גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השקט שלפני הסערה: אדישות השווקים לעימות בין סין וארה"ב

בינתיים השווקים הפיננסים אדישים לעימות הסחר והטכנולוגיה המתפתח בין סין וארה"ב ● אמנם קשה להעריך את עוצמת הנזקים שייגרמו למשק העולמי כתוצאה ממלחמת הסחר, אבל טוב לא ייצא מזה והנזקים לא יהיו רק כלכליים אלא גם גיאו-פוליטיים ● והיכן ישראל הקטנה בתמונה הגדולה? ● כתבה אחרונה בסדרה

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

המתיחות הנוכחית בין ארה"ב לבין סין לא התחילה תחת ממשלו של דונלד טראמפ. ראשיתה של המתיחות נעוצה עוד בימי בוש הבן ובימי אובמה. היא התמקדה סביב כמה נושאים ולא רק כלכליים, ובכלל זה - סביב "ים סין הדרומי", והפרויקט של דרך המשי החדשה - "חגורה אחת ודרך אחת" של סין, שיעדה הוא חיבורה של סין לאירופה ולאפריקה ברשת ענקית של אוטוסטרדות ומסילות ברזל תוך השתלטות על לא מעט נכסים כאוצרות טבע וכנמלים גם באמצעות מתן הלוואות למדינות שאחר כך מתקשות להחזירן.

סין גם מאיימת על העליונות הטכנולוגית של ארה"ב. היא שולטת על חומרי גלם נדירים, והיא הוציאה מן המשחק את תעשיית האלומיניום בארה"ב באופן שבתפיסת ארה"ב מאיים על הביטחון הלאומי שלה.

זיכרונות מהמאה ה-19

ברור שבין שתי מעצמות גדולות, ארה"ב, ה"רגילה" לכך, וסין, המעצמה העולה, תמיד יתקיים מתח מובנה. אבל מעבר לסוגיות הקונקרטיות של מחלוקות ואינטרסים, נוסף הממד המנטאלי.

חלק מהבעיה בעימות בין שתי המעצמות הוא היעדר הבנה של צד אחד את תרבותו של הצד האחר, בעיקר מדובר בהבנה באשר לתפיסת העולם של הסינים.

חשוב לדעת: מאז ומתמיד, סין ראתה עצמה כמרכז העולם, ואת התרבות הסינית כתרבות עליונה על התרבות המערבית. גם אופן ניהולו של משא ומתן על ידי הסינים שונה לחלוטין מאשר במערב. "כן" הוא לא תמיד כן, משא ומתן מתארך ויש לו אופי פחות תכליתי מאשר במערב. הסבלנות ואורך הרוח של סין עומדים בניגוד גמור לחוסר הסבלנות המוקצן והמוחצן של טראמפ.

וכן, סין לא מתכוונת להקל על טראמפ. סין מתנהלת בזהירות, וגם אם היא תהיה מוכנה ללכת לקראת דרישות טראמפ, היא תסכים לכך במתווה מאוד מאוד הדרגתי כדי לא לייצר זעזועים פנימיים, ובעיקר - במעמדה של המפלגה הקומוניסטית. מתווה כזה לא יהיה קביל, כנראה, על טראמפ חסר הסבלנות, שהדרך אצה לו.

בנוסף, סין רגישה מאוד ומקפידה מאוד על כבודה הלאומי, בוודאי לאחר השפלתה על ידי מדינות המערב האימפריאליסטיות במאה ה-19, וטראמפ מן העבר השני לא מקפיד בכבודם של מנהיגי מדינות שהן בעלות ברית, על אחת כמה וכמה - בכבודם של יריביו. הוא אמנם ממהר לקבוע אחרי כל פגישה איתם שזו הייתה פגישה "נפלאה", ושהם "חברים טובים" שלו, אבל זה לא מונע ממנו אחרי זמן מה לדבר אליהם או עליהם בשפה בוטה. סין כבר כינתה את ההתנהגות האמריקאית כבריונית, ונשיאה כבר הספיק לומר שסין לא תגיש את הלחי השנייה, אלא תגיב במכת אגרוף, עין תחת עין. יחד עם זאת, היא משחקת בינתיים את משחק המבוגר האחראי והשקול ופנתה בתלונה נגד ארה"ב לארגון הסחר העולמי, ששתיהן חברות בו, על כוונת טראמפ להטיל מכסים נוספים.

מול תפיסת העולם הזו עומד טראמפ שבטוח גם בצדקתו וגם בחוכמתו, שלא לומר גאוניותו. מנהיג שבא לשנות סדרי עולם, שמשוכנע שצריך לקרוא תיגר על הסדר הנוכחי ושאינו נרתע מלייצר כאוס, לא רק בבית הלבן, אלא גם בסדר הכלכלי-הגיאופוליטי (ברית נאט"ו, כמשל) ושעבורו "פוליטיקל קורקט" זה פאסה, זה לחלשים. העולם שייך לחזקים, כמו למשל מקבילו הרוסי, ולדימיר פוטין. ובהקשר הזה, של מלחמת סחר בין ארה"ב לבין סין, יש לראות את ניסיון ההתקרבות של טראמפ לרוסיה.

בין הסכם למלחמת עולם כלכלית

תרחיש אפשרי אחד הוא ששני הצדדים מחדשים את המשא ומתן ביניהם ומגיעים להסכם, שבו סין מסכימה להסרת מכסים הדרגתית על תוצרת אמריקאית ומתחייבת שלא לנקוט בשיטות פסולות בתחום הקניין הרוחני, כאשר ארה"ב מחמירה את ההתייחסות שלה לניסיונות סין לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות. במקרה כזה, הנזקים של הצעדים שכבר ננקטו יהיו מינוריים.

התרחיש השני הוא שאין הסכם, ובעוד כחודש, ב-31.8 ארה"ב מטילה מכסים על סחורות סיניות בהיקף של 200 מיליארד דולר, ואחר כך מנה נוספת של 200 מיליארד דולר. בתרחיש כזה, ההשלכות הכלכליות תהיינה רחבות מאוד.

מהצד הסיני - סין כבר היום סובלת מהאטה בקצב הצמיחה שלה, והסימנים לכך מתרחבים, כאשר קשה לדעת עד כמה הנתונים הרשמיים שסין מפרסמת משקפים את המציאות במלואה. הממשל הסיני מנסה להוריד את המינוף של הסקטור העסקי ולגמול אותו מההתמכרות להלוואות, מה שתורם להאטה, ותהיה לממשל הסיני התלבטות קשה מאוד כיצד לטפל בסוגיה והאם להמשיך במאמץ הזה כאשר הוא מצוי תחת לחצים חיצוניים שאמורים להחריף את ההאטה.

מן הצד האמריקאי, כבר היום יש סימנים לכך שהעלייה ברמת אי הוודאות מתורגמת לירידה בסנטימנט הצרכני ובמדד מנהלי הרכש. בסיטואציה כזו צפויה ירידה בהשקעות. בנוסף, צפויה עלייה במחירי המוצרים שעליהם יוטל מכס, כפי שכבר קרה לגבי מכונות כביסה. כל זה עלול לגרום לעלייה באינפלציה שכבר חצתה את ה-2% לשנה, אם כי מצד שני ייתכן שהמגמה תנוטרל בזכות ירידה במחירי סחורות שכבר התרחשה ואולי מסמנת את החששות בשטח מפני האטה צפויה ברמת הפעילות הכלכלית בעולם. עוד סימן היכר אפשרי לכך הוא צורתו של עקום התשואה האמריקאי שהולך ומשתטח, התנהגות שניבאה 6-7 מיתונים קודמים במשק האמריקאי.

אבל, ארה"ב וסין אינן היחידות ב"משחק" הזה. טראמפ גרר לתוכו גם את מקסיקו, קנדה ואירופה, ולכל המהלכים שלו היו כבר, ועוד יהיו, תגובות מצידן, כך שבתרחיש כזה אנחנו מדברים על מלחמת סחר עולמית.

שוקי העולם בכוננות ספיגה

האמת היא שקשה מאוד להעריך את היקף הנזקים הצפויים, שכן לא ברור איזה תרחיש יתפתח. איש אינו יודע מה יהיו המהלכים הבאים של כל אחד מן הצדדים. מעבר לכך, גם בהינתן תרחיש כזה או אחר, עדיין מתקיים ויכוח ער בנושא בין הכלכלנים שכל אחד מהם מניח הנחות שונות שמוליכות למסקנות שונות בתכלית.

לכן, לכל ההערכות צריך להתייחס בזהירות, שכן שהמודלים הכלכליים לא יכולים לחזות הכל. האם מישהו יודע, למשל, להעריך במדויק מה תהיה עוצמת התגובות של השווקים הפיננסים, ואיך עוצמת התגובה הזו תשפיע על הנטייה של הפירמות להשקיע ולייצר וכיצד יושפעו מכך הצרכנים?

ובינתיים, הפד האמריקאי כבר הזהיר מפני האפשרות שמלחמת סחר תפגע בצמיחה, ולפני ימים אחדים הזהירה גם קרן המטבע הבינלאומית מפני שאננות כאשר מלחמת סחר עלולה, להערכתה, לגרוע כ-0.5% בממוצע מן הצמיחה עד 2020. היא הדגישה שהדבר עלול לפגוע גם בשוקי המניות והאג"ח הקונצרניות, שגם כך מתוחים מאוד ברמות המחירים שלהם.

מובן שככל שתקופת הביניים הנוכחית של המתנה לצעדים הבאים תתארך, כך חברות תחלטנה להשעות השקעות מתוכננות עד להתבהרות התמונה, ואם אכן מלחמת הסחר תחריף, מדינות רבות ותעשיות שונות עלולות למצוא עצמן במצב ששווקים שהושגו בעמל רב ובהשקעות עתק, יירדו לטמיון ויהיה קשה לחזור אליהם, גם כאשר מלחמות הסחר תהיינה מאחורינו.

כל המהות של הגלובליזציה בנויה על כך שלמדינות שונות יש יתרונות יחסיים בתחומים שונים מול מדינות אחרות, וההתמחות הזו מייצרת יעילות שטובה לכולן. הטלת מכסים משבשת את הפעילות הכלכלית ומעוותת את היתרונות היחסיים באופן מלאכותי. בכל אחד מתחומי הפעילות הכלכלית נבנתה והתגבשה במשך שנים "שרשרת אספקה" מסוימת שעכשיו תעמוד בסכנה, ותידרש תקופת התאמה לא קצרה למציאות החדשה שיהיה לה מחיר במונחים כלכליים.

חמור במיוחד עלול להיות מצבן של המדינות המתעוררות. המדיניות של טראמפ תפגע בהן קשה, שכן התחזקות הדולר מייצרת בעיה רצינית למדינות מתעוררות ולחברות עסקיות הפועלות בהן, שהעמיסו על עצמן בשנים האחרונות חובות דולריים גדולים בחסות הריבית הנמוכה.

lose-lose Situation

מעבר לתוצאות הכלכליות, אי אפשר להתעלם מהסיכונים החברתיים והפוליטיים שמלחמת סחר גלובלית עלולה לייצר. בתרחיש הגרוע היא עלולה לגרור את העולם למיתון ולאבטלה. מציאות כזו עלולה לחזק את המגמות של פופוליזם, התכנסות פנימה, בדלנות ולאומנות, כל מה שמאיים על המשטר הדמוקרטי, וגם על שלום העולם בדמות מלחמה קרה שעלולה לגלוש גם למלחמה חמה.

הגלובליזציה מצויה בסכנה אמיתית. צריך לזכור שהברקזיט בבריטניה, כמו גם עצם הבחירה בטראמפ כנשיא, היה בהם משום הצבעת אי אמון ואכזבה מהגלובליזציה (בהקשר זה אני ממליץ לקוראים על ספרו של נדב איל, "המרד נגד הגלובליזציה" בהוצאת ידיעות ספרים, ספרי חמד, 2018).

בסיכומו של עניין: מלחמת סחר גדולה ומקיפה לא רק שאיננה עניין של Win-Win, היא גם לא Win-Lose, היא בפשטות Lose-Lose. אין בה מנצחים, יש בה רק מפסידים, גם אם אחד הצדדים מפסיד פחות מן הצד השני. יש בה סיכונים כלכליים במישור ההשקעות, הצריכה, שרשרת האספקה, האטה עד כדי מיתון, ויש בה סיכונים גיאו-פוליטיים של העכרת האווירה ביחסים הבינלאומיים ותמורות פנימיות במדינות שבהן הדמוקרטיה הינה חלשה כבר היום.

השווקים לא מתרגשים, בינתיים

ובינתיים, שוקי המניות בשלהם. וגם מחיר הזהב שבאופן היסטורי אמור לשמש "חוף מבטחים" ולעלות, לא מתרגש.

למעט שוק המניות הסיני וזה של הונג קונג שירדו בעוצמה רבה כיוון שהדעה הרווחת היא שסין תהיה הנפגעת העיקרית ממלחמת הסחר, שאר שוקי המניות התנהלו עד כה בשקט יחסי, ודומה שהם מנסים להיאחז באופטימיות, ובהנחה שהשכל הישר יגבר וטראמפ יידע היכן לעצור. גם הדוחות הכספיים החיוביים מאוד ככלל שפרסמו החברות האמריקאיות מסייעים ליצירת אווירה רגועה יותר, גם אם תוך תנודתיות גוברת.

האם זה יימשך? הרבה מאוד אכן תלוי בשאלה האם טראמפ יעצור ובאיזה מקום. בכתבה מיום 16.4.18 במדור זה כתבתי ש"אפשר לסמוך על טראמפ שהוא לא יעצור כאן, ושהוא ימשיך לספק את הסחורה". ואכן, הוא לא "איכזב", ואין כרגע סיבה להניח שהוא יחדל מכך. כרגע לא נראה שהוא מתכוון לעצור, ואם כך יתברר, כי אז השווקים הפיננסיים לא יוכלו להמשיך בסוג של אדישות וכמעט להתעלם מהנזקים שייגרמו לכלכלה העולמית ולהשלכות שלהם גם, כמובן, על רווחיות הפירמות.

גם ישראל תוחרג מהמכסים?

ולבסוף, מה כל זה יעשה למדינה הקטנה שלנו?

גם ישראל לא תצא נקייה מנזקי מלחמות הסחר. המשק הישראלי הוא קטן ופתוח. הוא חייב חלק ניכר מצמיחתו לייצוא, ולכן כאשר הסחר העולמי מתרחב יש לו פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, ולהיפך קורה כאשר הסחר העולמי מצטמצם. יש קורלציה חיובית ברורה בין השינוי בייצוא הישראלי לבין השינוי בהיקף הסחר בעולם. מבחינה זו, הרגישות שלו ככלל והרגישות של ענף ההייטק בפרט, היא גבוהה. מעבר לכך, ישראל, שבשנים האחרונות חיזקה מאוד את קשרי ההייטק שלה עם סין, עלולה למצוא עצמה נאלצת לבחור בין ארה"ב לבין סין, כאשר שתי המעצמות האלה מצויות במאבק איתנים, וכבר היו דברים מעולם.

האמת היא, שברמת המיקרו של מפעלי תעשייה בישראל בתחום המתכת - אלומיניום, כבר מרגישים את המכס שהוטל על האלומיניום וזה פוגע בייצוא לארה"ב בגזרה זו, שכן הוא מייקר את המוצרים, ששיעור הרווח עליהם הוא מראש נמוך יחסית, ולכן נפגע כושר התחרות של אותם מפעלים.

ובכלל, בדומה לסין, אם כי כמובן מדובר בהיקפים שונים לחלוטין, ישראל מייצאת לארה"ב הרבה יותר מאשר היא מייבאת מארה"ב. לכן ככל שרשימת המוצרים שעליהם יוטל מכס בעתיד תלך ותגדל, כך ייחשפו ענפים נוספים למכסים ולקשיים. שלושת הענפים הרגישים ביותר הם התרופות, הכימיקלים והרכיבים האלקטרוניים, שמהווים יחד יותר מ-50% מהייצוא השנתי לארה"ב (ללא יהלומים וייצוא שירותים) שעומד כיום על קרוב ל-12 מיליארד דולר.

יש אמנם מדינות שהוחרגו על ידי ארה"ב לעניין המכסים, אך ישראל, לפחות לפי שעה, אינה אחת מהן.

יש הגורסים שישראל תוכל גם להרוויח ממלחמת הסחר, למשל, בין אירופה לבין ארה"ב, שכן אם מלחמת הסחר תתרחב, למשל, בדמות מכסים מאירופה על תוצרת ביטחונית אמריקאית, כי אז התעשייה הביטחונית בישראל יכולה לצאת נשכרת מכך. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם

עוד כתבות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון