גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כחלון טועה: עסקת לאומי קארד היא הפסד לצרכנים

שר האוצר הצהיר כי רכישת חברת כרטיסי האשראי ע"י קרן ורבורג פינקוס תכניס "שחקן חדש שיחולל תחרות בענף" ● אך הקרן רוצה לעשות סיבוב כפי שעשתה אייפקס בתנובה ובבזק, ולא צריך להתפלא אם תוך זמן קצר נראה העלאת עמלות או העלאת ריביות לצרכנים ● פרשנות

קמפיין לאומי קארד / צילום: יחצ - אורן דאי
קמפיין לאומי קארד / צילום: יחצ - אורן דאי

1. ההיסטוריה תמיד חוזרת, גם אם בחרוזים. המשפט הזה מתאים מאוד למה שקרה ויקרה עם השלמת עסקת מכירת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס. והכוונה להיסטוריה של ועדת בכר, שחוזרת כמעט בצורה זהה גם ברפורמת שטרום. זה מדהים איך כל המאפיינים דומים: התיאוריות על הפרדת נכסים מהבנקים כדי לגרום לתחרות בתחום הבנקאי - אז קופות גמל וקרנות נאמנות, היום חברות כרטיסי אשראי; המכירה המהירה והרווחיות של הבנקים את הנכסים המופרדים; הדיבורים היפים על הצרכן, שזה לטובתו, שזה בשבילו, שזה למענו - כדי שיקבל שירותים יותר טובים ויותר זולים; העובדה שאף שחקן זר פיננסי, לא קרן השקעות, לא רכשו את הנכסים שהרגולציה שמה על המדף. והעובדה המצערת מכולן: שגם בוועדת בכר התברר שכל המילים הגבוהות על טובת הצרכן התנפצו במציאות (הצרכן רק יצא נפסד ואלמלא הרגולציה על הגבלת דמי הניהול בקופות הגמל יותר מאוחר, "חגיגת" ההפסד הייתה נמשכת לעד), וזה גם מה שיקרה ברפורמת שטרום - ועסקת לאומי קארד היא ההוכחה הטובה ביותר לכך.

קרן ורבורג פינקוס היא קרן השקעות ותיקה עם תיק השקעות בסקטור הפיננסי, היא קרן השקעות מהגדולות בעולם, אבל היא הכל חוץ מדבר אחד: היא לא משקיע אסטרטגי ולא יכולה להיות כזה. היא קרן שהמטרה שלה היא אחת ויחידה: לעשות סיבוב כמה שיותר מהיר וכמה שיותר רווחי. ההצהרות הפופוליסטיות והדי מגוחכות של שר האוצר כחלון על "שחקן חדש שיחולל תחרות בענף" ועל "שבירת מונופול הבנקים", "התחרות תטיב עם העסקים הקטנים שסובלים ממחנק אשראי", לקוחות מעולם האשליה והדמיון והרבה פחות מעולם המציאות. אני בטוח שאפילו כחלון לא מאמין לכל הססמאות הללו, אבל זה מסתדר מצויין עם הקמפיין האגרסיבי שלו במודעות בעיתונים ובשלטי חוצות. זה מה שקורה כשריח הבחירות מרחף באוויר.

כמובן שגם משקיע אסטרטגי רוצה להרוויח, אבל לו יש לפחות קצת אורך רוח. ורבורג פינקוס רוצה לעשות סיבוב כפי שעשתה אייפקס בתנובה ובבזק, וכמו שניסתה ולא ממש הצליחה בפסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל. במצב עניינים כזה, הצרכן יוצא רק נפסד. החזרת השקעה יכולה להיעשות בכמה צורות או בשילוב של כולן: התייעלות פנימית הכוללת בקרה על הוצאות וגם פיטורי עובדים, העלאת מחירי השירותים לצרכן וגם התרחבות לתחומים רווחיים אחרים, אם זה אפשרי. אייפקס עשתה את שני הדברים הראשונים בתנובה ובבזק (יחד עם חיים סבן ומורי ארקין) והתמזל מזלה גם לנצל את בועת הנדל"ן כדי לממש נכסים של החברה (במקרה של תנובה) - ואז מכרה במחיר מופקע את החברות לסינים (תנובה) ולשאול אלוביץ (בזק) - בלי לשלם אגורה אחת של מס בישראל כיוון שהיא חברה זרה. היא ניסתה לעשות זאת בפסגות, אבל נתקלה בשוק הרבה יותר תחרותי וברגולציה שנזכרה לתקן את עיוותי ועדת בכר. גם ורבורג פינקוס רוצה לעשות כמנהג אייפקס, לכן לא צריך להתפלא אם תוך זמן קצר נראה העלאת עמלות או העלאת ריביות לצרכנים.

הדבר הכי עקום בעסקה הזו היא שכל הסיסמאות על תחרות של כחלון וגם של בנק ישראל התרוקנו מתוכן ברגע שבנק לאומי, באמצעות חברת הבת שלו, קיבל אופציה לרכוש 20% מלאומי קארד ועשוי לממש אותה אחרי הסגירה הרשמית של העסקה. איזה מן דבר זה ששני גופים שאמורים להתחרות אחד בשני הופכים להיות שותפים מיד אחרי העסקה? והאם בנק ישראל עומד לאשר את מבנה העסקה העקום הזה ולמעשה לירות לעצמו ברגל? ברור שבנק לאומי ו-ורבורג פינקוס מעוניינים מאוד בשותפות הזו: לא נפריע אחד לשני, לא ממש נתחרה אחד בשני, נהיה נחמדים האחד לשני. בטח, שותפות על גבו של הצרכן ועל גבן של כל הסיסמאות שיצאו מיד עם פרסום העסקה בהודעות לעיתונות של כל הצדדים המעורבים בה.

2. אם יש דבר אחד ששני הבנקים גדולים בישראל, הפועלים ולאומי, אוהבים לעשות זה לזה "לעקוץ" אחד את השני, כמובן שבחדרי חדרים, לא לציטוט ולא לייחוס. אני מניח שרקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי, מתמוגגת עתה מנחת. לא רק בגלל שחתמה על עסקה טובה מבחינת לאומי, אלא גם בגלל שעשתה זאת לפני הפועלים - ויותר חשוב מכך: הציבה רף גבוה לפועלים למכירת ישראכרט. בעוד בבנק הפועלים מתחבטים עדיין בשאלה איך להיפרד מישראכרט - בהנפקה, בדיבידנד בעין או במכירה לקרן השקעות בדומה ללאומי קארד - בנק לאומי חתך עניינים. הוא השיג שווי של 2.5 מיליארד שקל ללאומי קארד, והמחיש לבנק הפועלים שרעיון הדיבידנד בעין הוא רע מאוד לבנק ובעיקר טוב לבעלי המניות שלו. רעיון הדיבידנד בעין, שמקודם בעיקר על-ידי אפרת פלד, נציגתה של שרי אריסון והאישה החזקה בבנק, איננו צריך להיות בכלל על השולחן וחבל שהפיקוח על הבנקים לא מאותת לבנק הפועלים על כך.

3. ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, תולה תקוות רבות בפוטנציאל התחרותי של חברות כרטיסי האשראי המופרדות מהבנקים. היא מקווה שהן יתרחבו לתחום הענקת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. הלוואי שתקוותיה של בר יתגשמו, אך אני ממליץ לה לקרוא את כתבת השער בבארונ'ס, השבועון הפיננסי הנחשב מאוד, לפני שבוע. מתברר שלהיט ההשקעות של השנים האחרונות בארה"ב של גופי ההשקעה למיניהן הוא לא הון סיכון, לא נדל"ן או השקעות אלטרנטיביות. האופנה החדשה קיבלה דחיפה אחרי המשבר הפיננסי העולמי לפני כעשור והיא אופנה עתיקת יומין: הלוואות. ההלוואות הישירות של גופי ההשקעה הן לאותם עסקים שנמצאים מתחת לרדאר של הבנקים, שזה עדיין לב עיסוקם, הן בגלל שמדובר בעסקים קטנים מדי עבור הבנקים או מסוכנים מדי. בארה"ב, על-פי הכתבה, מדובר בהלוואות שנעות בין 10-250 מיליון דולר לתאגידים שרווחיהם נעים בין 50-100 מיליון דולר (רווחי EBITDA). בשנה שעברה, למשל, גוייסו כ-107 מיליארד דולר לכל המשפחה הזו שנקראת "חוב פרטי", שזה כולל גם קרנות המתמחות בחוב במצוקה והלוואות להון סיכון - שאינן קשורות להלוואות ישירות לעסקים בינוניים.

בהשוואה לארה"ב, מדובר באותו שוק שעליה ד"ר בר מדבר ומטפחת בו תקוות: מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שוק שבדרך-כלל לא נגיש לבנקים, למרות שהבנקים עצמם עושים מאמץ גדול בזמן האחרון להיות נגישים אליו. על-פי בארונ'ס, אופנת ההשקעות הזו כוללת קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות גידור, חברות ביטוח, מנהלי השקעות מסורתיים וחברות השקעות ענק כדוגמת בלקרוק. מתברר שזה גם משתלם: קרנות השקעה המתמחות במימון ישיר הניבו כ-20% תשואה למשקיעים בשנה האחרונה בהשוואה לממוצע של 13% ב-3-5 השנים האחרונות.

אלה החדשות הטובות, החדשות הרעות הוא שבארונ'ס מזהיר מהשלכותיו: יש עוד יותר כסף על פחות מדי עסקאות (טובות). שבגלל הכסף הרב והתחרות על עסקאות טובות הקרנות לא דורשות את הריביות והבטחונות המתאימים שיפצו על הסיכונים. ויש עוד בעיה: מדובר בהלוואות לא שקופות (כמו ההלוואות הפרטיות של המוסדיים בישראל), ולכן קשה להעריך איכות הלוואות הללו ולהעריך את הנזק שלהן, אם ישנו כזה. ברור גם שכמו בכל מחזור עסקי, גם אפשרות של האטה כלכלית, לא תיטיב עם הקרנות הללו כי שיעורי חדלות הפירעון בדרך-כלל עולים ואיתם ההפסדים למלווים.

לכן, אפשר בהחלט לטפח תקוות. רק צריך להיזהר שהמציאות לא תטפח על פניהן.

4. ד"ר בר גם מטפחת תקוות בנוגע להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבנקאות, ופה היא צודקת לחלוטין. הטכנולוגיה, היא אומרת שוב ושוב, משנה באופן דרמטי את העולם הפיננסי, וזה אכן קורה. המודלים העסקיים בעסק הכי ותיק של הלוואות ותשלומים הולכים ומתערערים, אולי באיטיות, אבל מתערערים. ד"ר בר מביאה דוגמאות מסין, בה עולם התשלומים עבר לסמארטפונים, כאשר אנשים יוצאים מהבית ללא ארנק. התוצאה היא שהקדמה הטכנולוגית מייצרת מתחרים חדשים לבנקים, וחברות טכנולוגיה הפכו לפלטפורמות פינטק שמהוות תחליף לבנקים וכוללים שירותים כמו תשלומים, ביטוח, הלוואות ועוד. כל זה מתחבר לתקוות של בר בנוגע לעסקים זעירים, אלה שהתקשו לקבל אשראי בעבר.

היא מביאה כדוגמאות את עליבאבא שהתחילה במסחר אלקטרוני ואת חברת Tencent שהתחילה בעולם המשחקים, כדי להמחיש שהבנקים החדשים התחילו כחברות טכנולוגיה ותשלומים והפכו למעשה לבנקים דיגיטליים לכל דבר. זה נכון בהחלט שהחדשנות והטכנולוגיה עובדות תמיד לטובת הצרכנים ומוזילות עלויות, זה נכון שהטכנולוגיה תמיד מייצרת מתחרים חדשים לשחקנים הוותיקים וזה נכון שהשחקנים החדשים הם בדרך-כלל הרבה יותר יעילים מהוותיקים. הכל הנכון, אבל אני מסופק אם דווקא חברות כרטיסי האשראי יעשו את ההתאמות הטכנולוגיות כדי להוות סוג של בנק מתחרה לבנקים הוותיקים, למרות שיש להן יתרון טכנולוגי טבעי על פני הבנקים. ראשית, גם הבנקים הבינו שהם צריכים להיות במשחק הזה ורוכשים טכנולוגיות פינטק; שנית, בדרך-כלל מי שמשבש תעשייה ותיקה הוא שחקן טכנולוגי חדש לחלוטין - בדיוק הדוגמאות הסיניות שהביאה ד"ר בר; שלישית, השקעות טכנולוגיות הן בפשטות השקעות בכסף, וספק אם לחברות כרטיסי האשראי תהיה היכולת הפיננסית להיות החלוץ הטכנולוגי בשוק הפיננסי.

עוד כתבות

מכוניות חדשות בנמל חיפה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משרד האוצר מציג: כך גובים יותר מסים מפחות רכבים חדשים

המדינה קיבלה בשנה החולפת סכום עתק של כ-42.4 מיליארד שקל ממיסוי כלי רכב ● רשות המסים גבתה כ-9.8 מיליארד שקל על רכבים חדשים, למרות שהשוק התכווץ ב-5%, והנהג הישראלי העדיף לרכוש מכוניות היברידיות שהמיסוי עליהן נמוך דרמטית ● המצב ב-2020 לא צפוי להשתפר

מנכ"ל רדהיל דרור בן אשר / צילום: אריק סולטן

רדהיל מוותרת על שני מוצרים שרכשה ב-2017

רכשה את המוצרים במטרה שיהוו בסיס לבניית מערך הפצה לתחום הגסטרו, אולם ההכנסות מהם היו נמוכות

וואטסאפ (WhatsApp) / אילוסטרציה: רויטרס

הפיצ'ר החדש של וואטסאפ שייקל לכם על העיניים בדרך

מצב כהה הוא פיצ'ר שהלך וצבר פופולריות, שמשנה את הרקע של אפליקציות לכהה, כך שיהיה נח יותר להשתמש בהן בלילה או במקומות ללא הרבה תאורה

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס

ה'קציצה' לא עוצרת, טסלה בעננים: האם הגיע העת לחשוש מהדובים?

מדד 500 S&P מציג רצף ימי מסחר עם תנודות נמוכות מ-1% שהוא כמעט חסר תקדים ב-50 השנים האחרונות ● בפעמיים האחרונות שהתופעה התרחשה, ב-2018-2017, אחרי תקופת השקט המדד צנח לטריטוריה דובית ● אז האם תגיע נפילה או רק "עלייה סנטימנטלית בתנודתיות"

מרכז ההספקה של צה"ל / צילום: חברת שפיר

הזכייה שהקפיצה את מניות שפיר ואוריין: יקימו מרכזי אספקה עבור צה"ל בכ-5.5 מיליארד שקל

משרד הביטחון עדכן היום על החלטת ועדת המכרזים שלו לבחור בהצעתן המשותפת להקמה ואחזקה של שלושה מרכזים לוגיסטיים ● מניית שפיר עלתה ב-8%-9% וזו של אוריין זינקה ב-30%-40%

עמנואל מקרון בביקורו בישראל / צילום: Atef Safadi, רויטרס

איך מסקרת התקשורת הצרפתית את תקרית מקרון בעיר העתיקה בירושלים

נשיא צרפת גער בשוטרים הישראלים שרצו ללוות אותו לתוך כנסיית סנטה אנה בירושלים ● התקרית סוקרה בהרחבה בתקשורת הצרפתית והם אף הזכירו כי עימות דומה התרחש לפני 24 שנים עם נשיא צרפת לשעבר ז'אק שיראק

הסערה מתקרבת, נמל תל אביב    / צילום: דימה

השירות המטאורולוגי מסכם: כמה גשם ירד בתקופה האחרונה?

ברוב אזורי הארץ כמויות הגשם מתחילת העונה עולות על הממוצע הרב שנתי לתקופה המקבילה, בחלק מהם במידה ניכרת - פי 1.5 ויותר

ציקי פוקס /  צילום: שלומי גבאי וואלה

תובעים נוספים נגד חברת הסייבר הרפואי: "מייסד ביו נקסוס רקם הונאה עזת-מצח ומחוכמת"

בשבוע שעבר נחשף כי קרן ההשקעות צ'כית תובעת 17 מיליון שקל מחברת ביו נקסוס ומהמייסד ציקי קורלנד פוקס בגין הונאה ● כעת נודע כי 6 משקיעים נוספים טוענים כי התפתו להשקיע על בסיס מצגי-שווא שהציג להם פוקס בדבר רווחיה ושוויה ● ביו נקסוס: "השקעה בחברה היא קניית סיכוי וסיכון"

דני כהן, קרן ויולה / צילום: תמוז רחמן

משקיע ההון סיכון: "אני לא אשקיע בסטארט-אפ שאין לו שיווק גאוני"

דני כהן, שותף מנהל בקרן ההון סיכון ויולה, שובר את המיתוס וטוען: "חברה צריכה קודם כל שיווק מעולה - ורק אחר-כך מוצר טוב" ● הוא גם מתנגד לתפיסת הסטארט-אפיסט הצעיר: "בחברות הגדולות שהשקענו בהן, היזמים מעל גיל 40" ● מתוך הפודקאסט של ערן גפן "חצי שעה של השראה"

סונדר פיצ'אי, מנכ"ל אלפאבית וגוגל/ צילום: רויטרס, YVES HERMAN

בדרך לדאבוס: ענקיות הטכנולוגיה מנסות להשפיע על הרגולציה באירופה

בענקיות הטכנולוגיה מבינים שתוטל עליהן רגולציה, אך מנסים למתן אותה ● "רגולציה הגיונית צריכה להיות מידתית", אמר מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי לקובעי מדיניות בבריסל

רה"מ נתניהו, רעייתו, ונשיא צרפת עמונאל מקרון / צילום: קובי גדעון, לע"מ

לקראת פורום השואה הבינלאומי, שורה ארוכה של מנהיגים מגיעה לישראל

אמש נחת בישראל הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון והגיע לפגישה בבית רה"מ ● בשעות הקרובות אמורים לנחות בישראל סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, יו"רית בית הנבחרים ננסי פלוסי, יורש העצר הבריטי הנסיך צ'רלס ונשיא גרמניה פרנק וולטר-סטיינמייר

מייסדי החברה: גל רינגל (מימין), גל גולן וקובי ניסן / צילום: דניאל סינגר

הסטארט-אפ שמנסה להחזיר לגולשים את השליטה על המידע שלהם

הסטארט-אפ Mine, שגייס עד כה 3 מיליון דולר, מאתר את המידע שהמשתמש סיפק ברשת - מפרטי כרטיס אשראי ועד מספר הדרכון

מייסדי Founders dror-gabby-ronny: דרור גבי רוני  / צילום: Loom

המובילה העולמית בניהול ה-IT מארה"ב, Service Now, רוכשת את Loom Systems

סכום הרכישה מוערך סביב 80 מיליון דולר, לפי גורמים שמעורים בפרטים ● הרוכשת, חברת ServiceNow, היא חברה ציבורית בשווי של כ-60 מיליארד דולר, המתמחה באספקת פתרונות מבוססי ענן לאוטומציה של פעילויות מחשב ארגוניות

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ על אסדת הגז / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

מצעקות על ביבי ועד "לפגוע בקובי מימון זה כמו לפגוע באח של כחלון": מה מסתתר בספרו החדש של יובל שטייניץ

"סבן התקשר אליי מלוס אנג'לס. תשובה עשה את טעות חייו כשהזמין אותי לבקר באסדת הגז. חברי הליכוד הזהירו אותי מפני משה כחלון" ● שר האנרגיה יובל שטייניץ מפרסם ספר שבו הוא מציג את גרסתו למאבקי הגז ● מה שטייניץ העדיף לשכוח, איפה הוא טועה ומתי הוא מקמץ במילים

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה בלתי נשכחת, אבל לא כדאי לשכוח גם את קודמותיה

מי שסיים לספור את הרווחים של 2019 (ויש הרבה מה לספור), כנראה מרוצה מאוד מתנובת ניירות הערך שלו - אך מי שיחבר את 2019 לתנובת ההשקעות בטווח קצת יותר ארוך, יגלה כי בסך-הכול התוצאות המצטברות ענו על הציפיות

עומאר ישראק, נשיא מדטרוניק. העסקה על סף לחיצת יד / צילום: רויטרס

עומאר ישראק מונה ליו"ר אינטל העולמית

ישראק כיהן כמנכ"ל מדטרוניק, ובתקופתו החברה השקיעה 3.5 מיליארד דולר בישראל 

סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט  / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

הראשונה מבין הענקיות: מיקרוסופט תקים בישראל דאטה סנטר לענן

חברת מיקרוסופט מקימה חוות שרתים בישראל בהשקעה מוערכת של מאות מיליוני דולרים • מיקומה בישראל מאפשר גם לארגונים רגישים כמו משרדי ממשלה ובנקים לעבור לענן • ד"ר תומר סימון ממיקרוסופט: "היעדר ענן עיכב את הדיגיטציה בישראל"

שר האוצר משה כחלון, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי בחנוכת פרויקט מחיר למשתכן  / צילום: דביר מלכה

ההגרלה העשירית של מחיר למשתכן יוצאת לדרך. אילו ערים בפנים?

מחר תיפתח ההרשמה להגרלה העשירית של מחיר למשתכן, שתכלול למעלה מ-2,500 יחידות דיור ב-12 יישובים ברחבי הארץ

דורון גרסטל / צילום: יח"צ

הקאמבק האינטרנטי של פריון: התייעלות ושינוי אסטרטגי שיקמו את אמון המשקיעים בחברה

מניית החברה כבר צללה ב-95% מהשיא, על רקע הרעה בתוצאותיה ומאבק שליטה בין בעלי המניות, אולם מינוי דורון גרסטל למנכ"ל, ההתייעלות שהוביל וכניסה אסטרטגית לשוק ניתוח קמפיינים דיגיטליים שיקמו את אמון המשקיעים

מדף בקבוקי פלסטיק של קוקה קולה / צילום: תמר מצפי

קוקה-קולה: "אנשים עדיין רוצים בקבוקי פלסטיק"

ראש מחלקת הקיימות בקוקה-קולה מסרה כי החברה לא תפסיק את ייצור בקבוקי הפלסטיק החד-פעמיים ● עם זאת, קוקה-קולה, הנחשבת לאחת מיצרניות פסולת הפלסטיק הגדולות בעולם, התחייבה למחזר בקבוקי פלסטיק רבים יותר עד שנת 2030 ● האם מיחזור הוא אכן הפתרון או חלק מהבעיה?