זאב יוכלמן / צילום: ענבל מרמרי
אני: ערכי, שאפתן, משימתי ובעל חיבור רוחני לדת מאז שהכרתי את אשתי.
שורשים: המשפחה של אמא מגיעה מווילנה בליטא. סבא איבד את רעייתו ושתיים משלוש בנותיו במלחמת העולם השנייה. הוא נמלט ליערות והצטרף לפרטיזנים, ומצא את בתו השלישית בדרך-לא-דרך. מצאנו במקרה תיעוד ביד ושם של ניסיונות החיפוש שלו, כי הוא לא דיבר על התקופה ההיא. כך גם סבתא, שגדלה בשצ'צ'ין, הייתה בגטו והצליחה להסתתר בבתים של מקומיים. הם הכירו במלחמה, התחתנו וילדו את אמא. הם עלו ארצה והגיעו לרמת גן עם התינוקת ועם הבת של סבא ששרדה. היא ואמא לא ידעו עד גיל מבוגר שהן רק חצי אחיות. המשפחה של אבא עלתה מרוסיה הרבה לפני המלחמה. סבא הגיע לכאן לבדו, היה מראשוני חדרה, דיבר ערבית שוטפת ועסק במסחר ובחקלאות. סבתא הגיעה לעיר מרומניה, הם הכירו, התחתנו וילדו את אבא.
משפחה: ההורים נפגשו בחתונה של בני משפחה כשאמא הייתה בת 16. מאוחר יותר הם התחתנו והתמקמו בסביון, בתקופה שבית שם עלה כמו דירה ברמת גן ואף אחד לא הבין מה הם מחפשים בסוף העולם. אבא עורך דין, שלימים התמחה בהקמת בתי אבות. אמא גידלה את שלושתנו.
ילדות: עד כיתה א' גדלתי בסביון, ואז אבא רצה לגור ליד משרד עורכי הדין שהיה לו בחדרה ועברנו לשם לארבע שנים, תקופה נהדרת של פרדסים, מרחבים, רכיבה על סוסים, טיולים לנחל. כשהעביר את המשרד למרכז חזרנו לסביון. לא היו אז גדרות בין הבתים, לא היו נועלים את הדלתות, והעשירים נכנסו רק בשנות ה-80. רובם היו צנועים מאוד. שיחקתי כדוריד באס"א סביון עד י"ב, ועד היום אנחנו נותנים חסות למכבי ראשון לציון דרך המשפחה של אשתי. גיסי, הקבלן ראול סרוגו, הוא היו"ר ואין משחק שאנחנו לא נוכחים בו.
סופיה: אשתי ב-13 השנים האחרונות, דעתנית, חזקה וצנועה, בת למשפחת סרוגו מענף הבנייה. אנחנו מגדלים את שני הילדים שלי מאשתי הראשונה מיכל, ואת השניים של סופיה, ומתגוררים בהרצליה.
לימודים: יום אחרי השחרור משירות ביחידת מחשבים, טסתי ללונדון ללמוד משפטים. כדי להתפרנס עבדתי כברמן ומלצר.
רשות המסים: את ההתמחות עשיתי במס הכנסה ונשארתי שם 12 שנים. תוך כדי עשיתי את התואר השני במשפטים והתחלתי דוקטורט - שלא סיימתי. בגיל 34 מוניתי לסגן מנהל רשות המסים. לא התמודדתי על תפקיד ראש הרשות כי רציתי לצאת לשוק הפרטי.
בסר: כשיצאתי מהרשות הציעו לי לנהל את בסר בנייה. לא הרתיע אותי לעסוק בתחום שלא הכרתי: באתי מניהול של 5,000 עובדים והנעה של פרויקטים גדולים, ביניהם איחוד האגפים של מע"מ ומס הכנסה שהובלתי לצד איתן רוב. אחרי שנתיים היו בבסר שינויים ארגוניים ופרידת שותפים.
בטר פלאנט: בתקופה ההיא תחום האנרגיה הירוקה היה בצמיחה ומאוד עניין אותי. חברתי למשה פטרבורג ופתחנו חברה שהקימה מתקנים סולאריים בינוניים על גגות. סך הכל הקמנו 170 מתקנים. לפני שנתיים מכרנו אותה לאלי להב ואיליק רוז'נסקי. לצערי הממשלה לא השכילה לטפח את התחום וסגרה את הסובסידיות.
חני הורביץ: במקביל לאנרגיה הירוקה, הקמתי חברה בשותפות עם חני, שהקימה פרויקטים בקבוצות רכישה בהרצליה, רמת השרון ובגליל ים. הפרויקט שלנו בכוכב הצפון לא יצא לפועל בגלל שותפות בעייתית, ואז נפרדו דרכנו.
Y GROUP: יצאתי לדרך עצמאית שמתמחה בפרויקטים בעלי פרופיל גבוה בשכונות הדר יוסף בתל אביב, קריניצי ברמת גן, כוכב יאיר ובאשדוד.
טבריה: יש לנו פרויקט חדש שנמצא ממש על הכינרת. עד היום העיר לא קיבלה את תשומת הלב שמגיעה לה ובשנים האחרונות גם המלונאים התחילו להבין את הפוטנציאל שלה. מרבית הקונים שלי הם מאיזור המרכז, שרוצים נכס של 60-40 מ"ר כדירה לסופ"ש.
פנאי: אני עושה גלישת גלים, קיאקים, סאפ, צלילה ושיט. חוץ מזה אני רוכב על מוטו קרוס, רכיבת שטח, שהיא בטוחה בעיניי יותר מרכיבה על הכביש.
תפיסת עתיד: להמשיך לבנות, כי אני חושב שתהיה פה תנופת בנייה גדולה והמחירים יעלו. הטעות הגדולה של שר האוצר, שהוא שולח את הישראלים לקנות דירות בחו"ל במקום להשקיע בארץ ולייצר פה וודאות.