תשלום כופר / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
אדם אשר נחקר על-ידי רשות המסים או גופי חקירה אחרים בחשד לביצוע עבירת מס חמורה, יכול להמיר את החשדות או האישום נגדו, בנסיבות מסוימות, בתשלום כופר כסף למדינה (כופר מלשון "כפרה"). כאשר הליך זה מושלם, יופסק כל הליך נגד אותו אדם בקשר לאותה עבירה, ולמעשה, בכך תימנע מראש האפשרות שיורשע בפלילים, ויתייתר הצורך בניהול הליך פלילי, על כל השלכותיו.
המסגרת החוקית לקיומו של הליך הכופר נמצאת בהוראות שונות בחוקי המס, ובתוכן סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סעיף 121 לחוק מע"מ, סעיף 231 לפקודת המכס, סעיף 25 לחוק מס קנייה וסעיף 60 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים.
במסגרת הליך הכופר מוגשת תחילה על-ידי החשוד בקשה לכופר, ובקשה זו מוגשת בדרך-כלל בסיום החקירה וטרם הגשת כתב האישום, אולם בנסיבות מסוימות ניתן להגיש את הבקשה אף לאחר הגשתו של כתב אישום פלילי.
הבקשה מובאת לדיון בפני ועדת הכופר המתאימה ברשות המסים וכפופה לאישורה. הוועדה בוחנת את התיק ומחליטה אם לקבל או לדחות את בקשת הכופר. שיקולי הוועדה הם, בין היתר, חומרת העבירה והיקפה, מידת מעורבותו ומידת אשמתו של המבקש בביצועה, מצבו של המבקש ובני משפחתו, התנהגות המבקש ועברו הפלילי וכן העניין ציבורי בהעמדה לדין ושיקולי הרתעה אל מול העומס המוטל על בתי המשפט.
אם ועדת הכופר מחליטה לאשר את הבקשה, היא רשאית להטיל על הנישום כופר כסף בשיעורים שונים, לדוגמה: בפקודת מס הכנסה - עד פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל על אותה עבירה; בחוק מיסוי מקרקעין, בחוק מע"מ, בחוק מס קנייה ובחוק מס רכוש וקרן פיצויים - עד גובה הקנס המרבי בגין אותה עבירה; ובפקודת המכס - עד גובה הקנס המרבי בפקודת המכס.
בדרך-כלל מסתפקים ב-15%-30%
אף שהכופר יכול להגיע, על-פי המגבלה שנקבעה בחוק, לסכומים נכבדים, בחיי המעשה הנוהל ברשות המסים הוא כי שיעור הכופר אשר יוטל בפועל ייקבע בשיעורים הנעים בין 15% ל-30% מסכום העבירה, או 30% מהמס, בהתאם לסוג העבירה.
יתרון נוסף של הליך הכופר שראוי להתייחס אליו הוא שכאשר אדם שפונה להליך הכופר ומשלם כופר חלף החשדות נגדו, אף שמדובר במעין הודאה לכאורה - לא נרשם לחובתו רישום פלילי. עם זאת, לאחר השלמת הליך הכופר, החלטת ועדת הכופר תפורסם על-ידי רשות המסים ברבים. פרסום זה כולל את שם החשוד, עיסוקו, סעיף העבירה שבה נחשד, תקופת הזמן שבה נעשתה העבירה על-פי החשד, סכום העבירה המוערך, סכום הכופר שהושת והנימוקים להחלטה וקביעת הכופר.
להלן דוגמאות בולטות מתוך החלטות ועדת הכופר אשר פורסמו לאחרונה:
בהחלטת כופר מס הכנסה הושת כופר בסך 375 אלף שקל על בני זוג שכירים בגין חשדות על אי-דיווח על הכנסות משכר דירה, בהיקף של כ-2.5 מיליון שקל (ממוצע הכנסות של כ-250 אלף שקל לשנה).
בהחלטת כופר מס הכנסה הושת כופר בסכום גבוה של 600 אלף שקל בגין חשדות נגד אישה ובעלה, בקשר לאי-דיווח על חשבון בנק (UBS) בחו"ל, ולא על הכנסות פסיביות שנצמחו בו, בסכום לא ידוע.
בהחלטת כופר מע"מ ומכס הושת על חברת קרולינה למקה סניף אילת בע"מ כופר בסך של 200 אלף שקל בגין חשדות להעלמת עסקאות ומכירת טובין פטורים ממע"מ ואספקתם ללקוחות מחוץ לאילת בסכום של כ-394 אלף שקל.
כאשר הוועדה מאשרת את הבקשה להמרת ההליך הפלילי בכופר כסף, היא מאשרת זאת באופן מותנה בתשלום המס נשוא החקירה הפלילית בתוך 90 יום.
יש לזכור כי הליך הכופר הוא הליך וולונטרי, שהוא זכות שמוקנית לחשוד בעבירת מס חמורה, ואין חובה לפנות להליך זה. בעבירות המס ה"טכניות" קיים הליך דומה, מבחינת מהותו, של המרת כתב האישום בקנס מינהלי.
השוני בין הליך הכופר להליך הקנס המינהלי חושף יתרון נוסף של הליך הכופר לעניין הגבייה. יתרון זה מתבטא בכך שהליך הכופר אינו אכיף, כלומר אין אפשרות לרשות המסים לפעול לגביית כספי הכופר מן החשוד. זאת בשונה מהקנס המינהלי, שניתן לאוכפו באמצעות הוראות החוק, ובמקרי קיצון אף להורות על מאסרו של סרבן תשלום הקנס המינהלי. כך, אם החשוד נמנע מכל סיבה שהיא מלשלם את הכופר (ומחדל המס) בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת הכופר לתשלום, לכל היותר אישור הוועדה בטל - היות שמדובר באישור מותנה - והאפשרות להגשת כתב אישום כנגד החשוד מתחדשת.
לוועדת הכופר מוקנה שיקול-דעת רחב ביותר בנוגע להחלטה אם לאשר את הבקשה לכופר, ובקביעת שיעור הכופר. יחד עם זאת, לא כל עבירה מתאימה להליך הכופר (בין בשל חומרתה ובין בשל קיומם של הליכים אלטרנטיביים). בהליך זה, לחשוד אין זכות טיעון בעל-פה בפני ועדת הכופר, ועל כן יש לייחס משקל רב לאופן ניסוחה של הבקשה לכופר ולהיכרות עם החלטות הכופר השונות טרם הגשת הבקשה, מכיוון שהדבר עשוי להגדיל את הסיכויים להצלחת ההליך.
■ עו"ד רני שורץ הוא שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות'. אבישי חכם הוא עורך דין במשרד.