גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ישראל 2048

בנייה ירוקה ושימור החקלאות: שינויי האקלים מגיעים לכנסת

תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים שגובשה במשך תשע שנים אושרה הבוקר בממשלה • המשרד להגנת הסביבה: ישראל צריכה להיערך להתחממות משמעותית, יותר אסונות טבע וירידה בכמות המשקעים ● ישראל 2048

חקלאות /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חקלאות /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שנים האחרונות יש בישראל בצורת חריגה, שמתרחשת בהסתברות של 1 ל-50 שנה. הבצורת, שנגרמה בשל שינויי האקלים, הובילה למחסור במים ולקמפיין נוסף עם רננה רז - "ישראל מתייבשת". הבצורת הפתיעה את רשות המים, אך ההבנה כי צריך להיערך גם לשינויי אקלים לא צפויים ממש אינה חדשה.

במקרה של הבצורת, המדינה לא נערכה כראוי ולא יישמה את ההמלצות להקמת מתקני התפלה נוספים. גם במקרה של שינויי האקלים אפשר להגיד שהמדינה לקחה את הזמן - ביוני 2009 החליטה ממשלת ישראל להכין תוכנית לאומית להיערכות והסתגלות לשינויי אקלים. זה לקח למעלה מתשע שנים, אבל הבוקר אימצה הממשלה את עקרונות מסמך המדיניות, שכתיבתו הושלמה בדצמבר האחרון. בנוסף, הממשלה אישרה הקמת מנהלת להיערכות המדינה שתרכז את פעילותם של משרדי ממשלה, רשויות ממשלתיות וגופים נוספים שיקחו חלק בגיבוש התוכנית.

אישור התוכנית הוא חלק מחויבות שהמדינה לקחה על עצמה במסגרת הסכם האקלים שנערך בפריז. בסופו של דבר גובש במשרד לאיכות הסביבה מסמך רציני ומעמיק של 250 עמודים, שאת כתיבתם הובילה ד"ר סיניה נתניהו, עד לאחרונה המדענית הראשית של המשרד. ההסתכלות הזאת לטווח ארוך יכולה ואף חייבת להתקיים גם במשרדים נוספים כמו משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון, אבל היא עדיין ייחודית - בדרך כלל במשרדים אחרים עדיין מתקשים לתכנן לטווח ארוך וגם לבצע, בגלל התמקדות במטרות ויעדים קצרי טווח, שעלולים להשפיע לרעה על אותן מטרות ארוכות טווח (למשל הניסיון להוריד את מחירי הדירות כיום לא נעשה מתוך מחשבה על העתיד הרחוק).

גזי חממהמים מותפלים


הבוקר אישרה הממשלה הצהרה לפיה "ההסתגלות לשינוי אקלים הינה תהליך ארוך טווח, הדורש מחויבות, תיאום וגמישות, על מנת להגיב למציאות המתהווה ולמידע חדש המגיע ממחקר מתמשך. המטרה היא כי על ידי יישום תוכנית ההסתגלות וצעדי מדיניות, מדינת ישראל תגיע למוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה, תקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ותמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו".
במשרד להגנת הסביבה נהנים מכך שאין בהתנעת התוכנית מוקשים פוליטיים. הגנת הסביבה מצטיירת כנישתית בישראל ביחס לאתגרי הביטחון והכלכלה, אך דווקא ההסכמה הפוליטית הרחבה היא זאת שאיפשרה לשר זאב אלקין להביא את התוכנית לאישור הממשלה חודשים ספורים לאחר השלמת כתיבתה.

לשם השוואה, הבוקר הייתה אמורה הממשלה לדון גם באיתנותו הפיננסית של הביטוח הלאומי, סוגיה הרת גורל לאזרחי ישראל. למרות העובדה שחלפו שש שנים מאז שהוועדה לבחינת הנושא השלימה עבודתה, הממשלה שוב דחתה את הדיון הראשון בנושא.
במקרה של הסתגלות לשינוי האקלים אין אולי מחיר פוליטי עכשווי, אך יכול להיות ששיקולים פוליטיים קצרי טווח ימנעו מיישום חלק מההמלצות, כמו למשל קידום בנייה ירוקה. הדבר עלול להיות כרוך בהשפעה על מחירי הדירות והתמודדות עם קבלנים, ואז יהיה אפשר לראות אם ישראל באמת מתכוונת להיערך לשינויי האקלים, או שהיא ממשיכה לחשוב לטווח קצר.

כותבי מסמך המדיניות מציינים כי קיימים מספר מחקרים שאומדים את הנזק הכלכלי של שינויי אקלים אם לא יבוצעו פעולות הפחתה או הסתגלות, ומצביעים על שינויים בתוצר העולמי הגולמי בהתאם לשינוי הצפוי בטמפרטורה הממוצעת. נזק זה נאמד בכ-0.5% מהתוצר לשנה במחצית המאה הנוכחית וגדל לכ-1%-5% מהתוצר העולמי לשנה עד סוף המאה הנוכחית ולאחריה. ההשפעה כמובן תהיה גם על ישראל, אך המחקרים לגביה עדיין מעטים. חלק מהתוכנית החדשה הוא ביצוע מחקרים רבים שיאפשרו גיבוש מדיניות מותאמת יותר.

במסמך מופיעה גם תהייה מעניינת: האם השקעה מוקדמת וממוקדת חוסכת כסף רב בטווח הארוך או לא. מצד אחד, השקעה כזאת תגביר את העמידות לשינויי האקלים, למשל על ידי מניעת הצפות, אך מכיוון שההשקעות כרוכות בטכנולוגיות חדשניות וקיים צפי שחדשנות עתידית תוזיל את עלות היישום, אז נשאלת השאלה אם כדאי לדחות את ההשקעות.

שינויי אקלים

התחזית: הטמפרטורות ימשיכו לעלות

לפני כשנה פורסם בארה"ב אחד הדו"חות המקיפים אודות ההתחממות הגלובלית, דו"ח שאיגד מחקרים רבים של אוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים, וכן נתונים מסוכנויות ממשלתיות. על פי הדו"ח, הטמפרטורות הנוכחיות בכדור הארץ הן הגבוהות ביותר ב-1,700 השנים האחרונות. הטמפרטורה העולמית הממוצעת בין השנים 1986-2016 גבוהה ב-0.7 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בין 1901 ל-1960. בישראל, שנות ה-2000 חמות יותר משנות ה-50, אז גם היו שנים חמות, אך זהו אינו ההבדל היחיד - בעוד שבשנות ה-50 היו לצד השנים החמות גם שנים קרות, מאז שנת 1993 לא היתה אף שנה קרה מהממוצע הרב שנתי בין השנים 1961-1990.

מחברי הדו"ח הנוכחי בישראל ציינו כי יש להיערך להתחממות של 1.5-3 מעלות צלזיוס בחורף ו-1.5-4 מעלות בקיץ, וכן להפחתת משקעים באזורים מסויימים בשיעור של 10%-20%. בנוסף, תיתכן עלייה בהסתברות לאירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גלי חום, בצורות ושטפונות. במשרד להגנת הסביבה מציינים גם כי קיימת עלייה בהסתברות לשריפות יער והתגברות תופעת המדבור בחלק הדרומי של הארץ. לפי נתונים של מדידות מפלס ים בשנים 2001-2015 מראים קצב ממוצע של עליית מפלס של כ-5.5 מ"מ בשנה. ההשפעה של כל התהליכים הללו רלוונטית לתחומים רבים בחיים ובכלכלה שלנו, למשל צריכת אנרגיה ובמים, גידולים חקלאיים, תשתיות (במקרה של משקעים רבים), בנייה, בריאות וכו’.

כך למשל, בתחום החקלאות עלולה להיות לשינוי האקלים השפעה על ענפי החי. יש בעלי חיים במשק שאינם מותאמים לעומס חום גבוה, ובמשק הבקר צפויה ירידה ביצרנות בשר וחלב יחד עם ירידה בפוריות בקיץ ופגיעה ביחס ייצור החלב בין הקיץ לחורף המהווה בעיה אסטרטגית בענף. כמו כן, ייצור החלבון מן החי בישראל מתבסס ברובו על מזון מיובא, מזון שייצורו בעולם חשוף לשינויי האקלים הגלובליים. לפי כותבי המסמך, קיימות תחזיות בעולם לפיהן התחממות גלובלית משמעותית (3 מעלות מעל הממוצע) תייצר מחסור גובר במזון בקנה מידה עולמי מכיוון שתקטין את כמות היבולים העולמית ותגרום לשריפות גדולות, בין היתר של תוצרת חקלאית.

לפי המשרד להגנת הסביבה, ההשפעה על תחום האנרגיה בישראל היא קודם כל בגלל הצורך בהתפלה של כמויות מים גדולות יותר, והפעלה של מתקני התפלה כרוכים בשימוש באנרגיה רבה. החום מוביל גם לעלייה בכמות האנרגיה הנצרכת בגלל השימוש באמצעי קירור. יש גם דברים פחות אינטואיטיביים לציבור הרחב, כמו למשל העובדה כי יעילות שריפת דלקים משתנה עם טמפרטורת האוויר, ולהשפעה של שינויי אקלים על זיהום האוויר יש השלכות לגבי מקורות יצירת האנרגיה וסל הדלקים.

כל אלו ועוד יכולים גם להוביל את ישראל למשבר גיאו-פוליטי, הן בגלל ההשפעה של שינוי האקלים עליה, והן בגלל רמת הפגיעות של שכנותיה. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי שינויי האקלים מעוררים תהליכים מנוגדים בזירת הבינלאומית - מצד אחד הם מובילים לשיתוף פעולה ומדיניות משותפת, ומנגד מובילים למחלוקות ביחס לאופי שיתוף הפעולה ולחלוקת הנטל. כך, ביוני 2017 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא פורש מהסכם האקלים, ועורר עליו ביקורת רבה מצד מדינות וחברות עסקיות. כותבי המסמך מציינים כי במקביל למחלוקות על אופן ההתמודדות עם השינויים, "ההשלכות בשטח של שינויי אקלים, בהן הגירה, פגיעה במקורות מזון וביכולת המשילות של מדינות, בעיקר מתפתחות, מעוררות כבר עתה מתחים וסכסוכים באזורים נרחבים בעולם". הם גוזרים מכך את ההשפעה על ישראל, שמצד אחד עלולה לסבול מההשפעה על מדינות אחרות (למשל הם מעלים חשש כי יגיעו לישראל "פליטי בצורת" ממדינות שיסבלו ממחסור במים), אך מצד שני הם מעריכים כי ישראל תוכל למנף את יכולותיה בתחום החקלאות והטכנולוגיה כדי לסייע למדינות אחרות ולחזק את מעמדה הבינלאומי. אחת הדוגמאות בדו"ח היא הענקת סיוע הומניטרי למדינות מתפתחות שמתמודדות עם השלכות של אסונות טבע, כמו שריפות או מגפות.

עוד ממליצים כותבי הדו"ח כי ישראל תהפוך למרכז בינ"ל לתחום ההיערכות ותמנף את הידע שתצבור להישגים דיפלומטיים. היא יכולה לעשות זאת על ידי שיתופי פעולה אזוריים, באמצעות קידום יוזמות משותפות שיענו על האתגרים משינויי האקלים (למשל בתחום החקלאות או הבריאות). במקביל, הם ממליצים שישראל תשלח נציגים לארגונים בינ"ל, שאחראים על עיצוב נורמות וקביעת רגולציה. הם מציינים כי לצד אינטרסים מדינתיים, זה עשוי לסייע גם לאינטרסים של חברות עסקיות ישראליות.

מודעות ירודה בענפי התעשייה

שינויי האקלים הם אמנם לא גזרה משמיים, ובמאמצים בינלאומיים יש אפשרות לצמצם אותם, אך הקושי ביצירת מודעות בישראל נובע מכך שהשפעתה על שינויי האקלים הגלובליים - למשל בפליטות גזי חממה - הוא מזערי. זה לא מונע מישראל את הצורך בהיערכות לשינויים, בניסיון להתמודד עמם ובניצול שלהם לטובתה. למשל, אין לישראל אפשרות לבלום את התחממות הטמפרטורות אבל היא צריכה להקים מתקני התפלה כדי לא להגיע למחסור במים, וכן יכולה למכור טכנולוגיות חדשות בתחום למדינות אחרות.

לצורך ההיערכות לשינויי האקלים גיבשו קובעי המדיניות במשרד להגנת הסביבה חמש מטרות על: צמצום הפגיעות בנפש וברכוש ובניית חוסן כלכלי; נקיטת אמצעים להגדלת העמידות של המערכות הטבעיות; בנייה ועדכון בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות; חינוך, העלאת מודעות והנגשת ידע למקבלי החלטות ולציבור; השתלבות ישראל במאמץ הגלובלי, בהתאם למחויבותה, וקידום שיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים. התוכנית הלאומית שאישרה היום הממשלה כוללת 30 תוכניות פעולה שפרושות על פני חמש המטרות הללו. בכל תוכנית פעולה כזאת מפורטים מיהם הגופים, בעיקר משרדי ממשלה רבים, שצריכים לקחת בה חלק.

כותבי המסמך מציינים כי "התוכנית של ממשלת ישראל כוללת טווח רחב של תוכניות הסתגלות לרוחב משרדי הממשלה בכדי להבטיח שההיערכות וההסתגלות לשינויי האקלים יוטמעו לתוך המערכות הפיננסיות הקיימות ולתוך תהליך קבלת ההחלטות, אם זה לצורך סלילת כביש חדש, עדכון של תכנון ושימושי קרקע או ניהול משאבי טבע". כלומר, אין צורך בתקציב נוסף על הקיים, אלא המטרה היא להטמיע את המודעות לנושא, עד כדי כך שהיא תחלחל לתוך תהליכי התכנון הרגילים. כמו כן, הם החליטו להתמקד בצעדי מדיניות בגישת "ללא חרטה", שאלו צעדים שיניבו תועלת גם אם שינויי האקלים החזויים לא יתרחשו במציאות.

חוסכים עלויות בנייה - ומשלמים על תחזוקה

דוגמה להטמעת המודעות היא בנייה ירוקה, שהיא גישה לבנייה שמובילה לחיסכון באנרגיה ובמים, ומאפשרת להסתגל לשינויי אקלים, אך החיסכון שהיא מאפשרת ייטיב עם הדיירים גם עם שינוי האקלים יהיה מתון ממה שחוזים. ואולם לפי הכותבים, "בעת הפיתוח של מרבית המבנים ניתנת יותר תשומת לב לעלויות הידועות של הבנייה, מאשר לעלויות העתידיות הלא-ידועות של התפעול", והם מציינים גם כי היעילות האנרגטית היא רק אחד מהשיקולים שיש ליזמים ולרוכשי הדירות בעת בניית הבניין. במשרד ממליצים להתיר את החסמים שמעכבים בנייה ירוקה, וכן לתת עדיפות לצעדים נוספים הקשורים לתכנון כמו שמירה על שטחים ירוקים.

בדרך כלל הממשלה יכולה להיכשל במדיניות לטווח ארוך בכמה שלבים - היעדר תכנון, גיבוש המלצות אך מבלי שהממשלה מאמצת אותן, או אימוץ ההמלצות אך מבלי יישום שלהן בפועל. במקביל, יכול להיווצר מצב שבו מגובשות המלצות אך מבלי להסתכל על התמונה הכוללת (למשל גיבוש מדיניות תחבורה בלי להתחשב בדיור).

זה אמנם לקח תשע שנים, אך נראה כי לפחות התוכנית הנוכחית מפורטת במיוחד, וניכר שנבנתה ביחד עם משרדי הממשלה השונים. האימוץ שלהן היה מהיר יחסית, עכשיו נותר לראות כי משרדי הממשלה יפנימו את העקרונות שלה ויישמו אותן בשטח.

עוד כתבות

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%