שר האוצר, משה כחלון / צילום: משה מילנר, לע"מ
למרות המתיחות הבטחונית הגוברת, סוכנות דירוג האשראי מודי'ס מצטרפת ל-S&P ומעלה את אופק דירוג האשראי של ישראל מ"נייטרלי" ל"חיובי". דירוג האשראי עצמו לא שונה אך העלאת התחזית משמעותה סיכוי גבוה להעלאת דירוג האשראי של ישראל במהלך 12-18 החודשים הקרובים - לראשונה מאז 2008. דירוג האשראי הנוכחי של ישראל במודי'ס עומד על A1 ואם אכן תתממש התחזית להעלאתו הוא יעלה לAa-.
S&P העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל ל"חיובית" לפני שנה אך טרם העלתה את הדירוג עצמו. מודי'ס מעריכה כי התחזית האופטימית תתממש ודירוג האשראי עצמו אכן יעלה במהלך ה-12 עד 18 חודשים הקרובים אם יימשך השיפור בנתוני החוב וביצעו התקציב, למרות הבחירות וכן ימשכו מגמות הצמיחה והעודף במאזן התשלומים ויורחב פיתוח מאגר הגז לווייתן.
שר האוצר משה כחלון אמר כי העלאת תחזית הדירוג היא "עדות נוספת לחוזקה וליציבותה של הכלכלה הישראלית. כל הנתונים מוכיחים כי המדיניות הכלכלית שאנו מובילים, הכוללת כלכלה חופשית ואחראית, במקביל לחיזוק מעמד הביניים והשכבות החלשות, היא הדרך הנכונה". החשב הכללי רוני חזקיהו אמר כי "העלאת תחזית דירוג האשראי פעם שנייה בתוך שנה על-ידי סוכנויות דירוג אשראי שונות משקפת את הביצועים הפיסקליים החזקים ומדגישה את החשיבות בהמשך מדיניות המעודדת צמיחה תוך כדי הורדת נטל החוב".
מודי'ס מנמקת את החלטה בנתוני הצמיחה, הגירעון ויחס החוב-תוצר של הכלכלה הישראלית, המעידים לדעתה על עלייה ביכולתה של הממשלה לספוג זעזועים פיננסיים. ועל מגמות בכלכלה ובהם פריחת ההייטק והמעמד האיתן של ישראל מול השווקים בעולם מבחינת מאזן התשלומים. מול נתונים אלה מאזנת מודי'ס את גורמי הסיכון העיקריים למשק לדעתה ובראשם הסיכון הגיאו-פוליטי והמגמות הדמוגרפיות המייצרות לדעת הסוכנות סיכון לכלכלה הישראלית בטווח הארוך. הסוכנות צופה כי המשק הישראל ימשיך לצמוח בקצב ממוצע של 3.4% לשנה עד 2022 וששלב א' בפיתוח מאגר לווייתן יושלם ב-2019 ויספק לממשלה הכנסות רבות ממיסוי.
הסוכנות מציינת את ההחרפה במתיחות עם אירן ואת הסיכון הגבוה לעימותים צבאיים מוגבלים עם הפלשתינאים אך מצד שני היא טוענת כי ההתמודדות של ישראל עם אתגרים צבאיים השתפרה בזכות שיפור ביחסים עם מדינות ערביות סוניות וכי הנטל הבטחוני אינו צפוי לגבור בשנים הקרובות הודות להסכם כחלון-יעלון שקבע לצבא תקציב רב-שנתי עד 2020. הסיכון הדמוגרפי של ישראל נובע מאתגר שילובם בשוק התעסוקה של גברים חרדים ונשים ערביות, לאור התחזית שחלקם של הערבים והחרדים באוכלוסייה יעלה עד 2040 ל-40% לעומת שליש כיום.
בפירוט השיקולים שמאחורי הנימוק הראשון להעלאת הדירוג מציינת מודי'ס את הצלחת ממשלות ישראל להוריד במהלך עשור את יחס החוב הציבורי מהתוצר ב-10 נקודות האחוז מ-70% ל-60%, הישג כמעט ייחודי לישראל בין מדינות ה-OECD (שלוש המדינות היחידות האחרות שהצליחו בכך, נורווגיה, סינגפור ושוויץ נהנות מדירוג טריפל A). מודי'ס מעריכה כי הגרעונות התקציביים ימשיכו להיות נמוכים מ-3% ומציינת כי המדינה עשויה להינות מהכנסות בלתי צפויות מעבר לתחזית בזכות אקזיטים וכן מהכנסות מהמיסוי על מכירות הגז הטבעי. הסוכנות מציינת כי לא רק גודלו היחסי אלא גם מבנה החוב של ממשלת ישראל והרכבו השתפרו בשנים האחרונות - 90% מהחוב מקומי, החוב התארך ועלויות המימון שלו ירדו משמעותית. גם תכנית הגיוס של הבונדס הזוכה "לביקושים רבים" אוזכר בהסברי הסוכנות.
באשר לצמיחה מציינת מודי'ס כי קצב הצמיחה השנתי הממוצע של המשק בעשור האחרון עמד על 3.5% והיה גבוה בכ-20% מקצב הצמיחה של קבוצת ההשוואה, הכוללת את הכלכלות האחרות שזכו להעלאת דירוג דומה. בנוסף הסוכנות מציינת כי הכלכלה הישראלית הפגינה עמידות גבוהה יותר, מקבוצת ההשוואה, מול זעזועים חיצוניים כמו משבר האשראי העולמי, הודות לעובדה שמדובר בכלכלה הנשענת על מגוון רחב של ענפים ובהם חקלאות, הייטק, שירותים וחדשנות. הסוכנות מציינת בהקשר זה את דירוגה של ישראל במקום השלישי במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי ואת הסטנדרטים הגבוהים של מערכת החינוך וההוצאה הגבוהה למו"פ.