מחאת הלהט"בים / צילום: גיא כהן
המחאה של היום היא מחאה אזרחית, מחאתם של בני אדם שנדרסים בחוקים לא אנושיים, לא חכמים, ולא יהודיים. גם מחאתם של אלה שלא מסכימים לראות את זה ממשיך לקרות. זו איננה רק מחאת להט"בים, לא מחאת גברים שהמדינה אוסרת עליהם לחיות כפי שהם רוצים לחיות וגם להיות אבות לילדים, אלא אם ימצאו חצי מיליון שקל לפונדקאית זרה. זו מחאה של עם. אין מחאה מוצדקת מזו, ואין הפגנות שיסחפו יותר מזו.
אבל רק דבר אחד: אל תתנו להפוך את המחאה הזו לעסק פוליטי. אתם המארגנים, תורידו כל נואם וכל מחזיק נייר ושלט שמתכונן לבחירות ומצא הזדמנות למכור את המפלגה שלו ואת עצמו. אתם צעירים וצעירות, בוגרות בוגרים ועמכם כל ההמונים התומכים, יהודים, לאומיים, חרדים, בהפגנות בחוץ, בבית, או רק בינם לבינם - אל תתנו להפוך את מפגן הצדק הזה לעצרת פוליטית. מגברים שרוצים להיות אבות בארצם - למפלגות ולנבחרים. מי בעד ומי נגד. כי ברגע הזה זה יפסיק להיות מחאה עממית. כי ברגע הזה חצי מהעם נפגע ובורח מכם. והרי ברור וידוע שנטייה והעדפה כזו ואחרת איננה שייכת לימין או לשמאל, למגזר זה או אחר.
הפיכת המחאה של היום - כמו הפיכת יום תשעה באב ליום של "ימניים" כשה"שמאלנים" מתריסים נגדם בבוטות, נשב דווקא בשולחנות החיצוניים של בתי הקפה ונשתה בירה צוננת מול העיניים של אלה שצמים - חייבת להיות מחאה של עם. לא קרוע. עם שעומד על דעתו ושומר על הכבוד, הצדק והאינטרסים שלו. רק כך מגיעים להישגים.
זוכרים את מוצאי השבת הראשונה של המרי האזרחי בקיץ 2011, מה שקרוי המחאה החברתית? זו היתה אחת הפעמים היחידות, אם לא היחידה, בה התכנסו במקום אחד 400,000 תושבים במחאה, ומיליון איש ואשה צעירים וצעירות התכנסו ברחבי הארץ. כל אחד במקומו. אחרי כמה שבועות, כאשר טרמפיסטים פוליטיים השתלטו על המחאה - היא החלה לדעוך. מה שהיתה מחאה של עם, עם ובלי כיפות, עם ובלי שביסים, יושבי שכונות עושר לצד שכונות לחץ, הפכה באחת להיות "מחאת רוטשילד", מחאת הפריבילגים. תל אביבים צפונבונים ומסודרים שהבריחו בציניות את הפריפריות החברתיות, את מי שמרגישים מורחקים ממקורות העושר, את תומכי הימין, את נוער המתנחלים ונוער הפריפריה. אילו מחאת 2011 הייתה נשארת של כולם, ולא של כמה שהריצו, או ניסו להריץ, עצמם לתפקידים כבדי שכר - התוצאות שלה היו לחלוטין אחרות.
את הטעות הזו אסור לעשות במחאה של היום, שהיא מחאתם של אלה שמישהו היה רוצה להשאיר הרחק מאחור, בחושך. מחאה שמתייחסת בכבוד גם לתומכי ימין וגם לתמכי שמאל - מביאה הרבה יותר תוצאות ממחאה שמתריסה ומסכסכת בין ימין לשמאל. להט"בים זה כולנו. זה במשפחות הכי אישיות של כולנו. תשאירו את זה לכולם. אל תתנו למישהו לקחת עליכם טרמפ.