רשות המסים / צילום: איל יצהר
חוב מס הוא כנראה אחד החובות הכי מטרידים שניתן לצבור במדינה. כולם (כמעט) יודעים שלא כדאי להיות חייבים כסף לרשות המסים. הרשות צברה מוניטין כמי שלא תרפה מהחייב, ותעשה הכול כדי לגבות את החוב המגיע לה. ואם החייב לא ישלם, הוא יהיה חשוף לקנסות ולסנקציות - יעקלו את חשבונות הבנק שלו, את הרכב, יוציאו נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ ועוד. אין סלחנות בארץ כלפי חייבי ומעלימי מס. איש העסקים אליעזר פישמן, בעקבות חוב מס "קטן" של 250 מיליון שקל, נכנס להליכי פירוק ופשיטת-רגל על חובות בסך 4 מיליארד שקל.
עכשיו קחו את מה שאתם יודעים על המאבק נגד מעלימי וחייבי המס, את העיקולים ואת הסנקציות המוטלים עליהם, וחשבו-שערו מה היה קורה אם היו מיישמים אותם על אנשים קרובים לחייב המס, כאלה שמחזיקים רכוש שלו, או חייבים לו כסף, ולא לרשות המסים? אתם יכולים להפסיק לחשוב, כי זה מה שקורה בפועל. רשות המסים סימנה יעד חדש במאבק נגד העלמות המס - אזרחים המחזיקים כספים ורכוש של חייבי מס, ולא משתפים פעולה עם רשות המסים להעברת הרכוש אליה.
מדובר באזרחים ובבעלי עסקים שחייבים כסף לאזרחים, שלהם חוב מוכח לרשות המסים. כלומר, אותם כספים שנמצאים בידי הצדדים השלישיים יכולים להיגבות ישירות על-ידי רשות המסים. כלומר, במקום מהחייב, לגבות את הכסף מאותו אדם שמחזיק עבורו כסף. הרשות הטילה עיקולים על כספים אלה, או שלחה דרישות תשלום, אך אותם "מחזיקים", צדדים שלישיים, לא התרשמו מהדרישה והחליטו שלא לשתף פעולה עם הרשות. לעתים התברר כי אותם "מחזיקים סרבנים" הם בני משפחה או קרובים של חייב המס, ואז המניע שלהם לאי-שיתוף-הפעולה היה ברור.
עד כה, הרשות לא סימנה את "המחזיקים הסרבנים" הללו כיעד. היא פעלה לגביית החוב מהחייב הראשי, וכן המשיכה במאמציה לגבות את הכספים מצדדים שלישיים, אך לא הפעילה נגדם מבצעים וסנקציות רחבים וממוקדים. כל מקרה טופל לגופו. אולם כעת המצב הזה השתנה. בשבוע שעבר יצאו כ-550 עובדי מע"מ למבצע אכיפה וביקורת אינטנסיבי ורחב-היקף על-מנת לסמן את האזרחים שמחזיקים כספים של חייבי מס, ולא מוכנים להעביר אותם לרשות המסים. אותם "מחזיקים סרבנים" כבר לא היו "לצד" המחלוקת עם החייבים. הפעם הם היו על המוקד.
האזהרות יהפכו לסנקציות
המבצע נערך במשך יומיים בכל הארץ, ותוצאות המבצע היו מעל הציפיות של רשות המסים. בפעילות ייחודית של אכיפת עיקולי צד ג', גבו עובדי מע"מ כ-3.5 מיליון שקל מ-39 עוסקים שלא נענו לדרישת עיקולי צד ג'. ונזכיר, העיקול הוצא מכוח חוב של אדם אחר לרשות המסים, אך בפועל הוטל על מי שמחזיק עבורו כספים או רכוש כלשהו (צד ג'). בנוסף, ביומיים אלה גבתה רשות המסים כ-120 מיליון שקל מכ-1,600 חייבי מס ממגוון רחב של תחומי עיסוק; עוקלו 69 כלי-רכב של חייבים, ונערכו בדיקות ראשוניות ב-110 עסקים.
לצד פעילות האכיפה התקיימה גם "על הדרך" פעילות ביקורת בענף המאפיות ובקרב עוסקים בהסדר סולר, ונמצאו העלמת הכנסות בהיקף של כ-15.5 מיליון שקל. כך, הלכה למעשה, הפכו אותם אנשים שלא היו חייבים מס לרשות המסים - לחייבי מס, בין היתר בגלל שסירבו לשתף פעולה עם הרשות בנוגע לחוב מס שהיה לאדם אחר.
אכיפה בלתי מתפשרת
את האכיפה הממוקדת נגד צדדים שלישיים שמחזיקים רכוש וכספים של חייבי מס ועיקולי צד ג', יזם מנהל רשות המסים, ערן יעקב, שהוגה בימים אלה דרכים יצירתיות וחדשות להגביר את הטיפול בגביית חובות מס של סרבנים בכל האמצעים, ובכלל זה עיקולי צד ג'. הקו הזה, של אכיפה בלתי מתפשרת והפיכת כל אבן, אפיין גם את קודמו בתפקיד, משה אשר.
ערן יעקב אף הנחה את עובדי הרשות להבהיר לכל הסרבנים, כי אמנם הפעם עובדי מע"מ "רק" הגיעו פיזית לעסקים ובדקו את כרטסת הנהלת החשבונות, כדי להבין מדוע לא נענו לעיקול צד ג' שהועבר אליהם, אולם להבא, לא יסתפקו במתן אזהרות בלבד אלא יפעילו את הסמכויות המוקנות לרשות המסים בחוק. כך שצד ג' שלא ישתף פעולה להסדרת חובו של הסרבן, החוב ייוחס לו, ודינו יהיה כדינו של הסרבן עצמו.
והמסר ברור: גם אם אתה לא חייב מס כרגע למדינה, אלא מחזיק בכסף של מישהו אחר שכן חייב, והחלטת להתחכם עם רשות המסים ולא לשתף פעולה עם פעולות הגבייה שלה נגד אותו חייב מס - אתה שם את עצמך במוקד. אתה חושף את עצמך הן לגביית אותו מס של החייב, והן גם לביקורת בעסק שלך ולסכסוך פרטי משלך עם רשות המסים.
החייבים מבריחים את כספם לבני משפחה
בהתאם להוראות החוק, מי שהוטל עליו עיקול צד ג' - עיקול שמוטל על אדם בגין חוב של מישהו אחר - מחויב לשתף פעולה עם הרשות לצורך הסדרת חובו של הסרבן. אם צד ג' אינו משתף פעולה ניתן לחייבו לשלם את חובו של הסרבן. למרות זאת, חלק ממקבלי עיקול צד ג' בחרו להתעלם או השיבו לרשות המסים תשובות שלא תאמו את המציאות שהרשות הכירה. על הרקע הזה הוחלט ברשות לשים סוף להתעלמות, ובמסגרת פעילות ממוקדת לאכיפת עיקולי צד ג' ניגשו פיזית ל-278 בעלי עסקים שנשלחו להם צווי עיקול צד ג' ושלא שיתפו פעולה, לצורך סילוק חובם של הסרבנים. מ-39 בעלי עסקים כאלה נגבו כ-3.5 מיליון שקל. על-פי ההערכות, עם השלמת הפעילות מול יתרת בעלי העסקים, סכום זה עתיד לגדול משמעותית.
התירוצים של הצדדים השלישיים לסירוב לשתף פעולה עם רשות המסים היו מגוונים, ונחשפו גם לא מעט "תרגילים" שנועדו להעלים מס. בין העסקים שבהם נערכה ביקורת במסגרת "פעילות עיקול צד ג'", הגיעו עובדי מע"מ רמלה לחברת גלידות שלא הגיבה להודעת העיקול. אז התברר כי סרבן המס מוציא בכל חודש חשבונית לחברת הגלידות, שבעליה - הוא לא אחר מאשר בנו של הסרבן. בחקירה הודה הבן, שאכן קיבל תשלומים מאביו ושניתן היה להיענות לעיקול צד ג'. הבן שילם 25,000 שקל במזומן והגיש בקשה לפריסת יתרת החוב.
עוד חברה ברמלה - העובדים הגיעו לחברה שלא נעתרה לעיקולי צד ג', והסתבר כי מדובר בחברה "רדומה" על-שם בנו של סרבן המס; אלא שגם החברה של הבן יצרה חובות, ובעיקול צד ג' בעבורה שולמו כ-105,000 שקל ופריסת תשלומים של 237,000 שקל.
במקרה דומה נתקלו גם עובדי מע"מ טבריה, שצד ג' שלא פעל ליישום העיקול היה אחיו של הסרבן, והמייצגת של צד ג' היא לא אחרת מאשר אחותם. הגם שבדיקת הכרטסת הצביעה בוודאות על 280,000 שקל ששולמו ויכלו לשמש להסדרת חובו של הסרבן. המייצגת והאח נחקרו, והמייצגת ביקשה להגיע להסדר תשלומים לפריעת החוב.
בפעילות של עובדי מע"מ חדרה מצאו אנשי הרשות כי צד ג' שילם כספים לסרבן במקום להעבירם לרשות המסים, על אף שקיבל עיקול צד ג'; לטענתו, הוא שכח שקיבל את העיקול; ומש"נזכר" בכך - עם הגעת מבקרי הרשות - שילם האיש 72,000 שקל בצ'ק. גם בעל עסק בפארק התעשייה בקיסריה, נזכר עם הגעת עובדי מע"מ שקיבל עיקול צד ג', ומסר מיידית צ'ק בסך 190,700 שקל.