פרויקט מגורים לחרדים ברחוב שמגר 10 בירושלים / צילום: רפי קוץ
פרויקט מגורים בשם "שלם טאוור" שמקימה חברת אקה נדל"ן בבעלות איש העסקים אליהו קליין, בשכונת רוממה בירושלים, עורר לאחרונה מחאה הרחק מעיני התקשורת. המגדל, בן 14 קומות, מוקם בפינת הרחובות יפו והטורים בירושלים ומשקף חלק מהשינויים המתרחשים בשוק הדיור החרדי בעיר. הפרויקט קיבל היתר בנייה לפני למעלה משנתיים, ושיווק הדירות בו כבר חצה את ה-60% במחירים של 10,000 דולר למ"ר בממוצע. כרגע הפרויקט נמצא בשלב חפירת המרתפים.
גורמים שונים בציבור החרדי המתגוררים ברוממה יצאו כנגד בניית בניין מגורים בגובה כה רב בשכונה. החשש שלהם היה שעקב איסור שקיים במגזר החרדי להשתמש במעליות שבת, את הדירות בבניין ירכשו "אוכלוסיות אחרות": חילונים או דתיים לאומיים.
בימים האחרונים הגיעה הסוגיה לפתרון, אולם היא הותירה סימן שאלה גדול - האם השינויים בירושלים יגיעו גם למקומות צפופים אחרים שבהם סובל הציבור החרדי ממצוקת דיור קשה, כמו בני-ברק.
"המרחק בין תל-אביב לירושלים הוא אולי 50 דקות נסיעה, אבל המרחק האמיתי ביניהן הוא 50 שנה", אומר אלי קליין, בעלי אקה נדל"ן שבנתה למעלה מ-1,000 דירות במגדלים בעיר. "בשנים האחרונות אנחנו בונים באזורים חרדיים בירושלים בניינים בני 10 ו-12 קומות, מה שלא היה נהוג בעבר".
לדברי קליין הסיבה לשינוי נעוצה בכך שכיום ישנם רבנים שמתירים שימוש במעלית שבת. "בזכות הפסיקות שמאפשרות לעשות שימוש במעלית שבת, לצד העובדה שדאגנו להתקין מעליות הנחשבות 'לחומרה' כמו הלפרין, הפרויקט הצליח ומכרנו כבר 60% ממנו. הרבה רוכשים הם מחו"ל, בעלי יכולת כלכלית, שקיבלו את האישור ההלכתי לקנות דירה בבניין עם מעלית שבת. הנוף בירושלים חשוב להם, וכזה יש רק בקומות הגבוהות".
קליין מעריך שהשינוי בהתייחסות לבנייה גבוהה בשכונות החרדיות בירושלים ילך ויתרחב. "קיימת בנייה לגובה בירושלים, אבל ישנה התנגדות מסוימת לבנייה מעל 12 קומות בגלל חשש שבניין גבוה מדי יביא לשינוי אופי האוכלוסייה. מהסיבות האלה הייתה התנגדות לפרויקט שלנו, עד כדי כך שההיתר שלנו היה בסכנה. לשמחתי זה נפתר", הוא מספר, אך לא מפרט כיצד.
"ההתחדשות והבנייה לגובה טובות לציבור החרדי, כי הן מביאות אוכלוסייה חזקה, שעובדת. לירושלים אסור להרגיל משפחות לחיות בעוני. אי-אפשר לבנות בכניסה לעיר מגדלים עם עשרות אלפי מ"ר לתעסוקה ולמסחר, כשאין מי שיעבוד, יתפרנס ויקנה מהם. אולי לא כולם מסכימים איתי אבל כמוני חושבים אלפים".
ובאמת, מאזור שכונת רוממה, ועד לרחובות שרי ישראל, שמגר ומלכי ישראל, נבנים לאחרונה בניינים רבים שחוצים את רף 10 הקומות.
"הדירות הנמוכות יקרות מהגבוהות"
גם חיים שלום, הבעלים של חברת טעמן נדל"ן הבונה בתי מגורים במגזר החרדי, סבור כי יש שינוי מגמה בירושלים. לטענתו, "מי שקונה דירות בקומות גבוהות, הם תושבי חוץ, ומחירי הדירות במ"ר בקומות הנמוכות עדיין גבוהים מהמחירים בקומות הגבוהות".
את הסיבה לכך שהשינוי מתרחש דווקא בירושלים, אך עדיין לא הגיע לבני-ברק תולה שלום בפסיקות הלכתיות: בירושלים לא הייתה התערבות של רבנים בנושא מעליות שבת או מגבלות שהוטלו כתוצאה מכך, בעוד שבבני-ברק הגבלת הגובה שנובעת מפסיקות הלכה היא מעין "חוק" בעירייה. "מכיוון שהיום יש פתרונות של מעליות שבת ברמה הלכתית מאוד גבוהה, לדעתי השינוי יגיע בסוף גם לבני-ברק".
לדברי ראש המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר אילן, פרופ' קימי קפלן, "ההנחה שהציבור החרדי הם חבורה של רובוטים שעושים כל מה שהרבנים שלהם אומרים, היא פשוט לא נכונה.
"יש אינספור דוגמאות לכך שרבנים הוציאו פסקי הלכה הצהרתיים בנושא מסוים, והציבור הצביע ברגליים. נכון שיש השפעה לפסיקות, אבל היא חלקית. מספר פוסקי ההלכה שיצאו נגד פלאפונים ואינטרנט הוא עצום, אך מספר החרדים שמחזיקים שני פלאפונים - אחד כשר ואחד לא - גם הוא עצום. כך גם לגבי אינטרנט.
"לפני כמה שנים הרב אלישיב, מגדולי הרבנים החרדים הליטאים, ניהל מלחמת חורמה נגד אקדמיזציה ברשת בית יעקב, ואמר שהאקדמיזציה היא דבר משחית. האם האקדמיזציה בבית יעקב פסקה? התשובה היא לא. ומדובר באדם שבשיא כובד משקלו לא הצליח לגבור על כוח המציאות שבה משפחות צריכות להתפרנס ולקבל הכשרה מתאימה לכך. זה כוח שהוכח כחזק יותר מאמירה חד-משמעית של הרב אלישיב.
"אם יש קבוצות מסוימות של חרדים שהחליטו שהן לא מוכנים לעשות שימוש במעלית שבת, אז גם אם הרב שלהם יגיד להן שכן מותר להשתמש במעלית שבת, הם לא יעשו את זה. זה קורה בכל תחומי החיים, אז למה שזה יהיה שונה בדיור? ועדיין חידת הדיור במגזר החרדי היא החידה הכי קשה שאיש לא פתר עד היום. לפעמים צריך רטוריקה מסוימת כדי לאפשר שינוי בלי לפגוע בעקרונות ובערכים של החברה".
אז מה הפתרון?
"לדעתי התשובה לא טמונה בפסקי הלכה, אלא במחוזות אחרים כמו להבין מיהם הציבורים החרדיים שאין להם בעיה עם מעלית שבת, ומי הציבורים שכן. אם יודעים שיש ליטאים שיש להם בעיה עם מעלית שבת, אז גם פסיקות של רבנים לא ישנו את זה וצריך לנתב את המשאבים למקומות אחרים".
כלומר, להסתכל על החרדים לא כמקשה אחת.
"הציבור החרדי מורכב מפסיפס גדול של קבוצות, ולכן הרזולוציה שמסתכלת על החברה החרדית ככלל, היא לא נכונה. בתחומי חיים שונים, אם זה אינטרנט, תכנון ילודה או יציאה לשוק העבודה מתחוללים שינויים שלא עולים בקנה אחד עם פסיקות של רבנים. בני-ברק היא אולי יוצאת דופן, ואני לא יודע אם יבנו בה מחר מגדל לגובה, אבל במקומות אחרים יש שינוי, ושכונת רוממה בירושלים היא דוגמה מצוינת לכך. כל הדירות שנבנות לגובה בשכונות חרדיות בירושלים הן דירות רפאים? התשובה היא לא".
"בבני-ברק קובעים הרבנים ולא הציבור"
אז האם יש סיכוי לראות את ניצני השינוי גם בבני-ברק? יזם חרדי ותיק בבני-ברק טוען שהסיכוי לכך נמוך.
"מי שקובע את ההנחיות בבני-ברק הם הרבנים, שברובם מתנגדים לשימוש במעליות שבת, ולא הציבור. הבעיה בבני-ברק ולא רק בה, היא שמי שיושב בוועדת תכנון בנייה ובמהנדס העיר יושב שם עשרות שנים ולא מתחלף. בגלל זה יזמים שמכירים את מקבלי ההחלטות בעיר בונים בה, ויזמים שלא מכירים אותם לא מעיזים לפעול בה. זאת לא מציאות בריאה. הכיסאות שבהם מתקבלות החלטות צריכים דם חדש.
"יש הרבה אזורים חרדים, בירושלים ובאשדוד למשל, שבהם עושים שימוש במעליות שבת. ראש עיר שנבחר לחמש שנים בעיר כמו בני-ברק, לא רוצה לעשות שינויים כאלה. אבל אם היו מחליפים מהנדס עיר או יו"ר ועדה מקומית, לאדם שמוכן לשמוע עוד דעות ועוד רבנים, יכול היה להיות שינוי לטובת הציבור בעיר.
"כמו הרבה פסיקות במגזר החרדי, לצד הפסיקה נגד שימוש במעלית שבת יש גם פסיקות שמתירות את השימוש בה. היום בשביל לבנות על קרקע, במקום לעבור הליך של אישור תכנוני, מקבלים אישור מהרב. יש הרבה קולות במגזר החרדי שאומרים - שהרבנים יתמקצעו ביהדות ובהלכה, ותשאירו נושאים כלכליים בידי מומחים. וכמו שמצאו פתרונות לסוגיות כמו תמי 4 וטלפונים כשרים, יש גם פתרונות למעליות שבת.
"אם הציבור החרדי לא יפנים שצריך לעבור למעלית שבת, גם מחוץ לבני-ברק, מי שייקח את המגרשים הפנויים שנותרו זה ציבור חילוני. ואז שוב הציבור החרדי ימצא את עצמו בלי פתרון עם מצוקה גוברת. במקרה שיש מגרש ריק עם תב"ע לבנייה גבוהה באזור חרדי, יקרה אחד מהשניים: או שיבואו יזמים חרדים, יקנו את הקרקע במחיר מלא למספר מקסימלי של דירות, אבל לא יוכלו לממש את כל זכויות הבנייה בה בגלל מגבלת הגובה, ואז מחירי הדירות יהיו הכי גבוהים שיש, ומי שישלם את המחיר זה הציבור החרדי, או שמי שיקנה את המגרש זה יזם חילוני שיבנה לציבור חילוני והחרדים שוב איבדו פתרון".
לטענת היזם, הזעקה של הציבור החרדי לא מושמעת, והפתרון יבוא רק בשינוי מצד הוועדות המקומיות של הערים החרדיות. "המגזר החרדי צורך כל שנה 7,500 דירות לזוגות שמתחתנים והמדינה רחוקה מלתת להם מענה, לכן הם במצוקה קשה. גם חברי הכנסת שאמורים לייצג את המגזר החרדי לא עושים את זה.
"כל חברי הכנסת של יהדות התורה יושבים בכיסא כבר 25 שנה, קדנציה אחרי קדנציה. אבל מבחינתם מי שבחר בהם זה לא הציבור אלא הרב".
מעיריית בני-ברק נמסר בתגובה כי "ישנן שתי סיבות להגבלת הבנייה לגובה בעיר: הראשונה היא ההיבט ההלכתי של הנושא והשנייה היא הצורך בתשתיות בהיקפים בלתי רגילים בבנייה לגובה רב, בעיר בעלת אוכלוסייה גדולה בכל משפחה.
לשאלה אם יהיה ביקוש לדירות החדשות שיוקמו בשנים הקרובות על קרקע מדינה בצפון העיר, באזור תחנת הרכבת, המרוחק מלב העיר, השיבו בעיריית בני-ברק:
"כל מי שמכיר את המצב יודע בוודאות שברגע שתוקמנה הדירות החדשות בצפון העיר, כבר תוך כדי בנייתן לא תהיינה דירות פנויות.
"יש לזכור, כי לו נבנו במרכז בני-ברק, בשטחים הפנויים המעטים, בניינים רבי-קומות, מעל 5,6 קומות רובם לא היו נמכרים, שכן בבני-ברק רובו המוחלט של הציבור החרדי מקפיד שלא לעלות ב"מעלית שבת".
השכונה בצפון בני-ברק עדיין בשלבי תכנון ראשוניים ולכן אין לדעת מה יהיה גובה הבניינים שם.
מעלית כשרה בהשגחת הבד"ץ
לדברי נתנאל לפידות סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, הפתרון לצפיפות באזורי המגורים לחרדים נמצא כעת בידיים של מכון התקנים. "קיים פתרון טכנולוגי למעלית שבת שהוצג לרבנים ונמצא יעיל כנגד החשש לחילול שבת. בפסק הלכה של העדה החרדית בני-ברק, משנת 2014, נקבע כי 'הוצגה הדגמה של רכיבי המערכת, ונמצא כי הם עובדים על פי העקרונות הנדרשים'.
"בעוד קבוצות חרדיות של ספרדים, אנגלו-סקסים, צרפתים וחוזרים בתשובה כן עושים שימוש במעלית שבת, פסק ההלכה שניתן עשוי להביא גם את קהילת הליטאים לעשות שימוש במעלית שבת לאחר שמכון התקנים ייתן את האישור לטכנולוגיה. ברגע שזה יקרה, יחזרו לרבנים על מנת שאלה יאשרו לציבור להשתמש במעליות. אז יהיה קשה להתנגד לפתרון גם בבני-ברק. זה ישנה את המשחק".
ממכון התקנים נמסר בעניין כי "אכן לפני מספר שנים פנו למכון להתייעצות אך לא התבקשנו לבדוק או לאשר את המוצר".
העלייה, לפיכך, עוד ארוכה.
מצוקת הדיור במגזר החרדי: הרבה דיבורים מעט מעשים
מצוקת הדיור שממנה סובל הציבור הכללי בישראל חריפה עוד יותר במגזר החרדי, והיא המקור לתופעת חריגות הבנייה הרבות שמאפיינות שכונות מסוימות, כפי שהובא בהרחבה בכתבה העוסקת בבנייה בעיר בני-ברק במוסף הנדל"ן האחרון. מהו למעשה המקור למצוקת הדיור עצמה? לשאלה הזאת יש כמה תשובות והראשונה היא העובדה שהמדינה כשלה במתן פתרונות דיור בהיקפים האמתיים שהמגזר החרדי זקוק להם. בבדיקה שערך ב-2015 המכון החרדי למחקרי מדיניות, נמצא כי בכל שנה נערכות במגזר החרדי 8,000 חתונות, ומספר זה הולך וגדל. לכן, יש צורך ב-7,000 דירות חדשות עבור מגזר זה בכל שנה. מכיוון שזה לא קורה, אותם זוגות צעירים גרים אצל ההורים, שוכרים מחסנים וחניות, מתפרסים לאזורים לא חרדיים וגרים בשכירות יקרה.
בפברואר 2016 פרסם משרד השיכון "תוכנית אסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית". הרציונל של התוכנית היה בין היתר כי לחרדים מאפייני מגורים ייחודיים להם, בין היתר חוסר רצון להשתמש במעלית שבת שמגבילים את גובה הבנייה, ומנגד הסתמכות מועטה על מכונית פרטית, מה שמאפשר להקטין את מספר החניות הדרושות. על רקע זה, המליצה התוכנית על דרכים שונות להוספת יותר מ-180 אלף דירות לחרדים באמצעים שונים: מיצוי הבנייה בשכונות קיימות, התחדשות עירונית, הקמת שכונות חדשות בערים קיימות והקמת יישובים חדשים. ביולי 2016, בדיוק לפני שנתיים, אישר קבינט הדיור הצעה שגיבש משרד השיכון לפיה במהלך שלוש השנים הקרובות יוגשו לוועדות התכנון 20 אלף יחידות דיור וישווקו 15 אלף יחידות דיור. אולם מלבד התוכנית להקמת ישוב חרדי חדש בנגב - כסיף - תוכנית שטרם מומשה ושהדעות עליה חלוקות, לא קרה הרבה.