גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

“אם רק המחיר קובע ולא האיכות, ברור שהסינים יזכו במכרזים”

"גלובס" כינס יחד את שלושת המנכ”לים של בומברדייה, אלסטום וסימנס בישראל, חברות תשתיות התחבורה הגדולות בעולם • הם מתריעים מפני הסכנות הכרוכות במעורבות של חברות סיניות בבניית תשתיות חיוניות, ובטוחים שבעתיד כולנו נשלם על זה • בנוסף, הם מדברים על הביורוקרטיה המתישה ועל הסיכוי לפתור את בעיות התחבורה בישראל

יוסי דסקל שמואל פלדל ושרון קדמי / צילום: שלומי יוסף
יוסי דסקל שמואל פלדל ושרון קדמי / צילום: שלומי יוסף

הם מתחרים ראש בראש במכרזי תשתיות הגדולים בישראל ומעורבים בפרוייקטי ענק בחו"ל, לכל אחד מהם ניסיון ניהולי שונה ותאגיד בינלאומי ממדינה אחרת - אבל הם תמימי דעים לגבי שני דברים: ישראל עלולה לשלם ביוקר על ההכנסה הנרחבת של חברות סיניות לפרויקטי התשתיות, והממשלה לא עושה מספיק מאמצים כדי להפחית את רמת הגודש בכבישים.

שלוש החברות המערביות שלטו בעבר על המכרזים בתחום התחבורה: סימנס ובובמרדייה "חילקו ביניהן" את מכרזי הרכבת הכבדה בעוד שאלסטום סיפקה את הקרונות ואת מערך התחזוקה לרכבת הקלה בירושלים ומספקת תחזוקה לרכבת הכבדה. אלא שנדמה שהתמונה השתנתה לחלוטין בעקבות זכייתן של חברות סיניות במכרזי הרכבת הקלה בגוש דן.
יוסי דסקל, ד"ר שמואל פלדל ושרון קדמי, מנכ"לי השלוחות הישראליות של שלוש ענקיות התחבורה והאנרגיה המערביות אלסטום, סימנס ובומברדייה מדברים.

המניע הסיני: הרבה מעבר לכסף

ענקיות התחבורה הגלובליות נתקלות בכל העולם בתחרות קשה מצד החברות הסיניות שנהנות מהגב הרחב של הממשלה הסינית. אם לשפוט לפי הדברים של קדמי, דסקל ופלדל, נראה כי לסינים יש מנעד רחב של שיקולים, וממש לא רק כסף.

קדמי, מנכ"ל אלסטום אומר כי "היום יש תחרות מאוד קשה על כל פרויקט בעולם, ויש פרויקטים שאפשר להתחרות עליהם בכל העולם, חוץ מאשר במקום אחד שלדעתי לשלושתנו אין דריסת רגל בו - במפגיע - שזה סין". הוא מוסיף כי בעתיד המותגים הסינים כבר לא ייחשבו לנחותים לעומת המותגים המערביים. "יותר נכון להסתכל לא איפה הסינים היום, אלא איפה הם יהיו עוד 5 שנים. אם הם משקיעים 2.5% תוצר במחקר ופיתוח והתוצר שלהם הוא סביב 11 טריליון, תעשו לבד את החישוב ותבינו כמה מאות מיליארדים ילכו למו"פ. כמו שפעם זלזלו באיכות יפנית או קוריאנית, זה ייקח חמש שנים או עשר שנים, אבל הם יגיעו לשם".

דסקל, מנכ"ל בומברדייה ישראל, מוסיף שהמניע של הסינים הוא פוליטי בעיקרו. "הפעילות של סין בעולם לא נועדה רק לייצר עוד משרות והכנסות לתעשייה הסינית, זה מלווה בעבודה אסטרטגית מאוד ברורה - לתרום תשתיות במדינות שאחר כך ניתן לשלוט בהן פוליטית. זה בא ליד ביטוי בצורה חזקה מאוד באפריקה ובעוד כמה מדינות חלשות, וחבל שישראל נכנסת למועדון הזה. בעולם המערבי אין כל-כך השתלטות סינית. לאירופה הם לא נכנסו ולארה"ב - בקושי. ב-15 שנה הם בעיקר העתיקו חלקים מכל אחד מאיתנו ובאו עם מוצר ועם מחירים שמסובסדים על ידי הממשלה בסין. לפני שנה הפסדנו בבוסטון ברכבת מטרו שהמחיר הממוצע ליחידה הוא 1.8 מיליון דולר. הסינים באו עם מחיר של 0.8 מיליון. ראש הפרויקט שלנו אמר ‘על חומרי הגלם שאני קונה בסין אני משלם יותר מה-0.8 ליחידה. אז אין ספק שיש פה תמיכת ממשלה".
פלדל, מנכ"ל סימנס בישראל, מעלה ספקות באשר ליכולת לשתף פעולה בעתיד עם החברות הסיניות. "צריך לראות מה תהיה היערכות של סין לטווח ארוך. אנחנו גם לא יודעים להגיד אם נהיה מסוגלים לתקשר איתם ביום-יום. הרי אנחנו יושבים בחברות שכל הזמן רצה תקשורת לצורך העבודה. איך זה יעבוד עם הסינים? סימן שאלה גדול".

עבודות הרכבת בקו ת"א- ים /  צילום: רויטרס

התחרות מול הסינים בזירה הישראלית

גם בישראל החברות הסיניות תוקעות יתד בשנים האחרונות, רוכשות עוד ועוד חברות מרכזיות במשק וזוכות מכרזים ממשלתיים גדולים כמו למשל הרכבת הקלה. לדברי המנכ"לים, את ההשלכות של זה נראה בעוד מספר שנים.

דסקל מזהיר מפני ההשלכות של שליטה סינית בתשתיות חיוניות ומטכנולוגיה הסינית שלדבריו תתקשה לספק את הסחורה לטווח הארוך. "אנחנו משעבדים יותר ויותר תשתיות לשליטה סינית כאשר אנחנו לא יודעים מתי יישלף הקלף הפוליטי נגדנו. יש להם (לסינים - ס.ג.) שליטה בחברת החשמל ובכל מערכת הרמזורים ברחבי תל אביב, המנהרה של הרכבת הקלה עוברת 50 מטר מהבור של המטכ"ל ועוד כמה תשתיות חיוניות.

"ולא רק זה. הם שולטים גם בתנובה ובחברות הביטוח. הסינים מאוד מחושבים גם בהיבטים הכלכליים וגם בהיבטים פוליטיים - בין אם מדובר בלספוג מידע טכנולוגי כזה או אחר ובהיבט הפוליטי. הם לא בדיוק ציונים. גם המועצה לביטחון לאומי הוציאה מסמכים על סכנת הסייבר".

דסקל מוסיף כי "גם הטכנולוגיה שלהם לא מתפתחת. מה שיגיע לתל-אביב זה העתקות של דברים שמתחברים יחד ויש בזה הרבה מאוד בעיות טכניות. אני צופה בעיות טכניות מפה ועד הודעה חדשה. ביקשו מאיתנו לעשות תחזוקה לציוד הסיני בתל אביב. אז אתה מבין שיש מצוקה בנושא".

קדמי מצטרף לדסקל ומתריע גם הוא מפני הפערים הטכנולוגיים. "כרגע פרויקט הרכבת הקלה תל-אביב כולו סיני להוציא חברה צרפתית ‘איזוטרית’ שעושה שם מערכות איתות. המערכות, הקרונות, ההפעלה, האינטגרציה היא כולה סינית. יש שם גם 16 שנות תחזוקה. בירושלים בלי לשים לב אנחנו בשנה השמינית של התחזוקה כבר של הרכת הקלה (אסלטום משמשת כקבלנית התחזוקה בירושלים ל-27 שנה - ס.ג.). האתגר המרכזי הוא לא רק בהקמה, אלא אחר כך גם בתחזוקה. זה לבנות מומחיות על בסיס הידע המקומי בישראל, אנחנו היום כמעט לא מתבססים על הידע העולמי, אני מייצר ידע מירושלים לחו"ל. זה לא טריוויאלי", אומר קדמי.

גם פלדל מטיל ספק ביכולת הסינית לספק שירות לטווח הארוך: "אנחנו מייצגים חברות שיש להן מחוייבות למה שקורה בארץ. עדיין לא הוכחה מחוייבות של היצרן הסיני לשוק הישראלי בטווח הארוך. גם אם המוצר הוא בסדר עכשיו, המחוייבות לטווח הארוך של החברות כאן היא ללא ספק. לגבי האחרים? לא בטוח".

דסקל מבקר את המדינה על כך שהקריטריון המרכזי לזכייה במכרזים הוא המחיר ולא האיכות. "אם המחיר קובע ולא האיכות אז ברור שהסינים יוכלו להיכנס, ומי שיסבול מזה זה הציבור. קופת המדינה לא תינצל מזה שקנו יותר זול. ברגע שאתה קובע במכרזים 75% מחיר, אתה מזמין משהו באיכות ירודה ויהיו לך כל הזמן תקלות - העולם למד מזה. בארה"ב המחיר עכשיו הוא 35% באירופה 40% בשום מקום בעולם המערבי לא מגיעים ל-70%, שלא לדבר על 100%".
על רקע דברים אלה, חשוב להזכיר כי שלושת המנכ"לים, שהשתתפו בכנס התשתיות השביעי של חברת מידע כנסים, מייצגים חברות זרות עם אינטרס מסחרי מובהק שהפסידו לסינים פרויקטים לא מעטים בשנים האחרונות.

האם המדינה נערכת כראוי לעתיד בתחבורה?

תשתיות התחבורה בישראל מפגרות אחרי העולם המערבי, ורובנו מעדיפים את הרכב הפרטי על התחבורה הציבורית שלעיתים רבות לא מספקת את הסחורה. ניסינו להבין מדוע, והאם לדעתם זה צפוי להשתנות בעתיד.

דסקל תולה את הפערים בבירוקרטיה המתמשכת, "השנה ההשקעה בתחבורה הציבורית בישראל משתווה סופסוף להשקעה בכבישים. בלונדון 70% מגיעים לעבודה בתחבורה הציבורית ואצלנו בדיוק הפוך. אלה הם ההבדלים בגישה. העולם כולו מבין שהעומס בערים הוא בעיה. בלונדון יש רכבת תחתית מעל 150 שנה, ובמדינת ישראל אין עוד קו אחד מתחת לאדמה ואם הוא יהיה ייחודי בעולם - כי אין שום מקום בעולם בו הרכבת הקלה נוסעת מתחת לאדמה 11 ק"מ.
"ב-2001 החליטו על הבנייה של המסילה הרביעית כדי שתהיה רכבת כל 10 דקות כמו בכל מקום מתוקן בעולם. 15 ק"מ מסילה בלבד והיא תהיה גמורה ב-2026. בעולם גג שנה שנתיים נגמר הפרויקט. למה אצלנו זה צריך לקחת 25 שנה?", אומר דסקל.

קדמי דווקא משדר אופטימיות. "עושים מה שלא עשו פה 70 שנה. זה טוב וזה לא טוב. זה טוב כי בסוף נראה שני מטרופולינים (ירושלים ותל-אביב) מרושתים כמו שצריך, אבל זה לא טוב כי לדחוף את הכל בתקופה כה קצרה זה לא טריוויאלי משלושה היבטים - איך השוק סופג את זה, איך הציבור סופג את זה ואיך הממשלה מנהלת את זה. צריך לדעת איך לנהל אירוע כזה. חמישה מגה פרויקט שעולים מעל 10 מיליארד יורו זה אירוע לא קל", הוא אומר.

קדמי מוסיף כי "התושבים בתל אביב ובירושלים יחוו חוויה מאוד קשה של עבודות תשתית שהיו צריכות להתפרס על פני עשורים אחורה. לא סתם אמרה גולדה מאיר שצריך מטרו בתל אביב, היא ידעה על מה היא מדברת. אם הכל יעבוד כמו שצריך אז תוך עשור נהיה במקום אחר.

"בואו נסתכל על חצי הכוס המלאה - אפשר לתת הסברים למה הדברים לא קורים. תהליך קבלת ההחלטות בממשלה הוא קשה וסיזיפי, יש שחקני וטו מימין ומשמאל שכל הזמן מסבירים למה לא. אבל רואים שהיום התפישה השתנתה, והתוצאה היא זה מה שאנחנו הולכים לחוות בשנים הקרובות בשני המטרופולינים".
פלדל מסכים שצריך זמן ואורך רוח. "מישהו מהממשלה אמר לי תביא לי פרויקטים כי כסף היום יש. אבל יכולת הביצוע עדיין לא שם. היכולת להוציא לפועל את כל הפרויקטים בו זמנית ולצמצם את הפערים שנוצרו במשך השנים, זה סיפור לא פשוט".

האם יש פתרונות לבעיית הפקקים?

על פי ה-OECD, הצפיפות לקילומטר כביש בישראל גבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות הארגון, ואם המדינה לא תבצע צעדים קיצוניים - המצב יחמיר.
שלושתם מסכימים שהבעיה המרכזית היא חוסר סינכרון בין אמצעי התחבורה השונים. "שיעור האנשים שמגיעים לעבודה ברכבת הוא חד-ספרתי ופה צריך לעשות הרבה יותר מאשר קווי רכבת. צריך לעשות את החיבוריות, לספק מערך הסעות, פה צריך להסתכל על ראייה רחבה. זה לא רק לבנות עוד קו רכבת, אלא לשבת ולתכנן את מערך ההיסעים המשלים", אומר פלדל.

קדמי שותף לדעתו. "אנחנו מסכלים על ניהול התנועה, זה משהו שפעם לא היה העיסוק העיקרי שלנו והיום כן. אנחנו בודקים למשל איך העולם של ניהול עיר, דבר שעל פניו לא קשור ליצרן רכבות, מתחבר. איך אתה לוקח רכבת, שתתממשק ברכבת הקלה, שתתממשק במערכת הסעת המונים, תתממשק ברכב פרטי. אזרח שיוצא מהבית לא צריך לחשוב יותר מדי איך הכל יתחבר, הוא צריך לדעת שיש חיבור חלק והוא יכול להגיע מנקודה מסוימת לנקודה מסוימת".

דסקל חושב שצריך יותר פתרונות בשטח כדי להביא לשיפור המצב. "העולם מצא איך לתזמן את כל הדברים האלה - אפילו בערים הכי קטנות בעולם, יש מנהלת תחבורה ציבורית עירונית. אם הפקח של מנהלה כזאת רואה למשל שאין מספיק אופניים בתחת רכבת כדי לפזר 50 אנשים שעומדים להגיע לתחנה, הוא מצלצל לעירייה ומבקש להביא עוד כמה אופניים או מוניות או אוטובוסים".

פלדל מסכים, ומוסיף כי הממשלה טועה בכך שלא מבזרת את הסמכויות שלה לתכנון תחבורה. "הממשלה צריכה לתכנן את המקרו, אבל איך לפנות את אלה שמגיעים לתחנת רכבת בתל אביב - זה כבר תכנון ברמת המיקרו. ולממשלה יש אצבעות גסות מדי כדי לתכנון תכנון ברמת המיקרו", לדבריו.

קדמי מתייחס לרעיון שעולה מעת לעת להטיל אגרת גודש על כניסה לעיר ושולל אותו. "רק אחרי שהכל יהיה מוכן ויהיה תחליף ראוי לרכב הפרטי אפשר לעשות את זה".
דסקל מסכים שזה לא הוגן להטיל אגרה כל עוד אין אלטרנטיבה. "אין תחליף ראוי לרכב הפרטי. מהבית שלי ברמת השרון עד למשרד בתל-אביב זה 7 קילומטרים, אבל בתחבורה הציבורית - אין לי איך להגיע, אני יוצא לכביש הולך שש דקות עד תחנת האוטובוס הקרובה, 5-6 אוטובוסים חולפים על פניי מפוצצים ולא עוצרים ואם כבר מצליחים לעלות לאוטובוס לוקח שעה וחצי להגיע עד מתחם הבורסה ומשם ללכת עוד קילומטר וחצי עד המשרד".

פלדל מתייחס לעובדה שאנשים מהמעמד הבינוני ומעלה מעדיפים להימנע מתחבורה ציבורית. "בישראל התחבורה הציבורית נתפסת לחתך סוציו אקונומי מסוים, שהוא לא אופייני במדינות אחרות. במטרו של ניו יורק למשל אפשר לראות את עורכי הדין עם החליפה והעניבה. וככה זה בכל העולם".

תגובת נת"ע לדברים: "פרויקט הקו האדום מבוצע ברמת איכות גבוהה ביותר, באמצעות חברות מכל העולם שזכו במכרזים על בסיס קריטריונים מקצועיים בלבד. כל העבודות מתבצעות תחת בקרה והבטחת איכות קפדנית של יועצים בינלאומיים. צר לנו שחברות זרות בעלות אינטרסים מסחריים מפזרות השמצות ריקות, תוך שהן נתלות בנימוקי ציונות וביטחון. הסמכות לשיקולים אלה נתונה בידי הממשלה ונת"ע תפעל על פי הנחיותיה. בימים אלה יצא לדרך התהליך המכרזי להקמת הקו הירוק והקו הסגול, ונשמח להשתתפות של כל קבוצה שתעמוד בקריטריונים, ללא העדפה ליבשת זו או אחרת".

ת"ז: בומברדייה (Bombardier)

נוסדה: 1942

משרדי הנהלה ראשיים: קוויבק, קנדה

תחומי פעילות: מטוסים, רכבות

מספר עובדים: 66 אלף

מחזור עסקים: 16 מיליארד דולר (2016)

פרויקטים בולטים בישראל: רכבות קומותיים לרכבת ישראל

ת"ז: יוסי דסקל (64)

תפקיד: מנכ"ל בומברדייה ישראל

תפקיד קודם: סגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן

ת"ז: סימנס (Siemens)

נוסדה: 1847

משרדי הנהלה ראשיים: מינכן, גרמניה

תחומי פעילות: מוצרי תעשייה, תחבורה, מכשירים רפואיים

מספר עובדים: 372 אלף

מחזור עסקים: 83 מיליארד אירו (2017)

פרויקטים בולטים בישראל: תחנות כוח של חברת החשמל, תחנת כוח באר טובי, קרונות רכבת

ת"ז: ד"ר שמואל פלדל (65)

תפקיד: מנכ"ל סימנס ישראל

תפקיד קודם: מנכ"ל תאת טכנולוגיות

ת"ז: אלסטום (Alstom)

נוסדה: 1928

משרדי הנהלה ראשיים: פריז, צרפת

תחומי פעילות: רכבות, פתרונות ניהול תחבורה

מספר עובדים: 34.5 אלף

מחזור עסקים: 8 מיליארד אירו (2017)

פרויקטים בולטים בישראל: רכבת קלה ירושלים, תחזוקה לרכבת ישראל, איתות לקו האדום של הרכבת הקלה בת"א

ת"ז: שרון קדמי (46)

תפקיד: מנכ"ל אלסטום ישראל

תפקיד קודם: מנכ"ל משרד הכלכלה

עוד כתבות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

חיזבאללה מפרסם את שמותיהם של 5 מפעילי הארגון שנהרגו בחלב

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר