"במפגש עם מחלות קשות, הישראלים הכי דומים לסינים, ולא לאירופאים", מאבחנת סיגל עצמון, מייסדת ומנכ"לית חברת מדיקס הישראלית, המעניקה שירותי ניהול מחלה ברחבי העולם. "הישראלי כמעט לעולם אינו מוכן לקבל כפשוטה אבחנה של נכות או מוות צפוי. הישראלי ימכור את הבית, ייקח הלוואות ויגייס את כל החברים כדי לקבל רפואה איכותית יותר. אנגלים לפעמים לא ייסעו אפילו עד לונדון כדי להגיע למרכז רפואי מוביל, אבל הסיני מוכן לעשות מאמצים כבירים כדי לחיות. זה כנראה קשור לכך שהמשפחות מאוד מלוכדות. בסין החולה לא מקבל החלטות רפואיות לבדו. המשפחה מקבלת אותן יחד, ולרוב מקבלים החלטה לתמוך בחולה במחיר גבוה מאוד. באירופה, חולים לא רוצים להיות לטורח".
ההבחנות של עצמון נשענות על ניסיונה במדיקס, המספקת שירותים בחמש מדינות באופן ישיר (אנגליה, הונג קונג, סינגפור וישראל) ובעשרות מדינות נוספות באמצעות זכייניות. פעילות החברה הפכה אותה לערוץ הטמעה של טכנולוגיות רפואיות חדשות - הן בחברה עצמה והן במערכות הבריאות שאיתן היא עובדת, וגם בנושא הזה יש לעצמון הבחנותת השוואתיות.
"יש שני מרכזים עיקריים בעולם שמפתחים את תחום הבריאות הדיגיטלית", היא אומרת, "הראשון הוא ארה"ב. שם משקיעים הון בטכנולוגיות הללו כי עלויות הבריאות אצלם הן בלתי נסבלות, הן למדינה והן לפרט. הם רואים בטכנולוגיות הדיגיטליות כלי להוריד את העלויות. המרכז השני הוא סין, שהשקיעה בבריאות דיגיטלית סכומים שכמעט משתווים לאלה שהשקיעה ארה"ב, ומבחינת הטמעה של טכנולוגיות דיגיטליות, סין מתעלה עליה". לדברי עצמון, הסיבה לכך היא המחסור הדוחק ברופאים ובמרפאות. גם בארה"ב יש מחסור, לדוגמה ברדיולוגים, אבל אלה שיש שומרים בקנאות על המקצוע, "כך שאני צופה שהשינוי יקרה אבל לא באותו קצב כמו בסין. שם בבירור אין מספיק רדיולוגים ואין ברירה אלא להטמיע טכנולוגיות דיגיטליות. בסין אין לרדיולוגיה הממוחשבת תחליף.
"הסינים הפיצו את אצולת האינטלקט שלהם בכל רחבי העולם ועכשיו הם מחזירים אותם עם ידע מערבי וחריצות שכמוה לא ראיתי בשום מדינה. אם מצרפים זאת לתוכניות חומש ממשלתיות בתחום הרפואי שמתוות יעדים שלא ניתן כרגע לעמוד בהם בגלל היעדר רופאים ומרפאות, מבינים שהם יהיו הראשונים שיטמיעו את רוב הפתרונות הדיגיטליים העולמיים".
"יש להם יתרון נוסף - כל המידע הרפואי הוא בשפה אחת ונמצא בידי המדינה - לא גורם רפואי פרטי ולא המטופל. אם המדינה תרצה לחלוק את המידע עם סטארט-אפים, היא תעשה זאת בלי לשאול שום גורם נוסף. בגלל כל הסיבות האלה, אני חושבת שסין תוביל את התחום הזה, היא תוביל את העולם למקום אחר".
עצמון מספרת שכבר היום, בגלל מחסור במרפאות קהילתיות, העומס בבתי החולים והמרחק הרב שלהם, החלו בסין להטמיע טכנולוגיות אבחון ממוחשבות. "אם לא צריך מיון, הצ'טבוט פשוט אומר לך מה לעשות", היא אומרת.
חברה בשם Wedoctor (בסינית Guahau), שהונפקה במאי האחרון לפי שווי של 5.5 מיליארד דולר, אחראית לקבוע תורים. לדברי עצמון, הממשלה אסרה על החברה לגבות כסף על קביעת תורים למערכת הבריאות הציבורית והצדדים הגיעו לפשרה - הממשלה תחייב את בתי החולים הציבוריים להיות חלק מהרשת, ו-Wedoctor תוכל להציע על גביה שירותים נוספים בתשלום: חוות דעת שנייה, שירות התייעצות בחו"ל, אלגוריתם שאומר לך אם אתה צריך ללכת למיון על פי התסמינים שלך ועוד. "כעת הם גם פורצים מחוץ לתחום הדיגיטלי ומקימים מרפאות מחוץ לבתי החולים, שכל כך חסרות בסין".
לדברי עצמון, ישראל עדיין לא שם. "עושים פה כמה דברים יפים, כמו מערכת הרשומה הרפואית המשולבת, אבל אין פה מאסה של חברות, וחבל. גם צרכני הבריאות הישראלים צריכים להיפתח יותר לכלים דיגיטליים. טוב מאוד שיש תוכנית ממשלתית בתחום, אבל גם לחברות פרטיות יש תפקיד. הן צריכות לספק שירותים דיגיטליים ולא רק יכולות דיגיטליות".
"ב-18.5% מהמקרים האבחנות שגויות"
עצמון גדלה בבלגיה למשפחה ישראלית. לפני שעלתה לישראל, למדה כלכלה ומשפטים בשווייץ והתמחתה בשוק ההשקעות והפיננסים. בישראל, עבדה במשך כמה שנים במחלקות ההשקעות של בנקים גדולים, ובתקופתו של עמוס שפירא כמנכ"ל אל על מונתה לראש אגף שיווק בחברה. "למדתי ממנו המון", היא אומרת. אבל האמת היא שעצמון רצתה תמיד להיות רופאה. היא לא האמינה שתוכל לסיים בית ספר לרפואה ("זה נראה לי גדול עליי"), אבל אחרי שניהלה קריירה מצליחה, היא החליטה לחזור לחלום המקורי, רק מכיוון אחר.. ב-2006 היא הקימה את מדיקס יחד עם רופא הריאות ד"ר אשר ברק.
"במשולש של ספק שירותי הבריאות (בית החולים, קופת החולים או הרופא הפרטי), המשלם (חברת הביטוח, הקופה או המדינה) והחולה יש המון ניגודי אינטרסים, המון מורכבות", היא אומרת, "אם אדם הולך היום עם סרטן הפרוסטטה לאונקולוג, הוא ייתן לו אופציה טיפולית אחת. אם הוא ילך למנתח, הוא יגיד לכרות הכול. אם הוא ילך למנתח שיש לו רובוט, הוא יכול להציע לך רובוט גם אם זה לא הכרחי, כדי להצדיק לעצמו את הרובוט. זה יכול להיות אפילו בתת-מודע. אלה אינטרסים שהחולה לא יודע עליהם".
מדיקס מנסה לגשר על הפערים האלה במתן שירותי ליווי מחלה לחולים עם תסמינים מורכבים ללא אבחון או לחולים מיד לאחר אבחון של מחלה קשה. המטרה המוצהרת היא לשמש נציגים אך ורק של החולה. "לכל חולה מוצמדים רופא בכיר ואחות המלווים אותו. אנחנו לא מטפלים, לא מנתחים ולא רושמים מרשמים, אלא רק עוזרים לבחור את הטיפול הנכון", אומרת עצמון. "אנחנו לא אחראים למימוש זכויות רפואיות, אבל אנחנו כן עוזרים בביורוקרטיה. אנחנו עוזרים לגבש רשימת שאלות לרופא המומחה, ומדברים בעצמנו עם הרופא אם התשובות לא מספקות. אנחנו כן אומרים לחולה שהרופא המומחה ודאי ישלח אותו לבדיקה ואז יידרש לו תור נוסף אצל אותו מומחה, אז בוא נעשה כבר את הבדיקה מראש ונגיע למומחה מצוידים. אנחנו מטפלים בביורוקרטיה של העברת חולה בין בתי חולים. אנחנו עושים קצת קואצ'ינג ונותנים תמיכה נפשית כדי להגביר היענות למשטר טיפול, ומסבירים לחולה את מה שאמר הרופא אם לא הבין. אנחנו תומכים בחולה כשהוא סובל מכאב ועוזרים לו לנהל את הכאב באמצעות החלופות התרופתיות שרשומות לו. אנחנו נתריע גם על התנגשות בין תרופות שנרשמו על ידי מומחים שונים.
לדברי עצמון, חלק משמעותי מעבודת הצוות הוא "וידוא אבחנה". "אנחנו מקבלים את כל תמונות ההדמיה ושולחים אותן למומחים מטעמנו, בארץ ובעולם. אנחנו משלמים לכל רופא פר ייעוץ ולא מחויבים לחזור שוב ושוב לרופא מסוים. עבור כל מקרה נבחר את הרופא המתאים לו". עצמון אומרת שהם מקיימים בממוצע 37 ייעוצים רפואיים על כל תיק ומשנים אבחנה ב-18.5% מהמקרים, כלומר מתוך כל 10 אנשים, אצל שניים היה אבחון שגוי. ב-38% מהמקרים, החברה ממליצה על טיפול אחר. המספרים בישראל הם קצת אחרים: 15% שינוי אבחנה ו-30% שינוי טיפול.
"בהונג קונג, מדינה עם רפואה מצוינת ותוחלת חיים מהארוכות בעולם, אנחנו מוצאים את עצמנו מציעים הצעה שונה מזו של הרופא המטפל יותר מאשר בכל מדינה אחרת. מדוע? כי מדובר במערכת שכמעט כולה פרטית, הרופאים מונעים מתמריץ כלכלי, הכול רץ מהר מדי לכיוון של תרופה יקרה, ניתוח יקר, אין דיווח ואין שקיפות. זה מסר לישראל, שהרג הרפואה הציבורית לא פועל לטובת החולים. פרטי זה לא בהכרח יותר טוב - צריך איזון".
שירות פרטי עם אג'נדה ציבורית
במדיקס, אומרת עצמון, מעסיקים רק רופאים שעובדים גם במערכת הציבורית, מתוך אג'נדה לקדם את המערכת הזאת, כדברי עצמון. "הרופא שעובד גם במערכת הפרטית וגם הציבורית שומר על הערכים שלו מהרפואה הציבורית. אם בבוקר עבד בקולגיאליות, בשקיפות, הוא לא יוותר על כך בערב רק כי הקירות סביבו הם אחרים. העבודה של הרופאים הללו איתנו לא לוקחת אותם מהעבודה הציבורית שלהם ואינה בקונפליקט איתה. הרופאים הללו אוהבים לראות את המקרים הכי מורכבים, וזה מה שמגיע אליהם דרכנו".
אבל אתם נותנים שירות פרטי.
"אף מדינה לא יכולה לתקצב את כל צורכי הבריאות של הציבור בעידן המודרני לבדה. הציבור גם צריך להשקיע בבריאותו, אי אפשר לעשות זאת מהמיסוי בלבד. התורים במערכת הציבורית היום לא הגיוניים והמערכת הפרטית משחררת אותם קצת. כל מיני אנשים שתומכים בפומבי במערכת ציבורית בלבד, כשהם עצמם צריכים טיפול הם מתקשרים אליי שאעזור להם להשיג פרוטקציה ולקצר תורים. הם לא רוצים לשלם, אבל רוצים זכויות יתר.
"כיום ל-40% מהציבור יש ביטוח פרטי. אנחנו מקווים שהמספר הזה יתרחב ככל האפשר. במדינה כמו ישראל, שבה כל אזרח רוצה להילחם כל כך חזק על חיי, אסור לשלול זאת ממנו".
השירות שלכם נשמע יקר.
"אנחנו לא גובים כסף ישירות מהחולה בזמן שהוא חולה. אנחנו פועלים כמו ביטוח. בישראל, לדוגמה, אנחנו מספקים את אחד מכתבי השירות שאפשר לרכוש דרך ביטוח הראל. גם בחו"ל אנחנו פועלים בצורה פחות או יותר דומה. אני מעריכה את הטיפול בכל חולה שמגיע אלינו בכמה עשרות אלפי שקלים".
זה לא גורם לקונפליקט עם האינטרס של חברת הביטוח?
"בהסכם שלנו עם כל חברות הביטוח כתוב במפורש שאנחנו יכולים להמליץ על כל טיפול גם אם יעלה לחברת הביטוח יותר. הם לא חלק מתהליך קבלת ההחלטות בשום צורה, לא מתעסקים בצד הכספי בשום צורה. הראל מעולם לא ביקשה לדעת אם אנחנו חוסכים לה כסף בטווח הרחוק או מעלים לה את ההוצאה".
לדברי עצמון, המתחרה של מדיקס המוכר לציבור הוא הרב אלימלך פיהרר, שעבודתו רק מעידה על הצורך בשטח בשירות הזה, אבל " אנחנו השדרוג שלו מהבחינה שאצלנו יש מאגר מידע על כל חולה, מעקב אחרי תוצאות ואיכות הרופאים. כמובן עוד הבדל הוא שהרב פיהרר הוא ואן מן שואו".
כלומר במאגר שלכם ישנו דירוג עולמי של רופאים מומחים?
"כן, אבל אנחנו לא נפרסם אותו".
החברה מומנה בתחילת דרכה על ידי כמה שותפים פרטיים, ואחר כך מהכנסותיה והיום היא חברה פרטית. "אנחנו לא צריכים כרגע מימון ולא מכניסים שותפים חדשים", אומרת עצמון. "אולי נלך להנפקה, אבל בעתיד הרחוק מאוד".
"חברות רבות מפתחות מוצר מדהים ולא יודעות כיצד להחדיר אותו לשוק"
אף שמדיקס מעניקה שירותי ניהול מחלה ולא שירותים רפואיים של ממש, היא רואה בעצמה מעין "אקסלרטור תאגידי" לפיתוח של סטארט-אפים, ועצמון מזמינה אותם לשתף פעולה עם החברה ולהתפתח יחד. "חברות רבות מפתחות מוצר מדהים ולא יודעות כיצד להחדיר אותו לשוק. בעיניי, הפתרון הוא קשר אסטרטגי עם בית חולים או עם חברת שירותי בריאות, שמספקת את התשתית שעליה ממשיכים לפתח את המוצר בעולם האמיתי".
עצמון מציעה לסטארט-אפים הישראליים קשר לבתי חולים ולחברות הביטוח שאיתן היא עובדת, וגם שותפות עם מדיקס עצמה. "כבר הטמענו מערכת שמאפשרת לרופאים לראות תמונות דימות בלי צורך להוריד אותן למחשב שלהן. בהמשך אנחנו בטוחים שנשתמש בשיטות לאנליזה של תמונות הדמיה באופן אוטומטי, שכבר מתחילות להוכיח את עצמן.
"בעתיד אני מאמינה שנוכל לקבל בו זמנית מידע על גנטיקה, תסמינים, בדיקות דם ובדיקות הדמיה, ולאתר בעולם חולים דומים שלקו בדיוק באותה המחלה, וכך נוכל להפנות את המקרה לאותו רופא שטיפל בו בהצלחה אצל מישהו אחר. זה החזון שלנו".
