גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בועה אחת, בועה שנייה, בועה שלישית. פוף!

התפוצצות בועת הדוטקום, שהביאה בעקבותיה הפחתות ריבית והזרמות כספים מצד הפדרל ריזרב, גרמה למעשה להתנפחות בועת האשראי לדיור, שהתנפצה ברעש גדול בדמות המשבר הפיננסי של 2008 ● גם הוא נפתר באמצעות הפחתות ריבית והזרמות כספים, וכך הגענו עד הלום עם בועת חובות גלובליים של טריליונים ● האם ניתן לעשות שוב ושוב את אותו דבר ולצפות לתוצאות שונות?

אתר בנייה. / Pedro Nunes , צילום: רויטרס
אתר בנייה. / Pedro Nunes , צילום: רויטרס

מחיר יחידת דיור מורכב מכמה רכיבים בסיסיים. הראשון - קרקע, אשר באופן עקרוני כמותה אינה מוגבלת, בוודאי במקום כמו ארה"ב, אבל אפילו בישראל אם נביא בחשבון בנייה לגובה.

במנהטן, למשל, מתגוררים כ-1.7 מיליון תושבים אף ששטחה הוא כ-59 קמ"ר, פחות ממחצית האחוז משטח מדינת ישראל. לשם ההשוואה, שטחה של תל-אביב דומה לזה של מנהטן, כ-52 קמ"ר, ומתגוררים בה כ-450 אלף תושבים.

המרכיב המרכזי השני הוא חומרי בנייה וכוח-אדם. שניהם אינם נדירים, מיוחדים או דורשים מיומנות יוצאת דופן.

המסקנה הפשוטה ברורה: אם אין מגבלה של חומרי גלם, לרבות שטח לבנות עליו, ואם מדובר בפעילות שאינה דורשת התמחות יוצאת דופן, אין סיבה לתנודתיות יוצאת דופן במחירי הדיור, אלא אם ישנה התערבות מיוחדת של ממשלות ושל יצרני הכסף המפריעים להתנהלותו הטבעית של שוק פרימיטיבי זה.

ואכן מ-1880 ועד 2000, יותר ממאה עשרים שנים, מחירי הדיור בארה"ב כמעט לא השתנו. בניכוי האינפלציה, הם נעו בתוך רצועה של כ-15% (ראו תרשים). 

מה קרה למחירי הבתים

שלוש דרכים יש לממשלה כדי להפריע להתנהלותו של שוק מנומנם זה ולהופכו לשוק ספקולטיבי כאילו מדובר במתכות נדירות ולא באוסף של קרשים (בארה"ב) המחוברים יחדיו על ידי עובדים בעלי 12 שנות לימוד: 1. הגבלה מתמשכת של ההיצע באמצעות מה שמכונה "תכנון"; 2. הגדלה מלאכותית של הביקוש באמצעות ייצור אשראי זול הנועד לדיור; 3. מיסוי ישיר ועקיף המגדיל באופן מלאכותי את מחיר התשומות.

ברוב ארה"ב חוקי התכנון פשוטים, תהליך הוצאות הרישיונות מהיר ומחירו לא גבוה, ולפיכך אין פלא כי מחקר של אוניברסיטת הרווארד ערב התפוצצות בועת הנדל"ן של תחילת המאה (The Impact of Zoning on Housing Affordability) מצא כי "ברוב אמריקה מחירי הבתים קרובים מאוד לעלות עצם הבנייה, ובכמה מקומות הם אפילו מתחת לעלות זו. רק באזורים ספציפיים, בעיקר בניו-יורק ובקליפורניה, המחירים גבוהים במיוחד. הסיבה לכך, כפי שמצביעות העובדות במחקר, היא מגבלות חוקי התכנון והשימוש המותר בקרקעות הנהוגים במקומות אלה".

רק פרנסי ובוחרי אזור המפרץ (שמסן פרנסיסקו עד סן חוזה) מאמינים כי ניתן להגדיל את כמות חברות ההייטק ואת שטחי המשרדים לאין שיעור, לקדם בברכה הגירה מסיבית של עשירי סין, לקיים מגבלות קשות על הבנייה למגורים ועל שינוי ייעוד של שטחים - נכון ל-2010 רק 17.8% משטחי האזור היו מפותחים בדרך כלשהי - ובה בעת להבטיח דיור בר השגה.

בשאר ארה"ב, כאמור, חוקי הבנייה היו פשוטים ותהליך הרישוי זול ומהיר, וכך בשעה שאוכלוסיית ארה"ב גדלה פי שישה מאז 1890 ועד 2000, מחירי הדיור כמעט לא השתנו ונותרו יציבים לאורך יותר ממאה שנה. ב-2001 הכול השתנה באחת. 

שלוש בועות בעשרים שנה

שנת 2000: ארה"ב נקלעת למיתון

בשנת 2000 פקעה בועת הדוטקום, והמשק האמריקאי נקלע למיתון. אבל מדיניות הפדרל ריזרב הייתה למנוע כל תיקון, אפילו שהוא נחוץ, בכל מחיר. לאחר אירועי 11 בספטמבר המדיניות הזו קיבלה גם צבע פטריוטי.

כדי למנוע את התיקון ולהחזיר את המשק לאיזון הפד הוריד את הריבית 11 פעמים. עד נובמבר 2002 הריבית עמדה על 1.25%, השיעור הנמוך ביותר זה 50 שנה. לריבית הנמוכה הייתה השפעה מיידית. במילים הציוריות של דוח הוועדה של הקונגרס שתוקם לימים כדי לחקור את אירועי 2008 (The Financial Crisis Inquiry Commission): "כסף זרם לכלכלה כמו מים גועשים מסכר שבור. ריבית נמוכה ואחר-כך כסף של משקיעים זרים ניפחו את ה'בום'... בעלי בתים לקחו אשראי כנגד בתיהם, שילמו חשבונות, שלחו את ילדיהם לאוניברסיטאות, שיפצו את הבתים, יצאו לחופשות, קנו כלי רכב חדשים, ביגוד, תכשיטים ועוד ...".

דוח של משרד התקציבים של הקונגרס מינואר 2007 הוסיף ופירט: "העלייה במחירי הנדל"ן בין 1997 ל-2006 הוסיפה 6.5 טריליון דולר לעושר של הציבור. עובדה זו הוסיפה בין 1.5% ל-5% לשנה להוצאה הצרכנית" (בין 1% ל-4% תמ"ג בכל שנה).

בעוד האשראי גדל, מחירי הבתים עלו במהירות. "בין 2000 ל-2006 מחיר הבית החציוני גדל בארה"ב ב-56%... בשווקים 'חמים' כמו פלורידה, קליפורניה ולאס וגאס המחירים עלו אף יותר".

שוק המניות הגיב לבועה בהתאם. בין 2002 ל-2006 מדדי הדאו ג'ונס וה-S&P 500 כמעט הכפילו את עצמם. קדחת הרכישות הלכה התפשטה.

בין 2002 ל-2006 נבנו בארה"ב 2.2 מיליון בתים יותר מאשר בחמש השנים שקדמו להן. הגידול הזה היה מנותק לחלוטין מהגידול באוכלוסייה, וכך מלאי הבתים הלך והתנפח.

בשנות השבעים ממשלת ארה"ב הקימה שני גופים, פאני מיי ופרדי מאק, שתפקידם היה לקנות או לערוב למשכנתאות, וכך לייצר עבור הגופים שמנפיקים את המשכנתאות עוד נזילות. הסיכון לאשראי לדיור הועבר אפוא במידה רבה לשני גופי ענק אלה, שנתמכו על ידי הממשלה. עם השנים הפכו השניים לשחקנים הגדולים בעולם האשראי לדיור בארה"ב. ב-1990 הם ערבו ל-7.6 מיליארד דולר של משכנתאות, עד שנת 2000 הם ערבו ל-2.4 טריליון.

עם התנפחות הבועה איכות הלווים הלכה וירדה, אך למנפיקי המשכנתאות לא היה אכפת שכן המשכנתאות נמכרו לשתי הענקיות פאני ופרדי או לבנקי ההשקעות בוול סטריט, אשר מכרו את רובן למשקיעים.

שנת 2006: האופוריה אחזה בכול

כך הומצאו סוגי הלוואות שכל מטרתן הייתה להמשיך למשוך לווים-קונים ולקיים את מכונת האשראי. הלוואות שבהן משלמים בשנים הראשונות רק את הריבית, הלוואות ללווים בעייתיים (סאב פריים), הלוואות ללא ניירת (אלט איי) ועוד ועוד. בשנת 2006 האופוריה אחזה בכול, מהפד ועד וול סטריט, מהמשקיעים ועד בעלי הבתים. הכלכלה נראתה כצועדת על מסלול בטוח, ועקבות משבר הדוטקום נעלמו לתוך דפי ההיסטוריה.

חג המולד של 2006 נחגג ברוב הדר בוול סטריט, והבונוסים שברו שיא חדש של 34.3 מיליארד דולר. מנהלי בנקים ההשקעות גרפו עשרות מיליונים, אך בעוד החגיגה בעיצומה היו שניסו להניף דגל אדום. קייל באס, מנהל קרן גידור מטקסס ובעבר מנהל בבר סטרנס, סיפר לוועדת החקירה: "ניסיתי להסביר להם (לפד) כי כל השוק הזה מושתת על יסודות רעועים... אך הם אמרו... 'עליית מחירי הדיור סבירה כי יש עלייה בשכר ובתעסוקה'... אמרתי להם: 'זה ברור שאתם לא מבינים מה הזנב ומה הכלב, ומה גורם למה'" (קרי, בועת מחירי הדיור הביאה לעליית התעסוקה ולא להפך). באס לא היה היחידי. עשרות אנשים בפורומים שונים הזהירו מהסכנה, אך המערכת העדיפה להתעלם.

עד תחילת 2007 האשראי לדיור היה מכונה משומנת היטב. מתארת הוועדה: "ההלוואות נכנסו לצינור מיד לאחר שהלווים חתמו על הניירת. הן נארזו בחבילות ונמכרו לבנקי השקעות כמו מריל לינץ' וליהמן ברדרס, ולבנקים מסחריים כמו סיטי בנק... אלה ארזו את חבילות המשכנתאות בחבילות חדשות ומכרו אותן כניירות ערך, שעליהם קיבלו בדרך-כלל חותמת של AAA, דירוג האשראי הגבוה ביותר, מחברות דירוג האשראי. ניירות ערך אלה נמכרו למשקיעים. לעתים החבילות אוגדו מחדש, והוצאו עליהן נגזרים שונים".

עד שנגמר התהליך, משכנתה על בית אחד בפלורידה הייתה חלק מעשרות איגרות חוב שונות בבעלות מאות משקיעים וגם הימור על נגזרים של מאות אחרים. לימים יכנה את זה שר האוצר לשעבר טימותי גייתנר "קערת ספגטי שלא ניתן להתירה".

אך למטה החלו כבר היסודות להתערער. זרם הקונים התייבש. כך סיפר לוועדה קבלן מבייקרספילד, קליפורניה: "ביום ראשון אחד בחודש נובמבר 2006 לא הגיעו קונים. זה היה מוזר. צלצלתי לחבר, קבלן בעצמו, והוא אמר לי שזה המצב גם אצלו. 'זה נגמר', הוא אמר".

לטלפון מבייקרספילד לקח שנה להגיע עד ניו-יורק, אך לקראת סוף 2007 הדברים בוול סטריט החלו גם הם להתנדנד, ובנקי השקעות החלו להציג הפסדים מעסקאות האשראי לדיור.

מארס 2008: בר סטרנס קורס

בתחילת 2008 עוד ועוד הלוואות הפכו לחדלות פירעון, וכדור השלג החל להתגלגל במדרון, אך המנהיגות הפיננסית, העסקית והפוליטית, וכמובן המדיה, לא שמעו, לא ראו ולא אמרו מאומה.

באמצע מארס אותה שנה נפל הקורבן הראשון. בר סטרנס, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים, הגיע לסוף הדרך. בעזרת הפדרל ריזרב, בדמות צ'ק של 30 מיליארד דולר, החברה נקנתה על ידי ג'יי.פי מורגן ב-2 דולרים למניה, קריסה מהממת מ-172 דולר למניה בשיא הבועה, פחות משנה קודם לכן.

אך גם קריסת בר סטרנס לא הפעילה את צופרי האזעקה. שישה חודשים חלפו. באין ביקושים מחירי הבתים הוסיפו לצנוח, וכמות ההלוואות הבלתי נפרעות גדלה בהתמדה, אך באוגוסט 2008, במפגש של הפד, הרצה היו"ר דאז, בן ברננקי, והקדיש את דבריו לשלל נושאים, כולל החשש מאינפלציה. 31 יום לפני תחילת המשבר ההיסטורי, עדיין סבור היה ברננקי כי "אנחנו נראה מחצית שנייה של 2008 ותחילת 2009, קצת איטיות". ותו לא.

במחצית 2008 פרדי ופאני ערבו למשכנתאות בכ-5.3 טריליון דולר, בשעה שהון המניות שלהם הסתכם בפחות מ-2% מהיקף ההתחייבות האלה. חובותיהם בגין הערבויות למשכנתאות שעתה לא נפרעו על ידי החייבים עברו חיש מהר את הונם העצמי, והשניים בעצמם הפכו חדלי פירעון.

ב-6 בספטמבר 2008 הממשלה הפדרלית לקחה תחת חסותה את השניים, בסוג של כינוס נכסים על ידי הממשלה. בועת האשראי לנדל"ן הגיעה לסיומה הרשמי, ומשבר 2008 פרץ. נפילת פאני ופרדי הבהירה לכול כי משבר גדול בפתח, וכי מגדל הקלפים קורס במהירות.

ספטמבר 2008: הפאניקה מתפשטת

ליהמן ברדרס , בנק ההשקעות מספר ארבע בארה"ב, עם הכנסות של 20 מיליארד דולר ו-28 אלף עובדים, היה הבא בתור. פאניקה אמיתית החלה להתפשט בכל וול סטריט. באותו היום, 15 בספטמבר, נראה היה כי עוד בנק השקעות גדול, מריל לינץ', עם 64,000 עובדים והכנסות של 64 מליארד דולר, יצטרף לרשימת ההולכים. אך למזלו, בנק אוף אמריקה התערב וקנה את מריל במחיר מציאה. כיום אנחנו יודעים כי רכישה זו הייתה יוזמה של הממשלה הפדרלית אשר איימה באופן אישי על מנהלי בנק אוף אמריקה, אם לא יבצעו את הרכישה.

ההתפתחויות המהירות בספטמבר 2008 יצרו את הרושם שכל המערכת הפיננסית העולמית עומדת בפני קריסה. במאמץ להציל את המערכת חוקקו במהרה חוקים שאיפשרו לממשלה הפדרלית להוציא סכומי ענק להצלת המוסדות הפיננסיים ולקניית הנכסים הרעילים מהם. באוקטובר חוקק החוק הראשון, TARP, שעל פיו הוציאה הממשלה הפדרלית 700 מיליארד דולר להצלת המערכת. הקפיטליזם של רווחים וסוציאליזם של הפסדים הגיע לשיא חדש.

המשבר התפשט במהירות לחלקים אחרים במשק, ותעשיית הבנייה של בתים בלתי נחוצים במימון אשראי זול הגיעה לעצירה מוחלטת. החיים היפים בדרך למעלה, כל עוד בועת האשראי התנפחה וייצרה כספים לצריכה יש מאין, התחלפה ביקיצה כואבת בדרך למטה, ככל שבועת האשראי הלכה והתרוקנה מאוויר, חובות מיותרים נמחקו, ועימם עסקים שהיו חייבים את קיומם לבועה. שוקי המניות הגיבו בהתאם, ובתוך חודשים איבדו מחצית ויותר משוויים.

בלחץ האירועים והמשבר הכלכלי הגואה נחפז הפד להציע עוד תיקון. להזרמת 700 מיליארד במסגרת TARP התווספו הדפסות כספים מסיביות נוספות שהופנו בעיקר לקניית איגרות חוב של ממשלת ארה"ב. אלה כונו בשם המכובס "הרחבה כמותית", 1, 2 ו-3.

עד נובמבר 2014 הדפיס הפד כ-3.8 טריליון דולר חדשים שבאמצעותם קנה חובות של הממשלה, אך גם של הבנקים. במקביל הוריד הפד את הריבית במשק לאפס, כשהוא מרושש את קרנות החיסכון והפנסיה, ודוחף את החוסכים חזרה לשוק הנדל"ן והמניות.

אל הפד הצטרפו חיש מהר כל הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם. מימון גירעונות עתק של הממשלות בכסף מודפס והורדת הריבית לאפס הולידו בועה חדשה, שלישית במספר. היא עתידה לייצר 70 טריליון דולר של חוב חדש בכל העולם בתוך כעשור.

ראוי לסיים את הסיפור של בועת 2008 בדבריו של יו"ר רשות ניירות ערך בממשל בוש, ריצ'רד ברידן, לוועדת החקירה: "כל אחד בעולם ידע שבועת המשכנתאות מתנפחת, זו לא הייתה איזו בעיה נסתרת, זה לא קרה בכוכב מרס או בפלוטו, זה קרה כאן".

האם דברים דומים ייאמרו ביחס לבועה השלישית? האם אנחנו עתידים ללמוד כי יש ממש באימרה המיוחסת לאלברט איינשטיין ולפיה "חוסר שפיות הוא לעשות שוב ושוב את אותו דבר אך לצפות לתוצאות שונות"? 

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. 

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הרמז של המקורב לטראמפ לתקיפה יחד עם ישראל: "כוח מרשים"

הסנטור האמריקאי לינדזי גרהאם: "אי אפשר לתת להם למשוך זמן" ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר