תמיכה ברפורמת החשמל
ישנם מצבים שבהם עלינו להכריע בין שני ערכים מנוגדים. באישור הרפורמה במשק החשמל שעליה הצבענו בשבוע שעבר עמדה הכרעה בין שמירה על הסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לממשלה מול התנגדות לחוק שמאפשר הפרטה של חלקים מחברת החשמל.
כחבר-כנסת, החלטתי להצביע בעד הרפורמה מתוך כיבוד הסכם בין האיגודים המקצועיים שלהם הסמכות לעמוד מול המעסיקים. כשצריך - לנהל מולם מאבק בלתי מתפשר; וכשאפשר - סמכותם היא לנהל משא-ומתן בשם העובדים ולהגיע להסכמות.
בסיס כוחו של משא-ומתן הוא באמון בין שני הצדדים המתבטא בידיעה כי יעמדו בהסכמתם, ויפעלו לקיום ההסכם שאליו הגיעו לאחר אישורו במוסדות המוסמכים לכך. ובמקרה זה המוסדות הם: הממשלה באישור הכנסת, וההסתדרות - בהחלטת הנהגת העובדים ובהצבעה בבית-הנבחרים של ההסתדרות.
יצוין, כי אם תבטל הכנסת הסכם שהושג בין הממשלה לבין ההסתדרות, תיפגע עוצמתה של העבודה המאורגנת בישראל, ומכך יפסידו לא רק עובדי חברת החשמל. לכן, על כל מעסיק, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, לדעת כי פגיעה בציבור העובדים תביא למאבק בלתי מתפשר של הוועדים וההסתדרות, כי זה תפקידם.
אך אם מקבלי ההחלטות יבחרו בשינויים שמתקבלים במו"מ המסתיים בהסכמה, הם ימצאו את הוועדים וההסתדרות כשותפים למימוש ההסכם. בהצבעתי במליאת הכנסת, הבעתי את תמיכתי בעבודה המאורגנת, ובזכות המאבק והשביתה.
זהו המקום לציין שוב את הישגיהם הרבים של העובדים ושל ההסתדרות. העדות לכך היא התנגדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לרפורמה, וניסיונו לתקוע מקלות בגלגליה עם תחילתה. כנראה, כחלק מתפיסת עולמו נגד העבודה המאורגנת, וניסיון לגמד את הישגי שרי האנרגיה והאוצר ויו"ר ההסתדרות.
אך המבחנים האמיתיים עוד לפנינו. מדובר בהסכם מורכב שהצלחתו תשפיע על צמיחת המשק כולו, והצלחתו יכולה להפוך למנוף להורדת מחירי החשמל לצרכנים, ולהורדת יוקר המחיה בכל הענפים לאזרחים כולם.
ישנם משתנים רבים שאינם תלויים בציבור העובדים, אך הם ישפיעו על הצלחת הרפורמה ועל חוסנה הכלכלי של החברה. המשתנה הראשון והמכריע הוא ההסכם על מחיר הגז לייצור, שעליו חתמה חברת החשמל, ושמייקר מאוד את עלות החשמל לצרכן. זה המקום שבו הממשלה צריכה לתרום את חלקה, ולחפש דרכים חוקיות לפתוח את ההסכם.
ייתכן, שהרפורמה הופכת את חברת החשמל לישות משפטית שונה, שנוצרה לה הזכות לבדוק את מחויבותה להסכמים כלכליים קיימים. זאת, כאשר עיצבה הסכם קיבוצי חדש.
הסכם זה מעלה את חברת חשמל למסלול של עצמאות גדולה יותר, שיפור הייצור והשירות; וכן, תהליך הדרגתי של הוזלת החשמל לאזרחים. הסכם, שבמסגרתו יימכרו חלק מאתרי הייצור של חברת החשמל, ויוקמו שתי תחנות כוח חדישות. כחלק ממנה, יישארו מערכות ההולכה והחלוקה בידי המדינה, יוגדרו כמונופול טבעי, וישודרגו מערכות ניהול השליטה והחלוקה הארצית. זאת, באופן שיצומצמו ניגודי העניינים הקיימים כיום בתוך חברת החשמל. הדבר אמור להבטיח את הגברת התחרות בתחום הייצור.
אני מקווה, כי אזרחי ישראל ייחשפו יותר ויותר לתרומת החברה ועובדיה להבטחת משק האנרגיה, שהוא המפתח לצמיחת המשק, וכי עובדי החברה ישמרו על ההסכם הקיבוצי, שיהווה אתגר לכל ציבור העובדים בישראל.
■ הכותב הוא חבר כנסת במחנה הציוני ויו"ר ההסתדרות לשעבר.
