גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כחלון טועה: עסקת לאומי קארד היא הפסד לצרכנים

שר האוצר הצהיר כי רכישת חברת כרטיסי האשראי ע"י קרן ורבורג פינקוס תכניס "שחקן חדש שיחולל תחרות בענף" ● אך הקרן רוצה לעשות סיבוב כפי שעשתה אייפקס בתנובה ובבזק, ולא צריך להתפלא אם תוך זמן קצר נראה העלאת עמלות או העלאת ריביות לצרכנים ● פרשנות

1. ההיסטוריה תמיד חוזרת, גם אם בחרוזים. המשפט הזה מתאים מאוד למה שקרה ויקרה עם השלמת עסקת מכירת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס. והכוונה להיסטוריה של ועדת בכר, שחוזרת כמעט בצורה זהה גם ברפורמת שטרום. זה מדהים איך כל המאפיינים דומים: התיאוריות על הפרדת נכסים מהבנקים כדי לגרום לתחרות בתחום הבנקאי - אז קופות גמל וקרנות נאמנות, היום חברות כרטיסי אשראי; המכירה המהירה והרווחיות של הבנקים את הנכסים המופרדים; הדיבורים היפים על הצרכן, שזה לטובתו, שזה בשבילו, שזה למענו - כדי שיקבל שירותים יותר טובים ויותר זולים; העובדה שאף שחקן זר פיננסי, לא קרן השקעות, לא רכשו את הנכסים שהרגולציה שמה על המדף. והעובדה המצערת מכולן: שגם בוועדת בכר התברר שכל המילים הגבוהות על טובת הצרכן התנפצו במציאות (הצרכן רק יצא נפסד ואלמלא הרגולציה על הגבלת דמי הניהול בקופות הגמל יותר מאוחר, "חגיגת" ההפסד הייתה נמשכת לעד), וזה גם מה שיקרה ברפורמת שטרום - ועסקת לאומי קארד היא ההוכחה הטובה ביותר לכך.

קרן ורבורג פינקוס היא קרן השקעות ותיקה עם תיק השקעות בסקטור הפיננסי, היא קרן השקעות מהגדולות בעולם, אבל היא הכל חוץ מדבר אחד: היא לא משקיע אסטרטגי ולא יכולה להיות כזה. היא קרן שהמטרה שלה היא אחת ויחידה: לעשות סיבוב כמה שיותר מהיר וכמה שיותר רווחי. ההצהרות הפופוליסטיות והדי מגוחכות של שר האוצר כחלון על "שחקן חדש שיחולל תחרות בענף" ועל "שבירת מונופול הבנקים", "התחרות תטיב עם העסקים הקטנים שסובלים ממחנק אשראי", לקוחות מעולם האשליה והדמיון והרבה פחות מעולם המציאות. אני בטוח שאפילו כחלון לא מאמין לכל הססמאות הללו, אבל זה מסתדר מצויין עם הקמפיין האגרסיבי שלו במודעות בעיתונים ובשלטי חוצות. זה מה שקורה כשריח הבחירות מרחף באוויר.

כמובן שגם משקיע אסטרטגי רוצה להרוויח, אבל לו יש לפחות קצת אורך רוח. ורבורג פינקוס רוצה לעשות סיבוב כפי שעשתה אייפקס בתנובה ובבזק, וכמו שניסתה ולא ממש הצליחה בפסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל. במצב עניינים כזה, הצרכן יוצא רק נפסד. החזרת השקעה יכולה להיעשות בכמה צורות או בשילוב של כולן: התייעלות פנימית הכוללת בקרה על הוצאות וגם פיטורי עובדים, העלאת מחירי השירותים לצרכן וגם התרחבות לתחומים רווחיים אחרים, אם זה אפשרי. אייפקס עשתה את שני הדברים הראשונים בתנובה ובבזק (יחד עם חיים סבן ומורי ארקין) והתמזל מזלה גם לנצל את בועת הנדל"ן כדי לממש נכסים של החברה (במקרה של תנובה) - ואז מכרה במחיר מופקע את החברות לסינים (תנובה) ולשאול אלוביץ (בזק) - בלי לשלם אגורה אחת של מס בישראל כיוון שהיא חברה זרה. היא ניסתה לעשות זאת בפסגות, אבל נתקלה בשוק הרבה יותר תחרותי וברגולציה שנזכרה לתקן את עיוותי ועדת בכר. גם ורבורג פינקוס רוצה לעשות כמנהג אייפקס, לכן לא צריך להתפלא אם תוך זמן קצר נראה העלאת עמלות או העלאת ריביות לצרכנים.

הדבר הכי עקום בעסקה הזו היא שכל הסיסמאות על תחרות של כחלון וגם של בנק ישראל התרוקנו מתוכן ברגע שבנק לאומי, באמצעות חברת הבת שלו, קיבל אופציה לרכוש 20% מלאומי קארד ועשוי לממש אותה אחרי הסגירה הרשמית של העסקה. איזה מן דבר זה ששני גופים שאמורים להתחרות אחד בשני הופכים להיות שותפים מיד אחרי העסקה? והאם בנק ישראל עומד לאשר את מבנה העסקה העקום הזה ולמעשה לירות לעצמו ברגל? ברור שבנק לאומי ו-ורבורג פינקוס מעוניינים מאוד בשותפות הזו: לא נפריע אחד לשני, לא ממש נתחרה אחד בשני, נהיה נחמדים האחד לשני. בטח, שותפות על גבו של הצרכן ועל גבן של כל הסיסמאות שיצאו מיד עם פרסום העסקה בהודעות לעיתונות של כל הצדדים המעורבים בה.

2. אם יש דבר אחד ששני הבנקים גדולים בישראל, הפועלים ולאומי, אוהבים לעשות זה לזה "לעקוץ" אחד את השני, כמובן שבחדרי חדרים, לא לציטוט ולא לייחוס. אני מניח שרקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי, מתמוגגת עתה מנחת. לא רק בגלל שחתמה על עסקה טובה מבחינת לאומי, אלא גם בגלל שעשתה זאת לפני הפועלים - ויותר חשוב מכך: הציבה רף גבוה לפועלים למכירת ישראכרט. בעוד בבנק הפועלים מתחבטים עדיין בשאלה איך להיפרד מישראכרט - בהנפקה, בדיבידנד בעין או במכירה לקרן השקעות בדומה ללאומי קארד - בנק לאומי חתך עניינים. הוא השיג שווי של 2.5 מיליארד שקל ללאומי קארד, והמחיש לבנק הפועלים שרעיון הדיבידנד בעין הוא רע מאוד לבנק ובעיקר טוב לבעלי המניות שלו. רעיון הדיבידנד בעין, שמקודם בעיקר על-ידי אפרת פלד, נציגתה של שרי אריסון והאישה החזקה בבנק, איננו צריך להיות בכלל על השולחן וחבל שהפיקוח על הבנקים לא מאותת לבנק הפועלים על כך.

3. ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, תולה תקוות רבות בפוטנציאל התחרותי של חברות כרטיסי האשראי המופרדות מהבנקים. היא מקווה שהן יתרחבו לתחום הענקת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. הלוואי שתקוותיה של בר יתגשמו, אך אני ממליץ לה לקרוא את כתבת השער בבארונ'ס, השבועון הפיננסי הנחשב מאוד, לפני שבוע. מתברר שלהיט ההשקעות של השנים האחרונות בארה"ב של גופי ההשקעה למיניהן הוא לא הון סיכון, לא נדל"ן או השקעות אלטרנטיביות. האופנה החדשה קיבלה דחיפה אחרי המשבר הפיננסי העולמי לפני כעשור והיא אופנה עתיקת יומין: הלוואות. ההלוואות הישירות של גופי ההשקעה הן לאותם עסקים שנמצאים מתחת לרדאר של הבנקים, שזה עדיין לב עיסוקם, הן בגלל שמדובר בעסקים קטנים מדי עבור הבנקים או מסוכנים מדי. בארה"ב, על-פי הכתבה, מדובר בהלוואות שנעות בין 10-250 מיליון דולר לתאגידים שרווחיהם נעים בין 50-100 מיליון דולר (רווחי EBITDA). בשנה שעברה, למשל, גוייסו כ-107 מיליארד דולר לכל המשפחה הזו שנקראת "חוב פרטי", שזה כולל גם קרנות המתמחות בחוב במצוקה והלוואות להון סיכון - שאינן קשורות להלוואות ישירות לעסקים בינוניים.

בהשוואה לארה"ב, מדובר באותו שוק שעליה ד"ר בר מדבר ומטפחת בו תקוות: מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שוק שבדרך-כלל לא נגיש לבנקים, למרות שהבנקים עצמם עושים מאמץ גדול בזמן האחרון להיות נגישים אליו. על-פי בארונ'ס, אופנת ההשקעות הזו כוללת קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות גידור, חברות ביטוח, מנהלי השקעות מסורתיים וחברות השקעות ענק כדוגמת בלקרוק. מתברר שזה גם משתלם: קרנות השקעה המתמחות במימון ישיר הניבו כ-20% תשואה למשקיעים בשנה האחרונה בהשוואה לממוצע של 13% ב-3-5 השנים האחרונות.

אלה החדשות הטובות, החדשות הרעות הוא שבארונ'ס מזהיר מהשלכותיו: יש עוד יותר כסף על פחות מדי עסקאות (טובות). שבגלל הכסף הרב והתחרות על עסקאות טובות הקרנות לא דורשות את הריביות והבטחונות המתאימים שיפצו על הסיכונים. ויש עוד בעיה: מדובר בהלוואות לא שקופות (כמו ההלוואות הפרטיות של המוסדיים בישראל), ולכן קשה להעריך איכות הלוואות הללו ולהעריך את הנזק שלהן, אם ישנו כזה. ברור גם שכמו בכל מחזור עסקי, גם אפשרות של האטה כלכלית, לא תיטיב עם הקרנות הללו כי שיעורי חדלות הפירעון בדרך-כלל עולים ואיתם ההפסדים למלווים.

לכן, אפשר בהחלט לטפח תקוות. רק צריך להיזהר שהמציאות לא תטפח על פניהן.

4. ד"ר בר גם מטפחת תקוות בנוגע להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבנקאות, ופה היא צודקת לחלוטין. הטכנולוגיה, היא אומרת שוב ושוב, משנה באופן דרמטי את העולם הפיננסי, וזה אכן קורה. המודלים העסקיים בעסק הכי ותיק של הלוואות ותשלומים הולכים ומתערערים, אולי באיטיות, אבל מתערערים. ד"ר בר מביאה דוגמאות מסין, בה עולם התשלומים עבר לסמארטפונים, כאשר אנשים יוצאים מהבית ללא ארנק. התוצאה היא שהקדמה הטכנולוגית מייצרת מתחרים חדשים לבנקים, וחברות טכנולוגיה הפכו לפלטפורמות פינטק שמהוות תחליף לבנקים וכוללים שירותים כמו תשלומים, ביטוח, הלוואות ועוד. כל זה מתחבר לתקוות של בר בנוגע לעסקים זעירים, אלה שהתקשו לקבל אשראי בעבר.

היא מביאה כדוגמאות את עליבאבא שהתחילה במסחר אלקטרוני ואת חברת Tencent שהתחילה בעולם המשחקים, כדי להמחיש שהבנקים החדשים התחילו כחברות טכנולוגיה ותשלומים והפכו למעשה לבנקים דיגיטליים לכל דבר. זה נכון בהחלט שהחדשנות והטכנולוגיה עובדות תמיד לטובת הצרכנים ומוזילות עלויות, זה נכון שהטכנולוגיה תמיד מייצרת מתחרים חדשים לשחקנים הוותיקים וזה נכון שהשחקנים החדשים הם בדרך-כלל הרבה יותר יעילים מהוותיקים. הכל הנכון, אבל אני מסופק אם דווקא חברות כרטיסי האשראי יעשו את ההתאמות הטכנולוגיות כדי להוות סוג של בנק מתחרה לבנקים הוותיקים, למרות שיש להן יתרון טכנולוגי טבעי על פני הבנקים. ראשית, גם הבנקים הבינו שהם צריכים להיות במשחק הזה ורוכשים טכנולוגיות פינטק; שנית, בדרך-כלל מי שמשבש תעשייה ותיקה הוא שחקן טכנולוגי חדש לחלוטין - בדיוק הדוגמאות הסיניות שהביאה ד"ר בר; שלישית, השקעות טכנולוגיות הן בפשטות השקעות בכסף, וספק אם לחברות כרטיסי האשראי תהיה היכולת הפיננסית להיות החלוץ הטכנולוגי בשוק הפיננסי.

עוד כתבות

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

סמל יאיר אליהו ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יאיר אליהו נפל בקרב בצפון רצועת עזה

יאיר ז"ל נפל בתאונה מבצעית. מפרטים ראשונים של האירוע עולה כי שני כלים הנדסיים, באגר ו-D-9, התנגשו זה בזה במהלך פעילות מבצעית ● מקור בארגוני הטרור הפלסטינים לערוץ אל-חדת' הסעודי: חמאס עדכן שהוא ימסור הערב למתווכות את תשובתו להצעה ● דיווח באל-מיאדין הלבנוני: כוחות מיוחדים של צה"ל פעלו קרקעית באזור דמשק ● 50 חטופים - 637 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

ירידות באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

תיקון והתנצלות