מחאת הפונדקאות / צילום :עמירם ברקת
נושאי ההורות, האימוץ והפונדקאות הם מהנושאים הטעונים ביותר בישראל. במדינה המקדשת את ערך המשפחה, הילודה והמשך השושלת והקיום של העם היהודי (בין אם על רקע ההיסטוריה האזרחית ובין אם על רקע ציווים דתיים), נראה כי הדרך של הנושאים הללו אל בין כותלי בית המשפט קצרה מאוד. ואכן, הם נמצאים שם בשלל גרסאות. חוק הפונדקאות ממש לא לבד. בימים אלה תלויות ועומדות בבג"ץ 3 עתירות נוספות - מלבד העתירה נגד חוק הפונדקאות - הנוגעות לזכויות הוריות.
באחד מהם נדונה זכותם של אבות מאמצים, בני אותו מין, להירשם כהורים בתעודת הלידה של ילדם. כיום רק הורה ביולוגי יכול להירשם כהורה בתעודת הזהות או הורה מאמץ, כאשר במקרה בו הילד מתנתק ממשפחתו הביולוגית. במקרה שהגיע לעליון, סירב משרד הפנים לרשום את שני האבות המאמצים כהוריו של הילד המאומץ. ביום שני הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו בתגובה לעתירה, ובמסגרתה הבהיר כי הימנעות מרישום במקרה של שני אבות מאמצים (כאשר אין קשר בין הילד להוריו הביולוגיים) פוגעת בטובת הילד ובשוויון בין זוגות הטרוסקסואליים לחד-מיניים.
בתגובה לעתירה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, מובעת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה באימוץ מלא, שבו ילד מתנתק ממשפחתו הביולוגית ועובר למשפחה חדשה, יש לרשום בתעודת הלידה את שני האבות המאמצים ולא רק אחד מהם, כעמדת משרד הפנים.
בתגובה נמסר כי עמדת שר הפנים שונה מעמדת היועמ"ש, וכי לשיטתו אין לרשום שני אבות בתעודת הלידה, בין היתר משום שתכליתה היא לשקף את המצב העובדתי בעת הלידה. השר אף הוסיף כי מדובר בנושא הנוגע למבנה המשפחה בישראל. שר הפנים הודיע כי ככל שיתוקן חוק האימוץ בהתאם להודעת היועץ המשפטי לממשלה, הוא יפעל לתקן תקנות מיוחדות לצורתן של תעודות לידה לאחר אימוץ.
היועמ"ש התייחס לדברים וציין כי מדובר בשאלות משפטיות של פרשנות החקיקה ויישומה בשוויון, ולא בהכרעה חברתית ערכית: "איננו עוסקים כעת בהתרת האימוץ בידי בני זוג מאותו מין עצמו, שכן הוא נתאפשר עוד בשנת 2008 על יסוד פרשנות חוק האימוץ שקבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז. אף איננו עוסקים ברישום ההורים המאמצים החד-מיניים במרשם, בתעודת הזהות ובתמצית הרישום, שכן אף זאת הוסדר כבר. עסקינן אך ברישום האימוץ בידי בני זוג חד-מיניים בתעודת הלידה. רישום זה הולך אחר המהות לעצם האימוץ ולרישומו כאמור, בהתאם לפרשנות הוראות החוק והתקנות", ציין מנדלבליט.
השאלה הזו - האם יש לרשום שני אבות מאמצים כהורים בתעודת הזהות - נדונה במסגרת בג"ץ נוסף שהוגש לבית המשפט העליון על-ידי זוג חד-מיני נוסף, ואמורה להיות מוכרעת בקרוב. עמדת היועמ"ש, במקרים אלה, כאמור, היא לטובת הרישום.
ואולם, במקרה אחר התלוי ועומד בפני בית המשפט העליון בימים אלה, שבו הביעה המדינה עמדה זהה לכאורה, התוצאה בפועל היא הפוכה ומובילה לאי-רישום של אחד ההורים בתעודת הזהות. נסביר: המקרה השני עוסק במקרה של שתי נשים, בנות זוג, שהביאו לעולם ילד; אחת מהן היא אמו הביולוגית של הילד (היא זו שהרתה וילדה). משרד הפנים סירב לרשום את שתיהן כהורה בתעודת הזהות, ונרשמה רק האם הביולוגית.
עמדת היועמ"ש במקרה זה היא כי אין לרשום גם את בת הזוג כאם, היות שאין ניתוק בין הילד להורה הביולוגי. לעמדתו, החוק לא מאפשר כיום רישום של הורה במקרים כאלה או במקרים של "אימוץ סגור", שבו אחד ההורים הוא הורה ביולוגי, והשני הוא הורה מאמץ (בניגוד ל"אימוץ פתוח" שבו אף אחד מן ההורים אינו ההורה הביולוגי).
כך יוצא שבמקרה של שתי אימהות, שאחת מהן היא האם הביולוגית - היועמ"ש מתנגד לרישום שני ההורים בתעודת הזהות; ובמקרה של שני אבות מאמצים - היועמ"ש תומך ברישום של שניהם.