חברת החיסונים לסרטן Vedantra Pharmaceuticals, שבה מחזיקה כלל ביוטכנולוגיה 62%, הודיעה על גיוס בהיקף של 17.5 מיליון דולר, מרביתו ממשקיעים אמריקאים. כת"ב עצמה תשתתף בגיוס באמצעות הלוואה של 1 מיליון דולר.
וודנטרה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת להוליך מולקולות תרופתיות לבלוטות הלימפה בגוף, כשהן תופסות "טרמפ" על חלבון בשם אלבומין. מבלוטות הלימפה יועברו התרופות האלה באמצעות מערכת החיסון, ישירות אל הגידול שאותו מערכת החיסון מנסה לחסל.
החברה עומדת לצאת לניסויים קליניים בטיפול בסרטן הלבלב עם מאפיינים גנטיים מסוג KRAS וסרטן ראש וצוואר עם מאפיינים גנטיים מסוג HPV. בשני המקרים, התרופה שמעבירה הטכנולוגיה למערכת הלימפה ממוקדת בסמנים הגנטיים הרלוונטיים. התרופה מתאימה, על פניה, להוליך אל בלוטות הלימפה כל חיסון לסרטן. כך למשל, חברת ניאון - שגם בה מחזיקה כת"ב, והיא מפתחת חיסון לסרטן - חתמה על שת"פ עם וודנטרה, שבמסגרתו ניאון מממנת את הניסויים של וודנטרה. לחברה הסכים דומים עם חברות נוספות.
חברות של כת"ב גייסו 182 מיליון ד' ברבעון
וודנטרה היא חברה אמריקאית, שהייתה אחת ההחזקות שהגיעו לידי כת"ב כאשר לן בלווטניק, בעל השליטה בחברה, החליט לאחד את כל פעילות פיתוח התרופות שבבעלותו תחת כת"ב. הוא העביר לה את ההחזקות שהיו בבעלותו בחברות ניאון לטיפול בסרטן, אשר ביצעה באחרונה הנפקה בנאסד"ק ונסחרת לפי שווי של 320 מיליון דולר, ובחברת Cadent, המפתחת תרופות למחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות ולה הסכמים עם חברת התרופות נוברטיס.
ברבעון האחרון גייסו חברות של כת"ב 182.5 מיליון דולר: ניאון, שבה מחזיקה כתב 4%, גייסה 100 מיליון דולר; קיידנט (שבה מחזיקה כת"ב 16%) גייסה 40 מיליון דולר; וודנטרה (62%) 17.5 מיליון דולר; והנציגה הישראלית - חברת ביוקנסל, המפתחת תרופות לסרטן ובה מחזיקה כת"ב 31% - גייסה 25 מיליון דולר.
כמו כן, החברה ביטלה את הסכם הפיתוח של החברה הבת קיורטק מול חברת אינסייט הישראלית, לאחר שזו לא הצליחה לעמוד בתנאים הכספיים של ההסכם. הצעד הבא הצפוי כנראה בכת"ב הוא הנפקה של החברה הבת גמידה סל, שבה היא מחזיקה 18%. החברה עדיין לא פרסמה תשקיף רשמי להנפקה, אבל הודיעה בעבר כי היא מקווה להשלים את ההנפקה ב-2018.
בשנה האחרונה ירדה מניית כת"ב ב-14%, אבל בשלושה החודשים האחרונים, שבהם התרחשו האירועים שצוינו בכתבה, עלתה המניה ב-10% והיא נסחרת בשווי של חצי מיליארד שקל.