גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמות החצר האחורית של השכונות בצפון תל-אביב

תושבי צפון ת"א חוששים מהשינוי שהעירייה מובילה באופי השכונות ● תושבי רמת-אביב הצליחו במאבק נגד עיריית ת"א על בניית מתנ"ס בשכונה, והשאלה היא מה יקרה עכשיו בשכונת כוכב הצפון בעיר ● העירייה: "ההתנגדות לא לגיטימית. אנחנו מתכוננים לגידול פי כמה וכמה של האוכלוסייה"

הבניין בשכונת כוכב הצפון בתל-אביב / הדמיות: משרד קיסלוב קיי
הבניין בשכונת כוכב הצפון בתל-אביב / הדמיות: משרד קיסלוב קיי

ביום חמישי האחרון התקיימה בתל-אביב פגישה בין תושבי רמת-אביב לבין מנכ"ל העירייה מנחם לייבה. הרקע לפגישה היה רצונה של העירייה להרחיב את המרכז הקהילתי הקטן הקיים בשכונה לטובת מרכז קהילתי בגודל של כ-8,800 מ"ר, הכולל בין היתר חניון תת-קרקעי עבור 100 מכוניות.

התושבים התנגדו כבר שבועות ארוכים להרחבת המתנ"ס, ובפגישה החליטו בעירייה לקבל את עמדתם - לוותר על ההרחבה.

ראש העירייה רון חולדאי כתב לאחר מכן בעמוד הפייסבוק שלו: "רמת-אביב - מקשיבים לכם. בעקבות בקשתי לקיים שיח פתוח ומשתף עם תושבי שכונת רמת-אביב, התקיים אתמול מפגש תושבים עם הדרג המקצועי, בראשות מנכ"ל העירייה... במפגש התברר כי הלך הרוחות הוא כזה המעדיף להשאיר את המרכז הקיים בגודלו. לאור השיח המשותף הוריתי לבטל את התוכנית".

תושבי השכונה מצדם כתבו: "העירייה הודיעה שלא תבנה מתנ"ס חדש (ומפלצתי) כמו שתכננה, אלא תשפץ את הקיים. רשמנו הישג. אבל ההישג הזה בכלל לא היה צריך להירשם. לא היינו אמורים לצאת למאבק כזה בעירייה שלנו. העירייה שאמורה לשרת את תושביה ולא להתנכל להם. חולדאי רשם בפוסט שהוא קשוב לתושבים.... חחח... הדבר היחיד שהוא קשוב אליו זה הסקרים לקראת הבחירות".

לא כל כך מהר ובקלות בוטלה התוכנית. בחודש מארס השנה אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של תל-אביב תוכנית להקמת מרכז קהילתי בשטח ציבורי הממוקם בין הרחובות חיים לבנון וברודצקי ברמת-אביב א'. על התוכנית חתום משרד האדריכלים קיסלוב קיי.

הבניין בשכונת כוכב הצפון/ הדמיות: משרד פרחי־צפריר

על החלטת הוועדה הוגש ערר על-ידי עו"ד אבי חסון, בא כוח ועד תושבי שכונת רמת-אביב. אנשי השכונה טענו כנגד שינוי יעוד השצ"פ וכריתת העצים הבוגרים בחורשת כפר יונה הסמוכה, וכנגד היקף הבנייה שאותו הגדירו כעצום ומוגזם ולא מידתי לאופיה של השכונה ולצרכיה. כמו כן העלו גם את הטענה שבאי המרכז הקהילתי, שיגיעו ממקומות אחרים ברחבי העיר, יגבירו את עומס התנועה בשכונה. טענה נוספת, שנוסחה בדיפלומטיות יתרה, ומסתירה מאחוריה חששות כבדים, מרמזת לכך שיש חשש שבשטחי המתנ"ס החדש יעשו שימושים שאינם הולמים את אופי השכונה (כלומר שהקומה התחתונה תינתן לבית כנסת).

"מפלצת שלא נועדה לשרת אותנו"

בערר נוסף, שיזמו שישה תושבים מרחוב כפר יונה והוגש על-ידי משרדה של עו"ד ענת בירן, עלתה בין היתר הטענה שבשכונת רמת-אביב א' אין מחסור בשטחי ציבור ושמלאי שטחי הציבור עונה על צורכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. העוררים לא היססו לטעון שעיריית תל-אביב מתכננת להפנות למקום תקציבי עתק בעוד שאזורים אחרים בעיר משוועים להקמתם של מרכזים קהילתיים אך נענים כי אין תקציב לכך. מסתבר שכשצריך, וזה משרת את האינטרס הנקודתי, יש אפילו סולידריות עירונית.

העוררים הצטיידו בחוות דעת אדריכלית של משרד "שוקן אדריכלים" (אפרת ברז'יק והלל שוקן), שחשפה לדבריהם את העובדה שנספח הבינוי של התוכנית אינו כולל תיאור של מלוא היקף זכויות הבנייה, אלא היקף זכויות נמוך בהרבה. לדבריהם, בדראפט שהוכן לקראת הדיון הוצגה הדמיה המשקפת פחות ממחצית מהזכויות שהתוכנית מבקשת לאשר. עורכי הדין העוררים טענו שהוועדה המקומית קיבלה את החלטתה על בסיס מצג מטעה, שכן חברי הוועדה לא היו יכולים להתרשם מממדיו המלאים של המבנה המתוכנן. למעשה, הם אומרים, יש פער של אלפי מ"ר בין המבנה שהוצג בפני הוועדה המקומית ופורום מנכ"ל, לבין נפח המבנה המתקבל עם ניצול מלוא זכויות הבנייה המותרות בתוכנית.

כשאורלי אראל, סגנית מהנדס העיר תל-אביב, שומעת שהעוררים טוענים שמדובר במניפולציה מכוונת, היא יוצאת מגדרה מרוב כעס: "אם הם חושבים שהיה משהו שהוצג לוועדה והוא לא נכון, מבחינתי זו עבירה, ושיגישו תלונה במשטרה".
לימור בר און, תושבת שכונת רמת-אביב הירוקה, אומרת שבשנים האחרונות יש פער הולך וגדל בין האופן שבו העירייה מנהלת את השכונה, לבין רצון התושבים: "אני יוצאת החוצה מהבית ואני לא רואה שכונה צפון תל-אביבית. אני רואה תשתיות ירודות, בחינוך, בתברואה. הרצון שלנו, וצר לי אם זה נשמע פלצני, צריך להתחשב בו. הרצון שלי הוא שהשכונה שלי תשפר את השירותים שלה".

בר און טוענת שהעירייה מעמיסה על השכונה, בעיקר ברחוב חיים לבנון, מבנים המיועדים לקהל ברמה ארצית וכך מעמיסה על תשתיות השכונה: "בשנים האחרונות החליטה אוניברסיטת תל-אביב להקים באתר קמפוס ברושים, בקצה הדרום מזרחי של השכונה, את מעונות הסטודנטים החדשים. זה היה מבחינתנו קו פרשת המים. הם נבנו בלי מקום חניה אחד. כשהתרעמנו על זה אמרו לנו שלסטודנטים אין מכוניות. אבל היום אין כאן חניה".

איך זה קשור למתנ"ס החדש?

"בסקר הצרכים שהעירייה עשתה לפני כמה שנים כתוב שיש פה די והותר מבני ציבור. שאלנו את עצמנו מה פתאום 8,800 מ"ר? את מי השטח הזה אמור לשרת. הרי יש כאן מפלצת שלא נועדה לשרת אותנו".

רווחת הציבור או "שחיתות לשמה"

דרמה נוספת מתחוללת בימים אלה לא רחוק משם, בשכונת כוכב הצפון, ולאור תוצאות המאבק בשכונת רמת-אביב, מעניין יהיה לראות אם שלושה חודשים לפני הבחירות תיענה גם שם העירייה לדרישות התושבים.

בכוכב הצפון מסייעת העירייה ליזם פרטי לקדם מבנה שבו 59 דירות קטנות יחסית להשכרה, מתוכן 12 שיוגדרו כ"דיור בהישג יד". על התוכנית, שעליה חתום האדריכל דורון צפריר (ממשרד פרחי-צפריר). התושבים טוענים ש"כאן לא מדובר בנובורישים צפונים שלא נאה להם ולא אכפת להם, אלא בשחיתות לשמה שתפגע בתכנון השכונה".

השטח שעליו מדובר הוא מגרש קטן יחסית (1,400 מ"ר) ברחוב בילויה מעוז, ליד המרכז המסחרי. המגרש הוא בבעלות פרטית (לא קרקע של המדינה או של העירייה) אך ייעודו מוגדר כ"מגרש מיוחד ציבורי", מה שמאפשר הקמת פונקציות לרווחת הציבור כגון מרפאות, מועדונים או בתי אבות. את המגרש רכשה חברת "יסדה בע"מ", שמאחוריה עומד איש עסקים אמריקאי שביקש להישאר בעילום שם.

מיכאל רועה, בעברו חבר מועצת העיר תל-אביב-יפו והיום איש עסקים המייצג את המשקיע האמריקאי, מסביר: "התחלנו לתכנן שם בית רופאים, עם שימושים ציבוריים בקומת הקרקע ואף עשינו שיתוף ציבור. על הדרך חטפתי כתבה במקומון השכונתי שאני עומד לפתוח שם בתי זונות. רק שתבין עם מי אתה מתעסק בשכונה הזאת.

"כשניגשנו מחדש לתכנון קיבלנו עידוד לעשות דיור להשכרה. באנו עם רעיון מקורי: יש כאן בתת-הקרקע מרכז קהילתי קטן ועוד 59 יחידות להשכרה שמתוכן 20% יהיו במחיר מפוקח של העירייה. הרעיון היה לתת אפשרות גם לאחרים לגור בכוכב הצפון במחירים אטרקטיביים. הדירות הן בממוצע של 62 מ"ר, הסלונים קטנים והממ"קים (מרחב מוגן קומתי) ישמשו לאירוח. התחזוקה היא על חברת הניהול".

"מישהו הולך לגזור פה קופון"

ברכה ליטבק, תושבת ותיקה של השכונה זועמת על היוזמה ואף רומזת שיש כאן שחיתות: "בשכונה הזאת אין כלום. חוץ מבית ספר שעליו נאבקנו שנים וגן ילדים, אין קאנטרי קלאב, כלום, כלום, כלום. היזם רכש את הקרקע ושילם עליה גרושים, הוא עבר כמה סיבובים בעירייה ואז יום אחד גיליתי באקראי שיש דיון. הסתבר שיש תוכנית של בניית דיור ציבורי".

מה הבעיה עם זה?

"יש מחסור של שטחים ציבוריים בשכונה. זה מגרש כלוא, שאין לו תקן לחניה, מבחינה תנועתית זה גומר את השכונה. הוא קנה מגרש בייעוד ציבורי שהיה מותר לבנות עליו 3 קומות. מישהו הולך לגזור פה קופון של בין 60 ל-80 מיליון שקל".

עו"ד דליה וקסלר, תושבת השכונה, חתומה על מכתב שנשלח לוועדה המקומית בשם בעלי דירות בשכונה. לדבריה, מאות מתושבי השכונה חתמו על עצומה וביקשו להיפגש עם ראש העיר, אך הוא מתחמק. "הבנתי שזה בייבי שראש העיר מקדם. שהוא עצר את התהליך, וזה שקוף שעכשיו לפני הבחירות הוא לא רוצה יותר מדי רעש. אחרי הבחירות התוכנית תאושר.

"אין לנו שום דבר נגד בניין כזה, אבל צריך לעשות את זה בצורה שלא תפגע בשכונה, שלא תיצור בעיה תחבורתית. איך אפשר לבנות בניין של 59 דירות בלי חניון? זו שכונה שחסרים בה המון שירותים. יש פה בסך-הכול שני מגרשים קטנים עם פוטנציאל ייעוד ציבורי, שלוקחים אותם מאיתנו ונותנים אותם לציבור חיצוני".

"הנימ"ביות לא לגיטימית"

אורלי אראל, סגנית מהנדס העיר תל-אביב-יפו, לא מבינה את גל ההתארגנויות של שכונות צפון העיר: "חובתם האזרחית של תושבים להיות מעורבים בעיר שלהם. זה לגיטימי ובסדר. אבל הנימ"ביות (not in my back yard) לא לגיטימית. ההתנהלות בשכונות הצפון לא ברורה. על-פי תוכנית המתאר בכל האזור שמצפון לירקון, יהיו אזורים שלמים שיעברו התחדשות עירונית, יש אזורים שעדיין לא בנויים. התחזיות מדברות על הגדלת האוכלוסייה פי כמה וכמה. העירייה מתכוננת לעתיד ומקדימה את הטיפול בשטחי הציבור עבור האוכלוסייה העתידית".

איך את מסבירה את ההתנגדות האדירה שבה אתם נתקלים?

"זה כשל של מדינה שלמה שבה אנשים צריכים קופות חולים, מרכזים קהילתיים, פארקים, אבל הם לא רוצים אותם לידם. אנשים לא רוצים את זה ליד הבית".

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-11%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם