גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניסיון סחיטה: צפית בפורנו? שלם כופר בביטקוין

"אם אתה לא רוצה שסרטון שיחת הסקס שלך יופץ ברשת, תעביר באופן מיידי 2,000 דולר, בשווים בביטקוין, לחשבון..." - את הודעת המייל המבהילה זו קיבלו לאחרונה עשרות ישראלים, גברים ולראשונה גם נשים, שגלשו לאתרי סקס ● אולם מתברר כי אין מאחורי האיומים דבר וחצי דבר - המשטרה מבהירה כי לסוחטים אין תמונות וסרטונים של הנסחטים: "לא להיבהל ולא לשלם, להגיש תלונה"

ביטקוין / צילום: שאטרסטוק
ביטקוין / צילום: שאטרסטוק

אדם יושב בחדרו הפרטי בבית וגולש לאתר סקס. מותר לו. זה חוקי. לאחר שצפה בסרטון אחד או שניים, בתמונות ובהצעות שונות, הוא מחליט לנהל שיחה וירטואלית אינטימית מצולמת עם צעירה מפתה, כשהוא מאמין שפרטי השיחה, הדברים שנאמרו או צולמו במהלכה, לא יחשפו לעולם. מספר ימים מאוחר יותר הוא פתאום מקבל הודעה מבהילה לתיבת הדואר שלו, בזו הלשון: "אם אתה לא רוצה שסרטון שיחת הסקס שלך יופץ ברשת, תעביר באופן מיידי 2,000 דולר, בשווים בביטקוין, לחשבון איקס".

אותו אדם אולי נשוי. אולי הוא אב לילדים. אולי הוא בעל תפקיד בכיר בחברה, דמות ציבורית או חבר בקהילה שמרנית, דתית או אחרת. או שהוא (בלי שיהיה אף אחד מאלה) פשוט מעדיף לא להפוך ל"כוכב רשת" ולא להיחשף במערומיו במסגרת הפצה רחבה של וידאו אינטימי בכיכובו. אז מה הוא עושה? משלם את דמי הסחיטה או מגיש תלונה למשטרה?

הסיטואציה הזאת, המתארת אירוע של סחיטה וירטואלית, קרתה לעשרות ישראלים לאחרונה (וכנראה אף הרבה יותר) שהגישו תלונות למשטרה בגין ניסיונות הסחיטה. בין הנסחטים היו הפעם גם לא מעט נשים, שבעבר היו "חסינות" מפני סחיטה וירטואלית מהסוג הזה, אך מתברר כי הסוחטים החליטו לסמן גם אותן לאחרונה.

והעשרות האלה, כך נראה, הם רק קצה הקרחון. רבים מהנסחטים מתביישים או חוששים להיחשף ונופלים קורבן לסחיטה מתמשכת וסדרתית. הבוקר (ב') פרסמה המשטרה אזהרה עבור אותם קורבנות וקורבנות פוטנציאליים מפני כניעה לסחיטה, תוך שהיא מבהירה כי מדובר ב"מסע פישינג", וכי אין מאחורי האיומים על הפצת סרטונים אינטימיים דבר וחצי דבר.

מייל וסיסמה ליצירת אמינות

הרקע לאזהרה שפירסמה המשטרה הוא המאבק שהיא מנהלת נגד פגיעות ברשת בשיטות מגוונות, שבמסגרתו זיהו ביחידת הסייבר בלהב 433 במהלך הימים האחרונים ניסיונות סחיטה וירטואליים מגולשים הצופים באתרים המכילים תכנים מיניים. זאת, לאחר שבשבועות האחרונים התקבלו מספר תלונות במשטרה אודות הודעות דרישת כופר באמצעות מייל.

בהודעות המייל נכתב כי במחשב של מקבל ההודעה הותקנה "תוכנה זדונית" שפתחה את המצלמה המותקנת במחשב שבשימושו, וכי הוא צולם בעת ביצוע פעולות כשצפה באתר המציג תכנים מיניים שאליו נכנס. כדי להימנע מהפצת הסרטונים שבהם צולם לכאורה, לאנשי הקשר שלו, נדרש מקבל ההודעה לשלם כופר בביטקוין, כאשר ההודעה מציינת את תיבת המייל ואת הסיסמה של מקבל ההודעה כדי לשוות לה אמינות.

אולם מחקירת המשטרה עלה כי הדברים אינם בדיוק כמו שהם נראים. מהבדיקות שערכו חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 עלה כי מדובר בפעילות זדונית באמצעות תוכנות מחשב שאין מאחוריהן סרטונים כלשהם. עוד עלה כי כתובת המייל והסיסמאות של קורבנות הסחיטה נלקחו מאתרים ישנים שהעלו כתובות מייל פרוצות.

על הרקע הזה, המשטרה מבקשת מכל מי שמקבל הודעות כופר דומות לפנות לתחנת המשטרה הסמוכה ולהגיש תלונה. אולם הבעייתיות בהגשת תלונה בנסיבות הללו ברורה: אם קרבן הסחיטה יגיש תלונה, הקרובים אליו - לכל הפחות - יחשפו לעובדה שהוא גלש באתר סקס, אם לא יותר מכך. גם בשנת 2018 יש אנשים שהחשיפה הזאת מביכה אותם או עלולה אף להוביל לקרע בין בני זוג ועוד אי אילו אי-נעימויות. החששות הללו הופכים את המאבק בסחטנות במרחב הווירטואלי למורכב יותר. 

פישינג

הנסחט הופך לבן-ערובה

רפ"ק אלעד בליבאום, מפקד מרכז הסייבר הארצי, יחידת הסייבר הארצית, להב 433, מנסה להפריך מעט את החששות ולהבהיר כי האופציה השנייה - תשלום הכופר - גרועה בהרבה. "במקרה שהנסחט משלם את הכופר הוא הופך לקורבן חוזר, כי הסחיטה היא רב-פעמית", הוא אומר.

במסגרת הגל האחרון של הסחיטות הווירטואיליות דרשו הסוחטים 200 דולר מאדם בודד, בביטקוין, ואולם ברגע ששולם הסכום הראשוני, הגיעה דרישה נוספת לתשלום כופר. הנסחט הופך "לבן-ערובה" של הסוחט. "אותם 2,000 דולר שדורשים מבן אדם בודד, הם רק תחילת הדרך. הסחיטה היא רב-פעמית. ברגע ששילמת, הסוחט רואה כי טוב, ומיד מעלה את הדרישות שלו", מסביר רפ"ק בליבאום.

וכל זה, הוא מסביר, כאשר אין בכלל איום אמיתי וממשי על הנסחט, כיוון שלסוחטים אין באמת שום "חומר" - לא סרטונים מביכים, לא תמונות ולא שום דבר. העובדה הזאת משקפת את האופי של "הגל החדש" של הסחיטות הוירטואליות - מסע "פישינג", ולא סחיטה ספציפית עם איום אמיתי.

רפ"ק בריבאום מציין כי "בעבר הסחיטות התאפיינו ביותר ספציפיות. הייתה מתבצעת שיחה ברשת בעלת תוכן מיני, והסוחט היה פונה לאדם שניהל את השיחה ומאיים עליו, כאשר יש לו באמת סרטון שלו ותיעוד". לעומת זאת, לדבריו, "היום אנחנו מזהים בגל החדש של עבירות ה'פישינג', שדי בכך שנכנסת לאתר עם תכנים מיניים, ולפעמים אפילו לא עשית זאת, ואתה עלול לקבל את מייל הסחיטה. זה לא שמתבצעת באמת שיחה מתועדת. באופן ספורדי שולחים לכל מי שנכנס פעם אחת לאתר בעל תוכן מיני. לא מדובר בפריצה למצלמות במחשב של אותם גולשים או בשום דבר אחר. זה פשוט קמפיין סחיטה שנשלח למאות אנשים וגורם לאנשים לשלם את הכסף בארנק הדיגיטלי".

מה היקפי הסחיטה בגל הזה?

"מדובר בהיקפים עצומים. זה הרבה יותר רציני בהיקפים הכספיים מהסחיטה הקלאסית, כי לא סוחטים אדם ספציפי, זה לא ממוקד, זה נשלח באפן רחב וספורדי, ולראשונה זה נשלח גם ללא מעט נשים. בעבר לא נהגו לסחוט נשים, אך בגל החדש גם נשים קיבלו מיילים עם דרישות כופר.

"ידוע לנו על עשרות רבות של אירועים ודרישות כופר, כשכל אחת מהן כוללת דרישה לכ-2,000 דולר, אבל אין דיווח מלא, כי חלק מהאנשים לא מתלוננים, ולכן קשה לתת מספר מדויק. ברור שמדובר פה בהיקפים משמעותיים מאוד, ומי ששילם - נופל קורבן לסחיטה ממושכת".

אז ההמלצה שלכם היא לא לשלם?

"לא לשלם ולא להתרגש. אנחנו ממליצים לאנשים לא להתרגש מהאיום, כי לא פתחו להם את המצלמות במחשב, אין תמונות שלהם, ואין סרטונים שהתוקף-הסוחט מחזיק. אבל הם במקביל חייבים להתלונן ולדווח למשטרה על האיום, כי בעבירות 'פישינג' אין לי דרך לייצר פרופיל סדרתי של הסוחט. אני לא יכול לעלות על קורבנות חדשים לאחר שאספתי מספיק מידע, כי אין פרופיל של קורבן ספיציפי. כל אחד יכול להיות קורבן". 

המאבק בסחיטות

פאזל וירטואלי, שת"פ בינלאומי וחסימת מיילים וארנקים וירוטאליים: כך חוסמת המשטרה את נתיב הסחיטה 

רפ"ק אלעד בליבאום, מפקד מרכז הסייבר הארצי ביחידת הסייבר הארצית של להב 433 במשטרה, מסביר איך עובדות שיטות הסחיטה הווירטואליות, ואיך, שלב שלב, פועלת המשטרה לסגור את צינורות הכסף של הסוחטים.

"מחלקת הסייבר של להב 433 עובדת בכמה מישורים, בציר החקירתי ברמה היומיומית, בציר הבינלאומי ובציר ההסברתי. ברמה החקירתית, ברמה היומיומית, אנחנו אוספים את כל התלונות שקשורות לעבירות הסחיטה ברשת, בין אם מדובר בדרישות כופר 'רגילות' להעברת כספים לחשבון בחוף השנהב או במקומות כאלה, ובין אם מדובר בדרישות כופר בביטקוין. באמצעות איסוף המידע, אנחנו יוצרים מאפיינים שחוזרים על עצמם, ובאמצעותם מצליחים לאתר את מקור העבירה בהמשך ולסגור את הציר העברייני".

המשטרה למעשה מרכיבה פאזל וירטואלי מכל העובדות שנחשפות, וכך נחשפת התמונה המלאה של נתיב הסחיטה הווירטואלי החמקמק. "אנחנו מאתרים פרופילים שחוזרים על עצמם, ברשתות חברתיות ובאינסטגרם ושלאחר כניסה אליהם תופסים קורבנות, שיוצרים קשר עם בעל/ת הפרופיל, וסוחטים אותם; או שאנחנו מאתרים ארנקי ביטקוין שחוזרים על עצמם בדרישות כופר שונות או כתובות מייל שחוזרות על עצמן".

ברגע שהמידע מתגבש, נפתח השלב הבינלאומי, שבו באמצעות שיתופי-פעולה עם גורמי אכיפה ברחבי העולם וכן עם חברות בינלאומיות, חברות אפליקציה ואינטרנט, מתחקים אחר נתיב הסחיטה. "יש לנו שיתופי-פעולה גם עם מדינות שחברות באמנות בנושא הסייבר וגם עם חברות אזרחיות בינלאומיות, חברות אפליקציה וכו', כשהמטרות המשותפות של כולנו הן שתיים: לאתר את העבריינים ולחסום את אותם אינדיקטורים שהתגלו (כתובות המייל, הארנקים הווירטואליים ועוד), כדי שלא יהוו עוד בסיס לעבירות סחיטה נוספות".

השלב הבא והמאתגר של המשטרה הוא השלב ההסברתי, שבו היא מבהירה לציבור כי ללא התלונות שלו, העבודה שלה לאיתור הסוחטים או סגירת נתיב הסחיטה תהיה קשה בהרבה ואפילו בלתי אפשרית במקרים מסוימים. זאת, בין היתר, על רקע האופי החדש של העבריינות - אותו גל "פישינג" שכבר לא מסמן קורבן בודד, אלא פונה לעשרות, אם לא מאות קרבנות בכל פעם ומקווה שחלקם יתפסו ברשת. 

עוד כתבות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל