ולודומיר סטבניוק / צילום: יוסי זמיר
בדיחה שמסתובבת במסדרונות הפוליטיים בקייב מספרת ששנים רבות איש בממשלת אוקראינה לא ידע מה זה הייטק, וזו הסיבה שהוא הצליח. אוקראינה, מדינה בת 45 מיליון נפש, ייצרה 20% מהתל"ג של ברית המועצות לפני התפרקותה, אבל השנים האחרונות מוטטו את הכלכלה שלה, שרק עכשיו מתחילה להתאושש ממלחמת האזרחים והעימות הקשה עם רוסיה סביב חצי האי קרים. תחת ראש הממשלה הנוכחי, ולודימיר גרויסמן, מנסה אוקראינה למשוך אליה את המשקיעים הזרים, בדגש על יזמי ומשקיעי הייטק. מקומם של ההייטקיסטים הישראלים לא נפקד מהמאמץ הזה.
זו הסיבה שבימים אלה מבקרת בארץ משלחת מקייב בראשות סגן ראש הממשלה ושר הכלכלה סטפאן קוביו, וראש רשות החדשנות האוקראינית ולודימיר סטבניוק. את המשלחת מארחים יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים ד"ר צבי מרום, יו"ר לשכת המסחר ישראל-אוקראינה יבגני שולגין, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ וזאן, ומנהל מחלקת אירופה במשרד הכלכלה והתעשייה, עמי לוין.
האוקראינים באו לעשות עסקים, והם יודעים שהמשאב העיקרי שמעניין את הישראלים הוא כוח העבודה המקצועי והזול בתחומי ההייטק. מנהלי חמש חברות מיקור חוץ אוקראיניות, שמתלוות למשלחת, יכולים להעיד על כך. כבר כיום, לפי נתוני הממשלה בקייב, 15 אלף מתכנתים ומהנדסי תוכנה אוקראינים מועסקים בידי תעשיית ההייטק הישראלית. המשימה העיקרית של האוקראינים היא להגדיל פי 10 את המספר הזה בשנים הקרובות - ולהגיע ל-150 אלף מועסקים, לא פחות.
סוף סוף מגנים על הפטנטים
סטבניוק הוא פיזיקאי בהכשרתו, ואיש רציני ומחושב. המשימות המרכזיות שמוטלות עליו מעידות על השינוי במגמות הכלכלה הגלובלית, שמורגשות היטב באוקראינה. הוא צריך למצוא תעסוקה למאות אלפי אנשי הייטק, שהפכו לענף יצוא מרכזי של המדינה. פרט לתמיכה בחברות זרות, ראש הרשות גם מקדם טכנולוגיות פרי פיתוח מקומי: אם ישראל נחשבת למעצמת סייבר, הרי שבאוקראינה בולט תחום הבנקאות הדיגיטלית.
מה אתם מחפשים כיום בישראל?
"ישראל מאוד מעניינת אותנו. היא מוכיחה שאפשר להתפתח כלכלית תוך כדי מלחמות ולבנות אומת סטארט-אפ, וגם יש לכם כסף לתמוך בהקמת מערכת כזאת. באוקראינה יש מעבדות ייחודיות ומוסדות השכלה גבוהה, ואני בטוח שנמצא מנגנונים לחבר ולשלב בין הדברים.
"באוקראינה יש לנו 220 אלף מתכנתים, שמכניסים למדינה יותר מ-3 מיליארד דולר מדי שנה. לצערנו, חלק מאנשי המקצוע האלה עוזבים אותנו למדינות אחרות. מבחינתנו עדיפה המגמה של פרויקטים שמרכזם בחו"ל, אך שפיתוחם נעשה באוקראינה. לפי הנתונים שלנו, לפחות 15 אלף מתכנתים אוקראינים עובדים כיום בפרויקטים ישראלים. ומכיוון שבישראל מתרכזים בעיקר בתחומי התכנות וה- IT , אנחנו נשמח בהחלט שהם יהפכו ל-150 אלף בתוך כמה שנים".
ואכן, בשנה האחרונה אוקראינה הפכה לסמל מיקור החוץ בהייטק הישראלי. אחדות מהחברות הגדולות כבר שוכרות שם עובדים זה שנים, ואליהן הצטרפו גם סטארט-אפים קטנים יותר. במדינה שבה השכר הממוצע הוא 220 דולר בחודש, מהנדס תוכנה שמקבל 2,500 דולר בחודש הופך לאדם אמיד. עבור חברה ישראלית מדובר ברבע, אולי פחות, מהסכומים שהיא משלמת לאנשי תוכנה מקומיים. גם פערי המנטליות, ביחס לעובדים מהמזרח הרחוק, נתפסים כקטנים יותר.
מה עושה הממשלה האוקראינית לעידוד המגמה הזאת?
"אנחנו בונים כעת אקוסיסטם של חדשנות באוקראינה, ובהקשר הזה מאוד מעניין אותנו הניסיון הישראלי. הכנו תוכנית לאומית לתמיכה בחדשנות, שאושרה בממשלה, והתחלנו בתוכנית פיילוט בנושא. זו חלק מתוכנית רפורמות עמוקה ורחבה שנושא הגנת הקניין הרוחני במרכזה".
הגנת זכויות הפטנט באוקראינה הוא נושא כאוב. כל מי שנחשף לו יודע שבאוקראינה אין פטנטים מוגנים, ניתן להפר זכויות ולהעתיק ללא מורא. העובדה הזו הרחיקה לאורך השנים השקעות של חברות זרות מאוקראינה: מי רוצה להשקיע במוצר ולראות אותו מועתק הישר משולחן השרטוט?
כעת מנסה הממשלה בקייב לטפל באתגר הזה. המטרה היא לחדש את האמון מצד חברות זרות, בהן ישראליות, שיקימו חברות-בנות ומפעלים באוקראינה ולא יסתפקו בשכירת כוח האדם המקומי, אלא גם יעסקו ביזמות. החוק החדש קובע שהסכומים שייגבו מרישום הפטנטים ישמשו לחיזוק התעשייה: ראשית, אכיפה והגנה על הפטנטים עצמם, ומלבד זאת פיתוח התמחויות ועידוד יזמות.
האם אתם מנסים לעודד גם צמיחה של סטארט-אפים אוקראיניים שימכרו טכנולוגיה לעולם?
"זו בהחלט מטרה חשובה, ואנחנו לוקחים על עצמנו לסייע ליזמים חדשים, להגן על זכויות הפטנט שלהם ולעזור להם לשווק את הרעיונות שלהם תוך הענקת מימון פרה-סיד. באוקראינה לא היתה ליזמים עד כה דרך לקבל סיוע בשלבים ראשוניים, המדינה יצאה מהתחום הזה, ובאקדמיה לא היו כלים. זו הסיבה שחלק גדול מההמצאות האוקראיניות נרשמו בחו"ל. למעשה זה מיקור חוץ הפוך, של רעיונות ופיתוחים, ואנחנו רוצים לשנות את זה".
אז אנחנו צפויים בעוד כמה שנים שבאודסה, לדוגמה, קם עמק סיליקון חדש?
"אני לא אומר שאנחנו בונים עמק סיליקון, אבל באודסה ובעוד מקומות מוקמים מרכזים טכנולוגיים שמחברים אקדמיה ועסקים".
המרכזים האלה פונים לחברות ישראליות?
"בהחלט. אנחנו מזמינים חברות ישראליות למרכזים בתחומים רבים כמו ביוטק וחקלאות, ויש בדינייפר גם מרכז לתחומי החלל. נשמח אם משקיעים ישראלים יקימו חברות אוקראיניות, אבל אני משוכנע שאפשר למצוא גם מנגנונים אחרים שיענו על האינטרסים של כל הצדדים. זו בדיוק אחת ממטרות המשלחת - למצוא נקודות לשיתוף פעולה עם טכנולוגיות ישראליות ועם היכולות הפיננסיות שיש בישראל. כגוף ממשלתי, אני יכול להקים מיזמים משותפים עם השוק הפרטי וגם להשקיע בעסקים או בקרנות משותפות".
מדינה במצב של מלחמה כלכלית
היבט נוסף של הרפורמות האוקראינית מתבטא בתחום הבנקאות. גם לבנקאות האוקראינית יצא שם לא טוב, והממשלה הנוכחית עומלת על הסדרת השוק וסגירת חברות מפוקפקות. אחד הכלים שבהם היא מתכוונת להשתמש כדי להגביר את השקיפות הוא פיתוח טכנולוגיות בלוקצ'יין.
"הממשלה קבעה, בהחלטה אסטרטגית, שהבלוקצ'יין הוא אחד התחומים המרכזיים שהמדינה משקיעה בהם. כבר עכשיו אנחנו מעבירים מערכות שלמות, למשל רישום מקרקעין, לטכנולוגיה הזאת. אנחנו משתמשים בה כדי לבנות כלכלה שקופה, כדי ששחקנים זרים יתנו בנו אמון. אנחנו בונים גם כלכלה דיגיטלית, סחר ללא נייר ובורסות אלקטרוניות".
אנחנו שומעים לא מעט על האקינג באוקראינה. בין היתר יש מלחמות סייבר בין האקרים אוקראינים לרוסים, וגם האקרים אוקראינים פרו-רוסים שפוגעים בתשתיות המדינה. מה אתם עושים בעניין?
"אוקראינה נמצא במצב של מלחמה כלכלית, וחלק מזה מתבטאת בהתקפות סייבר על תשתיות לאומיות. הרשות שאני עומד בראשה ערכה כנס בנושא הגנת סייבר. הנתונים והסטטיסטיקה שיש לנו מאוד מפחידים: כל תשתית שנייה באוקראינה היתה תחת התקפה. לכן שיתוף הפעולה עם ישראל, מדינה שיש בה הרבה יכולות בתחום זה, יכול להיות מאוד מעניין".
ומה לגבי טיפול בהאקרים עצמם?
"אני עדיין לא ראיתי מדינה שמצאה פתרון כולל להאקרים, אבל צריך ליצור עבורם מקומות עבודה ופרנסה כדי שיתעסקו בדברים קונסטרוקטיביים ולא בפגיעה. המטרה החשובה היא ליצור עבורם תשתית לפרנסה הגונה, ומצד שני להיאבק עם אלה שמממנים את פעילותם".
מי הם?
"הלוואי שהייתי יודע".
יכול להיות שאתה מתכוון למעורבות רוסית?
"טוב, היה מקרה של וירוס שגרם הרבה מאוד נזק לתשתיות באוקראינה, ושהגיע מרוסיה. הוא הועבר באמצעות תוכנות רוסיות, שמשמשות חלקים מרכזיים מהמשק אצלנו. בעניין הזה אנחנו כבר משתפים פעולה עם חברות ישראליות בתחום הסייבר".
האם החדשנות הישראלית בסכנה?
מאחורי הביקור של המשלחת האוקראינית עומד שיתוף פעולה מתמשך, שבו מעורבים התאחדות התעשיינים באמצעות איגוד ההייטק ולשכת המסחר ישראל-אוקראינה. ככל שצומח שוק ההייטק הישראלי ונוצרים צרכי כוח אדם שלא ניתנים לגיוס, או שגובה השכר שובר שיאים, כך מתרבות הפניות לשני הגופים לאתר פתרונות מתאימים בקייב או באודסה.
"לצערי לתעשיית ההייטק הישראלית אין כיום מנוס אלא לפנות לחברות אאוטסורסינג זרות בכדי למצוא עובדים", אומר צבי מרום, "התעשייה סובלת ממחסור חמור בכוח אדם איכותי, אשר חיוני להמשך התפתחותה. אנו ידועים בעולם כמעצמת חדשנות, אך זקוקים לכמות גדלה והולכת של אנשים כישרוניים ובעלי השכלה משובחת. בלית ברירה חברות ישראליות פונות לחפש עובדים בחו"ל שימלאו את החלל המקצועי החסר. ממשלת ישראל לא עושה די ולוקחת את הצלחת ההייטק הישראלי כמובטחת, ולא היא. צריך לקדם את החינוך המדעי והטכנולוגי בהיקפים גדולים בהרבה מהנעשה כיום, ולגבש מדיניות אסטרטגית שהדיון בה נדחה עד אין קץ".
לדברי יבגני שולגין, תופעת מיקור החוץ באוקראינה החלה באופן ספונטני, אבל ההיקף המתרחב של הביקוש ומספר החברות והעובדים המעורבים מחייבים התארגנות חדשה. לאחרונה גיבשה לשכת המסחר תוכנית שתאפשר זרימה של תעסוקה ויכולות פיתוח בין שתי המדינות, במטרה לאפשר השקעות גם מכיוון אוקראינה לישראל. "מדובר בפעילות עסקית משמעותית", אומר מנכ"ל לשכת המסחר ולאד צ'רקסקי, "40 אלף איש טסים בכל חודש בין ישראל לאוקראינה. את הפוטנציאל לגדול צריך לעודד במסגרת תוכנית משותפת".