צילום:Shutterstock :א.ס.א.פ קרייטיב
למרות צעדים אקטיביים מצד רשות ניירות ערך לעידוד ההשקעה בקרנות ההייטק רק קרן אחת (מתוך החמש שהגישו בקשה) הצליחה לגייס את הכספים שהיו הדרושים עד סוף התקופה שהוקצתה לכך וזאת מכיוון שהמשקיעים לא מיהרו להצטרף לקרנות אלה. מתוך כ-2 מיליארד שקל שהקרנות ניסו לגייס, התקבלו השקעות בהיקף של פחות מ-500 מיליון שקל, שהספיקו לפתיחת קרן בודדת בלבד (זו של איי.בי.איי). האם הכישלון של הקמת הקרנות מעיד בהכרח על כדאיות התחום? הרעיון אותו הציגה רשות ניירות ערך, לאפשר לציבור להשקיע בחברות טכנולוגיה צעירות אמנם מעורר הערכה, אך מסתמן שהציבור לא שש להשקיע בקרנות אלה.
בניסיון של רשות ניירות ערך לעודד השקעות בקרנות החדשות, נעתרה הרשות לבקשת מנהלי הקרנות להגדיל את שיעור ההשקעה המרבי בנכסים לא סחירים ל-75% אך נראה שהמשקיעים לא השתכנעו. יש שיגידו כי הסיבה לכישלון הקרנות אינה טמונה בהיקף הנכסים הלא סחירים, אלא דווקא במבנה העלויות שמציגות הקרנות.
סטארט-אפים לכשעצמם עשויים להשיא תשואה של מאות אחוזים אך לאחר חישוב עלויות הקרן ואחוזי ההצלחה בתחום, לא בטוח שלמשקיעים דרך הקרנות יישאר הרבה מהרווחים. לכן, המוסדיים נוטים להדיר את רגליהם מהתחום והמשקיעים הפרטיים מחפשים אלטרנטיבות להשקעה עם יחסי סיכון סיכוי גבוהים יחסית ומשקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבה לקרנות ההייטק.
לצד הקרנות, פתחה רשות ניירות ערך אפיק נוסף להשקעה ישירה בחברות סטארט-אפ. האפיק החדש מאפשר השקעה דרך גוף חדש שנקרא "רכז הצעה" ומפוקח באופן ישיר על ידי רשות ניירות ערך. מדובר בפלטפורמות אינטרנטיות שמזכירות במראה אתרי מימון המונים, אך היקף המידע המוצג דרכן מהווה מעין תשקיף מקוצר וניתן דרכן לרכוש מניות בחברות סטארט-אפ באופן ישיר וללא העלויות הגבוהות של קרנות ההייטק.
מכיוון שמדובר בהשקעה ישירה ללא ה"מומחים" שעומדים בראש הקרנות ואמורים להגדיל את סיכויי ההצלחה בהשקעה, העמידה הרשות לטובת המשקיעים שני כלים לצמצום סיכונים בהשקעה דרך "רכז הצעה":
משקיע מוביל - מחויב להשקיע לפחות 10% מהיקף ההשקעה הכולל וצריך לעמוד בדרישות סף הנוגעות למומחיותו בהשקעות מסוג זה ובדרישות הון.
דוח בדיקה - דוח המונפק על ידי רשות החדשנות או משרד הכלכלה ומאשר את מידת החדשנות הטכנולוגית של חברת הסטארט-אפ המועמדת להשקעה או לחלופין את חוסן המודל העסקי שלה.
האם ההגנות על המשקיע דרך "רכז ההצעה" מספקות? אמנם רכז ההצעה אמון על ביצוע נהלים ובדיקות אך השקעה בחברות צעירות היא בסיכון גבוה יחסית ולא יכולה להבטיח ב-100% מכפילי רווח גבוהים. עם זאת, סכומי הכניסה הנמוכים (מאות שקלים בודדים) מאפשרים למשקיעים לפזר את השקעותיהם על מספר רב של חברות שונות וכך לנהל סיכונים ולהשקיע בתבונה.
למרות שהתחזיות בשוק אכן התממשו וקרנות ההייטק לא הצליחו לגייס את הכספים הדרושים עד סוף יוני, אין הדבר בהכרח מעיד על רמת העניין של המשקיעים בתחום אלא יותר על הסלידה מתמחור השירות שמספקות הקרנות. המודל שהקרנות הציגו הוא מודל שהתאים יותר לעולם הישן שבו למשקיעים לא היו אלטרנטיבות טובות יותר. היום, מכיוון שהרגולטור הישראלי ביצע מספר מהלכים במקביל כדי לעודד את ההשקעות בתחום ניתן להניח שהציבור בסופו של דבר יבחר בדרך המועדפת עליו לגיוון תיק ההשקעות שלו ושימוש בכלים החדשים שפתחה רשות ניירות ערך לציבור הרחב.
■ הכותב הוא סמנכ"ל תפעול בחברת פיפלביז להשקעות המונים.