שועל החשוד כנגוע בכלבת / צילום: גיל ארבל
על רקע התפרצות והתפשטות מחלת הכלבת, הספקות לגבי יעילות החיסונים נגד המחלה ומחדלי השירותים הווטרינריים שנחשפו ב"גלובס" - שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לעניינים מינהליים, שושנה אלמגור, אישרה בשבוע שעבר הגשת תובענה ייצוגית נגד משרד החקלאות בעילה של "עשיית עושר ולא במשפט". זאת, בגין המחיר שהמשרד גובה עבור החיסונים הניתנים לכלבים ולחתולים על-ידי הווטרינרים ברשויות המקומיות.
המבקשים הם עדי ליואי וטל מור-פרינץ, באמצעות עו"ד רונן בן-צבי. השופטת פסקה לטובת המבקשים שכר-טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל וחייבה את משרד החקלאות לשלם את הוצאות הבקשה.
370 אלף כלבים
בישראל, שבה יש כ-370 אלף כלבים רשומים, קיימת חובת חיסון נגד כלבת, קודם כל בגיל 3 חודשים ואחר-כך מדי שנה. הרשויות המקומיות רוכשות את החיסונים מהשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. המשרד רוכש אותם מחברת "מריאל" במחיר של 2.41 שקלים (לא כולל מע"מ) לבקבוקון ובו מנה אחת, ובקבוקון המכיל 10 מנות ב-0.95 שקל למנה (בתוספת מע"מ).
הבקשה נסמכת על מכתב של המבקר הפנימי במשרד החקלאות, משה שבתאי, שנשלח למנכ"ל המשרד, שלמה בן-אליהו, ונחשף לראשונה במסגרת העתירה. במכתב פורטו המחירים שמשלם משרד החקלאות עבור תרכיבי החיסון, לעומת המחיר שהרשויות גובות מבעלי הכלבים בגין התרכיב. "אודה ולא אבוש", כתב המבקר הפנימי שבתאי, "כי נותרתי המום מהממצאים".
4 מיליון הכנסות
בדוח של מרכז המחקר של הכנסת, שהוצג לוועדת הכלכלה, נמסר כי "משרד החקלאות רוכש את החיסונים בעלות של 1.1-2.8 שקלים ליחידה (כולל מע"מ) ומוכר אותם לרשויות המקומיות ב11.6-23.6 שקלים ליחידה. בהנחה שמחיר הרכישה הממוצע של המשרד הוא 1.5 שקלים ליחידה, הרי שקיים פער תיווך של 773%-1573%. לדברי המשרד, הכנסותיו מאגרות חיסון הכלבת עומדות על כ-4 מיליון שקל בשנה".
עבור חיסון כלב/ה לא מסורס/מעוקרת - גובים בעיריות 371 שקל, מתוך זה 341 שקל כאגרה ו-29.5 שקל עבור התרכיב; עבור כלב/ה מסורס/מעוקרת גובים 53.5 שקל, ומתוך זה 14.5 שקל עבור התרכיב; עבור חיסון כלב גזעי להרבעות או עבור חיסון גור גובים 68.5 שקל, ומתוך זה 29.5 שקל בגין התרכיב. הרשויות מעבירות למשרד החקלאות 80% מהסכום הנגבה בגין התרכיב, תשלום המוגדר כ"אגרה".
מבקר משרד החקלאות המליץ "לשקול את שינוי שיטת רכישת החיסונים, כך שהרשויות המקומיות ירכשו את התרכיב ישירות מהיבואן, לפי תקן ופיקוח של המשרד, כאשר השינוי יוזיל במאות אחוזים את עלות החיסון לאזרח".
משרד החקלאות טען כי מדובר בסכום סביר, שבעזרתו מתבצעות פעולות נוספות הקשורות לטיפול בבעיית הכלבת. אולם השופטת אלמגור קבעה כי "קיימת אפשרות סבירה שתתקבל הטענה כי הסכום שמועבר למשרד החקלאות מתוך סכום האגרה שנגבה בעד חיסון - הוא בלתי סביר, וכי לכאורה העברת הכספים מהרשות המקומית למשרד החקלאות אינה כדין".
עוד ציינה השופטת: "כן שוכנעתי כי קיימת אפשרות סבירה שתתקבל התביעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, לסעד של השבה".
השופטת פסקה כי הזכאים להיכלל בתביעה הייצוגית הם כל מי שרכש חיסון עבור כלב או חתול במהלך 24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה לאישור.