גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"היעד: החברה הזרה המובילה בשוק ההדברה הסיני תוך 5 שנים"

שנה לאחר השלמת המיזוג עם סנונדה, מציבה לעצמה קבוצת האגרוכימיה אדמה יעד שאפתני: להפוך בתוך 10 שנים לחברה השלישית בגודלה בעולם של מוצרי הדברה ובתוך 15 שנים למובילת הענף כולו ● המנכ"ל חן ליכטנשטיין: "הליבה שלנו אף פעם לא הייתה חזקה יותר"

חן ליכטנשטיין, נשיא ומנכ"ל אדמה /  צילום: תמר מצפי
חן ליכטנשטיין, נשיא ומנכ"ל אדמה / צילום: תמר מצפי

חן ליכטנשטיין, מנכ"ל קבוצת האגרוכימיה אדמה, נוהג לספר בשיחות פרטיות על התייעצות שקיים לפני שנים אחדות עם הבוס שלו דאז, רן ג'יאנשין - המייסד והיו"ר לשעבר של חברת כמצ'יינה הסינית. במסגרת אותה שיחה, ביקש ליכטנשטיין לדעת לכמה שנים קדימה עליו לבנות את האסטרטגיה של אדמה ומהו היעד המרכזי בתוכנית שיש להציב.

לכאורה, שאלות סטנדרטיות על עניינים שבשגרה עבור מנכ"לים ויושבי ראש של חברות ציבוריות. אלא שהתשובות שקיבל ליכטנשטיין הפתיעו גם אותו. היו"ר רן אמר כי על המנכ"ל להגדיר כיצד הוא רואה את אדמה בעוד 100 שנה, ובאילו דרכים עליו לפעול כדי להפוך אותה לגדולה בעולם בתחומה.

תשובות מעין אלה עשויות להישמע חסרות היגיון לאוזן ישראלית, אבל הן מאפיינות את התפיסה הסינית של הגדרת יעדים שאפתניים והסתכלות לטווח ארוך מאוד. זוהי גם הגישה של כמצ'יינה, חברת החזקות בבעלות ממשלת סין, שרכשה את השליטה באדמה לפני כשבע שנים ורואה בה נכס אסטרטגי לטווח ארוך.

אדמה (לשעבר מכתשים-אגן) עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של חומרי הדברה גנריים לחקלאות. היא מפתחת, מייצרת ומוכרת קוטלי עשבים וקוטלי חרקים ומזיקים אחרים (תולעים, פטריות ועוד), ולמעשה נחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום חומרי ההדברה הגנריים. עם זאת, לפניה ברשימה נמצאות עדיין כמה מחברות האגרוכימיה הגדולות בעולם, שמייצרות חומרי הדברה המוגנים בפטנטים, ובראשן סינג'נטה השווייצרית, באייר ו-BASF הגרמניות, וכן דאו-דופונט ו-FMC האמריקאיות. לכמה מחברות אלה פעילויות נוספות בתחומי הכימיה והחקלאות, ולכן השוואה ביניהן לאדמה צריכה לכלול רק את פעילויותיהן בתחום הדברת המזיקים.

עוף מוזר בעולם העסקים

בשעתו נראה היעד של רן ג'יאנשין כמעט בלתי אפשרי. אלא שמאז התאפיין הענף כולו בחולשה, שהביאה עמה גם מיזוגי ענק המקטינים את מספר המתחרים. כך למשל, מוזגו דאו כמיקלס ודופונט, סינג'נטה נמכרה ב-43.5 מיליארד דולר לכמצ'יינה, ואילו באייר רכשה את מונסנטו האמריקאית ב-62.5 מיליארד דולר.

אדמה הצליחה להמשיך ולצמוח גם בתקופה זו, והגדילה את נתחי השוק שלה על חשבון המתחרים, וכך עלתה למקום השישי ברשימת החברות הגדולות בענף. עם זאת, כדי לכבוש את הבכורה העולמית נדרשת, כאמור, עוד עבודה רבה.

כשלוש שנים אחרי אותה שיחה עם רן ג'יאנשין, ערכה אדמה מוקדם יותר השנה מפגש למנהליה הבכירים באי הסיני האינאן, שבו הוצגה לראשונה התוכנית האסטרטגית שהכין ליכטנשטיין. על פי תוכנית זו, אמורה אדמה להפוך בתוך כ-10 שנים לחברה השלישית בגודלה בעולם של מוצרי הדברה מבחינת היקפי מכירות, ובתוך כ-15 שנים למובילת הענף כולו.

את התוכנית מבסס ליכטנשטיין על פקיעה מרובה של פטנטים על חומרים פעילים מרכזיים בענף בשנים הקרובות, ועל היכולת של החברה לבחור ולפתח מוצרים חדשים על בסיס אותם חומרים פעילים. למעשה, באדמה ביצעו פילוח עמוק של השוק, הן בחלוקה לפי מוצרים, הן בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים והן בחלוקה לפי מזיקים, במטרה לאפיין את החומרים הפעילים שפיתוחם למוצרים חדשים יביא לה את מניפת הפתרונות הטובה ביותר עבור לקוחותיה. כך, זיהתה החברה 40 חומרים פעילים, שהפטנט עליהם יפקע בקרוב ושערבובם עם מוצרים קיימים אחרים יהפכו אותה בעוד כעשור לאחת משלוש החברות המובילות בעולם בתחום מוצרי ההדברה, מבחינת הקיפי מכירות.

את החזון הזה מבסס ליכטנשטיין במידה רבה על אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלו לשנים הקרובות - מדינות אסיה-פסיפיק, ובראשן סין. אותה סין, על 1.4 מיליארד תושביה, היא כיום הבית השני של אדמה והבסיס העיקרי להתרחבותה, הן בתחום המכירות והן בתחום הייצור. עד לסוף השנה הנוכחית תחזיק אדמה בשני מפעלים מקומיים לייצור חומרים כימיים פעילים (סינתזה), שאותם רכשה מכמצ'יינה, וכן במפעל נוסף לערבוב חומרים (פרמול), שאותו יזמה והקימה בעצמה. מפעלים אלה אמורים לתמוך בהרחבת המכירות בסין ובצמיחת המכירות במדינות נוספות באזור, תוך הוזלת עלויות ההובלה.

אדמה היא גלגולה הנוכחי של חברת מכתשים-אגן תעשיות, שהוקמה בשנת 1998 כתוצאה ממיזוג שתי חברות מוצרי ההדברה הוותיקות, מכתשים מבאר שבע ואגן מאשדוד. בשנת 2014 שונה שם החברה ל"אדמה פתרונות לחקלאות", כחלק ממהלך גלובלי של מיתוג מחדש, וזאת כשלוש שנים לאחר שעברה לשליטתה של כמצ'יינה - אחת מכ-100 חברות ממשלתיות סיניות.

ב-2011 רכשה כמצ'יינה נתח של 60% ממניות אדמה פתרונות לחקלאות מידי הציבור וקבוצת אי.די.בי. 5 שנים מאוחר יותר רכשה כמצ'יינה מאי.די.בי גם את 40% הנותרים והפכה את אדמה פתרונות לחקלאות לחברה בבעלותה המלאה. ב-2017 מוזגה אדמה פתרונות לחקלאות בעסקת מניות אל תוך חברת סנונדה הסינית, שמניותיה נסחרות בבורסת שנזן. לאחר העסקה גייסה החברה הממוזגת 240 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים בסין, וכיום היא נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-5.5 מיליארד דולר. בידי כמצ'יינה מוחזקים כ-79% מהחברה הממוזגת, שפועלת מול הרגולטור הסיני לשינוי שמה לאדמה, כשביתרה מחזיק ציבור המשקיעים הסיני (מוסדיים ופרטיים).

הגלגולים האלה הפכו את אדמה לעוף מוזר בעולם העסקים הסיני והישראלי כאחד. מצד אחד, מדובר בחברה ציבורית סינית, בשליטת ממשלת סין, עם יו"ר דירקטוריון סיני. ואולם מצד שני, מדובר בחברה שמנוהלת מישראל על ידי מנכ"ל ישראלי ושמרבית חברי הנהלתה הם ישראלים. 

אז כמה זמן האנומליה הזאת צפויה להימשך? כנראה שעוד שנים רבות, אם להסתמך על גישתו של נשיא כמצ'יינה, יאנג שינצ'יאנג, המכהן גם כיו"ר אדמה. לפי תפיסת כמצ'יינה, רכישת אדמה וחברות זרות אחרות נועדה לשפר ולשדרג את פעילות הייצור הסינית דרך יבוא הידע והמומחיות הבינלאומיים. לפיכך, השארת הניהול בידיים ישראליות היא בעל חשיבות להמשך הצלחתה של החברה.

40 מתחרים בשוק הסיני

בשבוע שעבר הזמינה אדמה קבוצה של עיתונאים ישראלים לביקור במתקניה בסין, שנה אחת לאחר השלמת המיזוג עם סנונדה. מתקנים אלה כוללים כיום את מפעל ייצור התערובות (פירמול) החדש שהקימה אדמה בעיר הואיאן, את מרכז המחקר והפיתוח שפתחה החברה בעיר נאנג'ינג (שתיהן במדינת המחוז ג'יאנגסו), וכן את מפעל ייצור החומרים הוותיק של סנונדה בעיר ג'ינגזו שבמדינת המחוז חוביי. לרשימה זו יצטרף בחודשים הקרובים מפעל ייצור החומרים של חברת אנפון, הממוקם בצמוד למרכז הפירמול החדש.

החזון של ליכטנשטיין הוא להסתייע בתשתיות הייצור, בידע של אדמה ובצינורות השיווק הקיימים בסין לצורך צמיחה מואצת בשוק זה, ובמקביל להפוך את סין למרכז שממנו יצמחו מכירות החברה בעולם כולו.

ב-2017 הציגה אדמה הכנסות של 3.5 מיליארד דולר בשוק הגלובלי, המוערך ב-60 מיליארד דולר. הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות (EBITDA) שלה אשתקד הסתכם ב-646 מיליון דולר, כשלחברה פעילות מכירות בכ-100 מדינות בעולם ונוכחות ישירה ב-20 השווקים הגדולים, שמהווים כ-80% מהשוק הגלובלי כולו.

לדברי אן לירו, סמנכ"ל סין של החברה, שוק חומרי ההדברה הסיני מבוזר מאוד וכולל כ-40 מתחרים, שאוחזים כל אחד בנתח שוק של אחוזים בודדים. השוק בסין גדל מ-3.2 מיליארד דולר ב-2010 ל-5.9 מיליארד דולר ב-2017, כך שקצב הצמיחה השנתי נע בין 6% ל-8% בשנה.

אדמה עצמה רשמה ב-2017 צמיחה של 42% במכירות בסין לסכום של 255 מיליון דולר, והיא נמצאת כיום במקום השלישי בענף מבחינת היקפי המכירות. "המשימה שלנו היא להיות החברה הזרה המובילה בשוק הסיני בתוך חמש שנים, כך שנהיה החברה השנייה בגודלה בשוק כולו", מדגיש אן.

"עושים בסין מה שעשינו בישראל"

לאדמה בעלות על יותר מ-270 חומרים פעילים, שעליהם מבוססים חומרי ההדברה הסופיים ושאליהם יצורפו בשנים הקרובות כ-40 חומרים פעילים נוספים. מוצרים אלה מספקים, לדבריה, פתרונות הדברה למגוון רחב של גידולים ויבולים, כולל הגידולים החקלאיים העיקריים, כמו חיטה, סויה, כותנה ותירס.

לדברי ליכטנשטיין, "החברות שמפתחות מוצרים מקוריים, מצליחות להביא בערך מוצר אחד בשנה, במקרה הטוב, ולפעמים למוצר הזה אין שוק של יותר מחצי מיליארד דולר. אנחנו יוצרים תערובות מחומרים פעילים קיימים, שפקע עליהם הפטנט או שיש לנו אישור לשימוש בהם. ומה שאנחנו יכולים לעשות זה באמצעות חיבור של שניים או שלושה או ארבעה חומרים פעילים שונים לייצר מוצר חדש אחד יעיל יותר מהמוצרים הקיימים".

ליכטנשטיין מסביר כי "מה שגילינו זה שמוצרים של חברות שונות שמעורבבים יחד, פועלים טוב יוצר ממוצרים מקוריים, שיקר מאוד לפתח אותם ושאחרי תקופה קצרה יחסית של שנים בודדות רמת היעילות שלהם יורדת באופן משמעותי".

לדבריו, "הליבה שלנו אף פעם לא היתה חזקה יותר. אנחנו מאמינים שבתוך 10-15 שנה נוכל לעשות בעוד מדינות רבות את מה שהתחלנו כבר בהודו עם שיווק המוצרים המורכבים, וכך להפוך לאחת החברות המובילות בשוק האגרוכימיה. כל עשרות החומרים הפעילים החדשים יהפכו למאות מוצרים חדשים בזכות התערובות. ניתחנו את השוק, ובחרנו בדיוק את החומרים הפעילים שבכוונתנו להשיק ולייצר, ואנחנו כבר יודעים אילו מוצרים לייצר מהם ולאילו סוגי מזיקים".

כדוגמה מציג ליכטנשטיין את המוצר שפיתחה אדמה למחלת החילדון האסייתי - פטרייה שפוגעת אנושות בגידולי הסויה בברזיל. "אנחנו הצלחנו לחבר שלושה מוצרים קיימים ולהשיג תוצאה טובה הרבה יותר ממוצרים מקוריים חדישים", הוא אומר. "חיכינו שהפטנטים על החומרים הפעילים יפקעו, ואז השקנו את המוצר והוא מוכיח את עצמו בהצלחה רבה. החשיבות היא להצליח למצוא את הכמויות המתאימות כדי לייצר תערובות בעל תוצאה מיטבית, וכזאת שהחקלאים לא יוכלו לבצע בעצמם באמצעות ערבוב החומרים, כי ערבוב רגיל יכול גם לפגוע ולא רק לשפר".

ליכטנשטיין מדגיש כי מעבר לכך מחפשת החברה לשפר את מוצריה באמצעות מציאת דרכים חדשות להעברת חומרים פעילים אל תוך הצמח כדי לשפר את יעילותם, כמו שיטת השחרור המושהה בתרופות, למשל. "בתחומים אלה יש לנו כיום יותר מ-30 שיתופי פעולה עם חברות שפועלות מול יצרניות, כשאנו זוכים לבלעדיות על הטכנולוגיות שלהן בתחומי החקלאות. המטרה היא לשפר את יעילות חומרי ההדברה הקיימים, כדי להשיג אותן תוצאות בפחות חמר מרוסס, ובכך לאפשר לחקלאי חיסכון כספי ברכישת מוצרי הדברה ויצירת גידולים נקיים יותר ואיכותיים יותר", הוא אומר.

מעבר לכך מתכנן ליכטנשטיין לשדרג את המפעלים בסין ולהרחיב את מרכז המו"פ המקומי לכ-70 חוקרים, לעומת כ-30 כיום. "אנחנו עושים כאן את מה שעשינו בישראל - אוטומציה של המפעלים, שמאפשרת מצד אחד הפחתה משמעותית של כוח האדם ברצפת הייצור, ומצד שני מגבירה את גאוות העובדים שמרגישים שהם מחוברים לקדמה. ככה למשל, עשינו במפעל מכתשים בבאר שבע, שאותו היו מפעילים פעם 1,800 עובדים, וכיום יש שם רק 350 עובדים, שבעיקר יושבים בחדרי בקרה ועוקבים אחרי פעילות המכונות". 

"כשחלק גדול מהמפעלים בסין, גם המו"פ צריך נוכחות שם"

מרכז המחקר והפיתוח החדש שהקימה אדמה בסין, הוא חלק מחטיבת חדשנות, פיתוח, מחקר ורישוי (IDR) של החברה, שבראשה עומד הסמנכ"ל ד״ר אלעד שבתאי. לדברי שבתאי, המו"פ בתחום הכימי מהווה כיום את ליבת הפעילות של החברה ובסיס לצמיחתה העתידית.

בסך הכל, מעסיקה כיום החטיבה בראשות שבתאי כ-550 איש ברחבי העולם, מתוכם כ-200 בישראל והשאר במדינות שונות. לפיכך, מדובר בכ-10% מעובדי קבוצת אדמה שעוסקים כיום בתחומי הפיתוח והרישוי של מוצרים.

"אני אחראי על פיתוח כל צבר המוצרים העתידי של החברה", מסביר שבתאי. "באדמה המטה קובע את הכיוון אסטרטגי, אבל הדרישה בנוגע לפיתוח פתרונות ספציפיים מגיעה דווקא מלמטה, מאנשי המכירות. בסך הכל מדובר בתהליך שאורך בין 5 ל-8 שנים, כולל פיתוח המוצר, הניסויים בשטח והרישוי".

לדבריו, המטרה כיום היא לסיים את הפיתוח והרישוי במהירות, כדי שניתן יהיה לייצר ולמכור את המוצרים במחירים גבוהים, ורק לאחר מכן לפעול לייעול תהליכי הייצור כדי לצמצם עלויות. "לראשונה זה שנים, הכיוון ברור מאוד, ולא רק לי, אלא לכל האנשים באדמה", הוא אומר. "החברה הזאת יודעת כיום מה היא רוצה, ועכשיו צריך לסגור פערים".

"קשה לגייס כימאים בישראל"

שבתאי מסביר כי הבעיה המרכזית בעולם האגרוכימיה כיום היא שמזיקים מצליחים לפתח עמידות בתוך 3-4 שנים לפורמולציות בעלות חומר פעיל אחד, ואז האטרקטיביות של חומר ההדברה יורדת. אדמה, לדבריו, מנסה להסתכל כמה שיותר קדימה, ובמקביל להביא מוצר שמורכב מכמה חומרים פעילים במטרה להפוך אותו לעמיד לאורך זמן רב יותר.

הוא מוסיף כי משקל הרישוי בפיתוח מוצר חדש הוא כיום עצום, על רקע ההחמרה העולמית בדרישות ובבדיקות הרישוי של חומרים כימיים. נוסף על כך, כל חומר נדרש לעבור רישוי מדי 10 שנים, ומצב זה מביא ליציאה של חומרים ישנים מהשוק, שאינם מצליחים לעבור את הבדיקות המחמירות.

שבתאי התחיל את לימודיו האקדמיים בחוג לכימיה של האוניברסיטה העברית והשלים בו תואר ראשון, שני ושלישי. לאורך שנותיו באקדמיה הוא זכה לראות מקרוב את הידלדלות השורות בלימודי הכימיה בישראל - עניין שכואב לו מאוד. "יש לנו קושי לגייס כימאים טובים בישראל, כי פחות ופחות תלמידים לומדים כימיה בבתי הספר, ופחות ופחות לומדים כימיה באוניברסיטה. אז בינתיים אנחנו מחזיקים פעילות מו"פ בישראל, אבל זה בשיניים. פתחנו כבר פעילות מו"פ בהודו ובסין, ואנחנו לא היחידים. בסין ובהודו אני יכול מחר לגייס כמה חוקרים שאני רוצה, אבל בישראל אני נחנק. העובדה שאדמה עדיין יושבת עם מו"פ חזק מאוד בישראל, זה כי אנחנו עדיין חברה ישראלית וזה חשוב לנו".

עם זאת, שבתאי מדגיש כי פתיחת מרכזי המו"פ בסין ובהודו נבעה בראש ובראשונה מהצורך של אנשי המחקר והפיתוח להיות מחוברים למפעלי הייצור. "המפעלים חייבים מו"פ שעובד בצמוד אליהם, והמו"פ צריך ללמוד מהתעשייה על יכולות הייצור שלה. לכן המו"פ גם צריך לחיות בתוך התעשייה כדי ללמוד מה ואיך ניתן לייצר", הוא מסביר. "זאת הסיבה המרכזית לכך שהוקם בסין מרכז מו"פ, כי ברגע שחלק גדול ממפעלי הייצור נמצאים בסין, גם המו"פ צריך להיות בסין.

"אגב, מאותה סיבה בנינו בישראל את מרכז המו"פ החדש בנאות חובב ולא בתל אביב, כדי שיישב בתוך מפעל הייצור שם. גם המו"פ בהודו נועד לעבוד עם המפעלים המקומיים, שמוכרים לנו חומרים כימיים פעילים".

● הכתב היה אורח של חברת אדמה בסין, במימון עיתון "גלובס"

עוד כתבות

נתניהו וזלינסקי/ צילום: לעמ

הכל כשר למען הבחירות: איזה קלף ישלוף טראמפ למען נתניהו ולמה הוא מצפה בתמורה

הביקור המתוקשר של ראש הממשלה נתניהו באוקראינה היה למטרות קמפיין בלבד • מה ישלוף הנשיא טראמפ למען נתניהו לקראת הבחירות ולמה הוא מצפה בתמורה • למה מקבלים עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס חיבוק מהימין, ומה מנסים לשדר בכחול לבן אחרי פרשת משרד החקירות ● פרשנות

יואב וינברג / צילום: עינת לברון

מניית אמת מחשוב צונחת: דוח חלש יחסית בהשוואה לדוחות טובים שפרסמו חברות אחרות ממגזר ה-IT

רווחי החברה ברבעון צנחו בחצי, והיא מסבירה זאת בעסקאות מהותיות בשיעורי רווח נמוכים מהממוצע

מפעל של רבל / צילום : אתר החברה

רבל: עלייה של 25% בהכנסות ל-65 מיליון אירו; המניה קופצת

רבל שבשליטת קיבוץ רביבים ושמוליק וולודינגר רשמה עלייה ברווח הנקי מ-1.13 מיליון אירו ברבעון השני של 2018, לרווח נקי של 2.4 מיליון אירו ברבעון השני השנה ● ה-EBITDA ברבעון השני של 2019 הגיע לשיא של כ-10.4 מיליון אירו

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: קמפיין שתיית המנדטים של הליכוד יוצא לדרך, ימינה כבר לא השלישית בגודלה

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

ב.מ.וו X7 X30D / צילום: יחצ

הגרמני הגדול שמרווח מספיק למשפחה אבל הוא גם סמל סטטוס

הרכב הגדול ביותר שייצרה ב.מ.וו אי-פעם הוא סמל מעמד ייצוגי ומרווח מספיק למשפחות של אנשי עסקים ● על הדרך הוא גם ישנע את נוסעיו בנוחות וברוגע על פני מאות קילומטרים, בכל התנאים

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

נעילה חיובית בת"א; בית שמש זינקה 11%, מיטרוניקס ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.24%, ת"א 90 טיפס ב-0.7% ● רבל דיווחה על זינוק ברווח הנקי ברבעון השני ● מנועי בית שמש קופצת לאחר הדוחות ● חלל תקשורת ממשיכה לטפס ● אמת והמלט נופלות לאחר הדוחות

שלמה רודב, יו"ר בזק / צילום: יח"צ

בזק תמחק 1.2 מיליארד ש' שציפתה לקבל במסגרת רכישת Yes

זאת בעקבות הודעת הרשות לניירות ערך שאומרת כי הכרה בנכס המס היא בעייתית בעת הזו ● נכס המס נוצר כתוצאה מעסקת בזק-יס והתנאים להכרה בו כנראה שאינם מתמלאים בשלב זה ● בנוסף הודיעה על מחיקה של מיליארד שקל מהשווי של חברת הבת פלאפון

דניאל רמות ואורן שובל / צילום: דור מלכה

ויה הישראלית תסיע את תלמידי ניו יורק תמורת 36 מיליון דולר

חברת שיתוף הנסיעות הישראלית נבחרה להפעיל את מערך הסעות התלמידים של עיריית ניו יורק בחוזה למשך חמש שנים ● מערכת החינוך של העיר ניו-יורק נחשבת לגדולה ביותר בארה"ב: אגף החינוך אחראי להסעתם של כ-150 אלף תלמידי החינוך ממלכתי והחינוך המיוחד בעיר ב-9,000 מסלולי הסעה

נחום ביתן / קרדיט: יח"צ

אחרי הספקים, יינות ביתן מסתבכת גם עם הרגולטור: תשלם את הקנס הגבוה ביותר על חוסר שקיפות במחירים

הרשות להגנת הצרכן דיווחה היום על כוונה להטיל קנסות לעשר רשתות שהפרו את החוק שמחייב שקיפות מחירים בהיקף של 2.6 מיליון שקל, לאחר שהמחירים שלהן לא שודרו לאתרי השוואת מחירים ● מי שספגה את מספר ההפרות והקנס הגבוהים ביותר היא יינות ביתן בהיקף של כחצי מיליון שקל על 13 הפרות שביצעה

נפילות בוול סטריט / צילום: רויטרס - Brendan McDermid

נעילה מעורבת בוול סטריט בעקבות התבטאויות חברי הפדרל ריזרב; מרקל הקפיצה את הליש"ט

לחץ בשווקים בהמתנה לחברי הפדרל ריזרב שיבהירו את כוונותיהם בכנס השנתי של הפד שיתקיים הסופ"ש ● מדד מנהלי הרכש (PMI) של Markit למגזר הייצור בארה"ב ירד בניגוד לצפי, ורשם שפל של 10 שנים ● מרקל מביעה אופטימיות בנוגע לסוגייה שעומדת בלב המחלוקת במסגרת הברקזיט

סטנלי פישר / צילום: רויטרס

בצל החשש מהאטה עולמית: בכירי הבנקאים המרכזיים מתכנסים לדון ב'צעדים חסרי תקדים'

הפדרל ריזרב יקיים בסוף השבוע את הכנס השנתי שלו בג'קסון הול • עיני המשקיעים יהיו נשואות אל יו"ר הפד פאוול, שמנסה לשמור על עצמאותו מול טראמפ • בכנס יציגו כלכלנים בכירים בראשות סטנלי פישר הצעה לא שגרתית לבנקים מרכזיים • ההאטה העולמית והמדיניות המוניטרית יעמדו במוקד "ועידת הנגידים" של גלובס שתתקיים ב-1.9 בתל אביב בהשתתפות: נגיד בנק ישראל אמיר ירון, סטנלי פישר, קרנית פלוג ויעקב פרנקל

אוהדי כדורגל / צילום: שאטרסטוק

ליגת העל חוזרת בפעם העשרים: איך מתנהל הכדורגל הישראלי וכיצד תיראה עונת 2019/20

שנייה לפני שריקת הפתיחה של ליגת העל בכדורגל, ב"גלובס" בוחנים את יסודות הכדורגל הישראל ● איך נראה העתיד של שחקני הנוער? האם כדאי לבת שלכם להיות שחקנית כדורגל מקצועית? מה עובר על האוהדים ביציע? למה מאמן כדורגל הוא אחד המקצועות הרעועים בשוק העבודה ואיך עומדים להשתנות המגרשים בארץ? ● ליגת העל חוזרת - פרויקט מיוחד

פטריק דרהי / צילום: רויטרס

ענף במשבר: שוק הסלולר זקוק לתיקון גם במחיר היעלמות של אחת החברות מהזירה

המבצע של הוט מובייל בשיתוף סאני, חבילת סלולר ב-14.9 שקל לחודש, מטלטל את השוק, והשאלה היא מי תמצמץ ראשונה - הוט או חברה אחרת • מה רוצה להשיג בעל השליטה פטריק דרהי, למה הסיכוי שהרגולטורים יתערבו הוא קלוש, ומה מרוויחה סאני מהמהלך? • 7 הערות על הענף השברירי

תמונה של הרובוט לניקוי בריכות של חברת מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מיטרוניקס צומחת, והמניה נושקת לשיא: יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מהקיבוץ שווה 2.8 מיליארד שקל

מיטרוניקס מציגה עלייה של 10% בהכנסות הרבעוניות, ל-308 מיליון שקל, ויציבות ברווח הנקי, שעמד על 59 מיליון שקל ● תחלק 48 מיליון שקל כדיבידנד לבעלי המניות

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס

מדד מנהלי הרכש בארה"ב נפל לשפל של עשור, והאינדיקטור שמזהיר מפני מיתון מופיע שוב

מדד מנהלי הרכש של Markit למגזר הייצור בארה"ב ירד בניגוד לציפיות לשפל שלא נראה מאז שנת 2009 ● התשואה על האג"ח האמריקאי ל-10 שנים משקפת תמורה נמוכה יותר מזו של האג"ח הקצרות, וזאת בפעם השלישית תוך שבוע

7 כתבות הנדלן שעשו את השבוע / צילום: מפלגת ימינה, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פתרון הדיור של שקד והתוכנית להרחבת הכנסת. כותרות הנדל"ן

ב"ימינה" רוצים שנגור בשטחים, ואפילו מתכננים לשם רכבת ● בכנסת בונים על 140 ח"כים ויש גם תוכנית בנייה חדשה ● עמוס דבוש חוצה את הקווים מי.ח.דמרי לקרדן ● והאם בפירמת דלויט צריכים לחשוש מתביעת ענק בקשר לפרשת נפילת המרפסות בחדרה


חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה / צילום: יחצ
 / צילום: יח"צ

גזית גלוב המשיכה להציג שיפור בפרמטרים התפעוליים והפיננסיים, לצד הפסד רבעוני של 83 מיליון שקל

חברת הנדל"ן המניב רשמה ברבעון השני של 2019 ירידת ערך נכסים בסך של 90 מיליון שקל והוצאות אחרות של 131 מיליון שקל ● ה-NOI (ההכנסה תפעולית נטו מהשכרת מבנים) גדל ברבעון ב-2% ל-514 מיליון שקל, כאשר ה-NOI באיחוד יחסי טיפס ב-5.6% ל-338 מיליון שקל ● גזית גלוב נסחרה היום לפי שווי של 6.7 מיליארד שקל

הבניינים ברחוב תש"י רמת גן / הדמיה: מועלם אדריכלות

הבעלים נותן את הקרקע ליזם: כיצד לנווט בין השיקולים

עסקאות קומבינציה, שבהן נותן הבעלים את הקרקע שלו ליזם ומקבל בתמורה חלק מהדירות, הן עסקאות עתירות מס, בין אם מסי מקרקעין כגון מס שבח, רכישה ומסים מוניציפליים, ובין אם מס ערך מוסף ● כיצד לנווט בצורה נכונה בין השיקולים השונים, ואיך להחליט אם להעדיף עסקת "נטו" או "ברוטו"

הפגנת נוער למען האמזונס / צילום: תמר אברהם

נשיא ברזיל: "40 אנשים יכבו את האש? אין לנו משאבים. הכאוס הגיע"

האמזונס בוער ונשיא ברזיל ז'איר בולסונארו טוען שאין לממשלתו יכולת להילחם באש ● עשרות בני נוער מפגינים מול שגרירות ברזיל בארה"ב ● סערה ברשתות החברתיות: "כשכנסיית הנוטרדאם בפריז נשרפה נרשמה התגייסות עולמית חסרת תקדים להצלתה; כש"הריאות של כדור הארץ" בוערות, מנהיגי העולם שותקים"

סחר בסמים ברחבי הרשת  / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

המסלול הירוק של משה אדרי בתיקי הסמים, הקשר למי שכמעט ומונה למפכ"ל והשאלות הקשות למשטרה

כשהמשטרה עצרה את משה אדרי (32) היא ייחסה לו ניהול ארגון פשיעה. ואז החלו האישומים החריפים להתנדף וסימני השאלה להיערם • כך מצא את עצמו הצעיר מקרית ביאליק, שהקים רשת שבה מאות סוחרי סמים, במצב משפטי נוח בהרבה ביחס לשותפים לשעבר מרשת "טלגראס" ● תחקיר "גלובס"