גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלפרין: חברות המדיה מוכרות זמן פרסום במחיר גבוה

בנימוקי הממונה על ההגבלים העסקיים לפסילת מיזוג חברות המדיה יוניון ו-TMF נקבע כי אם המיזוג יאושר, שתי החברות הגדולות בשוק יחזיקו כשני שליש מהפרסום בטלוויזיה ● עוד נקבע כי התנאים המשופרים של יוניברסל מקאן לא נובעים מיתרונות משמעותיים לגודל בהשוואה לחברת רכש מדיה אחרת

הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

אתמול חשפה הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, את השיקולים שהביאו אותה שלא לאשר את בקשת המיזוג של חברות המדיה יוניון ו-TMF. הנימוקים מאירים באור את תחום רכש המדיה, שבימים כתיקונם מעדיף להישאר באפלה.

לשיטתה של הלפרין, שוק רכש המדיה נותר ריכוזי מאוד, עם מספר מצומצם של שחקנים וחסמי כניסה גבוהים, שהובילו לכך שתקופה ארוכה לא נכנסה אליו חברת מדיה חדשה. נציין כי לצורך בחינת המיזוג, הלפרין ביקשה נתונים מפורטים מכל חברות המדיה ומהזכייניות.

הבדיקה העלתה כי החלק הארי של הכנסות ערוצי הטלוויזיה הוא ממכירת פרסום, ולמעלה משלושה רבעים מהכנסות מקורם בתיווך רכש של 5 חברות המדיה הגדולות. הכנסות הערוצים מתאפיינות בחוסר ודאות כתוצאה מביקוש תנודתי לזמן פרסום, הנמכר בסמוך למועד השידור, כשמרחב התמרון של הזכיין לדחות שידור מוגבל, ולכן זמן פרסום שלא נמכר מתכלה מיידית.

חוק הרשות השנייה מציג מגבלות ביחס למבנה לוח השידורים, כמו מספר פרסומים שמותר לשדר בטווח זמן נתון, מספר מקבצים ומיקומם. מגבלות אלה מצמצמות את הגמישות של הערוצים לצורך הגדלת הכנסותיהם. הוראות האסדרה מצמצמות גם את גמישות הערוצים ביחס להשקעותיהם. כלל המאפיינים האלה מסב לערוצים רגישות יתרה לאובדן הכנסות מפרסום.

על-פי הבדיקה, הפקדת תקציבי הרכש של המפרסמים בידי חברות המדיה מקנה להן יכולת להסיט תקציבים ולפגוע במכירות הפרסום, והיא מקור כוח של חברות המדיה. אין זאת יכולת גורפת, אבל גם הסטה חלקית של תקציבים עלולה להשפיע משמעותית הערוצים.

הלפרין רואה את הכוח שיש גם לחברות המדיה על הערוצים וגם לערוצים על חברות המדיה: מצד אחד, מאז הפיצול גדל זמן השידור שהערוצים נדרשים למלא, ובהתאם גדלו ההוצאות וכן היצע הפרסום, שעל מכירתו מתחרים הערוצים. מצד שני, גם לחברות המדיה יש צורך במוצרי פרסום על רקע הביקוש הקיים, ולכן גם לערוצים יש כוח מיקוח. לשיטתה, השאלה שעומדת בנושא המיזוג אינה הצורך של איזה צד גדול יותר.

הממונה קובעת כי נתחי השוק של יוניון ו-TMF דומים, וחברה ממוזגת תחזיק בנתח שוק של למעלה מ-20% מרכישת מוצרי הפרסום של הערוצים. עם זאת, גם מיזוג ביניהן היה שומר את יוניברסל מקאן כחברה הגדולה ביותר.

מהנימוקים אפשר ללמוד על המלחמות שמתנהלות מתחת לפני השטח בין חברות המדיה הגדולות ועל הניסיון למתן את כוחה של מקאן. הלפרין מספרת כי כל חברות המדיה התלוננו על נתח השוק של יוניברסל מקאן, מה שלטעמה מוכיח עד כמה הן עצמן רואות כוח כפועל יוצא של גודל: "נתח השוק של יוניברסל היה מושא לטענות רבות לאורך השנים בדבר התנהלותה בשוק בשל כוח שוק הנטען שבו היא אוחזת. טענות אלה נשמעו מכל אחת מארבע חברות רכש המדיה הגדולות. אף במסגרת בדיקת המיזוג הנוכחי עלו טענות מצד חברות רכש המדיה על כוח השוק הנתון בידי יוניברסל, המאפשר לה להשיג תנאים מסחריים משופרים במשא-ומתן מול הערוצים. נטען כי אופן ההתנהלות של יוניברסל יוצר תלות מוחלטת של הערוצים ביוניברסל, הפוגע בערוצים. אמירות אלה מלמדות על האופן שבו הגורמים הפועלים בענף תופסים את הכוח שיש בידי גורם המרכז נתח רכישות משמעותי. יצירת חברה עם כוח דומה עלול ליצור תופעות לוואי דומות".

הלפרין מקבלת את טענת חברות המדיה כי יוניברסל זוכה לתנאים מסחריים טובים מהזכייניות בגלל היקף הרכישות שלה, אך לא מצאה כי תנאים משופרים אלה לא נובעים מיתרונות משמעותיים לגודל בהשוואה לחברת רכש מדיה אחרת. כלומר, נראה שהיא סבורה כי כל חברה שתגיע לגודל של יוניברסל תקבל את התנאים שיוניברסל מקבלת.

עם זאת, נתון זה משמש לטעמה כסממן נוסף לכוח שתאחז החברה הממוזגת, שיקנה לה אפשרות להשיג תנאים מסחריים משופרים ולהוריד את המחיר שתשלם תמורת פרסום לערוצים.

נתח השוק של הפירמה הממוזגת במקטע המפרסמים (כשההתייחסות היא גם למפרסמים שמשתמשים רק תכנון מדיה) היה עומד על רבע מסך המכירות הכמותיות (במונחי נקודות רייטינג) ומעל לשליש מהמכירות הכספיות של מוצרי הפרסום בכלל. אם המיזוג היה מאושר, שתי החברות הגדולות בשוק היו מחזיקות יחד בכשני שליש ממכירת הפרסום בערוצים. מספר חברות המדיה היה קטן לארבע, ועבור חברות הנמנעות מלהשתמש בחברות המטפלות בתקציב בשל ניגוד אינטרסים לזה שלהן, ההיצע יקטן אף יותר.

לצורך הבדיקה התבקשו גם זכייניות הטלוויזיה להעביר שלל נתונים על עסקאות הפרסום שהן עושות עם חברות המדיה. ממצאי הבדיקה מראים כי חברות רכש המדיה הגדולות מוכרות זמן פרסום במחיר גבוה באופן משמעותי מהמחיר שבו הן רוכשות אותו מהערוצים, פער שאינו משקף רק את העלויות הכרוכות במתן שירותים, כך שככלל הן מותירות בידן רווח נקי גבוה למדי.

הלפרין חששה שכוחה של הפירמה הממוזגת יביא לירידת מחירי פרסום, ושהפחתת ערך הפרסום תביא לירידה בתמריץ של הערוצים להשקיע בתוכן. צמצום ההשקעה בתכנים משמעותו באיכות התכנים, בין היתר על-ידי צמצום ההשקעה ברכישת תכנים זרים או מקומיים, הרחבת השידורים החוזרים וכדומה - מה שיפגע בציבור הצופים.

הלפרין מתייחסת לחסמי כניסה העומדים בפני חברת מדיה, המבקשת להיכנס לשוק ולשמש חלופה לאחת מחמש החברות הגדולות. לטענתה, הסיכוי לכך נמוך, כי השוק סובל מבעיית "הביצה והתרנגולת": חברת רכש מדיה נדרשת לבסס מאגר לקוחות גדול ולרכז היקף רכישות משמעותי כדי לרכוש פרסום במחירים אטרקטיביים מספיק; ומאחר שמחירי פרסום משמשים שיקול מהותי בבחירת חברת המדיה על-ידי המפרסם, חברה שמבקשת להיכנס לשוק, לגייס לקוחות ולשמש חלופה ראויה לחמש החברות הגדולות - תתקשה לעשות זאת.

כפי שנחשף ב"גלובס", אחת הטענות שהשמיעו מבקשות המיזוג נגעה לגידול המשמעותי בנתח העוגה של הפרסום הדיגטלי בכלל עוגת הפרסום והעובדה שנתח זה צפוי לגדול אף יותר. הלפרין סבורה כי הגידול על חשבונה של הטלוויזיה אינו מפחית את הכוח של החברה מול הערוצים אלא דווקא עלול להגביר אותו. עם זאת, הבדיקה העלתה כי הטלוויזיה עודנה ערוץ פרסום מרכזי, וכי צמיחת המדיה הדיגיטלית היא ברובה על חשבון אמצעי מדיה אחרים. עוד העלתה הבדיקה כי בתמהיל המכירות של חברות המדיה, הטלוויזיה תופסת את החלק הגדול ביותר.

הבדיקה העלתה גם כי למרות שהערוצים מפתחים מקורות הכנסה נוספים, מכירת פרסומות מהווה עדיין את עיקר הכנסותיהם - ובפער גדול משאר ההכנסות.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש