גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוזננסקי-כץ לא לבד: 5 הערות על דוח הסנגוריה הציבורית

דוח הסנגוריה הציבורית ל-2017 מציף את הפגמים בהליכים הפליליים בישראל: נכון להיום לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה של עצורים, וקיימת צפיפות בלתי נסבלת במתקנים ● עוד מתברר שהפרקטיקה של התלחשות פסולה בין נציג היחידה החוקרת לבין השופט הוא לא נחלתה של פוזננסקי-כץ בלבד ● וגם: תלונות רבות המוגשות למח"ש נגד שוטרים אינן מגיעות לחקירה ממצה

אסירים בבית כלא / צילום: אלון רון
אסירים בבית כלא / צילום: אלון רון

מדי שנה מפרסמת הסנגוריה הציבורית דוח שנתי נוקב, במסגרתו היא מעלה פעם אחר פעם טענות חמורות על פגמים וליקויים במערכת המשפטית הפלילית, משלבי המעצר (המשפילים לטענתה), דרך הדיונים (הפוגעים בזכויות החשודים והנאשמים) ועד שלב ההרשעה (הלא מוצדקת).

ושוב חוזר הריטואל. בדוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2017, שהוגש לשרת המשפטים ולוועדת הסנגוריה הציבורית, וממצאיו התפרסמו אתמול (א'), סוקרת הסנגוריה את פעילותה בשנה החולפת בייצוג לקוחותיה, מתארת מגמות והתפתחויות כלליות הנוגעות למשפט הפלילי בכלל, ולחירויות הפרט וזכויות חשודים, נאשמים ואסירים בפרט ובעיקר - מציפה שוב את הפגמים והליקויים בכל ההליכים הפליליים. הסנגוריה מעבירה את הכדור לידי משרד המשפטים, המשטרה והנהלת בתי המשפט. מה הם יעשו עם זה, נגלה בדוח שיתפרסם בשנה הבאה.

1. "התלחשויות" פסולות בין חוקרים לשופטים

בשבוע שעבר ניתנה החלטתו הדרמטית של בית הדין המשמעתי לשופטים, לפיה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, רונית פוזננסקי-כץ מ"פרשת המסרונים", תודח מכס השיפוט. הפרשה, שעסקה בחילופי מסרונים בלתי ראויה בוואטסאפ בין פוזננסקי-כץ לבין חוקר רשות ניירות ערך עו"ד ערן שחם-שביט ב"פרשת בזק", חשפה ליקויים שנפלו באופן ניהול הליך המעצר לצורכי חקירה. ההליך כלל דיונים שהתקיימו בלשכת השופטת במעמד הרשות החוקרת בלבד, בשלב שבו החקירה הפכה גלויה והתקיימו הארכות מעצר בנוכחות החשודים ועורכי דינם.

בפרק ייחודי שהקדישה הסנגוריה הציבורית בדוח לפרשה זו, מבהירה הסנגוריה כי השופטת פוזננסקי-כץ ממש לא לבד. מהדוח עולה כי ישנן התנהלויות נוספות של שופטים בין כותלי בית המשפט בהליכי המעצר, שמעלות - לכל הפחות - סימני שאלה. כך, למשל, מתוארים בדוח הסנגוריה מקרים של "התלחשות" בין נציג היחידה החוקרת לשופט באולם. "גם כאשר הדיון מתנהל באולם בית המשפט ולא בלשכה, אנו עדים בחלק מהמקרים לפרקטיקה של 'התלחשות' פסולה בין נציג היחידה החוקרת לבין השופט. זאת, בין אם מדובר במצב בו 'ההתלחשות' מתקיימת בתחילת הדיון בבקשת הארכת המעצר, ובין אם מדובר ב'התלחשות' במהלך הדיון, כאשר נציג היחידה החוקרת מבקש להביא תשובה לשאלה שנשאל על-ידי הסנגור או על-ידי בית המשפט לידיעת בית המשפט בלבד", נכתב בדוח.

עוד נטען בדוח כי קיימת תופעה של דוחות חסויים לא מדויקים שמוגשים על-ידי המשטרה, והסנגוריה אף יוצאת נגד החיסיון הגורף על חומרים המוגשים על-ידי המשטרה לבתי המשפט, וההגבלה המופרזת על החקירה הנגדית שמקיימים הסנגורים. "מוטל באופן קבוע חיסיון גורף ואוטומטי, וכמעט לעולם לא נשקלת על-ידי בית המשפט האפשרות לצמצם את החיסיון", נכתב בדוח.

2. תנאי כליאה ומעצר ירודים

הדוח כולל פרק מטריד במיוחד, שחוזר על עצמו בכל דוחות הסנגוריה מדי שנה, בנוגע לתנאי המעצר והכליאה של עצורים ואסירים. מהדוח עולה כי חרף החלטת בג"ץ לפני כשנה - לפיה על הרשויות לדאוג כי בתוך 9 חודשים כל האסירים במדינה יזכו לשטח מחייה של 3 מ"ר (ללא שטח השירותים והמקלחת) ובתוך 18 חודשים ל-4 מ"ר (או 4.5 מ"ר כולל שטח השירותים והמקלחת) - נכון להיום לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה של עצורים בישראל, וקיימת צפיפות בלתי נסבלת במתקני הכליאה, שמגיעה לכדי 2 עד 3 מ"ר בלבד לכלוא ולעתים אף פחות מכך.

מעבר לתנאי הצפיפות, צוין כי בחלק ממתקני הכליאה מוחזקים עצורים בתנאים הפוגעים בכבודם גם בהיבטים נוספים: זה שנים רבות נצפים בחלק מתאי המעצר עזובה פיזית ותנאי מגורים קשים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים ביותר, וקיומם של מקקים ומזיקים; תנאי מזג-אוויר קשים (חום וקור) ותחושת מחנק בתאים; מזון בכמות ואיכות בלתי מספקת; שימוש לא מידתי בכבילה למיטה; מחסור בציוד בסיסי; קשיים במתן טיפול רפואי הולם ועוד.

מהדוח עולה עוד כי גם השהות בחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט היא קשה, והתנאים שם כוללים צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; היעדר תנאים הולמים לקיומם של מפגשי עורך דין-לקוח; והובלה באיזוק לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם של העצורים ובניגוד לחוק. בדוח צוינו לרעה במיוחד תנאי המעצר הקשים בבית משפט השלום בירושלים.

עוד הועלו בדוח אלמנטים משפילים במיוחד לאופן ביצוע המעצר. כך, הסנגוריה הציבורית נתקלה במקרים חוזרים ונשנים של חיפושים בעירום שנעשים בחלק מתחנות המשטרה בגופם של עצורים, כשהם נאלצים לכרוע כשאחוריהם מופנים כלפי השוטרים העורכים את החיפוש.

3. מעצרי-שווא, ריבוי מעצרים והשפלות

תופעה נוספת עליה מתריעה הסנגוריה זה שנים הנה תופעת ריבוי המעצרים בישראל והגידול העקבי במספר המעצרים. מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 1998 היו בישראל כ-38,000 "מעצרי ימים" - מעצרים במהלך החקירה ולפני הגשת כתב אישום - אך ב-2016 מספרם של אלה הגיע כבר לכ-61,000. בלמעלה ממחצית ממעצרי "הימים" (כ-34,000), נטען, כלל לא מוגש כתב אישום נגד העצור, ותיק החקירה נסגר.

גם מספרם של המעצרים עד תום ההליכים גדל באופן ניכר, ובעקביות: בשנת 1998 היו 6,080 מעצרים עד תום ההליכים, ואילו בשנת 2016 היו 19,758 מעצרים עד תום ההליכים. מהדוח עולה כי בשנתיים האחרונות הייתה עצירה בגידול המתמיד של מספר המעצרים בישראל. עם זאת, טרם ניתן לומר אם אכן מסתמן שינוי מדיניות שיביא גם לקיטון משמעותי במספר המעצרים.

הדוח אף מפרט שורה של מקרים בהם בתי משפט הביעו ביקורת על מעצרי-שווא של המשטרה, בעקבות טיעוני הסנגורים הציבוריים. אחד מהמקרים הקשים המתוארים בדוח הוא המקרה של צ', אדם שנקלע למצוקה כלכלית והשאיר מכתב התאבדות בו תיאר את כוונתו לפגוע בעצמו. המשטרה עצרה אותו בחשד לאיומים וביקשה את הארכת מעצרו ב-3 ימים. בית המשפט הורה על שחרור החשוד ללא כל תנאי, וציין כי "ידה של המשטרה הייתה קלה מאוד על הדק המעצר בעניינו של החשוד", שכל חטאו טמון במצוקה הכלכלית אליה הגיע ובמחשבותיו לפגוע בעצמו, וכי הוא לא מוצא במכתב "ולו ראשית ראיה קלושה" הקושרת אותו לעבירה המיוחסת לו.

4. הרשעות-שווא

השנה נכלל בדוח הסנגוריה הציבורית גם פרק מיוחד בשם "מניעת הרשעות-שווא". הפרק סוקר את פעילות הפורום למניעת הרשעות-שווא בסנגוריה הציבורית, אשר החל לפעול בשנת 2017 במטרה לבחון את הגורמים להרשעות-שווא בישראל ולאפשר התמודדות רוחבית ומוסדית עימם.

מבין כלל הגורמים להרשעות-שווא, בחר הפורום להתמקד בתחום של "הערכת ראיות". בשנים האחרונות נצבר ידע רב בעולם המלמד על הערכת יתר של ראיות פורנזיות וראיות אחרות, ומהדוח עולה כי במספר תיקים הצליחו הסנגורים להימנע מהרשעה בעקבות ערעור הראיות של התביעה.

כך, למשל, מוזכר בדוח זיכוי בתיק גניבה לאחר שהמעשה תועד לכאורה במצלמות אבטחה. בית המשפט, שנדרש להכריע היא אם הדמות בסרטונים היא דמותו של הנאשם, זיכה את הנאשם, לאחר שקבע כי לא ניתן לקבוע מעל לכל ספק סביר כי הנאשם הוא מבצע העבירה הנראה בסרטוני האבטחה, וזאת למרות קיומה של חוות-דעת מז"פ, לפיה ישנה סבירות גבוהה שהנאשם הוא הדמות שנצפית בסרטונים, וחרף הדמיון הרב שנצפה.

במקרה אחר הודיעה התביעה על חזרה מכתב אישום המבוסס על טביעות אצבעות בשני מעשי שוד אלימים של נהגי מוניות. הראיה היחידה לחובת הנאשם הייתה טביעות כף-יד שנמצאו בשתי המוניות שנשדדו, הנאשם כפר בביצוע העבירות וטען כי לא נסע במוניות שנשדדו וכי אינו קשור בדרך כלשהי למעשי השוד. בתיק החלו להתנהל הוכחות, אך במהלך שמיעת הראיות חזרה בה התביעה מהאישום.

המשטרה מגיבה לדוח בדחייה מוחלטת של כל הטענות שהועלו בו נגד התנהלותה. לטענתה, מדובר בטענות ממוחזרות התלושות מהמציאות כיום, שבה מרבית תיקי המשטרה מסתיימים בהרשעות. אף מתעקשים שם כי הם מקפידים על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה.

5. תלונות נגד שוטרים - מתפוגגות

במסגרת ייצוג לקוחותיה נתקלת הסנגוריה הציבורית במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים והעירה על "קיומו של פער משמעותי ביותר ומטריד למדי, בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לבין השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים". הבעיה עלתה גם בדוח שפרסם מבקר המדינה, במסגרתו מתח המבקר ביקורת קשה על אופן טיפולן של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) והמשטרה בעבירות המבוצעות על-ידי שוטרים.

מהדוח עולה כי הבעיה עדיין חיה ובועטת, ורבות מהתלונות נגד שוטרים - מתפוגגות. בדוח הסנגוריה צוין כי מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש לשנת 2017, ניתן ללמוד על כך שתלונות רבות המוגשות למח"ש אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור בהן כלל, ובין אם משום שבירורן נפסק בשלב מוקדם ללא המשך חקירה.

מהנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה, כאשר תוצאות החקירות שמתקיימות מאופיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים. כך למשל, בשנת 2017 ערכה מח"ש חקירה ב-641 תיקים בלבד, כאשר ב-1,972 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. מתוך כלל התלונות שטופלו על-ידי מח"ש, ב-136 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-113 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי

"הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

יום המסחר באירופה נפתח במגמה חיובית; האינפלציה בבריטניה ירדה בחדות

הדאקס והפוטסי מוסיף לערכם כ-0.4% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● היצוא היפני עקף את ציפיות השוק; זינוק של כ-25% במשלוחים למערב אירופה ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?