רה"מ נתניהו / צילום: רויטרס
בסיומו של יום דיונים ארוך, כ-8 שעות של נאומים מעל בימת הכנסת והצבעה על כ-300 הסתייגויות, עבר באמצע הלילה (ה') חוק יסוד הלאום. מאז חקיקת חוקי היסוד ב-1992 כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, לא עבר בכנסת חוק יסוד נרחב ומשמעותי כגון חוק יסוד הלאום. לפני שלוש שנים הצביעה הכנסת בעד חוק יסוד משאל עם, אך תחולתו על איזורים שאינם בריבונות ישראל מוגבלת ממילא ולכן לא יוחסה לאותו חוק היסוד משמעות גדולה.
על חוק יסוד הלאום, התחילו לעבוד בכנסת ה-18, ביזמתו של ח״כ אבי דיכטר. החוק ידע תהפוכות, עליות ומורדות לאורך השנים, והלילה, אחרי ויכוחים ממושכים בוועדה המיוחדת ובמליאה, החוק עבר ברוב של 62 ח"כים מול 55 ושני נמנעים. כל סיעות האופוזיציה התנגדו לחוק באופן נחרץ. בקואליציה, ח״כ בני בגין, חשב שהחוק אינו ראוי והיה מוכן להצביע בעוד חוק שמעניק למיעוטים בישראל שוויון זכויות, אך בליכוד התעלמו מהתנגדותו.
חוק יסוד, הנחשב כפרק של החוקה העתידית של המדינה (אשר ספק אם אי פעם תתקבל חוקה כחוקה), הוא בעל מעמד נורמטיבי אשר מעל לחקיקה רגילה. בחוק יסוד הלאום נקבע כי אין לשנותו אלא באמצעות חוק יסוד אחר וברוב של חברי הכנסת.
סעיפיו של חוק היסוד החדש מקבעים את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את היותה המולדת ההיסטורית, שבה ממש העם היהודי את זכותו ״הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית״.
החוק מקבע את שם המדינה, צורת וצבעי הדגל, סמל המדינה, ההמנון, וירושלים כבירת המדינה (על אף שיש חוק יסוד אחר המוקדש כולו לירושלים).
באחד מן הסעיפים השנויים במחלוקת, קובע החוק ש"העברית היא שפת המדינה" וזאת בניגוד למה שהיה נהוג עד היום שלמדינה יש שתי שפות רשמיות - עברית וערבית. באותו הסעיף, נקבע שהערבית היא בעלת "מעמד מיוחד" ו"הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק".
הסעיף הזה עורר גל של ויכוחים, ומעבר לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת, שמרביתם דוברי ערבית לפני עברית - התנגדו לסעיף הזה גם שאר חברי האופוזיציה. החשש הוא מפני דחיקתם של דוברי ערבית מן המרחב הציבורי באמצעות עתירות או דברי חקיקה שיעלו בקנה אחד עם חוק יסוד הלאום, ולא עם הערך שננטש השבוע על ידי הכנסת, ערך השוויון.
סעיף נוסף ושנוי במחלוקת הוא "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם; המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי; המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות".
הסיעות החרדיות חששו שבאמצעות סעיף זה, תשונה הגדרת מי הוא יהודי, ויפתח פתח רחב לקהיליה היהודית הרפורמית הגדולה של ארה"ב להניע מהלכים בישראל.
סעיף נוסף שעורר מחלוקת רבה אמור היה לאפשר הקמת יישובים נפרדים לפי חלוקת דת, לאום, או אמונה. לאור מחאות רבות, כולל של נשיא המדינה, שונה הסעיף והנוסח שלו עליו הצביעו אתמול קבע "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה״. גם אחרי שעבר הסעיף, נותר החשש שהחוק הזה מכשיר את המדינה לדאוג ולפתח התיישבות עבור יהודים בלבד, תוך שהיא מזניחה את כפרי הערבים שבתחום המדינה, בעיה הקיימת כבר כיום.