גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ככה יוצרים מחאה: מאחורי הקלעים של מחאת הלהט"בים

היסודות לשביתת הלהט"בים, שהגיעה לשיאה היום ברחבי הארץ, ניטעו לפני כמעט שנה ● משרדי פרסום הוכנסו לסוד העניין, יועצי תקשורת ועיתונאים פעלו להפעיל לחץ על חברות במשק, "לעתים גם איימו" ● בדרך עמדו בעיות פנימיות - תתי-ארגונים של הקהילה שלא מדברים בשפה אחת ומורכבים מאג'נדות שונות

מחאת הלהט"בים / עדי ניב יגודה
מחאת הלהט"בים / עדי ניב יגודה

למי שלא עוקב אחרי מאבק הקהילה הלהט"בית - נראה כאילו בבת-אחת התפרצה כמעט משום מקום מחאה עוצמתית. מחאה שהוצתה עם חוק הפונדקאות ששבר את גב הגמל. אבל היסודות לשביתה שמתרחשת היום (א') הונחו לפני חודשים רבים.

הרעיון לקיים יום שביתה הועלה אחרי אירועי קיץ 2017, שהוציאו לרחובות 15 אלף איש מהקהילה הגאה כמחאה נגד נייר העמדה שהציג משרד הפנים לבית המשפט, לפיו משפחות חד-מיניות הן חריגות ולכן לא יוכלו לשמש כמשפחות מאמצות. "אנחנו מדברים על השביתה הזאת כבר כמה חודשים", אומרת ל"גלובס" חן אריאלי, יו"ר איגוד הלהט"ב. "נערכנו לקיץ של מחאה, כי היה ברור לנו שכל מה שהובטח לנו בקיץ הקודם לא קרה. נערכנו לקיץ שבו יש לנו שני בג"צים, וסוגיית הפונדקאות נכנסה כמעט באופן בלתי מתוכנן".

הרעיון החל מתגלגל במפגשים של חברי האגודה עם משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, שמלווה אותם בחודשים האחרונים. בבאומן הציעו שכל אנשי הקהילה יצאו לשביתה שתהיה מבוססת על ימי חופש שייקחו. בארגונים פחות אהבו את רעיון יום המחלה. "אנחנו לא חולים. אנחנו יוצאים לרחובות בריאים וזועמים", אומרת אריאלי.

אנשי האיגוד התייעצו עם ארגונים בקהילה וגם עם גורמים בתקשורת. "כולם אמרו לנו זה לא יעבוד, והייתה סקפטיות גדולה לגבי שביתה. הבנו שהשטח מוכן, ויצאנו נגד כל העצות שקיבלנו מארגונים שעוסקים בזכויות עובדים ואחרים שמבינים. הקשבנו לקול פנימי, שהבין שזה המומנטום, ושצריך לתפוס את זה בשתי ידיים".

הטיימינג לשביתה לא היה ברור. לפני פחות משבועיים כשברקע ההצבעה על חוק הפונדקאות והבג"ץ שצפוי להתקיים מחר, התקשרו חברי האגודה למספר חברות היי-טק כדי לבחון אם יילכו איתם במקרה של שביתה. התגובות לא היו נלהבות. רק ביום רביעי, כשהתברר כי ראש הממשלה הפיל את הצעת תיקון החוק, נשלפה תוכנית המגרה, והארגונים הודיעו מיד על שביתה ביום ראשון. הכעס נתן דחיפה אחרונה, ולצד הפעילות המאורגנת קמו התארגנויות ספונטניות של חברי קהילה.

אחת החשובות בהן הייתה קבוצת וואטסאפ שהקימו מור שובבו, בעלי חברת יחסי הציבור ג'ינג'ר, שמשמש גם כיחצ"ן של חודש הגאווה בתל-אביב; עידו רוזנבליט, פרסומאי ופעיל חברתי; עופר נוימן, הדובר של סתיו שפיר; והפרסומאי אלון מיכאלי מוליאן. הקבוצה כללה 80 אנשים משפיעים בתחומי התקשורת, הפרסום ההיי-טק הקולינריה, עיתונאים, יועצים - רובם חברי הקהילה שהחליטו לרתום כמה שיותר חברות במשק.

"כשהבנתי שנתניהו הפיל את החוק, רעדתי מכעס והבנתי שאני הולך להילחם על החיים שלי", מספר שובבו. "בכל בית בישראל יש מישהו מהקהילה הגאה ובכל חברה עסקית. כאיש תקשורת הומו החלטתי שאני הולך לעשות שינוי במה שאני יכול. רצינו לקבל הצהרה מכל החברות לא רק על זה שהם לא מורידים כסף למי שייעדר מהעבודה, אלא שהם יוצאים בהצהרה פומבית שהם תומכים בקהילה הגאה. עידו, פלנר ממקאן, דפק לעמית משיח (מנכ"ל מקאן) בדלת באמצע ישיבת הנהלה ואמר 'תצא בהצהרה'. משיח יצא בהצהרה, והוא ואנשי ההנהלה שלו הקימו חמ"ל ופנו בעצמם ללקוחות אחד אחד וביקשו שיצטרפו. אחריהם הצטרפו עוד משרדי פרסום. רוב החברות הסכימו.

"על מי שלא הסכים, הפעלנו לחץ מאסיבי באמצעות האנשים בקבוצה. התקשרנו למנכ"לים, לסמנ"כלים, לדוברים. אמרנו להם 'נדאג לעדכן בתקשורת שאתם לא איתנו'. היה מספר מצומצם של חברות שהיה צריך להילחם מולם בצורה הזאת. רוב החברות יישרו קו. מרגע שזה התחיל להתגלגל כדבר נכון - נולד מומנטום. חברות התחילו להתקשר אלינו וביקשו 'תכניסו אותנו לרשימה'. כשההסתדרות יצאה עם מכתב התמיכה, הבנתי שנפל דבר. הייתי עם דמעות בעיניים".

הלהט"בים ויתרו על החזות הנחמדה. "לפעמים הם ממש איימו", אומר שלא לייחוס אחד מהמעורבים. "גם עיתונאים התקשרו לאיים. והמנהלים חושבים, 'מה אני צריך להיות קורבן של אמבוש תקשורתי?'". 

כשהתברר כי חברי האגודה צריכים כסף כדי להקים במה ראויה, גויסו 60 אלף שקל בתוך חצי שעה. כשנוכחו שחברה כמו אל-על, שלא מעט מחבריה נמנים עם חברי הקהילה, לא ממהרת לנקוט עמדה רשמית - עלו מולם בפוסטים, נכנסו לקבוצת הדיילים. עד שהקבוצה נעתרה. במקביל חברי קבוצה בעלי מהלכים בתקשורת גייסו מדיה - זמן אוויר, באנרים, שילוט.

לאחד קהילה שמורכבת מתתי-קהילות

גם אם המחאה נראית כלפי חוץ אחידה, היא מורכבת מגופים רבים בעלי אג'נדות שונות, דבר שגרר כיפופי ידיים ומחלוקות. קהילת הלהט"בים מורכבת מתתי-קהילות. מי שמכיר אותם מקרוב, מספר שזה קצת כמו לנהל גן ילדים: לכל אחד יש את האג'נדה שלו, עם לא מעט משחקי כבוד, חילוקי דעות אידאולוגיות.

שנים רבות תתי-הקהילות היו מסוכסכים. גם הפעם יש נושאים בהם הארגונים מחזיקים בדעות שונות: הפונדקאות, למשל, לא נתפס כחוק ראוי בקרב חלק מהלסביות שרואות בו חוק העושה שימוש לרעה בגוף האישה. "אין עוררין שזה נושא ששנוי במחלוקת", אומרת היו"ר חן אריאלי, "אבל מה שמונח לפתחנו זה לא הסוגיה המוסרית סביב פונדקאות אלא שאלת השוויון. יש בישראל פונדקאות משנות ה-90, וכל עוד היא מתרחשת, היא צריכה להיות שווה גם לזוגות חד-מיניים. הקולות השונים הם סגמנטים בתוך המאבק. המחאה היא על שוויון זכויות ובתוכו זכויות הטראנסיות, הפונדקאות, רישום ההורות, מאבק בטיפולי המרה - אנחנו קהילה מגוונת עם מגוון של זהויות, אבל המטרה הגדולה היא שוויון".

היא מדגישה כי המאבק הוא לא פוליטי במובן של מפלגות: "זאת נקיטת עמדה וניסיון לשנות את המציאות. פוליטיקה זה יחסי כוח, ואנחנו מראים שהכוח מתחלק אחרת. שיש לנו כוח בידיים שצריך למנף לטובת המטרה שלנו. זאת פעם ראשונה שאנחנו מקבלים הוכחה גורפת לעובדה שאנחנו כוח כלכלי. וזה משהו שהיו לנו הערכות לגביו - זה שמשרד התיירות לפני 3 שנים הוציא 11 מיליון שקל על קמפיין תיירות גאה שנועד להביא תיירים גאים לתל-אביב, כבר אז הבנו. יש בעולם דיבור על הכוח של הכלכלה הוורודה. אבל פה אנחנו מדברים על כוח אזרחי ככוח כלכלי שיש לו יכולת לאמירה, גם מבלי להיות מאורגן כארגון עובדים. הפן הכלכלי הוא עוד ביטוי לנוכחות שלנו במרחב שאי-אפשר להתעלם ממנה. וזאת גם האמירה של השביתה".

"זה רחוק מפוליטיקה", אומר שובבו, "יש בקבוצה הזאת אנשים ימניים שמצביעים לנתניהו. אנחנו מייצרים מהפכה אמיתית של שוויון חברתי, כי היום זה אנחנו, ומחר זה האתיופים או הצרפתים והנשים. המאבק הוא מאבק כלל-אזרחי. כמו המאבק לזכויות של שחורים בארה"ב שהוא מאבק בגזענות".

אוהד חזקיהו, מנכ"ל איגוד הלהט"ב, מודע לאפשרות שהמאבק ייתפס כמאבק של גברים שבעים, אבל מדגיש: "הפונדקאות זה הגפרור שהצית את המאבק, אבל ברור לכולנו שאנשים לא יוצאים לרחובות רק בגלל זה. הם יוצאים בגלל בעיות אקוטיות ואפליה פושעת בכל רצף החיים שלהם. ב-2018 אנשים נזרקים מהבתים שלהם בתל-אביב על זה שהם הציבו שלט גאווה על החלון. טראנסיות חוות התעללות פיזית יומיומית. לכן מבחינתנו ככל שיש יותר דגלי גאווה בתקשורת וברחובות, כשאנשים מדברים על הסוגיה של הקהילה הגאה - מבחינתנו זה מקדם אותנו. אם ביום שני יש בג"ץ של שתי לסביות על רישום הבת שלהן, זה יוצר לחץ כללי.

"לא נעשה חיים קלים - לא לנבחרי הציבור ולא לחברה הישראלית. אין מטרה אחת. לא נסתפק בלסמן וי על חוק אחד. הציבור הלהט"בי הרים את הראש. הציבור הלהט"בי מפסיק להיות ציבור שמבקש והופך להיות ציבור שדורש. נמשיך להיכנס לעמדות מפתח. בבחירות המוניציפליות יש לנו 20 מועמדים ומועמדות שרצים למועצות מקומיות. יש כאלה שירוצו לבחירות לכנסת, כדי שנשב במעגלי ההחלטות, כמו שאנחנו יושבים בתוך העסקים במשק הישראלי ומשפיעים משם".

"להראות בתקשורת גברים שעשו צבא"

ביומיים האחרונים מנסים הארגון למען זכויות הלהט"ב להסיט את המיקוד התקשורתי מהדיון בחוק בפונדקאות לדיון בזכויות הקהילה הגאה כולה. בהצלחה חלקית מאוד - לתקשורת, כמו לחברות המסחריות ולחלק לא מבוטל מהציבור, יותר קל לחבק את הגברים שרוצים משפחה.

שלומי לאופר, יועץ התקשורת של אגודת זכויות הלהט"ב, מכיר היטב מקרוב את המורכבות של הניסיון להרחיב את המסר. "בחרנו טיימינג, מתוך ידיעה מה זה טיימינג תקשורתי, ולכן המחאה נתפסת בעיני הרוב בתור תשובה להצבעה. ברור שהמאבק על השיח יהיה יותר קשה, ומצד שני הרווחנו את הרעש. הסיפור של חוק הפונדקאות קיבל יותר סיקור מחוק הלאום. אנחנו היינו הסיפו,ר וזה מדהים, כי כאזרחים חוק הלאום הרבה יותר משמעותי. עכשיו אנחנו נלחמים במה שיצר לנו את המומנטום.

"ידענו שנשתמש בפונדקאות כטריגר, אך משם ואילך נספר סיפור יותר רחב. עדיין בחלק גדול מהתקשורת נותנים עדיפות לסיפורם של גברים להט"בים שעברו או רוצים לעבור הליך פונדקאות. בין היתר כי הנושאים האחרים יותר קשים לסיקור. לסקר את האלימות כלפי הקהילה הטראנסית יותר קשה, רגיש, מורכב פחות נגיש. יש משהו בתמונה של גבר וגבר ששניהם היו בצבא ומשלמים מסים, שזה פניה לכל המשפחה. להנגיש את זה במהדורה של ערוץ 2, עם עומר ויואב הנחמדים והאינטליגנטים - זה קל יותר מלדבר על טראנסית שעובדת בזנות ונדקרה".

לפי לאופר, "מחר יתכנסו ארגוני הקהילה לסכם מסמך של דרישות ותנאים, ומה אנחנו רוצים. האם להפיק לקחים מהמחאה החברתית של 2011 - הסכנה הראשונה היא ערבוב מסרים שלא יתכנסו לכדי מסר מובהק".

יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי שמלווה את הארגון בחצי השנה האחרונה, אומר כי כל הקריאייטיב של המשרד עבד על זה יום שלם. חשבנו שיום אחד שכולם לא יגיעו לעבודה יעביר את המסר בצורה הטובה ביותר. חיכינו לטיימינג הנכון, וחוק הפונדקאות היה כזה. ממחר יצא לדרך מהלך דיגיטלי גדול שיעלה בהמשך השבוע בשיתוף דורון מדלי ואמנים רבים".

עוד כתבות

אאודי E-TRON / יחצ

נחשף רשמית: רכב הפנאי-פאר החשמלי הראשון של אאודי

ה-E-TRON יציע טווח רשמי של עד כ-400 קילומטרים בין טעינות וביצועים ספורטיביים ● בשנה הבאה הוא בישראל

משה כחלון / צילום: יוסי אלוני

לראשונה זה שנה וחצי: התחלות הבנייה עלו ברבעון השני

נתוני הלמ"ס שפורסמו היום מעידים על עלייה של 12.9% בהתחלות הבנייה ברבעון השני לעומת הרבעון הקודם ● למרות הנתון החיובי - מדובר עדיין ברמת התחלות בנייה נמוכה יחסית לשנים הקודמות, וביחס לרבעון המקביל אשתקד מדובר דווקא בירידה של כ-12% ● בין הסיבות: עלייה בהתחלות בנייה בהתחדשות עירונית וגם הבשלה של פרויקטי מחיר למשתכן

שר האוצר משה כחלון בטקס חנוכת פרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: אורי חודי

הגרלה חדשה למחיר למשתכן: לראשונה בנס ציונה ובבנימינה

ההגרלה, שתצא לדרך ביום חמישי הקרוב, תכלול 5,841 יח"ד ב-21 יישובים ברחבי הארץ ● 60% מיחידות הדיור צפויות להיות באזורי ביקוש

לאן מועדות פנייה של פלורנטין/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ג'נטריפיקציה של בחירות 2018: העשירים יבריחו את המקומיים?

האם מעבר של אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תעלה את ערכי הדירות ותבריח את התושבים המקומיים? המתמודדים בבחירות טוענים בלהט שכן. אנחנו לא כל כך בטוחים

יוליה שמאלוב ברקוביץ / צילום: יחצ

מיזוג רשת-ערוץ 10 מתנדנד; יו"ר הרשות השנייה תתנגד?

ל"גלובס" נודע כי יו"ר מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מערימה קשיים על מיזוג רשת וערוץ 10 ואף אותתה לצדדים כי עליהם להתחיל לבחון חלופות אחרות ● ביום חמישי תתכנס מועצת הרשות השנייה לדון בנושא ● ביטול המיזוג עשוי לסכן את המשך קיומו של ערוץ 10

סוחרים בוול סטריט / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

נעילה שלילית בוול סטריט; מניית רדקום התרסקה

שוקי המניות האמריקאיים הגיבו באופן שלילי לאיומים החדשים של מלחמת סחר בין ארה"ב לסין ● מניית טוויטר ירדה בכ-4% ואפל איבדה 2.7% ● רדקום צנחה בכ-29% ומיי סייז נופלת בכ-15% בניו יורק ● המסחר באירופה ננעל בירידות

עורך דין  עודד ערן / צילום: איל יצהר

הבנקים לא מגיעים להסכמה: לא נבחר מנכ"ל לאיגוד הבנקים

יו"ר בנק הפועלים ייפגש עם המועמדים מכיוון שהוא צפוי להתמנות לנשיא האיגוד בתחילת 2019 ● המועמדים הסופיים: אורן הלמן, רוחמה אברהם בלילא, עו"ד אלון בכר ואיתן מדמון

כחלון ונתניהו בישיבת הממשלה / צילום: רויטרס

נתניהו וכחלון ראיינו מועמד נוסף לתפקיד הנגיד: פרופ' אמיר ירון

בשבועות האחרונים ראיינו ראש הממשלה ושר האוצר מועמדים נוספים לתפקיד: פרופ' בן ציון זילברפרב, פרופ' אפרים צדקה ופרופ' מריו בלכר ● קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, תסיים את תפקידה בנובמבר הקרוב

לואיס רניירי / צילום: רויטרס Danny Moloshok

ממציא המכשיר שגרם למשבר: ״לעולם לא אתגבר על הצלקת״

לואיס רניירי, אבי האג"ח מגובות המשכנתאות, חי בחרטה על תפקידו במשבר הדיור: "זה גרם נזק לכל-כך הרבה אנשים" ● כעת מנסה רניירי, שהיה בעל מניות בבנק הפועלים, לנתח מה השתבש בשוק המשכנתאות ומסביר מה מטריד אותו בהתנהלות היום ● עשור למשבר הפיננסי, פרויקט מיוחד

בנייה ישנה וחדשה בנווה שרת/ צילום: שלומי יוסף

ועדת ערר: לא יתאפשר פרויקט תמ"א 38 במתחם לפינוי בינוי

ועדת הערר המחוזית ביטלה לאחרונה היתר שנתנה עיריית תל אביב לפרויקט תמ"א 38 בבניין אחד בשכונת נווה שרת בעיר, לאחר שהשתכנעה כי מימוש הפרויקט יסכל מימוש של תוכנית פינוי בינוי גדולה יותר שכוללת 22 בניינים ישנים

סוחר בבורסת פרנקפורט ב-16 בספטמבר 2008 / צילום: רויטרס

5 כלכלנים בכירים חולקים זיכרון דרמטי אחד מימי המשבר

קרנית פלוג, אפרים צדקה, יוג'ין קנדל, מריו בלכר ועומר מואב חוזרים 10 שנים אחורה וחולקים זיכרון דרמטי אחד מימי המשבר ולקחים שהפיקו ממנו להמשך ● עשור למשבר הפיננסי, פרויקט מיוחד

משה גפני / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

אלימות לפני יום כיפור: ח"כ גפני הותקף אמש על ידי צעירים

(עדכונים): מדובר בקבוצות של צעירים אלימים, המתנגדים לגיוס לצה״ל ורואים בגפני כנבחר ציבור מתון מדי לטעמם ● הנשיא ריבלין: "אלימות שכזו לא תעלה על הדעת ולא משנה איזה מאבק היא משרתת"

אלון מאסק, מנכ"ל SpaceX / צילום: רויטרס

המיליארדר היפני מאזאווה יהיה התייר הראשון שיטוס לירח

חברת SpaceX תטיס את המיליארדר היפני לסיבוב בירח, ובכך הוא יירשם בדפי ההיסטוריה כתייר הראשון אי פעם שטס לירח ● אלון מאסק: "שיהיה ברור שמדובר במסע מסוכן.. טיסה לירח אינה דבר בטוח ויש תמיד סיכון שדברים ישתבשו בדרך"

שי באבד / צילום: תמר מצפי

ההחלטה על זהות הממונה על שוק ההון נדחתה לאחרי כיפור

ועדת האיתור זימנה אמש 3 מועמדים נוספים ובסך הכל ראיינה 10 מועמדים ● ההחלטה נדחתה בשלב זה ליום חמישי לאחר שמספר מועמדים ערעורו על ההחלטה שלא לזמנם במקור לראיונות

הטיל החדש נגד טנקים של רפאל, ספייק ER-2 / צילום: רפאל מערכות לחימה

התחרות מתחממת: רפאל נושפת בעורפה של אלביט-תע"ש

התחרות על שיווק ויצוא של המערכות הישראליות להגנה אקטיבית על טנקים ועל נגמ"שים מתגברת: הצבא האמריקאי מתעניין במערכת פורצת דרך של רפאל

מטוס ממריא / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

טסתם ב-12 לספטמבר? ייתכן שעליכם להתחסן נגד חצבת

משרד הבריאות מפרסם היום כי במספר טיסות לישראל מקייב או מאמסטרדם שהתקיימו ב-12 לספטמבר קיים חשש להידבקות במחלת החצבת ● לפי הודעת המשרד, על נוסעי הטיסות האמורות המשתייכים לקבוצות סיכון לפנות ללא דיחוי לרופא המטפל לקבלת חיסון סביל עד מחר

  אברהם בן שושן 5 עכו/ צילום:פאול אורלייב

איפה אפשר לקנות דירה ב-1.3 מיליון שקל?

4 חדרים בכרמיאל או בחיפה, דירת גן בעכו, דירת 2 חדרים בתל אביב

שי באבד / צילום: פלאש 90

מי יהיה הממונה על שוק ההון? 2 סגנים הוזמנו לראיון

לאחר ששלושת הסגנים לממונה על שוק ההון הפורשת דורית סלינגר הגישו ערעור על פסילתם מהגשת מועמדות, החליטה נציבות שירות המדינה לאשר את ערעורם של שניים מהם: הראל שרעבי ואסף מיכאלי ● השניים זומנו לראיון בוועדה הערב לצד גתית גור-גרשגורן

ד“ר שלומית ווגמן–רטנר / צילום:יונתן בלום

"מלביני ההון לא מדמיינים אילו כלים יש לנו"

ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, היא חלום הבלהות של עברייני הצווארון הלבן והפשע המאורגן ● בראיון ראשון מאז נכנסה לתפקיד ב-2016, היא הודפת את הזעקה הציבורית על שימוש דורסני בכלי החילוטים וחושפת טפח מהאופן שבו הרשות מתחקה אחר הכסף הגדול של העבריינות הכלכלית: "אצלנו לכסף יש ריח"

בן ברננקי/ / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

כל אנשי המשבר: מהאנליסטית שחזתה ועד המנכ"לים שחמקו מאשמה. מה קרה ל"כוכבי" הקריסה ב-2008

האנליסטית שהקדימה לזהות את הקטסטרופה, שר האוצר שפספס את ממדי הביצה הטובענית, המנכ"ל המנותק שהצדיק את הלא מוצדק, יו"ר הבנק המרכזי שכשל בזיהוי אבל יצא כמנצח, הכלכלן שהתריע לפני כולם, השותפה הבכירה ששילמה את המחיר והמנכ"לים שצלחו בשלום את הסערה המושלמת  ● כל דמויות המפתח שכיכבו במשבר הכלכלי הגדול, ובסופו של דבר רובם יצאו עם פגיעה תדמיתית בלבד ● עשור למשבר הפיננסי, פרויקט מיוחד