הפרקליטות סוגרת תיק ראשון נגד חשוד במעורבות בפרשת השחיתות בעיריית נתניה, ועומדת לפני הודעה על העמדה לדין בכפוף לשימוע של חשודים אחרים.
ל"גלובס" נודע, כי היום (ד') הודיעו הפרקליטות והמשטרה לקבלן איציק תשובה, שהיה חשוד במעורבות במתן שוחד לראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג, כי היא החליטה לסגור את תיק החקירה בעניינו. לפי הודעת המשטרה והפרקליטות, עילת סגירת התיק היא שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין של תשובה.
איציק (יצחק) תשובה הוא בנו של הקבלן אברהם תשובה ואחיינו של יצחק תשובה, הבעלים של קבוצת דלק. איציק הוא הבעלים של קבוצת הנדל"ן הקרויה על-שמו, שבנתה כמה פרויקטים בנתניה. תשובה-הקבלן הקים את קבוצת הנדל"ן בשנת 2005, והיא פועלת לייזום, לניהול ולשיווק פרויקטים. החברה בנתה, בין היתר, את הפרויקט T-TOWER, שהמשטרה חקרה חשד שהוא קודם בתמורה לטובות הנאה לבכירים בעירייה.
נחשד בטובות הנאה לפיירברג
איציק תשובה נחקר באזהרה כבר לפני כשנתיים, בספטמבר 2016, בחשד למערבות בפרשה. הוא עוכב לחקירה בביתו בנתניה על-ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה ושוחרר כעבור מספר שעות.
תשובה נחשד כי נתן טובות הנאה לפיירברג כדי שתסייע לקידום מיזמי הנדל"ן שלו. המשטרה חשדה כי טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, לבנה של ראשת העיר, עו"ד צפריר פיירברג. העבירות שבהן היה חשוד תשובה הן מתן שוחד, השמטת הכנסה במזיד, קבלת דבר במרמה והלבנת הון. אבל היום, כאמור, נסגר התיק נגדו.
עורכי הדין של תשובה, אורון שוורץ ויוגב נרקיס ממשרד שוורץ-נרקיס, מסרו בתגובה כי הם מברכים על ההחלטה לגנוז את תיק החקירה נגד תשובה: "ללא ספק עננה כבדה שנקשרה בחשדות חמורים לשחיתות ומתן שוחד התפוגגה היום". עוד לדבריהם, "ההחלטה בדבר סגירת תיק החקירה מנקה את תשובה מכל חשד ומוכיחה כי פעל ללא דופי, כפי שטען לאורך כל הדרך. כיום ברור כי תשובה לא העניק ולא קיבל כל טובת הנאה, וכי שמו השתרבב לפרשת השחיתות שנחקרה בעיריית נתניה, על לא עוול בכפו".
בתוך כך, לפי המידע שבידינו - וגם ההודעה על סגירת התיק הראשון מלמדת על כך - עומדת הפרקליטות להגיע בקרוב להכרעות גם לגבי גורלם של שאר החשודים בתיק "פרשת השחיתות בעיריית נתניה", ובהם מרים פיירברג. נזכיר,כי לאחרונה הבטיח פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כי הפרקליטות עושה מאמצים גדולים לסיים את החקירות נגד ראשי הערים וראשי הרשויות, החשודים בפלילים, בהם פיירברג. זאת לפני הבחירות לשלטון המקומי שייערכו בעוד 3.5 חודשים, ב-30 באוקטובר 2018.
פרשת השחיתות בעיריית נתניה עוסקת בחשד כי בכירים בעירייה ומקורבים להם פעלו לקידום ענייניהם של קבלנים ויזמים בנתניה, בתמורה לשוחד ולטובות הנאה מסוגים שונים. זאת, תוך שגורמי העירייה ומקורביהם פועלים בניגוד עניינים, בלי לדווח על כך, ותוך שהמעורבים מבצעים שורת עבירות שוחד, מרמה, הלבנת הון ומס.
הפרשה התפוצצה ברעש גדול בספטמבר 2016. במרכז החקירה עומדים חשדות לביצוע עבירות שוחד, מרמה, הלבנת הון ומס על-ידי מספר רב של מעורבים בקשר לתחום הנדל"ן בנתניה.
החשודים המרכזיים במעורבות במסכת השוחד והשחיתות הם ראשת העיר, מרים פיירברג; בעלה לשעבר, אלי פיירברג; שמעון שר, שהיה סגן ראשת העיר; הקבלן אברהם (אבי) תשובה, אחיו של איל-ההון יצחק תשובה; צפריר פיירברג, בנה של ראשת העיר; עו"ד אברהם גוגיג; והאדריכל גבי טטרו.
בגל המעצרים השני של הפרשה נעצרה ראשת העיר פיירברג.
תיקי חקירה נגד מספר ראשי ערים
אחד הפרויקטים הנדל"ניים שעל בסיסם מושתת חלק מהותי של החקירה הוא "פרויקט קוראל (Coral)", ברחוב ז'בוטינסקי בנתניה, הכולל מגדל יוקרה הממוקם ממש מעל הטיילת החדשה של נתניה, במרחק קצר מהירידה לים, שבו 52 דירות עם מרפסות גדולות המשקיפות לים. פרויקט נוסף המקושר לחקירה היה פרויקט היוקרה T-TOWER, הממוקם בשכונת עיר ימים בנתניה, וכולל שלושה מגדלים ובהם 215 דירות.
לפני כשנה ורבע, במארס 2017, המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד לדין פלילי את מרבית החשודים, ובהם פיירברג, בעלה לשעבר ובנה. המשטרה הודיעה כי חקירת השחיתות בעיריית נתניה הסתיימה, וכי גובשה תשתית ראייתית נגד החשודים הבכירים. חומרי החקירה הועברו מהמשטרה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; וזו צפויה להודיע בקרוב על החלטתה אילו מהחשודים יזומנו לשימוע לפני העמדתם לדין, ובגין אילו עבירות.
נזכיר כי בימים אלה יש תיקי חקירה פתוחים נגד מספר ראשי ערים שנחקרו בחשד לביצוע עבירות על טוהר המידות. בין ראשי הערים החשודים, נוסף לראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג; ראש העיר חדרה, צבי גנדלמן; ראש העיר צפת, אילן שוחט; ראש העיר רמת-גן, ישראל זינגר; ראש העיר של ראשון-לציון, דב צור; ונוספים.
בתחילת יוני השנה הנחה פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, את הפרקליטות לסיים את הטיפול בכל התיקים הפתוחים נגד ראשי ערים ומועצות, לפני הבחירות לרשויות המקומיות. המטרה העיקרית של ניצן היא למנוע מראשי ערים שהוגשו נגדם כתבי אישום, להתמודד שוב - דבר שיביא לערעור היציבות השלטונית באותן עיריות ורשויות. בנוסף, פרקליט המדינה מעוניין כי בידי ציבור הבוחרים תהיה, עד כמה שניתן, תמונה מלאה על ההתנהלות של המועמדים.
מה דינו הציבורי של ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום?
לפי החוק, אם הוגש כתב אישום נגד ראש רשות במהלך כהונתו, או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום שהוגש לפני תחילת כהונתו - בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כראש רשות ובין שלפני שהחלה כהונתו - רשאית ועדה להשעות את ראש הרשות מכהונתו, לבקשת היועמ"ש. זאת, לאחר שניתנה לראש הרשות הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם הוועדה סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, אין האיש ראוי לכהן כראש הרשות.
החוק קובע כי החלטת הוועדה לבחינת ההשעיה תתקבל בתוך 45 ימים מיום שהוגשה לה בקשת היועמ"ש.
החוק התקבל לאחר שזמן קצר לפני הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות, שנערכו באוקטובר 2013, פסק בג"ץ כי יש להעביר לאלתר מתפקידם את ראשי ערים שהועמדו לדין פלילי. עם זאת, בג"ץ לא פסל את ראשי העיר מהתמודדות על התפקיד בבחירות. השופטים הבהירו כי "אם ייבחרו המועמדים או מי מהם לכהונת ראש העירייה, תקום חובה על המועצה להתכנס בסמוך לאחר הבחירות לדון ולהכריע בשאלה האם להעביר את ראש העירייה מכהונתו".
בהמשך, ולאחר שראש העיר בת-ים שלומי לחיאני,וכן ראשי העיר שמעון גפסו ויצחק רוכברגר, שהועמדו לדין, נבחרו מחדש לתפקידיהם, חוקקה הכנסת את החוק המאפשר לוועדה המיוחדת להשעותם מתפקידם.
