ראש עיריית רמת-גן, ישראל זינגר / צילום: שלומי יוסף
ראש עיריית רמת-גן, ישראל זינגר, יכול להתמודד בשקט על כהונה נוספת: פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה היום (א') לזינגר, שנחשד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, כי תיק החקירה בעניינו נסגר בהיעדר ראיות מספיקות. ההחלטה על סגירת התיק התקבלה על דעתו של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, ולאחר הליך שימוע שבו יוצג זינגר על-ידי עורכי הדין ינון סרטל, ציון סהראי וניר לזר.
זינגר נחשד בכך שבמסגרת התמודדותו במערכת הבחירות לעיריית רמת-גן בשנת 2013, קיבל לכאורה שוחד משורה של פעילים שעבדו עבורו ללא שכר, וזאת לאחר שהבטיח להם כי אם יעבדו עבורו ללא שכר, הרי במקרה שייבחר לתפקיד ראש העיר, הוא ידאג למנותם לתפקידים בעירייה. אותם פעילים אכן עבדו עבורו ללא שכר. אחד מהם מונה לאחר הבחירות לתפקיד בעירייה. בגין כך נשקלה העמדת זינגר לדין בעבירה של קבלת שוחד. בנוסף, נחקר חשד להתערבותו של זינגר במינויים של מקורביו האישיים לאחר שנבחר לראשות העיר, ובגין כך נשקלה העמדתו לדין בעבירה של הפרת אמונים. לפיכך הוזמן זינגר לשימוע.
בעקבות השימוע המליצה פרקליטות המחוז לגנוז התיק, וכך המליצו גם גורמים בכירים נוספים בפרקליטות, לרבות המשנה לפרקליט המדינה (פלילי). פרקליט המדינה קיבל את ההמלצה, ולפיכך הוחלט כי אין מקום להגיש כתב אישום.
על-פי החשד, זינגר קיבל את טובות ההנאה, לאחר שהבטיח אותן הבטחות, בתקופה שקדמה למינויו לעובד ציבור, היינו, בעת שהיה רק מועמד לתפקיד. אכן, החוק קובע כי גם "מועמד" לתפקיד יכול לקבל שוחד, אף שהוא עדיין איננו עובד ציבור; אך השאלה ממתי נחשב אדם "מועמד" לתפקיד, היא שאלה מורכבת שיש עליה פסיקה מצמצמת יחסית. במקרה דנן, עלה קושי להוכיח כי זינגר כבר היה "מועמד" לפי החוק והפסיקה, בעת שהפעילים החלו לעבוד עבורו, דבר שהקשה על הוכחת היסוד הנדרש להרשעה בעבירת השוחד.
בנוסף, במסגרת הבחינה אם אכן טובות ההנאה ניתנו לזינגר בעקבות הבטחותיו, בציפייה לקבל תמורה מזינגר במסגרת תפקידו (אם ייבחר), הרי שמחומר הראיות עלה קושי להוכיח מעבר לספק סביר, כי זינגר ראה את "הבטחותיו" לפעילים כהבטחות מחייבות, ועלה ספק אם חשב שפעילים אלה התייחסו להבטחותיו אלה כהבטחות רציניות ומחייבות. ואכן, חלק מהפעילים העידו כי לא האמינו להבטחותיו. מדובר ב"הבטחות" שניתנו במסגרת מערכת בחירות פוליטית, ועל-פי הפסיקה יש לקחת "בעירבון מוגבל" הבטחות שכאלה.
במקביל, פעילות הפעילים נעשתה במסגרת התנדבותית שאינה חריגה, כזו המקובלת במערכות בחירות. כמו כן, על-פי חומר הראיות, יקשה לשלול שהמניע של הפעילים כלל בתוכו בעיקר (או רק) רצון לשינוי פוליטי ודאגה כנה לעיר רמת-גן, ומשכך, קיים קושי של ממש להוכיח שאלה עבדו עבור זינגר בגין הבטחתו שימנה אותם בעתיד לתפקידים כאלה ואחרים.
בנוסף, רק פעיל אחד מבין ארבעת הפעילים שטענו להבטחות מונה בפועל למשרה בעירייה, שאף היא משרה זוטרה, בעוד שבמקרים האחרים כלל לא קוימו ההבטחות, מה שמוסיף ומחזק את האפשרות שאיש לא ראה את ההבטחות הללו כמחייבות, וככאלה שהניעו את הפעילים לעבוד בחינם עבור זינגר.
בנסיבות אלה הגיעה הפרקליטות למסקנה כי יקשה להוכיח במידה הנדרשת בפלילים כי הפעילים עבדו בהתנדבות עבור זינגר בעקבות ההבטחות שקיבלו, ולא ממניעים ענייניים, וממילא יקשה להוכיח כי זינגר "קיבל" את פעילות ההתנדבות של הפעילים "בעד פעולה הקשורה לתפקידו" (העתידי- אם ייבחר) - כנדרש בחוק כדי להרשיע בעבירת שוחד.
בהחלטה הודגש כי יש אפשרות עקרונית להעמיד לדין בעבירת שוחד, במקום שניתנה הבטחה ברורה ומחייבת לטובת הנאה, גם אם מדובר בהבטחה שניתנה במסגרת מערכת בחירות או במסגרות פוליטיות אחרות. אך המקרה הנדון כאן, בהתאם לראיות שנאספו, מעורר קשיים ממשיים בהוכחת הטענה כי ההבטחות הן אלו שגרמו לפעילים לעבוד עבור זינגר במערכת הבחירות, וכי כך תפס זאת זינגר.
באשר לחשדות בעניין ההתערבות במכרזים לתפקידים בעיריית רמת-גן, לטובת מקורביו האישיים, הרי שלמרות שהעובדות שעלו מן הראיות אכן הצביעו על כך כי זינגר פעל לטובת קליטה בעבודה של כמה ממקורביו, לא ניתן היה להוכיח במידה הנדרשת עד כמה מעורבות זו אכן השפיעה על החלטות ועדת המכרזים. היינו, לא נמצאה אינדיקציה להתערבות ישירה של זינגר בהחלטות הוועדה, ואף לא נמצאו ראיות לניסיון לכפיית דעתו על חברי ועדות המכרזים. לפיכך הוחלט כי הראיות הנסיבתיות שנמצאו בהקשר זה אינן מספיקות על-מנת לבסס הרשעה בפלילים בנושא זה.
לאור האמור, פרקליט המדינה החליט, על יסוד המלצת פרקליטות המחוז וגורמים בכירים אחרים, לגנוז את התיק. יצוין כי מחומר הראיות עולה כי התנהלותו של זינגר הייתה בעייתית במישורים שונים - קבלת טובת הנאה בדמות עבודת פעילים עבורו ללא שכר, בעקבות מתן הבטחות (גם אם הן ספק מחייבות) להענקת משרות בעירייה לאותם פעילים לאחר הבחירות, והתערבות במכרזים לטובת מקורביו האישיים. למרות האמור, הרי שנוכח מכלול הקשיים הראייתיים והמשפטיים, שחלקם פורטו בתמצית לעיל, הוחלט לסגור את התיק נגד זינגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
לדברי הפרקליטות, מקרה זה ממחיש כי הליך של שימוע נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה, כאשר לאחר השימוע הפרקליטות שוקלת שוב את הראיות ואת הבעיות המשפטיות הניצבות בפניה. במקרה זה, הקשיים שהיו קיימים בתיק החקירה התחדדו במסגרת הליך השימוע והביאו למסקנה כי התשתית הראייתית בתיק אינה מספיקה ולא תקים סיכוי סביר להרשעה, כנדרש במשפט הפלילי.
הפרקליטות מציינת כי לטענותיהם של באי-כוחו של זינגר בדבר היות חקירת המשטרה מוטה ולטענה כאילו החקירה נערכה בתיאום עם יריבו הפוליטי של זינגר, לא נמצא בסיס.
עורכי הדין ינון סרטל, ציון סהראי וניר לזר, שייצגו את זינגר בשימוע, מסרו בתגובה כי "לאחר שימוע ארוך וממצה החליט פרקליט המדינה, על יסוד המלצת פרקליטת המחוז והמשנה לפרקליט המדינה (פלילי), לקבל את טענותינו העובדתיות והמשפטיות ולסגור את התיק נגד ראש העיר. אנו מברכים על החלטה זו ומאחלים למר זינגר הצלחה בבחירות הקרובות".
בעקבות סגירת התיק של זינגר מסר בא-כוחו, עו"ד יהושע רזניק: "כפי שסברתי בתחילת הדרך, לא היה מקום להגיש כתב אישום נגד מר זינגר, ואני שמח כי טיעוניי התקבלו על-ידי פרקליטות המדינה".