הבנקאות החדשה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הממשלה צפויה לאשר הקמת צוות שימליץ על דרכים להגברת הפעילות של ישראל במדינות מתפתחות בעולם. מדובר בפעילות סיוע של משרדי ממשלה, שכיום לא נעשית בצורה מתואמת או מתוכננת על ידי גורם מרכזי. לקראת ההחלטה פרסם היום הכלכלן הראשי באוצר נתונים על פעילות הבנקים המולטילטרלים (הבנקים האזוריים לפיתוח). מדינת ישראל שותפה בבעלות על ארבעת הבנקים המרכזיים, ובהם קבוצת הבנק העולמי (IBRD), הבנק האירופי לפיתוח (EBRD), הבנק הבין-אמריקאי (IDB) והבנק האסייני לפיתוח תשתיות (AIIB), אך חברות ישראליות שותפות רק בחלק זעיר מהפרויקטים שבנקים אלה מממנים, בהיקף שנתי ממוצע של 100 מיליארד דולר.
הבנקים הרב-לאומיים לפיתוח הם מוסדות פיננסיים שבבעלות מדינות העולם שלא נועדו להשיא רווחים לבעלי המניות בהם אלא להביא לשגשוג כלכלי במדינות המתפתחות. הרעיון שנולד בשלהי מלחמת העולם השנייה עם הקמת הבנק העולמי הוא שהכוח הפוליטי של המוסדות הרב-לאומיים יאפשר להם להתגבר על כשל השוק שנוצר בהשקעה בשווקים מתפתחים ומרחיק משקיעים פרטיים.
"בעוד שישראל מעצמה עולמית בדיוק בתחומים הנדרשים לעולם המתפתח כמו מים, סייבר ואנרגיה מתחדשת, הישגיה אינם מיתרגמים לזכייה במכרזי הבנקים הרב-מדינתיים לפיתוח. מרבית החברות הישראליות עדיין לא למדו לרכוב על גבם של 'הפילים הפיננסיים'", נכתב בסקירה השבועית שמפרסם היום (א') האוצר.
באוצר מציינים כי במהלך השנים נרשמו מקרים בודדים של אי החזר הלוואות שהעניקו הבנקים וכי לרוב הם הצליחו לחלץ כספים גם ממדינות שכשלו בהחזר חובותיהן.
ישראל שחברה בכל הבנקים המולטילטרליים נהנתה בעצמה כמדינה מתפתחת בשנות ה-60 ממענקים של הבנק העולמי להקמת נמל אשדוד, לסלילת נתיבי איילון ולפרויקטים נוספים בהיקף כולל של 250 מיליון דולר (בערכים נומינליים).