יואב הורוביץ / צילום: תמר מצפי
לוקח פיקוד: ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לראש לשכתו וממלא מקום מנכ"ל משרדו, יואב הורוביץ, לרכז את הטיפול במשבר תוספת השכר לאנשי כוחות הביטחון. הורוביץ כינס אתמול (א') ישיבה בנושא בהשתתפות נציגי האוצר, משרד המשפטים וגורמים נוספים. עמדת הדרגים המקצועיים שהוצגה להורוביץ הייתה כי אין מנוס מהגשת עתירה לבג"ץ נגד פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שמחייב את המדינה לשלם את תוספת השכר לגמלאי השב"כ והמוסד ויוצר תקדים שיאפשר גם לשוטרים ולסוהרים לקבל את התוספת.
ואולם עמדת היועץ המשפטי לממשלה (שלא נכח בדיון בעצמו) היא שעוד קודם להגשת עתירה לבג"ץ נדרשת החלטת ממשלה שתקבע כי תוספת השכר שניתנה בשעתה לאנשי הקבע בצה"ל היא ייחודית ולא ניתן להרחיב אותה לעובדי וגמלאי גופי ביטחון אחרים. במשרד המשפטים טענו כי ללא החלטה כזו אין טעם בהגשת העתירה והדבר יגרום ליועמ"ש להתבזות.
לדברי משתתפים בישיבה, לוח הזמנים לעצירת פסק הדין קצר מאוד, משום שהוא יהפוך לחלוט בספטמבר. ניסיונות קודמים לכנס את הממשלה על מנת לקבל החלטה בנושא נכשלו, על רקע לחצים כבדים שהופעלו על שר האוצר משה כחלון והשר לביטחון פנים מצד גמלאי מערכת הביטחון ונשות שוטרים וסוהרים.
באוצר מתייחסים לנושא תוספת השכר כאל "מגה פיגוע" תקציבי וטוענים כי משמעותו היא הוצאה חד-פעמית של כ-7 מיליארד שקל שעליה מתווספת הוצאה קבועה של כ-700 מיליון שקל לשנה בבסיס התקציב. גורמים באוצר העריכו כי גם אם ניתן יהיה לפרוס את תשלום הסכום החד-פעמי על פני חמש שנים, עדיין מדובר בהוצאה שנתית של כ-2 מיליארד שקל שאין לה מקור תקציבי וכדי לעמוד בה יהיה צורך בביצוע קיצוץ רוחבי של כ-2% בתקציבי הפעילות של משרדי הממשלה.
מדובר בתוספת בגין "היעדר יציבות תעסוקתית" שניתנה לאנשי הקבע בצה"ל ב-2006 במסגרת הסכמת הצבא לתוכנית פרישה המונית של אנשי קבע. עקב רשלנות, התוספת לא הוגדרה מראש כייחודית לאנשי הקבע ומשום כך חלים עליה כללי הצמדת השכר המקובלים במדינה, שלפיהם זכאים שוטרים, סוהרים ועובדי וגמלאי גופי ביטחון אחרים לכל תוספת שכר המוענקת לאנשי הקבע.
המדינה טוענת כי אין הצדקה מהותית להרחיב את התוספת לגופי ביטחון אחרים כיוון שרק בצה"ל ניתן לפטר עובדים ללא מגבלה אמיתית. ואולם טענות המדינה נדחו על ידי בית הדין הארצי לעבודה וגם הערעור שהגישה נדחה בבית הדין הארצי.