטורית. הפיקוח עליהן נשאר בידי בנק ישראל, על אף שאינן בנקים, בעוד יתר גופי האשראי החוץ בנקאיים מפוקחים על ידי רשות שוק ההון. הרציונל היה בין היתר שהחברות יהפכו לאחר ההפרדה לבנקים בעצמן, אלא שכיום הערכה היא שסיכוי לכך קלוש.

על אף שחברות כרטיסי האשראי הן גוף אשראי חוץ בנקאי, ומכיוון שהן מפוקחות על ידי בנק ישראל הן צריכות לעמוד בדרישות נוקשות יותר לעומת גופי אשראי חוץ בנקאי אחרים. הדרישות האלה במתבטאות בפרמטרים שונים בהם דרישות איסור הלבנת הון, שיווק הלוואות ועוד. לכן חשוב להשוות את הדרישות ביניהן ליתר הגופים.

זאת ועוד, פוטנציאל ההשבחה של חברות כרטיסי האשראי טמון בכך שהן ייכנסו לתחומי פעילות חדשים כגון הפצת מוצרים פיננסים, פעילות בתחום הפינטק, סינרגיה עם עולם הסלולר ועוד. לפי הערכות, הגישה של בנק ישראל תהיה לעודד את החברות להיכנס לתחומים חדשים, והוא ייטה לאשר להם זאת.

אלא, שאם החברות ירצו למשל להיכנס לפעילויות הקשורות לעולם הביטוח, הן יצטרכו לקבל אישור גם מרשות שוק ההון בראשות דורית סלינגר. היות ובין הרגולטורים יש מתיחות וחילוקי דעות על נושאים רבים - בין היתר היה ויכוח קשה בין בנק ישראל לאוצר בשאלה מי מהם יפקח על חברות כרטיסי האשראי - קיים כאן פוטנציאל לחיכוכים, ואין זה טריוויאלי שרשות שוק ההון תאפשר לחברות להיכנס לתחומי פעילות שתחת פיקוחה. לכן בכדי שהרפורמה תצליח והחברות יהפכו לשחקן משמעותי, הרגולטורים השונים ובמיוחד בנק ישראל ורשות שוק ההון חייבים לעבוד בשיתוף פעולה.

3. מענה מהיר ויעיל לשינויים בשוק

רפורמת שטרום היא רפורמה גדולה ומורכבת בשוק מורכב שנשלט על ידי הבנקים, המכירים אותו על בוריו. ישנם שינויים רבים הצפויים בשוק, וקשה לדעת איזה דינמיקה תיווצר בשוק ולאיזה כיוון הוא ילך: האם חברות כרטיסי האשראי יהפכו לשחקן חזק ומשמעותי בשוק, או ילכו וייחלשו עד שיהפכו לשחקן תפעולי טכני של הבנקים.

כדי שלא נגיע למצב בו מתממש התרחיש השני, חייב להיות פיקוח הדוק ויעיל על יישומה של הרפורמה. אמנם הוקמה ועדת יישום בה חברים הנציגים הרגולטוריים השונים, אבל לא בטוח שהיא מספיק יעילה, ונמצאת עם היד על הדופק.

לוועדה צריכה להיות ראייה הוליסטית ויכולת לבחון את מצב השוק לעומקו, כמו למשל אם חברת כרטיסי אשראי מסוימת גדלה בפעילות אשראי צרכני, האם זה מוביל לכך שפתאום הבנקים מקטינים משמעותית את הפצת כרטיסיה בכדי להחלישה.

פרמטר חשוב להצלחת פעילות הוועדה הוא היכולת שלה לזהות כשלים ולתקנם במהירות, מבלי להיקלע למאבקי כוח בין הרגולטורים, שכן לזמן התגובה לשינויים בשוק משמעות קריטית. 

עוד כתבות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"