גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנייה ירוקה ושימור החקלאות: שינויי האקלים מגיעים לכנסת

תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים שגובשה במשך תשע שנים אושרה הבוקר בממשלה • המשרד להגנת הסביבה: ישראל צריכה להיערך להתחממות משמעותית, יותר אסונות טבע וירידה בכמות המשקעים ● ישראל 2048

חקלאות /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חקלאות /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שנים האחרונות יש בישראל בצורת חריגה, שמתרחשת בהסתברות של 1 ל-50 שנה. הבצורת, שנגרמה בשל שינויי האקלים, הובילה למחסור במים ולקמפיין נוסף עם רננה רז - "ישראל מתייבשת". הבצורת הפתיעה את רשות המים, אך ההבנה כי צריך להיערך גם לשינויי אקלים לא צפויים ממש אינה חדשה.

במקרה של הבצורת, המדינה לא נערכה כראוי ולא יישמה את ההמלצות להקמת מתקני התפלה נוספים. גם במקרה של שינויי האקלים אפשר להגיד שהמדינה לקחה את הזמן - ביוני 2009 החליטה ממשלת ישראל להכין תוכנית לאומית להיערכות והסתגלות לשינויי אקלים. זה לקח למעלה מתשע שנים, אבל הבוקר אימצה הממשלה את עקרונות מסמך המדיניות, שכתיבתו הושלמה בדצמבר האחרון. בנוסף, הממשלה אישרה הקמת מנהלת להיערכות המדינה שתרכז את פעילותם של משרדי ממשלה, רשויות ממשלתיות וגופים נוספים שיקחו חלק בגיבוש התוכנית.

אישור התוכנית הוא חלק מחויבות שהמדינה לקחה על עצמה במסגרת הסכם האקלים שנערך בפריז. בסופו של דבר גובש במשרד לאיכות הסביבה מסמך רציני ומעמיק של 250 עמודים, שאת כתיבתם הובילה ד"ר סיניה נתניהו, עד לאחרונה המדענית הראשית של המשרד. ההסתכלות הזאת לטווח ארוך יכולה ואף חייבת להתקיים גם במשרדים נוספים כמו משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון, אבל היא עדיין ייחודית - בדרך כלל במשרדים אחרים עדיין מתקשים לתכנן לטווח ארוך וגם לבצע, בגלל התמקדות במטרות ויעדים קצרי טווח, שעלולים להשפיע לרעה על אותן מטרות ארוכות טווח (למשל הניסיון להוריד את מחירי הדירות כיום לא נעשה מתוך מחשבה על העתיד הרחוק).

גזי חממהמים מותפלים


הבוקר אישרה הממשלה הצהרה לפיה "ההסתגלות לשינוי אקלים הינה תהליך ארוך טווח, הדורש מחויבות, תיאום וגמישות, על מנת להגיב למציאות המתהווה ולמידע חדש המגיע ממחקר מתמשך. המטרה היא כי על ידי יישום תוכנית ההסתגלות וצעדי מדיניות, מדינת ישראל תגיע למוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה, תקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ותמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו".
במשרד להגנת הסביבה נהנים מכך שאין בהתנעת התוכנית מוקשים פוליטיים. הגנת הסביבה מצטיירת כנישתית בישראל ביחס לאתגרי הביטחון והכלכלה, אך דווקא ההסכמה הפוליטית הרחבה היא זאת שאיפשרה לשר זאב אלקין להביא את התוכנית לאישור הממשלה חודשים ספורים לאחר השלמת כתיבתה.

לשם השוואה, הבוקר הייתה אמורה הממשלה לדון גם באיתנותו הפיננסית של הביטוח הלאומי, סוגיה הרת גורל לאזרחי ישראל. למרות העובדה שחלפו שש שנים מאז שהוועדה לבחינת הנושא השלימה עבודתה, הממשלה שוב דחתה את הדיון הראשון בנושא.
במקרה של הסתגלות לשינוי האקלים אין אולי מחיר פוליטי עכשווי, אך יכול להיות ששיקולים פוליטיים קצרי טווח ימנעו מיישום חלק מההמלצות, כמו למשל קידום בנייה ירוקה. הדבר עלול להיות כרוך בהשפעה על מחירי הדירות והתמודדות עם קבלנים, ואז יהיה אפשר לראות אם ישראל באמת מתכוונת להיערך לשינויי האקלים, או שהיא ממשיכה לחשוב לטווח קצר.

כותבי מסמך המדיניות מציינים כי קיימים מספר מחקרים שאומדים את הנזק הכלכלי של שינויי אקלים אם לא יבוצעו פעולות הפחתה או הסתגלות, ומצביעים על שינויים בתוצר העולמי הגולמי בהתאם לשינוי הצפוי בטמפרטורה הממוצעת. נזק זה נאמד בכ-0.5% מהתוצר לשנה במחצית המאה הנוכחית וגדל לכ-1%-5% מהתוצר העולמי לשנה עד סוף המאה הנוכחית ולאחריה. ההשפעה כמובן תהיה גם על ישראל, אך המחקרים לגביה עדיין מעטים. חלק מהתוכנית החדשה הוא ביצוע מחקרים רבים שיאפשרו גיבוש מדיניות מותאמת יותר.

במסמך מופיעה גם תהייה מעניינת: האם השקעה מוקדמת וממוקדת חוסכת כסף רב בטווח הארוך או לא. מצד אחד, השקעה כזאת תגביר את העמידות לשינויי האקלים, למשל על ידי מניעת הצפות, אך מכיוון שההשקעות כרוכות בטכנולוגיות חדשניות וקיים צפי שחדשנות עתידית תוזיל את עלות היישום, אז נשאלת השאלה אם כדאי לדחות את ההשקעות.

שינויי אקלים

התחזית: הטמפרטורות ימשיכו לעלות

לפני כשנה פורסם בארה"ב אחד הדו"חות המקיפים אודות ההתחממות הגלובלית, דו"ח שאיגד מחקרים רבים של אוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים, וכן נתונים מסוכנויות ממשלתיות. על פי הדו"ח, הטמפרטורות הנוכחיות בכדור הארץ הן הגבוהות ביותר ב-1,700 השנים האחרונות. הטמפרטורה העולמית הממוצעת בין השנים 1986-2016 גבוהה ב-0.7 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בין 1901 ל-1960. בישראל, שנות ה-2000 חמות יותר משנות ה-50, אז גם היו שנים חמות, אך זהו אינו ההבדל היחיד - בעוד שבשנות ה-50 היו לצד השנים החמות גם שנים קרות, מאז שנת 1993 לא היתה אף שנה קרה מהממוצע הרב שנתי בין השנים 1961-1990.

מחברי הדו"ח הנוכחי בישראל ציינו כי יש להיערך להתחממות של 1.5-3 מעלות צלזיוס בחורף ו-1.5-4 מעלות בקיץ, וכן להפחתת משקעים באזורים מסויימים בשיעור של 10%-20%. בנוסף, תיתכן עלייה בהסתברות לאירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גלי חום, בצורות ושטפונות. במשרד להגנת הסביבה מציינים גם כי קיימת עלייה בהסתברות לשריפות יער והתגברות תופעת המדבור בחלק הדרומי של הארץ. לפי נתונים של מדידות מפלס ים בשנים 2001-2015 מראים קצב ממוצע של עליית מפלס של כ-5.5 מ"מ בשנה. ההשפעה של כל התהליכים הללו רלוונטית לתחומים רבים בחיים ובכלכלה שלנו, למשל צריכת אנרגיה ובמים, גידולים חקלאיים, תשתיות (במקרה של משקעים רבים), בנייה, בריאות וכו’.

כך למשל, בתחום החקלאות עלולה להיות לשינוי האקלים השפעה על ענפי החי. יש בעלי חיים במשק שאינם מותאמים לעומס חום גבוה, ובמשק הבקר צפויה ירידה ביצרנות בשר וחלב יחד עם ירידה בפוריות בקיץ ופגיעה ביחס ייצור החלב בין הקיץ לחורף המהווה בעיה אסטרטגית בענף. כמו כן, ייצור החלבון מן החי בישראל מתבסס ברובו על מזון מיובא, מזון שייצורו בעולם חשוף לשינויי האקלים הגלובליים. לפי כותבי המסמך, קיימות תחזיות בעולם לפיהן התחממות גלובלית משמעותית (3 מעלות מעל הממוצע) תייצר מחסור גובר במזון בקנה מידה עולמי מכיוון שתקטין את כמות היבולים העולמית ותגרום לשריפות גדולות, בין היתר של תוצרת חקלאית.

לפי המשרד להגנת הסביבה, ההשפעה על תחום האנרגיה בישראל היא קודם כל בגלל הצורך בהתפלה של כמויות מים גדולות יותר, והפעלה של מתקני התפלה כרוכים בשימוש באנרגיה רבה. החום מוביל גם לעלייה בכמות האנרגיה הנצרכת בגלל השימוש באמצעי קירור. יש גם דברים פחות אינטואיטיביים לציבור הרחב, כמו למשל העובדה כי יעילות שריפת דלקים משתנה עם טמפרטורת האוויר, ולהשפעה של שינויי אקלים על זיהום האוויר יש השלכות לגבי מקורות יצירת האנרגיה וסל הדלקים.

כל אלו ועוד יכולים גם להוביל את ישראל למשבר גיאו-פוליטי, הן בגלל ההשפעה של שינוי האקלים עליה, והן בגלל רמת הפגיעות של שכנותיה. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי שינויי האקלים מעוררים תהליכים מנוגדים בזירת הבינלאומית - מצד אחד הם מובילים לשיתוף פעולה ומדיניות משותפת, ומנגד מובילים למחלוקות ביחס לאופי שיתוף הפעולה ולחלוקת הנטל. כך, ביוני 2017 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא פורש מהסכם האקלים, ועורר עליו ביקורת רבה מצד מדינות וחברות עסקיות. כותבי המסמך מציינים כי במקביל למחלוקות על אופן ההתמודדות עם השינויים, "ההשלכות בשטח של שינויי אקלים, בהן הגירה, פגיעה במקורות מזון וביכולת המשילות של מדינות, בעיקר מתפתחות, מעוררות כבר עתה מתחים וסכסוכים באזורים נרחבים בעולם". הם גוזרים מכך את ההשפעה על ישראל, שמצד אחד עלולה לסבול מההשפעה על מדינות אחרות (למשל הם מעלים חשש כי יגיעו לישראל "פליטי בצורת" ממדינות שיסבלו ממחסור במים), אך מצד שני הם מעריכים כי ישראל תוכל למנף את יכולותיה בתחום החקלאות והטכנולוגיה כדי לסייע למדינות אחרות ולחזק את מעמדה הבינלאומי. אחת הדוגמאות בדו"ח היא הענקת סיוע הומניטרי למדינות מתפתחות שמתמודדות עם השלכות של אסונות טבע, כמו שריפות או מגפות.

עוד ממליצים כותבי הדו"ח כי ישראל תהפוך למרכז בינ"ל לתחום ההיערכות ותמנף את הידע שתצבור להישגים דיפלומטיים. היא יכולה לעשות זאת על ידי שיתופי פעולה אזוריים, באמצעות קידום יוזמות משותפות שיענו על האתגרים משינויי האקלים (למשל בתחום החקלאות או הבריאות). במקביל, הם ממליצים שישראל תשלח נציגים לארגונים בינ"ל, שאחראים על עיצוב נורמות וקביעת רגולציה. הם מציינים כי לצד אינטרסים מדינתיים, זה עשוי לסייע גם לאינטרסים של חברות עסקיות ישראליות.

מודעות ירודה בענפי התעשייה

שינויי האקלים הם אמנם לא גזרה משמיים, ובמאמצים בינלאומיים יש אפשרות לצמצם אותם, אך הקושי ביצירת מודעות בישראל נובע מכך שהשפעתה על שינויי האקלים הגלובליים - למשל בפליטות גזי חממה - הוא מזערי. זה לא מונע מישראל את הצורך בהיערכות לשינויים, בניסיון להתמודד עמם ובניצול שלהם לטובתה. למשל, אין לישראל אפשרות לבלום את התחממות הטמפרטורות אבל היא צריכה להקים מתקני התפלה כדי לא להגיע למחסור במים, וכן יכולה למכור טכנולוגיות חדשות בתחום למדינות אחרות.

לצורך ההיערכות לשינויי האקלים גיבשו קובעי המדיניות במשרד להגנת הסביבה חמש מטרות על: צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי; נקיטת אמצעים להגדלת העמידות של המערכות הטבעיות; בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות; חינוך, העלאת מודעות והנגשת ידע למקבלי החלטות ולציבור; השתלבות ישראל במאמץ הגלובלי, בהתאם למחויבותה, וקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים. התוכנית הלאומית שאישרה היום הממשלה כוללת 30 תוכניות פעולה שפרושות על פני חמש המטרות הללו. בכל תוכנית פעולה כזאת מפורטים מיהם הגופים, בעיקר משרדי ממשלה רבים, שצריכים לקחת בה חלק.

כותבי המסמך מציינים כי "התוכנית של ממשלת ישראל כוללת טווח רחב של תוכניות הסתגלות לרוחב משרדי הממשלה בכדי להבטיח שההיערכות וההסתגלות לשינויי האקלים יוטמעו לתוך המערכות הפיננסיות הקיימות ולתוך תהליך קבלת ההחלטות, אם זה לצורך סלילת כביש חדש, עדכון של תכנון ושימושי קרקע או ניהול משאבי טבע". כלומר, אין צורך בתקציב נוסף על הקיים, אלא המטרה היא להטמיע את המודעות לנושא, עד כדי כך שהיא תחלחל לתוך תהליכי התכנון הרגילים. כמו כן, הם החליטו להתמקד בצעדי מדיניות בגישת "ללא חרטה", שאלו צעדים שיניבו תועלת גם אם שינויי האקלים החזויים לא יתרחשו במציאות.

חוסכים עלויות בנייה - ומשלמים על תחזוקה

דוגמה להטמעת המודעות היא בנייה ירוקה, שהיא גישה לבנייה שמובילה לחיסכון באנרגיה ובמים, ומאפשרת להסתגל לשינויי אקלים, אך החיסכון שהיא מאפשרת ייטיב עם הדיירים גם עם שינוי האקלים יהיה מתון ממה שחוזים. ואולם לפי הכותבים, "בעת הפיתוח של מרבית המבנים ניתנת יותר תשומת לב לעלויות הידועות של הבנייה, מאשר לעלויות העתידיות הלא-ידועות של התפעול", והם מציינים גם כי היעילות האנרגטית היא רק אחד מהשיקולים שיש ליזמים ולרוכשי הדירות בעת בניית הבניין. במשרד ממליצים להתיר את החסמים שמעכבים בנייה ירוקה, וכן לתת עדיפות לצעדים נוספים הקשורים לתכנון כמו שמירה על שטחים ירוקים.

בדרך כלל הממשלה יכולה להיכשל במדיניות לטווח ארוך בכמה שלבים - היעדר תכנון, גיבוש המלצות אך מבלי שהממשלה מאמצת אותן, או אימוץ ההמלצות אך מבלי יישום שלהן בפועל. במקביל, יכול להיווצר מצב שבו מגובשות המלצות אך מבלי להסתכל על התמונה הכוללת (למשל גיבוש מדיניות תחבורה בלי להתחשב בדיור).

זה אמנם לקח תשע שנים, אך נראה כי לפחות התוכנית הנוכחית מפורטת במיוחד, וניכר שנבנתה ביחד עם משרדי הממשלה השונים. האימוץ שלהן היה מהיר יחסית, עכשיו נותר לראות כי משרדי הממשלה יפנימו את העקרונות שלה ויישמו אותן בשטח.

עוד כתבות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה