גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש אישר את המשך הבנייה בפרויקט שפת אמת בבית שמש

מדובר בפרויקט העומד במרכז פרשת השחיתות לכאורה בעיר ● ביהמ"ש קבע כי טענת היחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה כי היתרי הבנייה שניתנו במגרש ניתנו שלא כדין, אינה נקייה מספקות ● התיר את המשך הבנייה לבניית 3 הקומות הראשונות המיועדות למרפאות, אולמות וחניון; הותיר על כנו את צו הפסקת העבודות לבניית השלד ל-3 מגדלי המגורים ● בכוונת המדינה לערער על ההחלטה

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

התפתחות בפרשה השחיתות לכאורה בעיר בית שמש, שזכתה לכינוי הלא מחמיא "הולילנד של בית שמש": בית משפט השלום בירושלים (השופטת סיגל אלבו) התיר אתמול (ד') את המשך הבנייה בפרויקט שפת אמת בבית שמש, העומד לכאורה במרכז פרשת השוחד בעיר.

בהחלטתו ביטל בית המשפט (בחלקו) את צו המינהלי להפסקת עבודות, אותו הוציאה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה (היחידה). הביטול האמור נוגע להמשך בניית שלושת הקומות הראשונות בפרויקט, בהן צפויים להיבנות חניה, מרפאות ואולמות.

אולם בכל הקשור לבניית השלד לשלושת מגדלי המגורים השנויים במחלוקת המתוכננים להיבנות במגרש, הורה בית המשפט כי הצו המנהלי יוותר בעינו, עד אשר תותאם הבנייה בפועל, החורגת נכון להיום ב-750 מ"ר, להיתר הבנייה.

עניינה של הפרשה, הנחקרת על-ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433 בשיתוף עם רשות המסים, היא בעבירות שונות של שחיתות ציבורית בעבור קבלת שוחד וטובות הנאה, שביצעו לכאורה החשודים בפרשה, ובהם מהנדס העיר בית שמש, דני צרפתי; חבר מועצת העיר, משה מונטג'; יזמים ומאכערים מקומיים.

לפי החשדות, מעשיהם של החשודים נעשו, בין היתר, לטובת קידום האינטרסים האישיים שלהם הקשורים לקידום פרויקטי נדל"ן בעיר, תוך גרימת נזק לקופה הציבורית ותוך התעלמות מופגנת, בוטה ומוחלטת מהחוק במדינה.

"היתרי הבנייה שהוצאו למבנה אינם תואמים את התוכניות"

במרכז הפרשה עומד כאמור קומפלקס המגורים ברחוב שפת אמת בבית שמש, שאת הקמתו יזם אחד מ"כוכבי" הפרשה לכאורה, לייב וולדמן, כאשר לפי החשד, וולדמן הפעיל גורמים שונים בעירייה ומחוצה לה, על-מנת שיקדמו את שינוי הייעוד של המגרש עליו נבנה הקומפלקס לייעוד למגורים.

בסמוך להפיכתה של הפרשה לגלויה ומעצרם של החשודים, נחתם בתאריך 14.5.18 על-ידי מנהל היחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה צו מינהלי להפסקת עבודות הבנייה בפרויקט בהתאם לסעיף 216 לחוק התכנון והבנייה. וזאת, בין השאר, בטענה כי במגרש מתקיימת "עבודה אסורה", המנוגדת להיתר הבנייה ולתוכניות בניין עיר החלות על המגרש.

על הצו האמור הגישו בעלי היתר הבנייה במגרש, ובהם, בין היתר, היזם וולדמן ועו"ד שלמה איזנשטיין (מי שחשוד על-ידי המשטרה כי היה "הרוח החיה והכוח המניע" של הפרויקט ברחוב שפת אמת), בקשה לביטול הצו, בטענה כי הבנייה המתוארת בצו הפסקת העבודה בוצעה בהתאם להיתרי הבנייה שניתנו, ועל כן לא ניתן להוציא לגביה צו להפסקת עבודות. 

את המבקשים ייצגו בין היתר עורכי הדין בני גנוניאן ויעקב אמסטר.

המבקשים ציינו בפני בית המשפט כי היתר הבנייה שניתן להם פוצל על-ידי הוועדה המקומית לשתי בקשות ולשני היתרי בנייה נפרדים: הראשון עניינו בבניית 3 קומות לטובת חניה, מרפאות ואולמות (סעיף 2 לצו הפסקת העבודות); השני עניינו מעטפת בלבד לשלושת מגדלי המגורים שצפויים לקום במגרש (סעיף 1 לצו הפסקת העבודות).

בהתאם ציינו המבקשים כי בפברואר השנה ניתן להם על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היתר בנייה לבניית 3 הקומות לטובת מרפאות, אולמות וחניון; וכי הבנייה נעשתה בהתאם להיתר הבנייה וללא חריגות ממנו.

מנגד טענה היחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה, בין היתר, כי הפרויקט בשפת אמת הוא מבנה בשטח של 10,000 מ"ר, המצוי בליבת חקירת משטרה הנוגעת להתנהלות גורמים בוועדה המקומית באשר למתן ההיתרים לבנייתו. עוד נטען על-ידי היחידה כי במסגרת חקירת המשטרה נמצא כי ההיתרים שהוצאו למבנה אינם תואמים את התוכניות החלות על המקרקעין, ומשכך הם אינם חוקיים.

בהתאם לטענותיה ביקשה היחידה לאכיפת דיני המקרקעין מבית המשפט לאשר את הפסקת העבודות, "עד אשר תתבהר התמונה העובדתית באשר להיתרי הבנייה, ותתקבל החלטה האם הם בטלים", וזאת על-מנת שייקבעו עובדות בשטח.

בית משפט השלום: עמדת היחידה לאכיפת דיני המקרקעין אינה נקייה מספקות

בית משפט השלום קיבל כאמור בחלקה את בקשת המבקשים לבטל את צו הפסקת העבודות שהוצא לפרויקט והתיר את המשך הבנייה של שלושת הקומות הראשונות.

בהחלטתו ציין בית המשפט כי עמדת היחידה, שהתבססה על חוות-דעתו של מנהל אגף חקירות ליבה ביחידה שחר ממן, במסגרתה נטען כי התוכנית החלה על המקרקעין (תוכנית בש/במ/90/ג) מייעדת את המקרקעין לבניית מוסד תורני בלבד ואיננה מאפשרת בניית מוסד ציבורי מסוג אחר - "אינה נקייה מספקות".

השופטת סיגל אלבו ביססה את עמדתה זו על מספר אדנים, ובהם טענת המבקשים, שנתמכה במכתבו של מתכנן העיר לשעבר מרדכי חורש משנת 2010, כי על המגרש ברחוב שפת אמת חלה תוכנית בש/90ז' (אותה ערך חורש), המאפשרת בניית מבני ציבור נוספים הכוללים גם מרפאות ופנימייה. ביסוס נוסף מצאה השופטת בכך שבעקבות מכתבו של חורש נערכה על-ידי מינהל מקרקעי ישראל (בשמו אז) שומה, והמבקשים שילמו דמי היתר בהתאם לשימושים אלה.

נוכח האמור ציין בית המשפט כי "בעת הזו", וטרם שנערך בירור מקיף לגבי תחולת בש/90ז' על המקרקעין מושא צו הפסקת העבודות - "לא ניתן לקבוע באופן ודאי כי מדובר בהיתר הנוגד תוכנית, וכי עבודות הבנייה מבוצעות על היתר שאינו חוקי, כפי שטוענת המשיבה (היחידה- מ' ש')".

בית המשפט קבע כי מדובר במחלוקת אמיתית שצריכה להתברר על-ידי הערכאות המוסמכות. עוד ציין בית המשפט כי גם אם תתקבל טענה היחידה כי ייעוד הקרקע עליה נבנה הפרויקט ברחוב שפת אמת הוא למוסד תורני, הרי גם אז אין מקום להוצאת צו מינהלי להפסקת עבודות. זאת, עד שתתברר חוקיותם של ההיתרים על-ידי הערכאות המוסמכות.

בית משפט השלום ביקר את התנהלות היחידה בהקשר זה וציין כי היא ניסתה למעשה לעקוף את הדרך הראויה להביא לביטול ההיתרים שהוצאו, כל זאת "באופן שהגורם המינהלי (היחידה - מ' ש') נטל בשלב זה לידו סמכות לקבוע לכאורה שההיתר אינו חוקי". לכך, קובעת השופטת, "אין מקום". 

את היחידה הארצית לדיני התכנון והבנייה ייצגו עוה"ד עמית אופק ואריאלה בן-אהרון. 

"בכל הנוגע לבניית 3 הקומות לא ניתן לומר שזו אינה תואמת תוכנית"

נוכח המחלוקת העובדתית עליה הצביעה השופטת אלבו, קבעה האחרונה כי בכל הנוגע לבניית 3 הקומות הראשונות לאולמות או חניונים, בנייה אשר מבוצעת על-ידי המבקשת 5 (חברת טובר השקעות בע"מ), הרי שלא ניתן לומר כי בנייה זו אינה תואמת את תוכנית בש/במ/90ג' החלה על המקרקעין ולשיטת היחידה הארצית מתירה בניית מוסד בן 3 קומות.

השופטת אלבו הדגישה כי מדובר בבניית 3 קומות בלבד בהתאם לתוכנית, ובשלב זה לא הוחל השימוש במבנים, כך שגם אם יתברר כטענת היחידה כי ההיתר אינו חוקי, אין בהמשך הבנייה כדי להנציח עבירה כלשהי.

לפיכך קבעה השופטת כי בכל הנוגע ל-2 קומות אלה המיועדות למרפאות, אולמות וחניון, רשאים המבקשים להמשיך בביצוע עבודות הבנייה.

באשר לעבודה המתוארת בסעיף 1 לצו הפסקת העבודות שהוצא על-ידי היחידה, בית המשפט קבע כי הואיל והמבקשים לא הציגו ראיות לסתור את טענת היחידה כי הייתה סטייה מהיקף הבנייה המותר על-פי ההיתר בכל הקשור לבניית שלד 3 המגדלים, הרי שהצו בנוגע לשלד מגדלי המגורים כמפורט בסעיף 1 לצו של היחידה (אשר טען לסטייה בהיקף שך 750 מ"ר) ניתן כדין, ואין מקום לביטולו עד אשר תותאם הבנייה להיתר.

במאמר מוסגר ציין בית המשפט כי בפועל, בניית השלד למגדלי המגורים הופסקה עוד בפברואר 2018, בטרם הפיכת חקירת המשטרה לגלויה וכ-3 חודשים בטרם הוצא צו הפסקת העבודות. זאת, לטענת המבקשים, שכן בכוונתם להגיש בקשה לשינוי התב"ע.

בית המשפט חייב את היחידה לאכיפת דיני המקרקעין בהוצאות המבקשים בסך 10,000 שקל בסך-הכול.

לפי גורמים המעורים בתיק, החלטת השופטת אלבו מערערת את החשד המרכזי בתיק, לפיו היתרי הבנייה לפרויקט שפת אמת הוצאו בניגוד לדין תוך מתן שוחד. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי אין בהחלטת בית משפט השלום כל התייחסות לשאלה כיצד דירות פנימייה שווקו בסופו של דבר לזוגות בקהילת סאטמר בעיר, כדירות למגורים.

בהתאם להחלטת השופטת אלבו, הוגשה היום לשופט גיא אבנון בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר של עו"ד איזנשטיין ולהשלמת טיעון בסוגיית התשתית הראייתית בהליך החסיונות המתקיים בבית המשפט. בבקשה, שהוגשה על-ידי בא-כוחו של איזנשטיין, עו"ד טל גבאי, נטען בין היתר כי החלטתה של השופטת אלבו מעגנת ומבססת את טענתו של איזנשטיין, לפיה על המגרש חלה גם תוכנית בש/90ז' (המאפשרת הקמת דירות פנימייה), וזאת, כך נטען, בניגוד גמור לחוות-דעתה של היחידה, אשר הוגשה ליאח"ה, ולפיה על התוכנית חלה תוכנית בש/90ג' בלבד, ולפיכך היתרי הבנייה הוצאו בניגוד לדין ותוך תשלום שוחד.

פרויקט "שפת אמת"

הפרויקט שעומד במרכז פרשת השחיתות לכאורה הוא קומפלקס מגורים, המורכב מ-3 בניינים הנמצא בשלבי בנייה וממוקם ברחוב שפת אמת 8 בבית שמש.

הקומפלקס צפוי להיקרא עם השלמתו "שיכון קריית יואל" ולכלול למעלה מ-100 יחידות דיור (או 48 תלוי את מי שואלים), כאשר נכון לעכשיו הוא מכונה "הולילנד של בית שמש".

ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי הקומפלקס שנבנה על שטח פרטי ציבורי (שטח חום) יועד לפי החלטות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בין היתר, ל"חדרי פנימייה", כאשר מהחלטת בית משפט השלום עולה כי ייעודה של הקרקע ככל הנראה לא שונה, אך בפועל הבנייה שנבנתה עליו יועדה למגורים, כאשר לפי חשדות המשטרה, מי שהכשיר את השרץ לכאורה הוא עו"ד שלמה איזנשטיין.

בהתאם טוענת המשטרה כי חרף העובדה שהקרקע יועדה לשימוש ציבורי, היא שווקה בסופו של דבר כדירות מגורים. לפי המידע שמצוי בידי "גלובס", פרויקט "שפת אמת", שמומן על-ידי גורמים בחסידות סאטמר, יועד לזוגות צעירים מהחסידות המתגוררים בעיר, בין השאר במטרה להתמודד עם מצוקת הדיור הקיימת בחסידות שמרבית חסידיה מתגוררים בארה"ב. 

משרד האוצר, בשם היחידה הארצית לדיני התכנון והבנייה, מסר בתגובה: "בתיק זה הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע על-מנת להגיש ערעור. עמדת המדינה תובא במסגרת הערעור".

כוכבי הפרשה - תעודות זהות

משה מונטג

תפקיד: חבר מועצת עיריית בית שמש ויו"ר הוועדה לתכנון ולבנייה "בית שמש". 

עבירות שבהן הוא חשוד: קבלת שוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. 

החשדות לכאורה כנגדו: מונטג חשוד כי במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה בית שמש, נתן אישורים והיתרי בנייה למספר פרויקטים של נדל"ן בעיר ושינה ייעודי קרקע בתמורה לקבלת שוחד וטובות הנאה.

משהו נוסף: עד לא מזמן נחשב למועמד מוביל למועמדות לראשות העיר בית שמש מטעם סיעת "דגל התורה". 

דני צרפתי

תפקיד: מהנדס העיר בית שמש. 

עבירות שבהן הוא חשוד: שוחד, מרמה, קשירת קשר לפשע ועבירות נוספות. 

החשדות לכאורה כנגדו: קבלת שוחד ממספר גורמים בתמורה לקידום פרויקטים בתחום התכנון והבנייה בעיר בית שמש. על-פי החשד צרפתי קשור למספר תתי-פרשיות בפרשה.

משהו נוסף: צרפתי נחקר בעבר בחשד אחר ולא הועמד לדין.

לייב וולדמן

תפקיד: יזם וקבלן של פרויקט הנדל"ן הנבנה בימים אלה ברחוב "שפת אמת" בבית שמש. 

עבירות שבהן הוא חשוד: מתן שוחד ותיווך לשוחד. 

החשדות לכאורה כנגדו: וולדמן חשוד כי בתמורה לקידום פרויקט "שפת אמת" אותו הוא יזם, נתן וולדמן שוחד ותיווך לשוחד, והכול בכדי לקדם את ענייניו ולקבל היתרי בנייה שלא כדין ובניגוד לתוכנית בניין עיר.

משהו נוסף: בסוף שנת 2001 יזם וולדמן בניית מגדל דירות יוקרתי בשם רזידאנס, מבנה בן 320 דירות בטורנטו, מול אגם אונטוריו.

יצחק רבר

תפקיד: מאכער (מתווך) בין גורמי עירייה ליזמים וקבלנים בעלי אינטרסים שונים בעיר בית שמש. 

עבירות שבהן הוא חשוד: מתן שוחד ותיווך לשוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. 

החשדות לכאורה כנגדו: רבר חשוד בכך שהיווה כמאכער בעסקאות שוחד שונות. 

משהו נוסף: בשנת 2008 היו שמועות כי בכוונתו של רבר לרוץ לראשות העיר/שימש כראש מטה הבחירות של ראש העיר בית שמש משה אבוטבול בבחירות האחרונות. 

עו"ד שלמה איזנשטיין

תפקיד: בעל משרד עורכי דין בעיר בית שמש. 

עבירות שבהן הוא חשוד: מתן שוחד, תיווך בשוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. 

החשדות לכאורה כנגדו: אייזנשטיין חשוד כי היה "הרוח החיה והכוח המניע" של הפרויקט ברחוב שפת אמת וביצע פעולות אסורות הקשורות לשינוי הייעוד בפרויקט מציבורי למגורים. 

משהו נוסף: לפי פרסומים, אייזנשטיין מקורב מאוד למשה מונטג. 

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בת"א, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים; אל על צונחת בכ-7%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.8%, מדד ת"א 90 נופל בכ-2% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים