שלט חוצות בקמפיין החדש של השר כחלון / צילום: תמר מצפי
שר האוצר משה כחלון וסיעת כולנו החלו בימים האחרונים את הקמפיין למערכת הבחירות של 2019, למרות שמועד הבחירות הרשמי הוא רק בחודש נובמבר ולא הוחלט עדיין על הקדמתו. במהלך הימים האחרונים עלו ברחבי המדינה שלטי חוצות ענקיים, עם פניו של שר האוצר כחלון והכיתוב "כחלון, הביטחון שלך", תוך שהלוגו של מפלגתו "כולנו" מופיע בקטן יחסית לפניו של כחלון. המילה "ביטחון" השתלטה על המודעות ועל המסרים. ביום חמישי האחרון אף השיקה סיעת כולנו את מטה הבחירות של המפלגה שנמצא ברחוב יגאל אלון בתל אביב.
בנוסף, היום בבוקר (א') קיבלו קוראי "ישראל היום" את עיתונם עטוף במודעה ובה מנה כחלון את הישגיו בשנים האחרונות. בראש הרשימה נמצאת העלאת שכר חיילים ורק לאחריה מוזכרת הירידה במחירי הדיור, אותה חרט כחלון בעבר על דגלו.
קמפיין החוצות של כחלון והמודעה היוקרתית שפורסמה היום ב"ישראל היום" נחשבים למסיביים, במיוחד לאור העובדה שאין עדיין הכרזה על תקופת בחירות. לדברי גורמים בתעשייה, עלות הקמפיין מוערכת בכמיליון שקל, סכום שנחשב לגבוה במיוחד בהתחשב בכך שהוא לא כלול פרסומות טלוויזיה.
הקמפיין הנוכחי כולל 500 שלטי חוצות של חברות השילוט מרקעים וחוצות זהב. מרקעים היא בבעלות אלי עזור וחוצות זהב היא בבעלות ישראל דיאמנט. בשלוש השנים האחרונות שתי החברות משווקות את השילוט יחד. דיאמנט גם מנהל את חברת המדיה מיוז שרכשה את המדיה לקמפיין הבחירות של כחלון. זה מסביר כנראה את הבולטות שמקבל הקמפיין.
כחלון לא משתמש בשירותיו של משרד פרסום אלא עושה שימוש בסטודיו לעיצוב. הקמפיין הנוכחי כולל בעיקר כ-500 שלטים שיוצגו למשך 10 ימים בהיקף של כ-650 אלף שקל, מודעות בישראל היום ופעילות דיגיטלית.
מיקום השלטים ברחבי הארץ גם הוא מסקרן. ניכר ששר האוצר מעוניין לפנות לאוכלוסית מעמד הביניים, תושבי אזור המרכז, בערים ובשכונות בהם ההצבעה היא בעיקר למרכז הפוליטי ולשמאל הציוני. כחלון של קמפיין מערכת הבחירות 2019 חושב ככל הנראה שהוא כבר לקח את כל הקולות והמנדטים שיכול היה לקחת מן הימין המזרחי וכעת הוא מעוניין לנגוס במאגר בוחרי המרכז, מעמד ביניים, משפחות עובדות, אנשים שעשויים להצביע למפלגת יש עתיד.
בימים האחרונים נתגלע ריב בין משרד האוצר למשרד הביטחון בנוגע לקרדיט על הגדלת תקציב משרד הביטחון ב-30 מיליארד שקל לטובת הקמת מערך הגנה אווירית ויירוט טילים. כחלון ייחס את המהלך למשרד האוצר ולעצמו, בעוד שר הביטחון אביגדור ליברמן התרעם על הניכוס שביצע כחלון. בדיעבד, גם מהלך זה, מיצוב תדמיתי של כחלון כמי שמגן על תושבי ישראל, הוא חלק מן המהלך הפרסומי הרחב.
בצמרת מפלגת כולנו, הגיעו למסקנה הנחרצת שכנס החורף של הכנסת, שיחל ב-14 באוקטובר יפתח בהחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפזר את הכנסת ה-20 ולצאת לבחירות. לפי אותה ההנחה, תאריך הבחירות יהיה ככל הנראה בין פברואר למרץ 2019 וכל כנס החורף יוקדש למאבק בין השרים על הישגיהם.
מבקש לכונן את הנרטיב שלו
הימים שבהם ראש הממשלה נתניהו קרא לשריו "תהיו כחלונים" חלפו, וגם בתוך הליכוד פנימה נתניהו לא מעוניין להעניק לשריו, למשל לשר התחבורה ישראל כ"ץ או לשר לביטחון פנים גלעד ארדן, להפיק תועלת פוליטית כלשהי ממהלכים שהם הובילו. לכן כחלון, שמודע למאבק התדמיתי שעליו להוביל, החליט להקדים את כל השאר ופצח בקמפיין אגרסיבי.
בשנים האחרונות, כאשר כחלון יצא לערים השונות ברחבי ישראל, כדי להכריז על הסכמי גג בין המדינה לבין הרשות המקומית בנוגע לפרויקטים של "מחיר למשתכן", הקפיד נתניהו להצטרף פיזית לכל אחת מן ההכרזות. כחלון מעולם לא יכול היה לגזור סרט או לפתוח בקבוק שמפניה בעצמו. נתניהו תמיד הגיע, הכריז, פרסם תמונה וידיעה בעמודי הרשתות החברתיות שלו.
כעת כחלון מבקש לכונן את הנרטיב שלו, אך הוא אינו מבליט דווקא את תחום ירידת מחירי הדיור, בו ההישג העיקרי שלו הוא עצירת עליית המחירים, שכן ירידת המחירים היא מזערית ואולי גם זמנית, ושואף להרחיב את תדמית העשייה שלו בתחומים האחרים, עם דגש מלאכותי על תחום הביטחון.
יצוין שראש הממשלה נתניהו אמר מספר פעמים שהוא מעוניין להמשיך ולהחזיק את הקואליציה הנוכחית עד למועד הבחירות הקבוע בחוק. במרץ 2019, ימלאו לממשלה 4 שנים בדיוק, אך לפי חוק יסוד הכנסת הבחירות קבועות רק לנובמבר 2019 . אולם כחלון, המכיר את נתניהו היטב, אינו בונה על ההצהרות הללו ומניח שהממשלה לא תחזיק מעמד עד אז.
לפי הערכות אלה, לא תקודם בכנס החורף חקיקה כלשהי - חוק הגיוס, חוק הגיור או חוק הפונדקאות הנפיצים - ולא ניתן יהיה להמשיך לעבוד במשרדי הממשלה על רפורמות ולכן עליהם לנצל את 3 החודשים הקרובים כדי לקבע בתודעה הציבורית את ההישגים של כחלון כשר אוצר, ולהסביר לציבור שהוא גם "איש הביטחון" שלהם, למרות שכחלון לא מעוניין ולא מכוון להיות שר הביטחון של ישראל.
לא כל הקרדיט מגיע לכחלון
בסיעות אחרות בקואליציה התרעמו על הניכוס של מהלכים לכחלון בלבד. בסיעת ש"ס אמר ח"כ מיכאל מלכיאלי שהקרדיט להורדת מחירי המים, הורדת מחירי התחבורה הציבורית, הארכת תוקף רישוי עסק ופתיחת רצועות חוף סגורות לציבור - מגיע לשר הפנים אריה דרעי. "שר האוצר משה כחלון, אני שמח שאתה פועל ודואג יחד איתנו ל'שקופים' ולשאר האוכלוסייה. אתה מוזמן להצטרף לש"ס", אמר מלכיאלי.
אחרים הדגישו שנושא העלאת שכר המינימום ל-5,300 שקל היה מאבק של חברי הכנסת דב חנין, אילן גילאון ושלי יחימוביץ' בשלהי הכנסת ה-19, בה כחלון לא היה ח"כ או שר, שנסגר אז בהסכם של כמה פעימות למשך השנים שלאחר מכן. תוספת קצבאות הנכים התרחשה רק באמצעות מאבק אגרסיבי וממושך של ארגוני הנכים, ושר האוצר לא עמד בחזית המאבק. לשר הרווחה חיים כץ יש חלק משמעותי בשינוי. צמצום מספר התלמידים בכיתה, הוא מהלך של שר החינוך נפתלי בנט והדוגמאות לקרדיטים שגויים במודעה עוד רבות.
במספר סקרים שנערכו בחודשים האחרונים כולנו עומדת על כ-7 עד 8 מנדטים, שהם שני מנדטים פחות ממספר המושבים שיש לכולנו בכנסת הנוכחית. כחלון מעוניין למשוך כמה שיותר מצביעי מרכז/יש עתיד וכך ניתן גם להבין את התמיכה שלו בח"כ אכרם חסון מסיעתו, שהודיע שהוא עותר לבג"ץ נגד חוק יסוד הלאום. כחלון אמר בראיון לגלי צה"ל לפני מספר ימים שהחקיקה הזו הייתה פזיזה מדי ושיש לשנות את חוק היסוד.
בשורה של נושאים ליברלים נוספים, כחלון מציג את עצמו כאיש מרכז, בין השאר כמי שבלם את פיצול התאגיד, התנגד לפגיעה בבית המשפט העליון באמצעות תיקון פסקת ההתגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכעת, על אף שהיה שותף מלא לחקיקת חוק יסוד הלאום, כחלון תומך בעתירה של חבר מפלגתו נגד החוק.
הסעיפים שלא מופיעים ברשימת ההישגים של כחלון
שר האוצר משה כחלון עשה הרבה מאוד, בוודאי הרבה יותר מקודמו בתפקיד, בתחום החברתי. תחת שם הקוד "צמצום פערים" השקיע כחלון את מרבית זמנו באוצר במהלכים שנועדו להיטיב עם קבוצות שונות באוכלוסייה, השייכות בדרך כלל אך לא תמיד, למה שהוא מכנה "החלשים בחברה": חיילי חובה, זוגות צעירים, קשישים ונכים. מצד שני, מהורדת מס ההכנסה שביצע הרוויחו חברי המאיון העליון יותר מהאחרים.
עיון בפנקס הקבלות שהתפרסם היום בשער "ישראל היום" מביא למסקנה שרשימת המהלכים שכחלון אישית יזם וקידם לא הייתה כנראה ארוכה או מרשימה מספיק בעיניו של שר האוצר, ולכן הוא שילב בתוכה גם מהלכים שיזמו אחרים. נכון, כשר אוצר כחלון היה יכול לטרפד את היוזמות, ובחר במקום זאת לתמוך בהן, לא פעם תוך ריכוך התנגדות הדרג המקצועי במשרדו. נכון, כחלון אינו תובע קרדיט על רשימת המהלכים המפוארת אלא רק מחתים אותה בחותמת של "בוצע על ידי שר האוצר", ועדיין חוסר הפרגון כאן מעט צורם. מעניין אגב, שכחלון דווקא "שכח" להכניס לרשימה כמה מהלכים מרכזיים שיזם וקידם בעצמו כמו הורדת מס החברות מ-26.5% ל-23% או הסכם השכר המאוד נדיב שסידר לעובדי המגזר הציבורי - תוספת שכר של 8% על פני שבע שנים. מה הסיבות להיעדרותם מרשימה כל כך מפורטת? אפשר רק לנחש שהם לא עולים בקנה אחד עם התדמית החברתית של שר האוצר.
קחו למשל את "הוספת 4.3 מיליארד שקל לקצבאות הנכים" (מקום 6 ברשימת ההישגים) - אולי המהלך השנוי ביותר במחלוקת שנעשה בתקופתו של כחלון כשר אוצר. אחרי שהצעת החוק של ח"כ אילן גילאון להגדלת קצבאות הנכים עברה בכנסת בקריאה טרומית היה זה אכן כחלון שביקש מירון זליכה להמליץ על העלאת הקצבאות. זליכה שחרר לאוויר העולם את המספר 4 מיליארד שקל, וקיבע בכך את רף הציפיות, רק שבשלב הזה התערב ראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש להעביר את המשך הטיפול ביוזמה לידיו והוא זה שחתום עליה, לצד ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. כחלון אגב, לא התנגד לבקשתו של נתניהו ומסר לידיו את תפוח האדמה הלוהט הזה בשמחה.
קחו למשל את "הורדת מחירי המים והתחבורה הציבורית" - מדובר בכלל ביוזמה של שר הפנים מנהיג ש"ס אריה דרעי להרחיב את הפטור ממע"מ גם לשירותים הבסיסיים האלה, שאף הוכנסה להסכמים הקואליציוניים. אגף התקציבים באוצר נעמד על רגליו האחוריות כדי למנוע פטור נוסף ממס - המדינה כבר מפסידה עשרות מיליארדי שקלים על הפטורים הקיימים שאי אפשר לבטל - ובסופו של דבר הושגה פשרה על הפחתת מחירים שתהיה בגובה זהה למע"מ.
גם היוזמה ל"הגבלת שכר הבכירים בבנקים" איננה של כחלון אלא נולדה בתקופת שר האוצר הקודם יאיר לפיד. כחלון מילא תפקיד מרכזי כשהביא את היוזמה מחדש לאישור ועדת הכספים של הכנסת. אמנם הוא התכוון להגביל את שכר הבכירים ל-3.5 מיליון שקל אבל השיב בחיוב להצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' להוריד את הרף ל-2.5 מיליון שקל, הצעה שהועברה אליו בשיחת טלפון בהולה מחדר ועדת הכספים שעה קלה לפני ההצבעה.
ונקודה אחרונה - מי שקורא את רשימת ההישגים של כחלון עלול להתבלבל ולחשוב שתפקידו העיקרי של שר האוצר הוא להיטיב עם העם ולחלק את העוגה. זהו אולי החטא הגדול ביותר של כחלון כשר אוצר. תפקידו העיקרי של שר האוצר הוא לפעול להגדלת העוגה, ליזום ולקדם מהלכים ארוכי טווח לשיפור הפריון והגברת הצמיחה. ואכן הישגים כמו "הגברת הצמיחה" או "העלאת הפיריון" אינם מופיעים ברשימה של כחלון. ובצדק.