גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיטת התקצוב חייבת להשתנות

תלמיד חלש הוא אותו תלמיד חלש, ולא משנה אם יש לו כיפה, אם הוא נוסע בשבת או אם הוא לומד ביישוב ערבי

כיתת לימוד / צילום: שאטרסטוק
כיתת לימוד / צילום: שאטרסטוק

לפני שנים רבות הציגו במדור הסאטירי "דבר אחר" איך כותרת מקבלת בולטות בעיתון לפי האוכלוסייה אליה השתייך האדם, מושא הסיקור. העיקרון היה בסגנון הזה (מהזיכרון): אם קיבוצניק טבע בבריכה הכותרת היתה גדולה יותר מאשר אם הטובע היה מזרחי או תייר. זה אמנם הופיע כבדיחה, אבל ברור שזה קרה הלכה למעשה כמה עמודים קודם, בעמודי החדשות.

האופן שבו מחולק תקציב החינוך היה יכול להישלח היישר ל"דבר אחר", אם הבדיחה לא הייתה על חשבון הציבור הישראלי כולו. גם כשיש תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, תלמיד דתי מקבל יותר מתלמיד יהודי-חילוני ומתלמיד ערבי - בכל רמות מדד הטיפוח (שמשקף בין השאר את הרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים). הקיבוצניק שנמצא מעל כולם.

במשרד החינוך מסבירים כי הסיבות העיקריות לתקציבים הגדולים שמקבלים התלמידים הדתיים נעוצות בשעות תפילה ורב שהם מקבלים, וכן בתוספת תקציב שמקבלים עולים חדשים, ושמעלה את הממוצע בקרב כלל התלמידים. אמנם הם לא מקבלים שעות לימוד נוספות, למשל במתמטיקה או בהיסטוריה, אבל הם עדיין מקבלים שעות נוספות, אותן לא מקבלים בבתי הספר הממלכתיים (זה יכול להיות שעת ספרות, תגבור או כל העשרה שהיא).

התוצאה היא שהעוגה מתחלקת באופן מעוות, והעוגה אמנם גדלה בשנים האחרונות בגלל יישום הרפורמות אופק חדש ועוז לתמורה, אך עדיין עדיף לנתב את הכספים לשכבות החלשות - תלמיד חלש הוא אותו תלמיד חלש, ולא משנה אם יש לו כיפה על הראש, אם הוא נוסע בשבת או אם הוא לומד ביישוב ערבי. לא יכול להיות שיעוותו את הקצאת המשאבים בגלל כוח פוליטי כזה או אחר. כאן חובה לציין: מדובר בעיוותים שקיימים כבר שנים ארוכות, ולא החלו בתקופת השר הנוכחי נפתלי בנט. במשרד החינוך אף ציינו כי שעות התפילה צומצמו מעט. אחת הדרכים האפשריות לעשות זאת היא לתת אוטונומיה גדולה יותר לבתי הספר. כך המנהל יוכל להחליט האם הוא מקצה את השעות לתפילות ושיעורים עם הרב או לתגבור במתמטיקה.

זה לא העיוות היחיד שיש בשיטת התקצוב, שבבסיסה היא מנוע לחיזוק החזקים - מורה ותיק עם גמול השתלמות הוא על הנייר גם אמור להיות מורה טוב יותר. במגזר היהודי המורים ותיקים יותר, ועל כן מקבלים שכר גבוה יותר, דבר שמתורגם לתקציב ממוצע גבוה יותר בהשוואה לתלמידים הערבים. דוגמא נוספת היא שבתי ספר תיכונים מקבלים תמרוץ לפתוח מגמות טכנולוגיות, או מקבלים תוספת כספית אם יש בבית הספר ספריה או מעבדה - בעוד שבבתי ספר חלשים אין בכלל את הכסף לבנות את אותה ספריה או מעבדה. גם שיעור זכאות גבוה לבגרות מעניק תקציב נוסף - שוב, לבתי הספר החזקים יותר.

שיטת התקצוב בתיכונים היא בכלל עיוות אחד גדול - היא מסורבלת, מסובכת מאוד להבנה, ומצריכה מומחיות ספציפית, עד כדי כך שבתי ספר שוכרים יועצים כדי שיסייעו להם במיצוי תקציבים. מי שאין לו את הכסף ליועצים, את המודעות או את הקשב לכך - פשוט נדפק. בתיכונים אין עדיין תקצוב דיפרנציאלי רשמי (בבתי הספר היהודים נוצר כזה בגלל תקציבים לבתי ספר בפריפריה, אצל הערבים אין בכלל). אמנם תקצוב דיפרנציאלי חשוב יותר בגילאים המוקדמים, שם מתחילים להיווצר הפערים, אך גם בתיכונים יש לכך חשיבות מכיוון ששם ניתן להכריע אם התלמיד ישלים תעודת בגרות, ואם היא תהיה איכותית או לא.

משרד החינוך משתדל להקפיד להקצות בתוכניות החדשות שלו (למשל החופש של החגים) באופן דיפרנציאלי, אבל כל עוד התקציב הארי יחולק לפי קריטריונים רבים, שמבוססים על מטרות כאלו ואחרות של המדינה (מי אמר שסיוע לעולים חדשים יותר חשוב מסיוע לתלמיד שבא מבית עני?) - לא יהיה פה שוויון הזדמנויות אמיתי.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"