פעילות הטלוויזיה החינוכית תופסק ב-15 באוגוסט אחרי למעלה מ-50 שנה. למה זה קורה? עתידה של הטלוויזיה החינוכית הוכרע במהלך חקיקת חוק השידור הציבורי שעבר בכנסת ב-2014, שבמסגרתו הוחלט על סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור החדש. בסופו של דבר, לאחר גלגולים שונים, נקבע כי הטלוויזיה החינוכית לא תיסגר מיד עם תחילת שידורי התאגיד, שעלה לאוויר ב-15 במאי 2017, אלא שנה ו-3 חודשים לאחר תחילת שידוריו.
מה הרציונל שעומד מאחורי ההחלטה?
כמו תופעות אחרות בשוק התקשורת הישראלי, הטלוויזיה החינוכית הפכה במהלך השנים לגוף - שלטוב ולרע - אין כדוגמתו בעולם. כך, למשל, מצד אחד מדובר ביחידת סמך של משרד החינוך, הכפופה לשר החינוך; ומצד שני היא שידרה גם מגוון של תוכניות אקטואליה וחדשות, שאולי היה להן מקום בעידן שבו פעל בישראל רק ערוץ אחד.
בנוסף, על הטלוויזיה החינוכית עברו תהליכים שדומים במידת מה לאלה שעברו על רשות השידור שנסגרה. העובדים היו מאורגנים ב-4 ועדים שונים, תהליכי היצירה וההפקה של התוכניות הפכו למתאימים פחות לרוח הזמן הנוכחי שבו טלוויזיה מופקת בצורה זריזה ורזה ויותר, ועובדים רבים הפכו מיותרים (חלקם אכן פרש במהלך השנים האחרונות).
ולפי אותו רציונל - מה אמור למלא את מקומה של הטלוויזיה החינוכית?
החוק קבע כי הטלוויזיה החינוכית תוכנס תחת כנפי התאגיד השידור החדש כערוץ ילדים ונוער שיופעל על-ידו. היום (ה') הוכרז באופן רשמי כי שמו של הערוץ החדש יהיה "כאן חינוכית". הערוץ החדש יופעל על-פי אותו עיקרון שלפיו תאגיד כאן פועל כבר היום בתוכניות שהוא משדר לאוכלוסייה הבוגרת. העיקרון הזה - שהוגדר בוועדת לנדס שעל בסיסה חוקק חוק השידור הציבורי - קובע כי תכני התאגיד יופקו על-ידי חברות הפקה חיצוניות ופרטיות, שהתאגיד הוא רק זה שמנתב אליהן את הכסף בהתאם להחלטותיו העריכתיות והניהוליות. על-פי התפיסה הזאת, התנהלות כזאת היא יעילה יותר כלכלית כלכלית (מיקור חוץ) ומניבה תוכניות באיכות גבוהה יותר.
למעשה, מנכ"ל התאגיד כיום, אלדד קובלנץ - מי שניהל בשנים האחרונות, עד לאחרונה, גם את הטלוויזיה החינוכית - כבר הטמיע במידה רבה את הגישה הזאת בטלוויזיה החינוכית עוד לפני שינוי החקיקה, כך כש-50% מהתכנים שכבר משודרים בה כיום - חלקם הגדול זוכה לשבחים - מופקים על-ידי הפקות חיצוניות.
אז מה כל זה אומר בפועל - שההשפעה על הצופה תהיה די מינימלית?
האמת היא שלפחות בשלב הראשון זה אכן המצב. החינוכית תמשיך לפעול בערוץ 23, והתוכניות המוכרות שלה שמופקות על-ידי חברות חיצוניות ("גלילאו", "החפרנים" ועוד) ימשיכו לרוץ על המסך. גם הארכיון ההיסטורי של החינוכית יועבר, על-פי החוק, לידי התאגיד (בינתיים, בשל מחאת העובדים, זה עוד לא קרה). בנוסף, התוכניות של החינוכית שמיועדות למבוגרים ("חוצה ישראל", "101") ישודר בשעות הצהרים באפיק 11 (בבוקר ימשיכו שם תוכניות הרדיו המצולם). למעשה, לפי דבריו של קובלנץ עצמו בדיונים בכנסת, לוח השידורים של החינוכית תחת התאגיד יהיה כמעט זהה בשלב הראשון לזה של החינוכית כיום.
מה שכן ישתנה הוא שתוכניות האקטואליה של החינוכית, שהיו אמורות להיות מופסקות כבר עם תחילת שידורי התאגיד במאי 2017, אך עד כה נמשכו בכל זאת, כמו "ערב חדש", "סוגרים חשבון" ו"תיק תקשורת", לא ישודרו יותר.
אוקיי, אבל יש כאן בכל זאת פגיעה כואבת בלא מעט עובדים ובפרנסה שלהם, לא? אי-אפשר היה לעשות את הדברים אחרת?
בהחלט. אחת הבעיות בחוק הסופי היא שבעוד שהוא קובע שהטלוויזיה החינוכית תפסיק לפעול ב-15 באוגוסט, אין בו כל התייחסות לגבי מה שיעלה בגורלם של 180 העובדים, שהם עובדי מדינה. זאת, בניגוד בולט להליך שהתנהל בכל הנוגע לעובדי רשות השידור, שהחוק עסק בצורה מפורטת בתנאי הפרישה השונים שלהם.
המצב הזה הכניס את העובדים לתקופה ארוכה של חוסר ודאות, וגם הוביל לכך שבמשך תקופה ארוכה הם מיקדו את מאבקם בביטול הסגירה, במקום בתנאי הפרישה שלהם, שעד עכשיו עדיין לא ברור מה בדיוק הם יכללו.
בנוסף, בחינוכית בראשות המנכ"לית החדשה, ד"ר אורנה שמחון, הציגו תוכנית שלפיה ניתן להשאיר את הערוץ כגוף נפרד אך להביא להתייעלות משמעותית שלו, כך שהוא לא יעלה יותר מכפי שיעלה להפעיל את הערוץ תחת התאגיד. התוכנית לא הוצגה באופן פומבי, ובאוצר דחו את החישובים שהוצגו בה.
מהן באמת העלויות של הפעלת הטלוויזיה החינוכית?
תקציבה של החינוכית עמד בשנים האחרונות על כ-120 מיליון שקל בשנה, לאחר שעברה תהליכי התייעלות. על-פי החוק החדש, ערוץ הילדים והנוער של התאגיד ישקיע מדי שנה 40 מיליון שקל בתוכן. בנוסף, משרד החינוך ימשיך להעביר לו עוד 50 מיליון שקל בשנה. עלויות התפעול של הערוץ עצמו יהיו כמובן נמוכות בהרבה ויגולמו בתוך תקציב התאגיד (ראו בהמשך).
מה הוחלט הלילה בכנסת לגבי הטלוויזיה החינוכית?
ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) היה האחרון בשורה של חברי כנסת שניסו למנוע את הפסקת פעילות החינוכית - עניין שבו תמכה גם האופוזיציה. בימים האחרונים ניצל זוהר את העובדה שהוא עמד בראש הוועדה שעסקה בביטול פיצול התאגיד, כדי לנסות להוסיף לחוק סעיף שידחה את הסגירה בשנה, לאחר שבעבר הגיש הצעת חוק בעניין.
הסעיף הזה נפל, כצפוי, בהצבעה אתמול (ד'), אך הוועדה כן ניצלה את ההסכמות הראשוניות שאליהן הגיעו באוצר עם העובדים והכניסה אותן רשמית תוך החוק. על-פי מה שנקבע, התאגיד יקלוט 40 מתוך 180 עובדי החינוכית, ולשם כך הוא יקבל תקציב נוסף מהמדינה שיעמוד על עד 12 מיליון שקל בשנה.