בשקט-בשקט נגמר החודש בבית המשפט העליון אחד המאבקים שניהלה לשכת עורכי הדין במסגרת קמפיין "הסגת גבול המקצוע" שהיא מנהלת נגד גופים שונים במשק - המאבק נגד חברת "חשבים" - ואף אחד (כמעט) לא יודע מה הייתה התוצאה שלו. הסיבה לשקט סביב סיום המאבק הספציפי הזה היא ככל הנראה העובדה שהמאבק הסתיים בהפסד של הלשכה, שחזרה בה מערעור שהגישה לעליון על החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי חברת "חשבים" לא השיגה את גבול מקצוע עריכת הדין.
בפברואר אשתקד דחה בית המשפט המחוזי בירושלים תביעה שהגישה לשכת עורכי הדין נגד "חשבים", בטענה כי החברה מעניקה "מענה מקצועי" במסגרת אתר האינטרנט "כל עובד" שהיא מפעילה. באתר עולות סוגיות נפוצות בנושא דיני עבודה, ולגולשים ניתנת האפשרות להעלות שאלה בתחום זה. מי שמשיב על השאלות הם עורכי דין המתמחים בתחום. הלשכה טענה כי מדובר בייעוץ משפטי, שהוא שירות ש"נאסר על-פי חוק על חברות שאינן חברות עורכי דין".
המאבק המשפטי נגד "חשבים" התנהל במסגרת המאבק הכולל שמנהלת הלשכה בראשות אפי נוה נגד "משיגי גבול המקצוע", כאשר זירת המאבק המפורסמת ביותר הייתה המאבק מול החברה של לבנת פורן, "המרכז למימוש זכויות רפואיות של לבנת פורן". לפני מספר שנים פתחה הלשכה בהליכים משפטיים נגד החברה של פורן, ואף ניתן פסק דין בנושא (פסק דין של העליון מ-2014), המגדיר את גבולות העיסוק בעריכת דין, ובמה החברה של פורן כן תוכל לעסוק. העליון קבע אז כי "המרכז למימוש זכויות רפואיות" הסיג את גבול מקצוע עריכת הדין, וכי עליו לחדול מלהעניק ייעוץ משפטי. בעקבות אותו פסק דין נדרש "המרכז למימוש זכויות רפואיות" לערוך שינוי בשירותים שהוא מעניק באופן שבו לא יינתנו עוד שירותים משפטיים.
"ייעוץ וחיווי-דעה משפטיים"
המאבק נגד "חשבים" נפתח ב-2015, אך הסתיים קצת אחרת. במסגרת התביעה שהגישה - באמצעות עו"ד אתי ליבמן-עפאים - ביקשה הלשכה לאסור על "חשבים", מפעילת אתר האינטרנט "כל עובד", להפעיל מערכת ממוחשבת להפקת הסכמי העסקה ומסמכי העסקה. זאת, בטענה כי מדובר בהסגת גבול המקצוע.
הלשכה הסתמכה על פסק הדין של העליון בעניין פורן ו"המרכז למימוש זכויות רפואיות" ועל אמות-המידה שנקבעו שם. לטענת הלשכה, "מחולל חוזה העבודה" שבאתר "כל עובד" הוא שירות של עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי. זאת, בין היתר, מאחר שהלקוח נדרש להזין פרטים שונים אודות העובד ולענות על שאלות הנוגעות לאופן ההעסקה, ולאחר מכן משקלל המחולל את הנתונים ומנפק חוזה עבודה בהתאם לבחירותיו של המעסיק. בנוגע ל"מחולל סיום העסקה" טענה הלשכה כי מדובר בייעוץ ובחיווי-דעה משפטיים, המבהירים כיצד יש לפעול בכל שלבי הפסקת העבודה של העובד.
חשבים - באמצעות עו"ד עופר לריש ממשרד שבלת - דחתה את הטענה להשגת גבול המקצוע. לדבריה, חוזי העבודה המופקים באתר הם סטנדרטיים, והיא אינה מעורבת בהם. לטענתה, שני המחוללים המותקפים בתביעה מבוססים על אלגוריתם, כאשר מדובר למעשה במערכת אוטומטית להפקת מסמכים לפי נתונים המוקלדים על-ידי המעסיק.
נגישות טכנית מקלה
השופטת ענת זינגר קיבלה את טענות "חשבים", בהן הטענה כי בעת חקיקת חוק לשכת עורכי הדין ב-1961, לא היו בנמצא, או לכל הפחות לא היו נגישים, האמצעים הטכנולוגיים או האלגוריתמים הקיימים כיום. לפיכך, השופטת קבעה כי בעת מתן פרשנות לביטוי "עריכת מסמכים משפטיים" ו"ייעוץ וחווי-דעת משפטיים", יש להתחשב בשינויים הטכנולוגיים שלהם נחשף כמעט כל אדם בעשרות השנים שחלפו מאז.
באשר ל"מחולל חוזה העבודה", קבעה השופטת כי הוא "מבצע למעשה פעולות טכניות של חיבור מנוסחים של חוזי עבודה, לכדי חוזה העסקה, המותאם לצורכי המעסיק. עם זאת, את ההתאמה מבצע המעסיק עצמו, המשתמש במערכת, ולא מצאתי כי ניתן לו, אגב כך, ייעוץ קונקרטי אסור".
עוד ציינה השופטת כי "במצב הטכנולוגי דהיום, אין כל קושי לאדם לאתר באמצעות האינטרנט מספר חוזי עבודה ולאחר עיון בהם, להרכיב את חוזה העסקה לעובד אצלו, כפי שהוא מעוניין. יתרונו של השירות דנן - שהוא מאפשר למעשה את חיבור הקטעים השונים, מציע נסחים להם וחלופות מתוך רשימת נושאים הרלוונטיים לחוזה שכזה, הכול לבחירת המשתמש, תוך הקלה טכנית משמעותית". על הרקע הזה, קבעה, "שירות שכזה אינו מתיימר לספק שירות משפטי, למקרה ספציפי (את ההתאמה למקרה מבצע כאמור המשתמש לפי רצונו ובחירותיו), אלא רק לספק תמיכה טכנית לפלוני, על בסיס חומר נגיש הקיים ממילא ברחבי הרשת".
השופטת ציינה כי מרבית התיקונים שביקשה הלשכה ביחס ל"מחולל חוזה העבודה" מעלים סימן שאלה באשר לעומד מאחורי התנגדותה לשירות זה. לדבריה, הדברים מעלים את "שאלת המונופול" שעלתה בפסק הדין בעניין פורן בנוגע למתח הקיים בין הרצון מצד אחד להגן על הציבור כך שיקבל שירות מקצועי וראוי, בעוד מצד שני ומנגד - עצם תחימת פעולות מסוימות לעורכי דין בלבד, ממילא מקנה מעין מונופול לעורכי הדין, כאשר המונופול כשלעצמו עשוי לפגוע בציבור.
גם בנוגע ל"מחולל סיום העסקה", הבהירה השופטת כי אין מדובר בשיתוף במקרה ספציפי ובמתן ייעוץ לגביו, אלא באפשרות להשתמש באלגוריתם ליישום החלטה שכבר התקבלה אצל המשתמש להפסיק עבודה של עובד אצלו. "מדוע יידרש המעסיק לפנות לאתר עלום באינטרנט, אשר בו מופיע תרשים הדרך שיש ללכת בעת פיטורין ואז לאתר כל טופס הנדרש בשלביו ממקורות אינטרנט שונים, במקום שאלה יקובצו לנוחיותו למקום אחד עם נגישות טכנית מקלה?! ", תהתה השופטת.
המחוזי קבעה, אם כן, כי שני המחוללים מכוונים למשתמש שבחר שלא לפנות לייעוץ משפטי, וממילא מודע לכך שהוא נוטל על עצמו סיכון. "המחוללים אינם מתיימרים לשנות את מצבו של המשתמש", הבהירה השופטת. "הם אינם נותנים מצג שניתן ייעוץ משפטי באופן המסיר ממנו האחריות, אלא הם רק מקלים על מימוש החלטתו לפעול ללא הייעוץ הצמוד והקונקרטי למקרה הנדון".
"נלחמים את מלחמות האתמול"
לשכת עורכי הדין לא ויתרה וערערה על החלטה זו, אך כבר במסגרת הדיון שהתקיים בערר בחודש שעבר הציעו השופטים ללשכה לוותר על הערעור. "אתם נלחמים את מלחמות האתמול", אמר השופט יצחק עמית לבא-כוח הלשכה, והשופט דוד מינץ הוסיף: "אתם נלחמים מלחמות-סרק". גם המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, הצטרף לדברים ואמר: "איני יודע אם זה באינטרס שלכם אם יהיה פסק דין... אתם רוצים להחזיר את העבר ולא מתמודדים עם ההווה והעתיד".
החודש התברר כי הלשכה קיבלה את המלצת בית המשפט העליון ונסוגה מערעורה. זאת, בכפוף לביטול קביעת המחוזי, שלפיה הלשכה היא מתחרה של חברת "חשבים" ופעלה כמונופול למניעת תחרות עסקית.
הלשכה: "לא פעלנו כמונופול למניעת תחרות עסקית"
לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה: "שירות המחוללים שמספקת 'חשבים' ללקוחותיה הוא רק אחד השירותים בגינו תבעה הלשכה את חברת השירותים. יש לזכו, כי במסגרת תביעת הלשכה נתן בית המשפט המחוזי בירושלים צו מניעה מוסכם נגד שירות 'כל עובד' של החברה, ואסר עליה לתת מענה משפטי למנויי החברה בשאלות קונקרטיות בדיני עבודה.
"לגבי שירות המחוללים, אכן בית המשפט העליון הציע ללשכה לחזור בה מן הערעור, אבל המליץ לנציגיה לשקול את החלופה של תיקון חקיקה להבהרת המצב המשפטי ולקביעת גבולות המותר והאסור בכל הנוגע לאפליקציות משפטיות ולמחוללי הסכמים. זאת, על-פני הכרעה שיפוטית.
"עוד יובהר כי במסגרת פסק דינו של העליון בוטל חלק מפסק הדין של המחוזי בכל הנוגע לקביעתו של האחרון כי הלשכה פעלה כמונופול למניעת תחרות עסקית. בית המשפט העליון קבע כי ייתכן שנפלה אי-הבנה דיונית בין הצדדים בסוגיה, ובגינה התייחס המחוזי לטענה כי הלשכה מתחרה כביכול ב'חשבים'. משלא ניתנה ללשכה זכות טיעון בנושא זה, ביטל העליון חלק זה של פסק הדין".
מאבק הלשכה בהסגת גבול המקצוע
2004 - בג"ץ דוחה את עתירת חברת "פיצוי נמרץ" לבטל את כלל 11ב' לכללי האתיקה של הלשכה האוסר על עורך דין לספק שירות משפטי ללקוח שהופנה אליו על-ידי גופים המפרסמים מתן שירותים משפטיים למטרות רווח. נקבע כי עניינו של הכלל הוא בשמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין והגנה על ציבור הלקוחות.
2004 - חברות גבייה (1) - הלשכה הגישה למחוזי בירושלים תביעה לצו מניעה ולמתן פיצויים נגד חברת "שובל מערכות ניהול משפטיות" וחברות נוספות, בטענה כי החברה מבצעת פעולות משפטיות בתחום ההוצאה לפועל. נקבע בהסכמה כי "שובל" תפסיק את פעילותה בתחום מתן שירותי ניהול מערכי גבייה.
2012 - חברות גבייה (2) - המחוזי קיבל, באופן חלקי, את תביעת הלשכה נגד חברת "הכספת שירותי עזר בגבייה חוקית", ובכלל זה קיבל את הטענה שלפיה החברה נותנת שירותים משפטיים בהוצאה לפועל שלא כדין ותוך הסגת גבולות המקצוע. הסכסוך הסתיים בפשרה.
2012 - ייצוג נישומים בפני רשות המסים - בג"ץ דחה את עתירה נגד החוקתיות של סעיף בחוק מיסוי מקרקעין המגביל את המקרים שבהם רשאים רואי חשבון ויועצי מס לייצג נישומים בנושא זה. בג"ץ קבע כי ההגבלה מידתית.
2014 - לבנת פורן - העליון קבע כי חברת "המרכז למימוש זכויות רפואיות" של לבנת פורן הסיגה את גבול המקצוע, וכי עליה לחדול מלהעניק ייעוץ משפטי. המרכז נדרש לערוך שינוי בשירותיו באופן שבו לא יינתנו עוד שירותים משפטיים, אך אושר לו לבצע מספר פעולות.
2017 - חברות גבייה (3) - העליון קובע כי חברת "תשומה שיקום ושיחזור חובות" העוסקת בגביית חובות בהוצאה לפועל מסיגה את גבול המקצוע.
2018 - חברת "חשבים" - המחוזי דחה תביעה שהגישה הלשכה נגד "חשבים", בטענה כי החברה מעניקה "מענה מקצועי" ומסיגה את גבול המקצוע באתר "כל עובד", שבו ניתן להפיק חוזי והסכמי העסקה. בהמלצת שופטי העליון חזרה בה הלשכה מערעורה.