גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ההזדמנויות שהיו לנו בנדל"ן לפני 4-6 שנים כבר לא קיימות"

גיל חרמון ואורן הון עומדים בראש בלו אטלנטיק, קרן נדל"ן המשקיעה בארה"ב בתחום המולטי-פמילי ● בראיון ל"גלובס" הם מדברים על המוסדיים הישראלים שמשקיעים בקרן ועל האתגרים בתקופה הנוכחית כשהשוק יקר יותר ● "בתחום הנדל"ן, בניגוד לשוק ההון, לוקח זמן להתאושש ממשברים"

בדומה לשוקי נדל"ן אחרים במדינות מפותחות, גם שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב עבר מספר שנים טובות. במהלך התקופה הזו נרשמו בו עליות מחירים נאות לצד גידול מתמיד בעלויות הבנייה עקב העלייה במחירי הקרקע, בעלויות העבודה, ולאחרונה גם בעלות חומרי הבנייה בעקבות המכסים שהוטלו על אלומיניום וברזל.

למרות ההתאוששות בהיקפי הבנייה בשנים האחרונות, לאחר שהשוק נעצר בשנים שלאחר המשבר הגדול לפני כעשור, עדיין מורגש מחסור בדירות למגורים בלא מעט מדינות מפתח בארה"ב, מה שמוביל לעלייה מתמדת במחירי השכירויות.

כ-80 מיליון אמריקאים - עיקר שוק השוכרים - מתגוררים במתחמי נדל"ן להשכרה המכונים "מולטי-פמילי" (Multi-Family). מתחם כזה כולל בדרך-כלל מקבץ של מספר בניינים המכילים מאות יחידות דיור והוא מתנהל כמעין שכונה סגורה. מקבצי הדיור הללו נרכשים ומנוהלים בדרך-כלל על ידי גופי השקעה גדולים וקרנות נדל"ן. גרים בהם, בדרך-כלל, רווקים או זוגות צעירים, הנהנים משירותים נלווים הכוללים בדרך-כלל חדר כושר, בריכה, מגרש טניס, כביסה, מועדון דיירים ועוד.

על רקע הריבית האפסית והתשואות הנמוכות בשוק האג"ח בשנים האחרונות, מפנים גם חלק מהמוסדיים בשוק ההון הישראלי כספים בשנים האחרונות לשוק ההשכרה בארה"ב. הגופים הגדולים, ביניהם הראל, מגדל, פסגות, מיטב דש וכלל ביטוח, כבר השקיעו מאות מיליוני דולרים במקבצי דיור ברחבי ארה"ב, בעיקר באמצעות קרנות וחברות השקעה הפועלות ומתמחות בשוק האמריקאי, כמו הרבור גרופ ובלו אטלנטיק.

קרן בלו אטלנטיק מנוהלת על ידי חמישה שותפים מנהלים, ביניהם שני ישראלים לשעבר - גיל חרמון (47) ואורן הון (42). היא הוקמה לפני כ-5 שנים ממיזוג בין חברת בלו ארצ' קפיטל של השניים (Blue Arch Capital) לבין החברה האמריקאית אטלנטיק פסיפיק (Atlantic Pacific), שהינה גוף נדל"ני ותיק בארה"ב המתמחה מזה עשרות שנים בהשקעות בתחום המולטי-פמילי.

לפני הקמת הקרן עבד חרמון מספר שנים בבנק ההשקעות בר סטרנס ובהמשך הקים מספר קרנות שהשקיעו לאורך השנים בתחום הנדל"ן בארה"ב, בעיקר בתחום המולטי-פמילי. בהמשך חבר להון (ששימש בעבר כמנהל מיזוגים ורכישות בקבוצת גזית גלוב) וליתר שותפיו להקמת בלו אטלנטיק ב-2013.

בלו אטלנטיק, שהחלה לגייס כספים ממשקיעים מוסדיים בארץ בשנת 2014, רוכשת ומנהלת כיום מתחמים ב-11 מדינות בדרום-מזרח ארה"ב, ושווי נכסיה עומד על כ-2.5 מיליארד דולר. עוד לפני הגיוסים בישראל רכשה הקרן נכסים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר (רובם ככולם על ידי אטלנטיק פסיפיק) בשיתוף-פעולה עם משקיעים מוסדיים אמריקאים ומאז קנתה נכסים בעוד כמיליארד דולר. בארץ גייסה הקרן ממוסדיים כ-400 מיליון דולר (בשנה שעברה ביצעה בלו אטלנטיק גיוס לקרן שנייה בהיקף של 150 מיליון דולר, כשמיטב דש ופועלים שוקי הון היו המוסדיים הבולטים שהשקיעו בה).

בשיחה עם "גלובס" מספרים חרמון והון על מצבו הנוכחי של שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב ולמה קשה יותר כיום להגיע לעסקאות טובות. "יש לנו כ-1,200 עובדים שאחראים על ניהול השכונות שאנחנו רוכשים. זאת, בניגוד למתחרים שבדרך-כלל מתקשרים עם חברות ניהול. אנחנו למעשה מבצעים הכל וכך היכולת שלנו לנהל את השכונה היא טובה יותר", אומר חרמון. "כשאתה מושקע בנכס, אתה עובד יותר קשה כדי שהוא יצליח. זו דעתנו".

מה היתרונות בשוק המולטי-פמילי?

"בהשוואה לתחומי נדל"ן אחרים, כמו משרדים או מסחרי, זה תחום מאוד יציב, כך שהוא מאוד מתאים למשקיעים מוסדיים. בסופו של דבר, אנשים צריכים מקום לגור ואם מסתכלים על תפוסות ב-50 השנים האחרונות, הממוצע עמד על 94%-95%, כשבשפל של שנת 2009 התפוסה הממוצעת ירדה ל-89% ".

"אנחנו באזורים שצומחים הכי מהר"

ומה קרה בנכסים שלכם?

הון: "אטלנטיק פסיפיק, שפועלת כבר עשרות שנים, ירדה לתפוסה ממוצעת של 92%, ובמקביל הורידה את מחירי השכירות. זה מה שיפה במגורים - אם אתה מוריד מחיר שכירות, אתה תמלא את הנכס. בנכסים מסחריים כמו קניונים, יכול להיות מצב שגם אם תוריד את המחירים, עדיין הנכס יכול להישאר ריק או בתפוסה מאוד נמוכה".

תלוי במיקום.

חרמון: "זה נכון שיש שכונות במישיגן שהתרוקנו בשיא המשבר ולא התאוששו אחר-כך. לכן אנחנו ממוקמים ב-12 ערים מסוימות בדרום-מזרח ארה"ב - באזורים שצומחים הכי מהר. כיום יש בארה"ב מגמה של נדידה מצפון לדרום-מזרח, יש הגירה חיובית של כחצי מיליון איש לאזורים האלה בכל שנה, כמו פלורידה, טקסס וג'ורג'יה. בין השאר בגלל הזדמנויות התעסוקה ועלויות המחייה הזולות יותר. מדינות הדרום רוצות למשוך אוכלוסייה חזקה. רק בעיר דאלאס, למשל, התוצר הגולמי גדול ב-50% יותר ממדינת ישראל והיא גם צומחת בקצב מהיר יותר. יש שם כלכלה מאוד מגוונת עם מערכת חינוך טובה, כך שהרבה אנשים עוברים לגור שם".

מכוונים לשוכרים "חזקים"

בשנים האחרונות מחירי הדירות עלו בצורה דרמטית, כך שהתשואה ירדה.

חרמון: "נכון. ההזדמנויות שהיו לנו לפני 4-6 שנים כבר לא קיימות. יותר קשה לסגור עסקאות טובות, אין ספק בזה בכלל".

גם הריבית עלתה. כיום, אם יש עסקה במינוף של 60%-70%, העלויות שלה הרבה יותר גבוהות.

חרמון: "נכון. אנחנו מאוד שמרנים ומרבית העסקאות שלנו הן במינוף של כ-60%, שנחשב מאוד נמוך. אנחנו נועלים את הריבית בשיעור קבוע לתקופה מאוד ארוכה. זה פוגע בתשואה, אבל מאפשר לנו לישון בשקט. בכל שנות הפעילות שלנו מעולם לא החזרנו נכס לבנק או פיגרנו בתשלום ריבית.

"גם ב-2009, בשיא המשבר, מעולם לא עלתה שאלת כיסוי החובות אצל אטלנטיק פסיפיק. אמנם תזרים המזומנים ירד, זה נכון, אבל עדיין היינו תמיד רחוקים מאוד ממצב של חוסר יכולת לעמוד בתשלום חובות. אנחנו בדרך-כלל לוקחים את החוב מפרדי מק. בעסקה האחרונה בהיקף של 43 מיליון דולר באטלנטה, בשיעור מינוף של 60%, למשל, נעלנו את החוב ל-7 שנים בריבית של 4.1%".

אותה הלוואה לפני שנתיים הייתה נלקחת באיזו ריבית?

"בערך 3.7%. כך שהפער הוא לא משמעותי כמו שחושבים, בגלל שהמרווח מול האג"ח הממשלתית המקבילה ירד. אז ריבית של 4.1% היא עדיין מאוד אטרקטיבית ואפשר לעשות עסקאות ולהשיג תשואה טובה גם היום. בעסקה האחרונה למשל אנחנו מכוונים לתשואה כוללת של 12%, כולל עליית ערך צפויה".

איך הגעתם למספר הזה?

הון: "אנחנו קונים נכסים בתשואה שוטפת של כ-5.2%-5%, כלומר במרווח של כ-1% על הריבית, כך שאנחנו יודעים לייצר תשואה שוטפת שנתית של 6.5% עד 7%. כשאנחנו קונים נכס, בדרך-כלל אנחנו מעבירים אותו שיפוץ הדרגתי במשך 2-3 שנים, ולאחר מכן מעלים את מחיר השכירות הממוצע. אין אצלנו השבחה דרמטית אלא שיפוץ קל שבעקבותיו אפשר להעלות את שכר הדירה, נגיד, בעוד 100 דולר לחודש, 9%-8%, וזה מספיק לשפר את התשואה בצורה די משמעותית".

"על כל עסקה יש עשרות מתחרים"

אתם מכוונים לפלח אוכלוסייה מסוים?

חרמון: "כן. אנחנו מכוונים לאנשים שיש להם יכולת קנייה גבוהה יחסית. הממוצע בתעשייה הוא שעלויות שכר הדירה עומדות על 30%-35% מההכנסה ואצלנו זה עומד על כ-25%, כך שגם אם יהיה משבר כלכלי, עדיין יש לשוכרים שלנו מרווח והם יותר חזקים ויוכלו להישאר בדירה".

הון: "יש ערים בארה"ב, כמו מיאמי או טמפה בפלורידה, שאנחנו כבר לא מצליחים לאתר שם נכסים שיניבו לנו את התשואה שאנחנו מחפשים. הנחת הבסיס שלנו, אגב, היא שנמכור את הנכס לאחר תקופת ההחזקה בתשואה גבוהה יותר, כ-6%, כלומר המחיר במכירה יהיה נמוך יחסית. שוב, אנחנו שמרנים מאוד".

זה בהנחה שלא יגיע פתאום משבר שיוביל לירידה של 20% ויותר במחירים.

הון: "נכון. אף אחד לא יודע אם ומתי יגיע משבר גדול, אבל אנחנו מאוד שמרניים. אגב, דירה זה אחד הנכסים שיכולים לספק הגנה טובה מאינפלציה. אנחנו מחפשים דיסקאונט משמעותי בהשוואה לעלות הבנייה של ימינו ולכן היום קשה מאוד לקנות נכסים. אין כזה דבר לקחת עסקאות מתחת למחירי השוק ומי שאומר את זה, משקר. על כל עסקה יש בדרך-כלל עשרות גופים שמתחרים ובחלק מהעסקאות הגענו למקום השני ולא לקחנו, אבל אנחנו מאוד ממושמעים. אגב, חמש פעמים בשנים האחרונות חזרו אלינו עסקאות שהיינו בהן במקום השני בגלל שהקונה לא יכול היה לעמוד בהתחייבויות שלו".

השת"פ עם פסגות מתחזק

ארה"ב היא שוק הנדל"ן הגדול והנזיל ביותר מבין השווקים במדינות המפותחות, ברמת סיכון נמוכה יחסית (טריפל איי). המשקיעים המוסדיים בארה"ב מחזיקים יותר מ-50% מנכסי המולטי-פמילי, משקיעים קנדיים עוד כ-20% והשאר מתחלק בין משקיעים מאירופה ואסיה. כאמור, גם המוסדיים הישראלים, שמנהלים נכסים ביותר מטריליון שקל, מסיטים בשנים האחרונות חלק מהכספים הזורמים אליהם לתחום ההשקעות האלטרנטיביות, ונדל"ן הוא המרכזי שביניהם. קרנות מסוגה של בלו אטלנטיק נהנות מהמגמה הזאת.

לאחרונה החלה הקרן לשתף פעולה עם בית ההשקעות פסגות, כשבדצמבר אשתקד רכשה הקרן במסגרת שיתוף-הפעולה עם פסגות מתחם הכולל 319 יחידות דיור באזור העיר ראלי (Raleigh) שבצפון קרולינה, תמורת 50 מיליון דולר ואילו החודש סגרה הקרן 2 עסקאות נוספות במסגרת שיתוף-הפעולה עם פסגות: קנייה של מקבץ מולטי-פמילי בן 324 יחידות בפורט וורת', טקסס, בעלות של 46.3 מיליון דולר ומקבץ בן 266 יחידות באלפרטה (פרבר של אטלנטה), ג'ורג'יה, בעלות של 43 מיליון דולר.

כיום מחזיקה ומנהלת בלו אטלנטיק כ-25 אלף דירות בכ-70 נכסים (שכונות). לדברי הון, "היום אנחנו בעולם של מחירים גבוהים בכל פלחי הפעילות בנדל"ן ותחום המולטי-פמילי, כאמור, הוא פחות תנודתי מאחרים וזה היתרון שלו. אם עד לפני 3-4 שנים קנינו נכס אחד בכל חודש, היום אנחנו בקצב קנייה של נכס אחד בכל חודשיים".

איך עברתם את המשבר הגדול של 2007-2009?

חרמון: "ב-2005 למעשה אטלנטיק פסיפיק הפסיקה לקנות נכסים, כי המחירים התייקרו מאוד וכבר לא היה כדאי לסגור עסקאות. במהלך המשבר התמקדנו בניהול הנכסים שלנו. התפוסה הממוצעת ירדה לכ-92% וגם השכירויות ירדו, אבל במקביל העלויות גם ירדו, כך שהתשואה השוטפת כמעט ולא נפגעה. ב-2011-2012 חזרנו לקנות".

למה חיכיתם עד 2011?

"השוק היה בהלם. היום קל לשבת ולדבר על זה, אבל אז המצב היה לא פשוט בכלל. גם עסקאות שעשינו ב-2011 והיום נראות מדהימות, כשעשינו אותן זה עדיין היה מפחיד. היה ממש פחד באוויר. בתחום הנדל"ן, בניגוד לשוק ההון, לוקח זמן להתאושש ממשברים".

כבר מכרתם נכסים?

חרמון: "מהנכסים שקנינו עם המוסדיים הישראלים עוד לא מכרנו. טווח הפעולה שלנו עוד 7-10 שנים ואנחנו מנסים כמובן למקסם את התזרים השוטף. המטרה היא לקבל את כל הכסף בחזרה מהתזרים השוטף, כך שמה שיקרה בסוף פחות מעניין. אנחנו מסתכלים על מאות עסקאות בשנה. היום מאוד קשה לאתר ולסגור עסקאות טובות".

יש לכם מערכות למקסום תשואה?

הון: "כן. כל נושא התמחור ממוחשב ונעשה באמצעות אלגוריתמים. בתחום המלונאות זה ברמה של שינוי כל כמה דקות ואצלנו זה ברמת יומית. היום שכר הדירה יכול להיות 1,100 דולר לחודש, כשהחוזה הסטנדרטי הוא למשך שנה, ומחר זה יכול להיות 1,120 דולר. אין משא ומתן על המחיר ואין אופציות ליותר משנה, כמו בארץ למשל. אם דייר לא משלם, בתוך כמה שבועות הוא מחוץ לדירה. אחוז הלא משלמים אצלנו עומד על כ-0.25% וגם אלה מגובים בערבויות ומקדמות, כך שזה למעשה שואף לאפס". 

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה