בית העירייה והמבנה של בזק בסח'נין / צילום: בר-אל
עד כמה גדול כוחן של הרשויות המקומיות? אם תשאלו את חברת בזק, התשובה היא שכוחן גדול מאוד. זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה עתירה שהגישה החברה נגד עיריית סח'נין, לאחר שזו הפקיעה לבזק מבנה מרכזייה ישן שהציעה למכירה בסמוך לבית העירייה, משום שחפצה במבנה לעצמה.
בזק כבר חתמה על הסכם עם רוכש שביקש לקנות את הנכס, ועל כן עתרה לבית המשפט נגד ההפקעה, בטענה כי מדובר בהתנהלות חסרת הגינות מצד עיריית סח'נין, אך בית המשפט קיבל דווקא את עמדת העירייה וקבע כי הנחיצות של הנכס למטרות ציבוריות בטבורה של העיר, גוברת על רצונה של בזק לקבל תמורה כספית בעד הנכס שממילא התכוונה למכור.
את עיריית סח'נין ייצג בהליך עו"ד משה פרזנצ'בסקי ממשרד בן-ארי, פיש, סבן ושות'.
בזק מחזיקה מאז 1988 במבנה מרכזיית טלפונים (כחוכרת מרמ"י) הממוקמת בצמוד לבית העירייה. בשנים האחרונות החליטה בזק לממש מרכזיות ישנות בבעלותה ברחבי הארץ, שכבר אין בהן שימוש כתוצאה מפיתוחים טכנולוגיים, ובין היתר החליטה למכור את מבנה המרכזייה בסח'נין.
משנודע לעיריית סחנין על כוונתה של בזק למכור את המבנה, היא פנתה בסוף מאי 2017 לבזק, לרשות מקרקעי ישראל ולבית המשפט בניסיון למנוע את המכירה, ומשלא הגיעה להסכמות עמם, ביקשה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב הגליל להפקיע את הנכס ולהעבירו לבעלות העירייה.
באוקטובר 2017 הפקיעה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב הגליל את הנכס, בנימוק כי מטרת ההפקעה היא להקים על המגרש בניין משרדים שיכלול חלק ממשרדי העירייה, חניה לבנייני העירייה וחניה ציבורית לתושבים, ואף לשמש רזרבת קרקע ציבורית.
בזק, שכבר התקשרה עם רוכש בהסכם למכירת הנכס, הגישה עתירה נגד עיריית סחנין ונגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב גליל כנגד ההפקעה.
בעתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, טענה בזק כי ההפקעה בוצעה בניגוד לדין, וללא תוכנית שמתירה את ההפקעה. בנוסף טענה בזק כי מדובר בהתנהלות המשקפת חוסר הגינות, שכן לעירייה עמדה האפשרות לרכוש את הנכס ישירות מבזק תמורת תשלום כספי, אך היא בחרה להתחמק מכך ולהפקיע את הנכס במהלך כוחני.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אברהם אליקים, דחה את העתירה שהגישה בזק וקבע כי העירייה הוכיחה כי קיים צורך ציבורי מוגדר בקרקע המסוימת הזאת, בין היתר בשל מיקומה, וכי ההפקעה נועדה למימוש צורך ציבורי זה. מאחר שעל-פי התוכנית שחלה על הקרקע, היא מיועדת לצורכי ציבור, הרי שהוועדה מוסמכת להפקיע את השטח. בזק אף חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 14 אלף שקל.
השופט אליקים קבע כי כוונותיהן של העירייה והוועדה המקומית היו "כשרות וראויות", וכי לא מצא פגם באופן התנהלותן. לדבריו, "בזק ניסתה לכפות על העירייה להשתתף במכרז אותו היא יזמה ולהכתיב בכך לעירייה תשלום מתוך כספי הציבור בסכום ניכר, ולא מצאתי כל הצדקה לכך במשפט המנהלי".
עוד קבע אליקים בפסק הדין כי אין מחלוקת שבזק חוכרת מגרש בשטח 1,470 מ"ר אך עושה שימוש בפועל רק בשטח קטן מגודר בשטח 400 מ"ר, שבתוכו מבנה בשטח 150 מ"ר בלבד. יתרת השטח הוא דונם המשמש לחניות ציבוריות, לרבות מרפאה של קופת-חולים כללית. בפועל העירייה מחזיקה במרבית שטח החלקה, ובזק כלל אינה מעוניינת להישאר במקום אלא רק ליהנות מרווח כספי. "בנסיבות אלה התנהגות העירייה סבירה ולתכלית ראויה ולכן דין העתירה להידחות".
עם זאת, השופט הותיר את סוגיית תשלום פיצויים על ההפקעה פתוחה. הוא הוסיף כי מבט על החלקה מצביע על כך ש"טבעי" לשלב את המגרש המדובר של בזק עם המבנים הציבוריים הקיימים, במטרה לעבות אותם, להוסיף פתרונות לצורכי ציבור ואף לייצר כיכר עירונית לקיום אירועים ציבוריים.
אין צורך בהסכמת הוועדה המחוזית
הסעיף המרכזי שעליו הסתמך פסק הדין הוא סעיף 188 לחוק התכנון והבנייה, הקובע כי "מותר לוועדה המקומית להפקיע על-פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתוכנית לצורכי ציבור". עוד נקבע בסעיף כי צורכי ציבור יכללו: שטחי חניה, מבני חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר האוצר.
ההפקעה במקרה זה נועדה לשמש בניין משרדים של העירייה, חניה ציבורית ומבני ציבור עתידיים שישרתו את תושבי העיר, וכל אחת ממטרות אלה, נקבע בפסק הדין, מהווה צורכי ציבור לפי סעיף 188 לחוק. השופט אליקים אף דחה את הטענה כי ביצוע ההפקעה דרש את אישור הוועדה המחוזית, מכיוון שלשון החוק קובעת כי "אם בתוכנית נועדו המקרקעין להפקעה, אין ההפקעה טעונה הסכמת הוועדה המחוזית".
באשר לטענה לחוסר הגינות, פגיעה בזכויות חוקתיות והיעדר מידתיות, קבע אליקים כי בזק ממילא אינה מעוניינת בנכס והחליטה למכור אותו, כך שהשאלה אינה צריכה להיות על פגיעה בזכות הקניין אלא שאלה של תמורה כספית בלבד.
אליקים אף דחה גם את הטענה כי לרוכש שחתם על הסכם לרכישת מרכזית בזק יש זכות חוקתית, מאחר שכל רוכש המתקשר בהסכם לרכישת נכס, לא רוכש מאותו רגע זכות חוקתית, ואף העיר על כך שלא ברור מדוע מסתירים בזק והרוכש את תוכן ההסכם שנכרת ביניהם. הדבר מצביע על כך שהם אינם באים "בידיים נקיות", קבע אליקים.